פרסום בדיגיטל
צילום: iStock

גוגל ופייסבוק על הכוונת: צוות ממשלתי יבחן אכיפה מתקדמת

הצוות ישלב בין הרשויות להגנת הצרכן, להגנת הפרטיות ורשות התחרות. בין המטרות, "בחינה מחודשת של האסדרה הקיימת, וכן פיתוח ושילוב כלי ניתוח ואכיפה מתקדמים"
משה בנימין |

בשבוע הבא צפויה להיערך הישיבה הראשונה של צוות משותף שכולל את אנשי רשות התחרות, הרשות להגנת הפרטיות והרשות להגנת הצרכן בניסיון להתמודד עם "אתגרי הכלכלה הדיגיטלית" כהגדרתם. הקמת הצוות היא הפועל היוצא של דיונים בנושא בשנה האחרונה כולל קול קורא של רשות התחרות לציבור הרחב, "בנוגע להיבטי תחרות של כלכלת האינטרנט". 

הקמת הצוות המשותף של 3 הגופים תיצור למעשה שילוב בין משרד המשפטים, שתחתיו פועלת הרשות להגנת הפרטיות, ומשרד הכלכלה שתחתיו פועלת הרשות להגנת הצרכן יחד עם רשות התחרות שפועלת כרשות עצמאית. "הכלכלה הדיגיטלית היא תופעה המעוררת בשנים האחרונות עניין רב בהיבטי צרכנות, תחרות ופרטיות והנושא מצוי על סדר יומן של רשויות רבות בעולם, בין היתר, לאור התעצמותן של ענקיות האינטרנט וכוחן הגובר של רשתות חברתיות ופלטפורמות דיגיטליות שונות", נאמר בהודעה. "הדברים בולטים במיוחד בעידן הביג דאטה שבו נוצרים יתרונות לגודל למי שמחזיק מידע רב יותר על הרגלי צריכה והעדפות של צרכנים".

ההתייחסות לביג דאטה ואיסוף מידע על הרגלי צריכה והעדפות הוא המכנה המשותף של 3 הרשויות. הכלכלה הדיגיטלית מוגדרת בפשטות ככל דבר שמייצר כלכלה ונעשה על גבי פלטפורמה דיגיטלית. כל פלטפורמה דיגיטלית בה אנחנו נעזרים בימים אלו ניזונה מאיסוף דאטה עלינו שמתורגמת לטירגוט יעיל עבור המפרסמים וכוללות, כמעט כולן, גם זירת מסחר פנימית, או שהיא משמשת כפלטפורמה לפרסום ומעל כולן בולטות פייסבוק וגוגל במקרה זה. מנגד, פלטפורמות כגון בוקינג (Booking) להזמנת מלונות הפועלת בישראל ואמזון שצפויה להיכנס בסערה לישראל, גם היא על הכוונת. 

היבטי הרגולציה במדינת ישראל מפגרים בצורה משמעותית לעומת הנעשה במקביל במדינות האיחוד האירופי, כולל בריטניה (לפני או אחרי הברקזיט). בזמן שענקיות האינטרנט כפופות לחוקי ה-GDPR המגנים באופן תקיף על פרטיות הגולשים ובזמן שפייסבוק וגוגל מפוקחות ונקנסות חדשות לבקרים במאות מיליוני שקלים, בישראל אנחנו עוד רחוקים מכך.

בין המטרות המוצהרות בהקמת הצוות המשותף, "בחינה מחודשת של האסדרה הקיימת, וכן פיתוח ושילוב של כלי ניתוח ואכיפה מתקדמים" כך נמסר. הנחת העבודה היא שהשוק הישראלי יאמץ ויישם רבות מההחלטות שקיבל האיחוד האירופי בשנים האחרונות. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריאלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סלקום תקלה

הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.

יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור. 

התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות

לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי. 

ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.

בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.


  


אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריאלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סלקום תקלה

הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.

יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור. 

התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות

לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי. 

ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.

בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.