הפרסומת של ארגון המורים
צילום: צילום מסך
פרסום ראשון

לומדים היסטוריה? המדינה חושבת שאתם נחותים; המורים דורשים תיקון - אבל הקמפיין נפסל

ארגון המורים יצא בקמפיין "זה לא ריאלי בלי הומני", אך הרשות השנייה פסלה גרסאות ראשונות בגלל "ביקורת על הממשלה"; האם זו סתימת פיות? הרשות השנייה: "תשדיר אחד אושר ואחר יאושר בכפוף לתיקון"

אלכסנדר כץ | (5)

ודאי נתקלתם בימים האחרונים ברדיו ובדיגיטל בקמפיין של ארגון המורים תחת הכותרת "זה לא ריאלי בלי הומני", במסגרת המאבק של הארגון בכוונת משרד החינוך לבטל את בחינות הבגרות במקצועות ההומניים. אולם מאחורי הקלעים עומד מאבק בין הארגון לבין הרגולטור - הרשות השנייה - שסירב לאשר את הפרסומת שיועדה לטלוויזיה, לא לפני שהנוסח שלה יעודן.   המאבק הרבה יותר גדול ממה שמבצבץ מעל פני השטח. מדובר במאבק על פני החברה הישראלית. הממשלה דוחפת, ממריצה ומתמרצת את התלמידים ללימודים ריאליים, ובמקביל די מזלזלת בלימודים ההומניים. נכון שאנחנו צריכים הרבה יותר הייטקיסטים על פני היסטוריונים כי הם יותר "כלכליים" למשק, אך בדרך המדינה מזניחה שורה ארוכה של מקצועות הומניים. לא הכל כסף אומרים המורים, שדורשים תיקון. הם רוצים להחזיר את המקצועות ההומניים לקדמת הבמה באמצעות קמפיין פרסומי בתקשורת, ומנסים להאיר את המקצועות האלו באופן חיובי. הבעיה - זה מתנגש עם המדיניות של הממשלה. ל"ביז מדיה" נודע כי הרשות השנייה הורתה לארגון להסיר מספר מילים מהקמפיין, והתנתה את שידורו בטלוויזיה בהיענות לדרישה זאת. במכתב שנשלח ממחלקת הפרסומות ברשות השנייה, נכתב כי מהאמירה בסרטון המקורי "עוצרים את התוכנית לביטול הבגרויות במקצועות ההומניים" עולה בפועל קריאה לביקורת נגד מדיניות הממשלה בעניין. ברשות השנייה התבססו על סעיפים 46 ו-86 לחוק הרשות השנייה. סעיף 46 שתוקן ב-2011, קובע כי "מורשה לשידורים לא ייתן בשידוריו, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בכתב ובין בדרך הבעה אחרת, כל ביטוי לדעותיו האישיות, ואם הוא תאגיד – לדעות מנהליו או לדעות בעלי הענין בו". על פניו לא מדובר בדעותיו של "מורשה לשידורים", אלא בדעה של מפרסם על סוגיה שעל סדר היום. סעיף 86 קבוע כי "מורשה לשידורים לא ישדר תשדיר פרסומת (1) בנושאים האסורים לשידור לסי סעיף 46(א); (2) מטעם גוף או ארגון שמטרותיו, כולן או מקצתן, קשורות בנושאים כאמור בפסקה (1) או בסכסוכי עבודה". האם קמפיין שמתנגד למהלך ספציפי בתחום חברתי, אסור לשידור על פי שתי פסקאות אלו? לא ברור.   הקמפיין הושק ביום ראשון בדיגיטל וברדיו, וגם הוכנו תשדירים לשידור בערוצים המסחריים. ואולם הרשות סירבה לשדר את הקמפיין שבסיומו מתריע ארגון המורים כי ביטול בחינות הבגרות במקצועות ההומניים יהפכו את התלמידים לאזרחים סוג ב' משום שתעודת הבגרות שלהם תאבד מערכה.   גורמים בארגון המורים אומרים ל"ביז מדיה" כי מדובר ב"סתימת פיות בלתי מתקבלת על הדעת שלא מתאימה למדינה שחופש הביטוי הוא זכות יסוד בה". בארגון מתכוונים להגיש תלונה למועצת הרשות השנייה, הגוף המפקח על פעילות הרגולטור.   מהרשות השנייה נמסר: "העובדות המוצגות אינן מדויקות. הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו אישרה חלק מהנוסחים. תשדיר אחד אושר ואחר יאושר בכפוף לתיקון. במקרים בהם הרשות השנייה מבחינה כי תשדיר מסוים שנוי במחלוקת - היא מבקשת את התיקונים המתחייבים וזאת בהתאם לחוק ולפסיקה". הסרטון שנפסל והסרטון שאושר לשידור  

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    עמית 02/03/2022 20:49
    הגב לתגובה זו
    ככה יוצרים חברה של טכנוקרטים צייתנים שנרקבת מבפנים. מתח תבינו שבלי חינוך לערכים, למחשבה ביקורתית וחופשית אין דמוקרטיה?
  • 4.
    עוד קו לחלק לאנחנו והם (ל"ת)
    יאללה 02/03/2022 17:39
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    פרופסור 02/03/2022 16:57
    הגב לתגובה זו
    זה היה מתבקש ממזמן.בבגרות הומאנית לומדים כמו תוכי ואחרי שבועיים שוכחים הכל.ריאלי נשאר לכל החיים ומעלה את המשכורת!תמצאו שיטה מודרנית ללמד הומאני בדגש על פילוסופיה שימושית.
  • 2.
    בגרות בתנך 02/03/2022 16:17
    הגב לתגובה זו
    מי שרוצה להיות כומר יש בתי ספר מיוחדים לזה יש להם נגינה. שפות. אוריגמי. ספורט. דיבייטינג דברים שבונים אישיות ולא שינון . לא חייבים ללמוד מאה פעם פרק שמואל א פרק ג פסוק ז
  • 1.
    קמפיין מיותר 02/03/2022 16:15
    הגב לתגובה זו
    זה בסך הכל לשנן דברים ותאריכים ולהקיא במבחן ולשכח. מי זוכר את מה שנבחן בהסטוריה ספרות ותנך. המון מלל מיותר אפשר ללמוד בדרך אחרת. פשוט המורים מפחדים של יתמרצו אותם על הכנה למבחני בגרות במקום להילחם על השכר העלוב שהם מקבלים מורה במשרה מלאה עם תואר שני מרויחה רק 7500 שח וזה כולל השתלמויות בזמן החופשי וצריך גם לשלם על זה אפילו שזה תשלום סמלי . הגדילו למורים את שעות העבודה מאז אופק חדש שזה דופק חדש ובפועל הם מקבלים פחות כסף לשעה והם הסכימו לטמטום הזה . יש להם שעות שהיה ובהיה והפיכתם למורים פרטיים בעצם הם צריכים כל היום להיות על הרגליים וללמד כתות עמוסות שההורים והתלמידים מזלזלים בהם .
אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריאלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סלקום תקלה

הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.

יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור. 

התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות

לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי. 

ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.

בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.


  


אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריאלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סלקום תקלה

הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.

יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור. 

התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות

לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי. 

ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.

בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.