וול סטריט נעלה בירידות קלות: המשקיעים ממתינים לפד

מחר יודיע על הריבית המוניטרית, המשקיעים מבחינתם מעלים חששות כי ה'פד' עשוי לא להוריד את הריבית כלל. טבע איבדה 1.24% לאחר הדו"חות, הרמוניק השילה 2.42%. אלווריון קפצה 4.4% לקראת הדו"חות מחר
שהם לוי |

המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את יום המסחר בירידות קלות, כשברקע ספקולציות חדשות כי הפדרל ריזרב כנראה לא יוריד את הריבית אחרי הכל. בקרב הענקיות מזהירה, Procter & Gamble, כי הגידול במחירי הסחורות עלול לפגוע קשות ברווחי החברה ברבעון הנוכחי.

בתוך כך, המדדים בארה"ב התבססו במגמה הדובית לאחר דו"ח ביטחון הצרכנים שנפל לשפל של שנתיים, כאשר החששות מרמת התעסוקה נותרו הדאגה המרכזית.

הישיבה הדו-יומית של הפד בנוגע לשיעורי הריבית מתחילה היום ושום הודעה לא צפויה להתפרסם עד מחר. בעיתון הוול סטריט ג'ורנל פורסם הבוקר שחברי הפד מדיינים בין הורדה של רבע האחוז לבין שום הורדה כלל, בניגוד מהספקולציות בשוק, הגורסות, כי הורדת הריבית בטוח תתרחש השאלה רק באיזה עוצמה.

אתמול, סגרו המדדים המובילים בוול סטריט את יום המסחר הראשון של השבוע בעליות שערים קלות. המסחר התנהל בציפייה לפרסום ריבית ה'פד' ביום רביעי, מאחר ולא פורסמו בו נתוני מאקרו. המשקיעים התבוננו בדאגה אחר העלייה במחירי הסחורות, אשר גררה אחריה חששות מפני פגיעה אפשרית ברווחי החברות.

החוזים על הנפט הגולמי רשמו היום צניחה חדה לאחר ראלי שנמשך חמישה ימים. הזהב השחור איבד 3.4% וסגר במחיר של 90.38 דולר לחבית. רק אתמול סגר הנפט במחיר שיא חדש- 93.53 דולר לחבית.

מדד הנאסד"ק סגר בירידה של 0.03% לרמה של 2,816 הנקודות. מדד הדאו ג'ונס סגר בירידה של 0.56% לרמה של 13,792 הנקודות.

במאקרו

ביטחון הצרכנים האמריקנים ירד הרבה מעבר לתחזיות באוקטובר. סימן לכך שהאזרחים מגבירים את דאגתם לנוכח הירידה במחירים הבתים, הזינוק במחירי האנרגיה ופרוספקטים לתוספת משרות נמוכה. בטחון הצרכנים ירד לרמה של 95.6 נקודות, הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2005, לעומת הקריאה המתוקנת של 99.5 נקודות בחודש שעבר. דו"ח נפרד הראה על ירידה מתמשכת בערך הבתים בחודש אוגוסט.

מניות במרכז

מניות Liz Claiborne (סימול: LIZ) ו- Goodyear Tire (סימול: GT) נסחרות בציפייה לדו"חות. המתחרות של Goodyear באירופה, מישלין הצרפתית וקונטיננטל הגרמנית, נסחרות היום בירידות אחרי שפיספסו את תחזיות האנליסטים.

מניות יצרנית כלי הנשק, Smith & Wesson (סימול: SWHC), רשמו היום ירידות, לאחר שהחברה הודיעה היום, כי ירידה גדולה-מהצפוי בביקוש, מלאים גבוהים ומזג אויר יוצא דופן לעונה, פוגע בשוק רובי הציד.

ישראליות במרכז

מניית ענקית התרופות הגנריות הישראלית, טבע חו"ל, הגיבה היום לתוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2007 מהם עולה, כי בשורה הראשונה רשמה החברה עליה בהכנסות לסך של 2,366 מליון דולר, גידול של 4% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד בעוד בשורה התחתונה רשמה החברה ירידה של כ-13%, לרווח נקי של 525 מליון דולר או 64 סנט למניה. צפי האנליסטים עמד על רווח של 514.4 מיליון דולר על הכנסות של 2.4135 מיליארד דולר.

בהודעה נפרדת הודיעה החברה, כי המנהל הפיננסי של החברה, דן זיסקינד, הודיע על כוונתו לפרוש מהחברה באמצע 2008. אייל דשא, המכהן כיום כסגן נשיא וסמנכ"ל הכספים של חברת צ'ק פוינט, מונה למלא מקומו של דן כמנהל הפיננסי של טבע.

חברת פאנדטק חו"ל (סימול: FNDT), דיווחה הבוקר (ג') על תוצאותיה הכספיות לרבעון הפיסקאלי השלישי של שנת 2007.בשורה העליונה מדווחת החברה על הכנסות רבעוניות של כ- 26.6 מיליון דולר, המייצגים גידול של כ- 24% ביחס לרבעון המקביל אשתקד אשר ההכנסות בו הסתכמו בכ- 21.5 מיליון דולר . בשורה התחתונה, הרווח הנקי הרבעוני (ע"פ GAAP) הסתכם בכ- 2.2 מיליון דולר או 0.13 דולר למניה ביחס לרווח נקי של כ- 1.2 מיליון דולר או 0.08 דולר למניה ברבעון המקביל אשתקד.

חברת רדקום חו"ל (rdcm) מקבוצת רד של האחים זיסאפל, המתמחה במתן פתרונות לבדיקת רשתות תקשורת מתקדמות דיווחה אתמול על הפסד ברבעון השלישי. כמו כן, מדווחת החברה על שינויים מבניים ופיטורים של 23% מכוח האדם. רדקום טוענת שהקיצוץ במצבת כח האדם כמו גם השינויים המבניים יגרמו להאצת ההחזר על ההשקעה והגדלת הרווח.

חברת בלופניקס חו"ל ממשיכה למשוך את תשומת הלב גם היום. אתמול פרסמה החברה את דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי של שנת 2007. בשורה הראשונה רשמה החברה הכנסות של 22.95 מיליון דולר לעומת הכנסות של 17.11 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של כ-34%. בכך עברה החברה את הטווח העליון של תחזיות האנליסטים. ממוצע התחזיות עמד על הכנסות של 21.87 מיליון דולר כאשר טווח התחזיות נע בין הכנסות של 21.7 מיליון דולר להכנסות של 22 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.