קשת מצטרפת למיזם הטלוויזיה מבוסס הפרסומות click.tv
שבוע לאחר השקת מיזם הטלוויזיה מבוסס הפרסומות click.tv, מצטרפת אליו גם קשת עם ערוץ קשת 12 ותכנים ייעודיים לשירות ה-VOD. קשת מצטרפת אל ערוץ כאן 11 של תאגיד השידור הציבורי, ואל ערוץ 14. ב- click.tv מקווים לצרף עד סוף השנה כ-50 ערוצים מרחבי העולם, ובהמשך הוא צפוי לכלול עוד 150 ערוצים ליניארים נוספים.
לקשת הסכמים דומים עם יתר הפלטפורמות הרב-ערוציות בישראל, בהן סלקום TV ופרטנר TV שגם איתן הייתה דאגה לחתום עם השקתן ב-2014 וב-2017 (בהתאמה) על הסכמים מסחריים. הערכות גורסות כי הבאה לחתום עם רשת. החברה מנסה גם להחתים את HOT ואת yes על הסכמים לטובת ספריית ה-VOD של click.tv, אולם בגזרה זו לא נרשמת התלהבות גדולה מצד הפלטפורמות הוותיקות.
את click.tv הקימו כמה יזמים מוכרים מאד, בהם מנכ"ל ויקס אבישי אברהמי ונשיא החברה ניר זוהר, גיא אדרי (Hisense, Toshiba, Vidaa) ושותפיו גל ורן בלינקיס (מקימי רשת הסופרמרקטים העירונית AM:PM), וגם ), יחד עם איש הטלוויזיה צביקה הדר יחד עם יזמים ואנשי עסקים נוספים.
בניגוד למשל לנטפליקס ודיסני פלוס שמתבססות על דמי מנוי חודשיים, השירות החדש הוא פלטפורמת FAST channels, כלומר שירות חינמי המבוסס פרסומות, בדומה לפלטפורמות הבינלאומיות פיקוק, פלוטו ורוקו. סך שעות הצפייה בפלטפורמות אלו ב-2021 גדל ב-103% ברחבי העולם (על פי דוח Amagi). ביצועי FAST מואצים ברחבי העולם, מונעים מעייפות המנויים, שחיקה של השירותים בתשלום והביקוש הגובר של חוויות צפייה ליניאריות. בחברה טוענים כי מיליוני צרכנים מבטלים מנויים בתשלום, והדבר אכן מתבטא - חלקית - בדוחות של נטפליקס למשל. רק בבריטניה התנתקו בחודשים האחרונים כמיליון לקוחות מנטפליקס, בין היתר משיקולים כלכליים.
המודל העסקי של המיזם כאמור מבוסס על פרסומות. הוא חותם על הסכמי התקשרות עם הערוצים השונים בתשלום שנתי, וכאשר המשתמש עובד לצפות בערוץ מסוים, הוא מקבל פרסומת אחת או יותר בתחילת השידור, עד לתחילת הצפייה באותו ערוץ. בהמשך הוא לא יקבל פרסומות מ-click.tv, אלא רק את הפרסומות שהערוץ עצמו משדר. כל מעבר מערוץ לערוץ, "יזכה" את המשתמש בצפייה בפרסומות בפתיח.
אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריהאם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?
הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.
יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור.
התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות
לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי.
ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.
- הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
- סלקום מציעה חצי מיליארד שקל על הפעילות הקווית של הוט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.
