הארץ מערכת
צילום: אלכסנדר כץ

בעקבות יציאת דומונט מ"הארץ": מפת הבעלויות הזרות בתקשורת

לאחר שהחברה הגרמנית מכרה את כל אחזקותיה בקבוצת "הארץ" למשפחת שוקן, חזרנו לבדוק את מצב הבעלויות הזרות בתקשורת המקומית
אייס |
בשבוע שעבר דווח כי חברת דומונט הגרמנית מכרה את כל אחזקותיה בקבוצת הבעלות של "הארץ" – 20% ממניות הקבוצה שכעת מחולקות בין משפחת שוקן – רחלי אידלמן, עמוס שוקן והלל שוקן, המחזיקים יחדיו ב-75% ממניות הקבוצה, וכן לאיש העסקים הרוסי ליאוניד נבזלין שיחזיק מעתה ב-25% ממניות הקבוצה. עסקת היציאה של דומונט הזכירה כי שוק התקשורת הישראלי מוחזק בחלקו בידי גופים ואישים זרים, רובם ככולם עתירי עוצמה ואינטרסים. כך למשל קבוצת אדלסון של בני הזוג מרים ושלדון אדלסון, מחזיקה במניות השליטה בעיתון "ישראל היום" וב"מקור ראשון"; קבוצת HOT הכוללת בין היתר את HOT טלוויזיה בכבלים ו-HOT מובייל מוחזקת בידי איש העסקים פטריק דרהי, שלו גם אזרחות צרפתית, מרוקנית ופורטוגלית; לן בלווטניק מחזיק בערוץ 13 של רשת, כשבאמצעות 20% ממניות קבוצת RGE – גם בערוץ ספורט 5. נושא הבעלות הזרה מעסיק זה זמן רב את הרגולטור הישראלי, ואף גרם למחלוקות מתוקשרות בינו לבין גורמים פוליטיים. לפני כשנה אישרה הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכנסת הצעת חוק שביקשה להוריד את האחזקה הישראלית בערוצים מסחריים מ-51% ל-26%, וזאת בכדי לאפשר לגורם זר אחזקה של 74% בערוץ מסחרי. בנוסף אושר לפי ההצעה, שהובאה על ידי יו"ר ועדת הכנסת ח"כ יואב קיש, כי גורם יחיד יוכל להחזיק עד 74% מערוץ מסחרי במקום 51%. לדברי קיש בדיון הסוער, "הסעיפים הללו נחוצים אם רוצים שוק רב ערוצי, ואם לא נאשר את זה אנחנו הורגים את השוק". מנגד, גורמים במשרדי המשפטים והאוצר טענו כי "ערוץ מסחרי שמשדר חדשות משפיע על דעת הקהל ולתת שליטה לגורם זר זה צריך להיות לדעתנו לאחר דיון מעמיק מאוד במשרדי הממשלה, עמדת ממשלה ברורה לגבי ההשלכות ולאחר מכן דיון מעמיק בכנסת. מבדיקה שעשינו יש לא מעט מדינות שהטילו על עצמן מגבלות בשליטה בבעלות זרה ומדינות סברו שהנושא הוא במהות. הנושא של לתת שליטה לבעלות זרה עלולות להיות לו משמעויות שכרגע לא נידונות כאן. זה לא צריך להיות מאושר באופן הזה". יציאת דומנט-שאוברג מקבוצת "הארץ" ההוצאה לאור הגרמנית דומנט-שאוברג רכשה 25% ממניות "הארץ" ב-2006 תמורת התחייבות להזרים 140 מיליון שקל לפעילות הקבוצה. עסקה זו שיקפה לקבוצת הארץ – המחזיקה גם ב-TheMarker – סכום של 560 מיליון שקל אחרי הכסף. ב-2011 הזרים לחברה נבזלין גם הוא 140 מיליון שקל תמורת 20% מהמניות, כך שאחרי הכסף שווי הקבוצה היה אז 700 מיליון שקל.   היציאה של דומונט-שאוברג מהשקעתה בקבוצת הארץ היא חלק מאסטרטגיה כללית של מיקוד פעילות הקבוצה, ונובעת בעיקרה מהטלטלה שפוקדת את שוק הדפוס והירידה העקבית בהכנסות ממנו לטובת מדיות דיגיטליות מתחרות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריאלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סלקום תקלה

הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.

יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור. 

התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות

לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי. 

ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.

בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.


  


אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריאלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סלקום תקלה

הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.

יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור. 

התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות

לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי. 

ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.

בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.