פייסבוק ישראל מארגנת לבאומן "כסף חדש" בפרויקט שאפתני
שיתוף פעולה ייחודי בין באומן בר ריבנאי לפייסבוק ישראל מסדר למשרד הפרסום מנוע צמיחה חדש ופותח בפניו דלת לשוק חדש של לקוחות בינלאומיים. השת"פ שמתנהל מאחורי הקלעים מזה כחצי שנה הפך אתמול לגלוי עם הצגת הפרסומת שעליה עבדו צוותי באומן ופייסבוק עבור nectar מותג מזרנים אמריקאי שכל פעילותו המסחרית מרוכזת באונליין בפלטפורמת אי-קומרס ללא חנויות פיזיות.
על פניו, בבאומן בר ריבנאי צריכים להודות לפייסבוק ישראל על ההזדמנות והבעת האמון. המשרד נבחר על ידי אנשי פייסבוק ישראל עבור המהלך הקריאייטיבי אך שיתוף הפעולה בין הצדדים אינו מסתכם בזה, אלא הוא חלק מפרויקט גדול ושאפתני יותר שבמסגרתו פייסבוק ישראל מחברת בין חברות סטארט-אפ בינלאומיות שמחזיקות בתקציבי פרסום מכובדים שרובם מושקעים בפרפורמנס. נכון לעכשיו באומן הוא המשרד שעמו הפרויקט יצא לדרך, אך לא מן הנמנע שבעתיד פייסבוק ישראל תחבר בין משרדים מקומיים אחרים ללקוחות בינלאומיים.
פייסבוק ישראל, ככלל מחזיקה בבידול מסוים מול נציגויות פייסבוק מסביב לעולם מעצם פעילותה בתוך אומת הסטארט-אפ ניישן הישראלית. מעבר לקלישאת הגאווה הישראלית, הנציגות המקומית אכן נחשבת, בפני המטה העולמי של ענקית הסושיאל, לכזו שמחוברת לעולמות הסטארט אפ, החדשנות והטכנולוגיה ומעצם זאת מחזיקה בידע נרחב שאמור להיות מתורגם להשתלטות על טריטוריות חדשות של כספי פרסום - של אותן חברות המצויות ב"עולם החדש".
המקרה של חברת nectar (שאחד ממייסדיה הוא ישראלי לשעבר) הוא מקרה קלאסי של חברה שכל פעילותה נעשית אונליין ורוב תקציב הפרסום שלה הושקע בעיקר בפרסום מבוסס ביצועים, שנעזר באלגוריתמים חכמים שנתונים לאופטימיזציה תמידית על ידי מתכנתים. מנגד, הבטן הרכה של חברות מסוג nectar היא בניית המותג באמצעות פרסום תדמיתי שבבסיסו עבודת קריאייטיב. בפייסבוק מגדירים זאת כ-Brandformance - החיבור בין 2 מתודות עבודה, האחת משוכללת וממוחשבת כפעילות מסחרית דיגיטלית מבוססת ביצועים והשנייה יצירת חיבור רגשי וערכי תוך בניית מותג לאורך זמן באמצעות קריאייטיב.
- כיצד מטמיעים מערכות ERP בארגונים ועסקים
- היוניקורן הישראלי קפיטוליס רוכש את Capitalab ב-46 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המטרה של פייסבוק ברורה - הגדלת נתח השוק בפרסום, אפילו מעבר לנתח העצום שהיא מקבלת מכל סנט שמושקע כיום בדיגיטל. כבר בשנותיה הראשונות של פייסבוק ישראל השוק הזה סומן וכעת החברה מעלה הילוך ומגיעה למטרה כשהיא משמשת כמתווכת, יועצת ופלטפורמת מדיה שמקבלת לידיה את מלוא תקציב הפרסום של המהלך בסופו של יום.
מבחינת באומן מדובר בהישג תדמיתי ומסחרי. מחד הזדמנות להצגת יכולת קריאייטיבית על במה בינלאומית, מה שיכול למשוך לקוחות נוספים אפילו בלי קשר לפייסבוק ומנגד הכנסה כספית במטבע חוץ עבור הקריאייטיב במודל חדש שאינו מבוסס על עמלת מדיה. המהלך עבור nectar הוא יריית פתיחה של פייסבוק ובאומן שאחריה עתידים לצוץ קמפיינים ללקוחות נוספים.
- הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם
- המהדורה המרכזית של 14 הגיעה ל-60% מצופי חדשות 12
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המהדורה המרכזית של 14 הגיעה ל-60% מצופי חדשות 12
הסרט צולם בישראל, עם צוותי הפקה ישראליים ושחקנים ישראליים (חלקם עובדי המשרד, ע"ע נאור יצחק) כשהוא מבוים על ידי ערן שושו ספאנייר, עובד באומן ואיש קריאייטיב שבשנתיים האחרונות מקבל לידיו יותר ויותר עבודות בימוי.
- 1.גל 09/05/2018 08:20הגב לתגובה זולא מבין את החיבור ולא מבין את ההישג. משרד פרסום עשה קמפיין לחברת סטארטאפ (או איקומרס). לא מבין על מה המהומה ועל מה היח״צ? על זה שפייסבוק הם המתווך? ולמה משרד פרסום צריך את פייסבוק כמתווך בשביל להביא לקוח סטארטאפ? ולמה הסטארטאפ צריך בכלל את באומן, משרד גדול, כבד וכנראה יקר...
- למה? כי כשלא עושים כסף עושים יחצ (ל"ת)דור 12/05/2018 11:17הגב לתגובה זו
- בבקשה 10/05/2018 20:38הגב לתגובה זוחברות שנבנו בשנים האחרונות על כנפי הפרפורמנס, משקיעות המון כסף בערוצי פרפורמנס ועושות המון מכירות, אבל לא באמת בונות ברנד, ולכן מתישהו מגיעות לתקרת זכוכית. פייסבוק החליטו במסגרת הדאגה לחברות כאלו שמשקיעות אצלן לא מעט כסף, לעזור להן עם בניית הברנד, לצד הפרפורמנס. באומן נבחרו, עשו, יצא טוב. החברה צריכה את באומן, כי אין להם מושג בסטורי טלינג, ולא העבודה היתה רזה ומדוייקת, ולא כבדה ויקרה.

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם
עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים
שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה
לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה
בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?
אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים
אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.
כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל.
השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.
ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף
ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים.
"I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.
- ביורק תחלק מטבע חדש לרוכשים של אלבומה החדש
- אמנים במוזיקה כבולים לחוזים דרקוניים, חד צדדים וארוכים בצורה בלתי סבירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי
העולם.

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם
עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים
שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה
לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה
בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?
אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים
אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.
כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל.
השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.
ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף
ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים.
"I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.
- ביורק תחלק מטבע חדש לרוכשים של אלבומה החדש
- אמנים במוזיקה כבולים לחוזים דרקוניים, חד צדדים וארוכים בצורה בלתי סבירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי
העולם.