מודיס
צילום: טוויטר

מודיס מותירה את דירוג האשראי של ישראל על Baa1 עם תחזית שלילית

למרות שמירה על דירוג Baa1, מודיס מתריעה על סיכונים משמעותיים לכלכלה הישראלית בשל המצב הביטחוני והגידול הצפוי בחוב הממשלתי

אדיר בן עמי | (7)

סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית מודיס פרסמה היום (שלישי) עדכון תקופתי לדירוג האשראי של ישראל, במסגרתו הותירה את דירוג האשראי של המדינה על Baa1 עם תחזית שלילית. בכך שומרת הסוכנות על הדירוג שקבעה לישראל בעדכון הקודם, אך ממשיכה להתריע על הסיכונים המשמעותיים הניצבים בפני הכלכלה הישראלית ומדגישה את הסיכון הפנימי. 


על פי הדוח של מודיס, פרופיל האשראי של ישראל משקף סיכונים פוליטיים גבוהים מאוד שהחלישו את העוצמה הכלכלית והפיסקלית של המדינה. הסוכנות מציינת כי המוסדות בישראל נותרו חזקים באופן כללי, אך נחלשו בשנים האחרונות. פרופיל האשראי של ישראל נתמך עדיין ברמות עושר גבוהות, מצב חיצוני איתן וגישה חזקה ומתמשכת של הממשלה לשווקים הפיננסיים.


מודיס מעריכה כי העוצמה הכלכלית של ישראל נמצאת ברמה של "a1", המשקפת רמות תוצר לנפש גבוהות ומסלול צמיחה חזק בעבר, הנתמך על ידי מגזר היי-טק תחרותי בקנה מידה עולמי. עם זאת, הדירוג הסופי נקבע רמה אחת מתחת לדירוג הראשוני של "aa3", זאת לאור הערכת הסוכנות כי העלויות הכלכליות והפיסקליות מהסיכונים הגיאופוליטיים המוגברים בעקבות אירועי 7 באוקטובר 2023 עשויות להכביד על הכלכלה הישראלית יותר ממה שהוערך בעבר, למרות ההתאוששות האחרונה.


נטל המס יתרום לצמיחה חלשה יותר

הסוכנות צופה כי מגבלות בהיצע העבודה יימשכו וכי נטל המס הגבוה יותר הנדרש לשלם עבור הגדלת הוצאות הביטחון יתרום לצמיחה חלשה יותר בשנים הקרובות. מודיס מציינת כי אלה מצטרפים לאתגרים דמוגרפיים ארוכי טווח. הסוכנות מעריכה כי הצמיחה הריאלית ארוכת הטווח תהיה קרובה ל-3%, לעומת 4% לפני המלחמה. עם זאת, שיעורי צמיחה כאלה עדיין ממקמים את ישראל היטב ביחס לכלכלות מפותחות רבות.


חוזק המוסדות והממשל של ישראל מוערך על ידי מודיס ברמה של "a3", המשקף ציונים גבוהים ברוב מדדי הממשל העולמיים. עם זאת, הסוכנות מעריכה כי יכולתם של החברה האזרחית ומערכת המשפט לספק איזונים ובלמים חזקים עשויה להיחלש. מודיס מדרגת את חוזק המוסדות המבצעים והחקיקתיים נמוך יותר ברמה של "baa" מתוך הערכה כי מוסדות אלה יקדישו בעתיד הנראה לעין יכולת מוסדית משמעותית לפעולה צבאית ולשיקום הביטחון, ולא למגוון מלא של סדרי עדיפויות מדיניים.


החוזק הפיסקלי של ישראל מוערך ברמה של "baa2" בשל ציפייה לגירעונות תקציביים גבוהים משמעותית בשנים הקרובות, בעיקר בשל הוצאות ביטחון גבוהות יותר אך גם בשל הכנסות מס נמוכות יותר כתוצאה מתחזיות צמיחה נמוכות יותר לשנים הבאות. הסוכנות מציינת כי גם עלויות הריבית של הממשלה יהיו גבוהות משמעותית מאשר לפני הסכסוך. כתוצאה מכך, מודיס צופה כיום כי יחס החוב של הממשלה יתייצב מאוחר יותר וברמה גבוהה יותר מכפי שהונח קודם לכן.


בתרחיש הבסיס של מודיס, יחס החוב צפוי לעלות לכ-70% מהתמ"ג בשנים הקרובות, בהשוואה לתחזית של ירידה לכיוון 50% לפני אירועי 7 באוקטובר 2023. יחד עם זאת, הסוכנות מציינת גורמים תומכים כמו מח"מ ארוך יחסית של החוב (כ-9 שנים) ומאגר עמוק של משקיעים מקומיים וזרים, לצד הרפורמה שבוצעה ב-2022 באג"ח המיועדות, שתפחית בהדרגה את עלות החוב ותשפר את הנזילות בשוק האג"ח הממשלתי לאורך זמן.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


סיכונים גיאופוליטיים גבוהים


החשיפה לאירועי סיכון מוערכת ברמה של "caa", המשקפת סיכונים גיאופוליטיים גבוהים מאוד הנובעים מהסלמת הסכסוך הצבאי והעוינות בין ישראל לחלק משכנותיה האזוריות. הסוכנות מציינת במיוחד את הסכמי הפסקת האש השבריריים עם חמאס וחיזבאללה. למרות שישראל הסכימה להפסקות אש זמניות עם שני הארגונים, מודיס רואה בהסכמים אלה כשבריריים עם סיכון משמעותי להסלמה מחודשת, עד שיוסכם ויוטמע הסכם שלום ארוך טווח בר-קיימא. חידוש הלחימה בעזה במרץ 2025 ממחיש סיכון זה.


בהתייחס לאופק הדירוג השלילי, מודיס מציינת כי הוא משקף את הערכתה שסיכונים שליליים נמשכים. אי-הוודאות לגבי ביטחונה ותחזיות הצמיחה הכלכלית של ישראל בטווח הארוך גבוהה הרבה יותר מהרגיל, כאשר הסיכונים למגזר ההיי-טק רלוונטיים במיוחד, בהתחשב בתפקידו החשוב כמנוע צמיחה כלכלית ותורם משמעותי לתקבולי המס של הממשלה. התפתחויות שליליות כאלה עלולות להיות בעלות השלכות חמורות על הפיננסים של הממשלה ועלולות לסמן שחיקה נוספת באיכות המוסדית.


הסוכנות מציינת כי לאור האופק השלילי, שדרוג הדירוג אינו סביר. עם זאת, מודיס עשויה לייצב את האופק אם יש תחזיות ברורות להתקררות בת-קיימא של הסכסוכים הצבאיים, מה שיאפשר למוסדות ישראל לגבש מדיניות שתתמוך בהתאוששות הכלכלה והפיננסים הציבוריים ותשקם את הביטחון תוך התמודדות עם מגוון רחב של סדרי עדיפויות מדיניים.


מנגד, מודיס מזהירה כי הדירוג עלול לרדת עוד יותר, אולי אף במספר רמות, אם יפרוץ סכסוך בקנה מידה מלא עם סיכון מהותי יותר לכלכלה ולתשתיות של ישראל. הסיכון להרחבת הסכסוך למלחמה אזורית הכוללת את איראן עלול גם הוא לעלות בתרחיש כזה, עם השפעה שלילית חמורה על הדירוג, אם כי הסוכנות ממשיכה להתייחס לתרחיש כזה כבעל הסתברות נמוכה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    חיימי 26/03/2025 08:59
    הגב לתגובה זו
    אבל המדינה מדרדרת ומודיס לא מבינה את ההשלכות הייתי מפטר אותם.
  • 5.
    החיים החדשים של קמלה האריס. שתעשה חיים מגיע לה (ל"ת)
    אנונימי 26/03/2025 08:26
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 26/03/2025 08:03
    הגב לתגובה זו
    מר כלכלה מכר את כלכלת ישראל לטובת הכיסא שלו
  • 3.
    כלכלה חזקה מאד בראשות נתניהו עם צמיחה טובה בעתיד (ל"ת)
    זכרוני 26/03/2025 06:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בינתיים הכלכלה פה מצויינת והבורסה גבוהה מאוד (ל"ת)
    די לחמוצים!!!!! 25/03/2025 22:56
    הגב לתגובה זו
  • פצ 26/03/2025 09:29
    הגב לתגובה זו
    הזה הוא למרות ולא בזכות. וזה גם ייגמר בקרוב
  • 1.
    ישראל 25/03/2025 22:22
    הגב לתגובה זו
    הצמיחה במשק.
כסף
צילום: Freepik

קרנות ההשתלמות באוגוסט: תשואה של כ-1.1% במסלול הכללי; כ-1.3% במסלול המנייתי

המסלולים הכלליים הניבו תשואה ממוצעת של כ-1.1% באוגוסט, והמנייתיים התקרבו ל-1.3%; אנליסט ומנורה בולטות בראש, מור וילין לפידות בתחתית; מתחילת השנה: פערים של יותר מ-1.5% בין מובילים לנגררים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

אוגוסט אולי נפתח באי-ודאות בשווקים עם חששות גיאו-פוליטיים אבל הסתיים כשעוד חודש טוב לחוסכים. מדדי המניות סגרו בעליות נאות בארץ ובעולם, והתשואות בקרנות ההשתלמות ממשיכות לטפס, עם ממוצע של כ-1.1% במסלולים הכלליים וכ-1.3% במסלולים המנייתיים.

מנורה ואנליסט מושכות קדימה במסלול הכללי

במסלולים הכלליים, שמיועדים לרוב הציבור ומחזיקים בתמהיל מגוון יחסית של מניות, אג"ח ונכסים אלטרנטיביים, נרשמה באוגוסט תשואה בטווח של 0.92% עד 1.24%. את הטבלה החודשית הובילה קרן ההשתלמות של אנליסט, עם 1.24%, כשאחריה מיטב עם 1.19% ומנורה עם 1.17%.

בתחתית הטבלה עומדת קרן ההשתלמות של אינפיניטי, עם תשואה של 0.56% בלבד, נמוכה משמעותית מהממוצע הענפי. מעליה נמצאת ילין לפידות עם 0.92% ומגדל עם 0.97%.

אם מסתכלים על התשואה המצטברת מתחילת השנה, גם כאן אנליסט בראש עם 9.82%, כשמור (9.62%), מגדל (9.50%) וכלל (9.74%) קרובות אליה. בתחתית נמצאות אינפינטי (0.56%) ילין לפידות (8.19%) והראל (8.15%).

בהסתכלות על שלוש השנים האחרונות אנליסט מובילה עם 35.29%, לפני מיטב (33.07%) ומור (33.56%). אינפיניטי משתחלת למרכז הטבלה עם תשואה של 32.41%, קצת מעל כלל וילין לפידות. מנגד, הראל נשארת מאחור עם 26.65% בלבד - פער של כמעט 9% מהמובילה.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הירידות נחלשו - מדד הבנקים יורד 1.5% והביטוח ב-1.7%

בהמשך למומנטום של "נאום ספרטה", המדדים נסחרים בטריטוריה שלילית אך הירידות העמוקות שליוו אותנו הבוקר נחלשו, והמדדים המובילים יורדים עד 1.6%

מערכת ביזפורטל |

קצת יותר משעה מהפתיחה ומדדי ת"א נסחרים במגמה שלילית עומקה, כאשר המשקיעים חוששים מבידוד של ישראל מול מדינות העולם ושואלים את עצמם מי ישקיע במדינה מבודדת. מדד ת"א 35 יורד 1% ומדד ת"א 90 יורד 1.6%. במבט על הסקטורים, מדד הבנקים מאבד 1.5% ומדד הביטוח יורד 1.7% אחרי שירד יותר מ-3% מוקדם יותר הבוקר.

את המחזורים הגדולים כמובן מרכזים מניות הבנקים, שכאמור בולטים בירידות. אלביט נייס ונובה נסחרות בעליות קלות הודות לארביטרז' חיובי, אך מרבית המניות הגדולות באדום.

עוד במוקד, אפשר להסתכל על המניות הביטחוניות כדי לנסות ולהבין את הדאגה של המשקיעים. מצד אחד, אם ישראל באמת תהיה מבודדת, יהיה צורך להגדיל את התקציבים והרכישה מהחברות הביטחוניות המקומיות, אך מהצד השני כל הצמיחה מול העולם נעלמת ברגע. המון חברות עושות פעילות במדינות זרות, בדגש על ארה"ב ואירופה, שם חברות נאט"ו מצפות להגדיל את התקציבים בצורה מהותית.


הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו. פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי - הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

נתניהו הטיל אתמול פצצה. הוא דיבר על משק אוטרקי, על ספרטה. חצי מהעם לא הבין על מה הוא מדבר וחיפש בגוגל ובצ'אטים הסברים. הוא דיבר על ניתוק מחלק מהעולם המערבי. הוא האשים את העולם המערבי בכניעה לאסלאם. בואו נניח שהוא צודק. אז מה? זה העולם החדש - אם ספרד וצרפת הן מדינות עם משקל גדול של מצביעים איסלמיים זאת המציאות - זו הדמוקרטיה. אנחנו רוצים להיות ברוגז עם חצי מהעולם? אין איסלאם מתון? אנחנו לא עונים, רק שואלים, וברור שיש כאן גם זוויות פוליטיות וביטחוניות. אבל עכשיו נוספה סוגייה נוספת - הכלכלית.