מריוס נכט
צילום: תמר מצפי

מריוס נכט משקיע בביוג'נסל 16 מ' דולר להצלת חולים מכריתת גפיים

החברה בדרך לשלב II של הניסוי הקליני בחולים להצלת חולים חשוכי מרפא מכריתת גפיים
גיא טל |

חברת הביוטכנולוגיה הישראלית ביוג'נסל, שהוקמה  על ידי דר' יעל פורת ופרופ' מיכאל בלקין המפתחת טכנולוגיה ייחודית לשימוש בתאי אב מדם של החולה לטיפול במחלות מיקרו-וסקולריות, השלימה גיוס סיד בהיקף של 16 מיליון דולר בהובלת מריוס נכט.

ביוג'נסל ממוקמת ובעלת שותפות אסטרטגית עם בית החולים לניאדו בנתניה. המוצר הנוכחי נועד לטיפול בבעיות של מחלת הרגל האיסכמית הקריטית (CLI), האופיינית בקרב חולי סוכרת ומעשנים כבדים. מדובר מחלה קשה וכואבת הנגרמת על ידי חסימה חמורה של זרימת הדם בכלי הדם הקטנים המובילים לכאב בלתי פוסק, לדלקות כרוניות באזור, לפצעים ולאיבוד הגפיים. ההשלכות של המחלה טרגיות, הנתונים מראים כי בתוך שנה מהדיאגנוזה 30% מקרב הסובלים במחלה מועמדים לקטיעה ו-20% מקרי תמותה. רק בארה"ב מבוצעות מידי שנה כ- 80 אלף קטיעות רגליים מסיבות כאלו.

תהליך ייצור התרופה הינו אישי אך אחיד. הוא מתחיל מאיסוף מנת דם סטנדרטית מהחולה עצמו, שיכולה להיעשות בכל מרפאה ללא צורך בשום טיפול מקדים, הרדמה או אשפוז. תהליך ייצור התרופה המוגנת בפטנט, נמשך כ 24 שעות. במסגרת הטיפול מוזרקים לחולה תאי אב המעובדים, שנלקחו ממנו מוקדם יותר, לשריר של הרגל. אותם התאים מעודדים ייצור כלי דם חדשים שעוקפים את כלי הדם הסובלים מהמחלה, ובכך מחדשים את הספקת הדם לרגל, להשקטת התהליך הדלקתי ולניקוי נזקי הדלקת.  

המוצר התאי המתקבל מכיל תאים המעודדים ייצור כלי דם , תאי אב רב תכליתיים שיכולים להתמיין ע"פ צרכי הרקמה ותאי עזר חיסוניים תומכי טולרנס ושיקום כלי דם. שילוב התאים המיוחד תומך באפקט רפואי הנובע משילוב של שיקום הרקמה והורדת התהליך הדלקתי בחולים גם לאחר שנים רבות של נזרק רקמתי.

הטיפול להזרקת התאים, הינו חד פעמי וכולל 30 הזרקות בשריר הרגל, אשר יכולות להתבצע  בכל חדר טיפולים רגיל. על פי התוצאות מהחולים הראשונים, גם לאחר שנים רבות של מחלה, לתאים המוזרקים יש השפעה ארוכת טווח. השיפור נראה כבר לאחר חודש והוא ממשיך ומתעצם לאורך השנים. יתר על כן,  קווי המוצרים העתידיים של תאי האב הרפואיים, המבוססים על הפלטפורמה שפיתחה ביוג'נסל, כוללים מוצרים המשמשים לחדש רקמות שנפגעו במחלת הסוכרת, אי ספיקת כליות, יתר לחץ דם ריאתי, אי ספיקת לב, שבץ מוחי, עיוורון ועוד.

בניסויים הקליניים שלב I, ביוג'נסל טיפלה בהצלחה בחמישה חולים חשוכי מרפא שניסו בעבר את כל הטיפולים הזמינים האחרים והיו אמורים לעבור קטיעה של הגפה;  לאחר מכן החברה טיפלה בהצלחה בארבעה מקרים נוספים, חמורים יותר, במסגרת טיפולי חמלה. הטיפול התאי נמצא בטיחותי ואל אף שכל חולה נכנס לטיפול במצב שונה,כל החולים השתפרו לפחות ב 3 מדדים שונים כולל בפרמטרים אובייקטיביים כגון מניעת הקטיעה, שיפור בזרימת הדם, בריפוי פצעים כרוניים וביכולת ההליכה וגם בפרמטרים סובייקטיביים כגון ירידה בכאב עד לגמילה מוחלטת מתרופות נרקוטיות ועליה באיכות החיים של המטופלים.

ביוג'נסל קיבלה לאחרונה אישור FDA להמשיך עם ניסוי שלב II המתוכנן כניסוי מבוקר כפול סמיות,  בחולים חשוכי מרפא.

דר' אורי ירון, העומד בראש זרוע ההשקעות בביוטכנולוגיה ובריאות של מריוס נכט ציין כי, "ביוג'נסל פיתחה פתרון פוטנציאלי  פורץ דרך, מבוסס תאי אב  לטיפול בחולים  חשוכי מרפא עם מחלות מיקרו-וסקולריות מסכנות חיים. אנו מאמינים בתהליך ובפוטנציאל שלו, להפוך לפתרון פשוט ויעיל לחולים  ושמחים  להשקיע בחברה בשלב זה , כדי לעזור לממן את  ניסויי שלב II  של BioGenCell". דר' ירון יצטרף  לדירקטוריון ביוג'נסל.

קיראו עוד ב"ביומד"

דר' יעל פורת, מנכ"לית ביוג'נסל ציינה כי, "הזרמת ההון וההשקעה של מר נכט תאפשר לנו להאיץ את מאמצינו לקדם את המוצר שלנו ולהגיע לשוק במהירות האפשרית, כדי שנוכל לטפל בחולים הזקוקים נואשות לתרופה שתוכל למנוע את ההשלכות החמורות של המחלה תוך הקלה על הכאב והסבל שלהם".

פורת הוסיפה, "הפלטפורמה הפטנטית של ביוג'נסל מספקת פתרונות טכנולוגיים מקיפים, יעילים וחסכוניים לייצור המוני של מוצרים תאיים אישיים. תהליך הייצור מהווה קפיצת מדרגה טכנולוגית שכן ניתן לטפל בחולים במהירות יום לאחר שדמם נשאב בבטחה ובקלות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ליאור שאלתיאל נורקסון
צילום: larry brandt

חברת נוראקסון הישראלית השלימה סיבוב השקעה נוסף של 1.3 מיליון דולר קנדי

החברה שסוגרת יותר משנה בבורסה הקנדית אחרי שגייסה 8 מיליון דולר בזמנו תצטרך לגייס עוד כסף כדי לשרוד עד תחילת הניסויים קליניים בבני אדם, בתחילת 2025
עדן ספיר |
נוראקסון הישראלית אשר נסחרת בבורסה הקנדית מנסה לפתח טיפול לפציעות חוט שדרה (SCI). הטיפול שנוראקסון מפתחת מציע גישה לא פולשנית (באמצעות ספריי הניתן דרך האף) לטיפול בפגיעות חוט שדרה ומוח ועשוי לתת מזור ושיפור פונקציונלי של רבים מנפגעי חוט השדרה.  נוראקסון מפתחת פלטפורמה תרופתית בשם ExoTherapy המבוססת על אקסוזומים – חלקיקים כדוריים קטנים ביותר המשתחררים על ידי תאי גזע בעת חלוקתם, בעלי יכולת תראפויטית ויכולת נדידה והגעה לרקמות פגועות בגוף, היכולים לשמש כמערכת הובלת תרופות ייעודיות באופן ספציפי לאתר מטרה מסוים כמו בפציעות חוט השדרה. לדברי החברה, האקסוזומים המגיעים באופן טבעי לאזורים דלקתיים בגוף יכולים להיטען במולקולות שונות ובמקרה של פגיעה במערכת העצבים המרכזית (מוח-חוט שידרה) נורקסון מטעינה אותם ברצף ייחודי מסוג siRNA שמטרתו להוריד ייצור של חלבון בשם PTEN בתאים באזור הפגוע. האקסוזומים הטעונים מגיעים לאזור הפגוע ומאפשרים התחדשות תאי עצב וחיווט מחדש בחוט השדרה. המוצר הראשון הנקרא - ExoPTEN, הראה פוטנציאל שיקומי גדול במחקרי מעבדה כולל שיקום תיפקודי של חולדות במודל של חיתוך מוחלט של חוט השדרה. מחקרים פרה-קליניים שנערכו על ידי NurExone לאחרונה הראו תוצאות מבטיחות. במחקרים אלו, נוראקסון השיגה שיעור הצלחה של 75% בסיוע לחולדות משותקות להחזיר תפקוד מוטורי לצד הרפלקס ברגלים האחוריות ושליטה חושית. יתר על כן, החולדות לא הראו סימנים של פגיעה עצמית, דבר המעיד על רמות מתח מופחתות והרגשת כאב ברגלים האחוריות, דבר המאמת את יעילות הטיפול.   על פי החברה, יש מיליוני אנשים ברחבי העולם המושפעים מפציעות אלו ויש צורך בטיפול יעיל ובטוח שעשוי לשפר את איכות חייהם בצורה משמעותית. בחברה מוסיפים כי כיום מרבית הטיפולים המוצעים הינם טיפולים פולשניים הכוללים ניתוחים מורכבים באזורים רגישים. נוראקסון שואפת להחליף את הטיפולים המסורתיים על ידי מינוף התכונות הייחודיות  של אקסוזומים ושימוש במתן טיפול לא פולשני דרך האף המספק אפשרות טיפול נוחה, אפקטיבית וזמינה למטופל ובתקווה להוות-”Game Changer” בתחום.  את החברה מנהל ד"ר ליאור שאלתיאל, מנכ"ל ומדען המתמחה בפיתוח מערכות מתן תרופות ויחד איתו בחברה פרופ' שולמית לבנברג מהטכניון ופרופ' דני אופן מאוניברסיטת תל־אביב שחתומים על ההמצאה.  סמנכ"ל הכספים, ערן עובדיה: "זהו גיוס ההשקעה הראשון שסגרנו, לאחר הפיכת החברה לציבורית בבורסה הקנדית TSXV ביוני 2022 תוך גיוס של כ-8 מליוני דולרים. החברה רוצה להמשיך להרחיב פעילות ולגייס השקעות נוספות שיביאו אותה עד לתחילת הניסויים קליניים בבני אדם, בתחילת 2025".