לומדים היסטוריה? המדינה חושבת שאתם נחותים; המורים דורשים תיקון - אבל הקמפיין נפסל
ארגון המורים יצא בקמפיין "זה לא ריאלי בלי הומני", אך הרשות השנייה פסלה גרסאות ראשונות בגלל "ביקורת על הממשלה"; האם זו סתימת פיות? הרשות השנייה: "תשדיר אחד אושר ואחר יאושר בכפוף לתיקון"
ודאי נתקלתם בימים האחרונים ברדיו ובדיגיטל בקמפיין של ארגון המורים תחת הכותרת "זה לא ריאלי בלי הומני", במסגרת המאבק של הארגון בכוונת משרד החינוך לבטל את בחינות הבגרות במקצועות ההומניים. אולם מאחורי הקלעים עומד מאבק בין הארגון לבין הרגולטור - הרשות השנייה - שסירב לאשר את הפרסומת שיועדה לטלוויזיה, לא לפני שהנוסח שלה יעודן. המאבק הרבה יותר גדול ממה שמבצבץ מעל פני השטח. מדובר במאבק על פני החברה הישראלית. הממשלה דוחפת, ממריצה ומתמרצת את התלמידים ללימודים ריאליים, ובמקביל די מזלזלת בלימודים ההומניים. נכון שאנחנו צריכים הרבה יותר הייטקיסטים על פני היסטוריונים כי הם יותר "כלכליים" למשק, אך בדרך המדינה מזניחה שורה ארוכה של מקצועות הומניים. לא הכל כסף אומרים המורים, שדורשים תיקון. הם רוצים להחזיר את המקצועות ההומניים לקדמת הבמה באמצעות קמפיין פרסומי בתקשורת, ומנסים להאיר את המקצועות האלו באופן חיובי. הבעיה - זה מתנגש עם המדיניות של הממשלה. ל"ביז מדיה" נודע כי הרשות השנייה הורתה לארגון להסיר מספר מילים מהקמפיין, והתנתה את שידורו בטלוויזיה בהיענות לדרישה זאת. במכתב שנשלח ממחלקת הפרסומות ברשות השנייה, נכתב כי מהאמירה בסרטון המקורי "עוצרים את התוכנית לביטול הבגרויות במקצועות ההומניים" עולה בפועל קריאה לביקורת נגד מדיניות הממשלה בעניין. ברשות השנייה התבססו על סעיפים 46 ו-86 לחוק הרשות השנייה. סעיף 46 שתוקן ב-2011, קובע כי "מורשה לשידורים לא ייתן בשידוריו, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בכתב ובין בדרך הבעה אחרת, כל ביטוי לדעותיו האישיות, ואם הוא תאגיד – לדעות מנהליו או לדעות בעלי הענין בו". על פניו לא מדובר בדעותיו של "מורשה לשידורים", אלא בדעה של מפרסם על סוגיה שעל סדר היום. סעיף 86 קבוע כי "מורשה לשידורים לא ישדר תשדיר פרסומת (1) בנושאים האסורים לשידור לסי סעיף 46(א); (2) מטעם גוף או ארגון שמטרותיו, כולן או מקצתן, קשורות בנושאים כאמור בפסקה (1) או בסכסוכי עבודה". האם קמפיין שמתנגד למהלך ספציפי בתחום חברתי, אסור לשידור על פי שתי פסקאות אלו? לא ברור. הקמפיין הושק ביום ראשון בדיגיטל וברדיו, וגם הוכנו תשדירים לשידור בערוצים המסחריים. ואולם הרשות סירבה לשדר את הקמפיין שבסיומו מתריע ארגון המורים כי ביטול בחינות הבגרות במקצועות ההומניים יהפכו את התלמידים לאזרחים סוג ב' משום שתעודת הבגרות שלהם תאבד מערכה. גורמים בארגון המורים אומרים ל"ביז מדיה" כי מדובר ב"סתימת פיות בלתי מתקבלת על הדעת שלא מתאימה למדינה שחופש הביטוי הוא זכות יסוד בה". בארגון מתכוונים להגיש תלונה למועצת הרשות השנייה, הגוף המפקח על פעילות הרגולטור. מהרשות השנייה נמסר: "העובדות המוצגות אינן מדויקות. הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו אישרה חלק מהנוסחים. תשדיר אחד אושר ואחר יאושר בכפוף לתיקון. במקרים בהם הרשות השנייה מבחינה כי תשדיר מסוים שנוי במחלוקת - היא מבקשת את התיקונים המתחייבים וזאת בהתאם לחוק ולפסיקה". הסרטון שנפסל והסרטון שאושר לשידור
- 5.עמית 02/03/2022 20:49הגב לתגובה זוככה יוצרים חברה של טכנוקרטים צייתנים שנרקבת מבפנים. מתח תבינו שבלי חינוך לערכים, למחשבה ביקורתית וחופשית אין דמוקרטיה?
- 4.עוד קו לחלק לאנחנו והם (ל"ת)יאללה 02/03/2022 17:39הגב לתגובה זו
- 3.פרופסור 02/03/2022 16:57הגב לתגובה זוזה היה מתבקש ממזמן.בבגרות הומאנית לומדים כמו תוכי ואחרי שבועיים שוכחים הכל.ריאלי נשאר לכל החיים ומעלה את המשכורת!תמצאו שיטה מודרנית ללמד הומאני בדגש על פילוסופיה שימושית.
- 2.בגרות בתנך 02/03/2022 16:17הגב לתגובה זומי שרוצה להיות כומר יש בתי ספר מיוחדים לזה יש להם נגינה. שפות. אוריגמי. ספורט. דיבייטינג דברים שבונים אישיות ולא שינון . לא חייבים ללמוד מאה פעם פרק שמואל א פרק ג פסוק ז
- 1.קמפיין מיותר 02/03/2022 16:15הגב לתגובה זוזה בסך הכל לשנן דברים ותאריכים ולהקיא במבחן ולשכח. מי זוכר את מה שנבחן בהסטוריה ספרות ותנך. המון מלל מיותר אפשר ללמוד בדרך אחרת. פשוט המורים מפחדים של יתמרצו אותם על הכנה למבחני בגרות במקום להילחם על השכר העלוב שהם מקבלים מורה במשרה מלאה עם תואר שני מרויחה רק 7500 שח וזה כולל השתלמויות בזמן החופשי וצריך גם לשלם על זה אפילו שזה תשלום סמלי . הגדילו למורים את שעות העבודה מאז אופק חדש שזה דופק חדש ובפועל הם מקבלים פחות כסף לשעה והם הסכימו לטמטום הזה . יש להם שעות שהיה ובהיה והפיכתם למורים פרטיים בעצם הם צריכים כל היום להיות על הרגליים וללמד כתות עמוסות שההורים והתלמידים מזלזלים בהם .
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
