סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית מודיס פרסמה היום (שלישי) עדכון תקופתי לדירוג האשראי של ישראל, במסגרתו הותירה את דירוג האשראי של המדינה על Baa1 עם תחזית שלילית. בכך שומרת הסוכנות על הדירוג שקבעה לישראל בעדכון הקודם, אך ממשיכה להתריע על הסיכונים המשמעותיים הניצבים בפני הכלכלה הישראלית ומדגישה את הסיכון הפנימי. 

על פי הדוח של מודיס, פרופיל האשראי של ישראל משקף סיכונים פוליטיים גבוהים מאוד שהחלישו את העוצמה הכלכלית והפיסקלית של המדינה. הסוכנות מציינת כי המוסדות בישראל נותרו חזקים באופן כללי, אך נחלשו בשנים האחרונות. פרופיל האשראי של ישראל נתמך עדיין ברמות עושר גבוהות, מצב חיצוני איתן וגישה חזקה ומתמשכת של הממשלה לשווקים הפיננסיים.

מודיס מעריכה כי העוצמה הכלכלית של ישראל נמצאת ברמה של "a1", המשקפת רמות תוצר לנפש גבוהות ומסלול צמיחה חזק בעבר, הנתמך על ידי מגזר היי-טק תחרותי בקנה מידה עולמי. עם זאת, הדירוג הסופי נקבע רמה אחת מתחת לדירוג הראשוני של "aa3", זאת לאור הערכת הסוכנות כי העלויות הכלכליות והפיסקליות מהסיכונים הגיאופוליטיים המוגברים בעקבות אירועי 7 באוקטובר 2023 עשויות להכביד על הכלכלה הישראלית יותר ממה שהוערך בעבר, למרות ההתאוששות האחרונה.

נטל המס יתרום לצמיחה חלשה יותר

הסוכנות צופה כי מגבלות בהיצע העבודה יימשכו וכי נטל המס הגבוה יותר הנדרש לשלם עבור הגדלת הוצאות הביטחון יתרום לצמיחה חלשה יותר בשנים הקרובות. מודיס מציינת כי אלה מצטרפים לאתגרים דמוגרפיים ארוכי טווח. הסוכנות מעריכה כי הצמיחה הריאלית ארוכת הטווח תהיה קרובה ל-3%, לעומת 4% לפני המלחמה. עם זאת, שיעורי צמיחה כאלה עדיין ממקמים את ישראל היטב ביחס לכלכלות מפותחות רבות.

• צרפת על סף משבר: מודיס מאיימת להוריד את דירוג האשראי
• מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חוזק המוסדות והממשל של ישראל מוערך על ידי מודיס ברמה של "a3", המשקף ציונים גבוהים ברוב מדדי הממשל העולמיים. עם זאת, הסוכנות מעריכה כי יכולתם של החברה האזרחית ומערכת המשפט לספק איזונים ובלמים חזקים עשויה להיחלש. מודיס מדרגת את חוזק המוסדות המבצעים והחקיקתיים נמוך יותר ברמה של "baa" מתוך הערכה כי מוסדות אלה יקדישו בעתיד הנראה לעין יכולת מוסדית משמעותית לפעולה צבאית ולשיקום הביטחון, ולא למגוון מלא של סדרי עדיפויות מדיניים.

החוזק הפיסקלי של ישראל מוערך ברמה של "baa2" בשל ציפייה לגירעונות תקציביים גבוהים משמעותית בשנים הקרובות, בעיקר בשל הוצאות ביטחון גבוהות יותר אך גם בשל הכנסות מס נמוכות יותר כתוצאה מתחזיות צמיחה נמוכות יותר לשנים הבאות. הסוכנות מציינת כי גם עלויות הריבית של הממשלה יהיו גבוהות משמעותית מאשר לפני הסכסוך. כתוצאה מכך, מודיס צופה כיום כי יחס החוב של הממשלה יתייצב מאוחר יותר וברמה גבוהה יותר מכפי שהונח קודם לכן.

בתרחיש הבסיס של מודיס, יחס החוב צפוי לעלות לכ-70% מהתמ"ג בשנים הקרובות, בהשוואה לתחזית של ירידה לכיוון 50% לפני אירועי 7 באוקטובר 2023. יחד עם זאת, הסוכנות מציינת גורמים תומכים כמו מח"מ ארוך יחסית של החוב (כ-9 שנים) ומאגר עמוק של משקיעים מקומיים וזרים, לצד הרפורמה שבוצעה ב-2022 באג"ח המיועדות, שתפחית בהדרגה את עלות החוב ותשפר את הנזילות בשוק האג"ח הממשלתי לאורך זמן.

• מיליון דולר לאקסון ויז'ן על פרויקט AI? תקראו את האותיות הקטנות
• מימון שיחזור ככרטיסי טיסה: העסקה בין איסתא לישראייר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...

סיכונים גיאופוליטיים גבוהים

החשיפה לאירועי סיכון מוערכת ברמה של "caa", המשקפת סיכונים גיאופוליטיים גבוהים מאוד הנובעים מהסלמת הסכסוך הצבאי והעוינות בין ישראל לחלק משכנותיה האזוריות. הסוכנות מציינת במיוחד את הסכמי הפסקת האש השבריריים עם חמאס וחיזבאללה. למרות שישראל הסכימה להפסקות אש זמניות עם שני הארגונים, מודיס רואה בהסכמים אלה כשבריריים עם סיכון משמעותי להסלמה מחודשת, עד שיוסכם ויוטמע הסכם שלום ארוך טווח בר-קיימא. חידוש הלחימה בעזה במרץ 2025 ממחיש סיכון זה.

בהתייחס לאופק הדירוג השלילי, מודיס מציינת כי הוא משקף את הערכתה שסיכונים שליליים נמשכים. אי-הוודאות לגבי ביטחונה ותחזיות הצמיחה הכלכלית של ישראל בטווח הארוך גבוהה הרבה יותר מהרגיל, כאשר הסיכונים למגזר ההיי-טק רלוונטיים במיוחד, בהתחשב בתפקידו החשוב כמנוע צמיחה כלכלית ותורם משמעותי לתקבולי המס של הממשלה. התפתחויות שליליות כאלה עלולות להיות בעלות השלכות חמורות על הפיננסים של הממשלה ועלולות לסמן שחיקה נוספת באיכות המוסדית.

הסוכנות מציינת כי לאור האופק השלילי, שדרוג הדירוג אינו סביר. עם זאת, מודיס עשויה לייצב את האופק אם יש תחזיות ברורות להתקררות בת-קיימא של הסכסוכים הצבאיים, מה שיאפשר למוסדות ישראל לגבש מדיניות שתתמוך בהתאוששות הכלכלה והפיננסים הציבוריים ותשקם את הביטחון תוך התמודדות עם מגוון רחב של סדרי עדיפויות מדיניים.

מנגד, מודיס מזהירה כי הדירוג עלול לרדת עוד יותר, אולי אף במספר רמות, אם יפרוץ סכסוך בקנה מידה מלא עם סיכון מהותי יותר לכלכלה ולתשתיות של ישראל. הסיכון להרחבת הסכסוך למלחמה אזורית הכוללת את איראן עלול גם הוא לעלות בתרחיש כזה, עם השפעה שלילית חמורה על הדירוג, אם כי הסוכנות ממשיכה להתייחס לתרחיש כזה כבעל הסתברות נמוכה.