כשהסמארטפון מזהה פרסומות בטלוויזיה: קוקה קולה ישראל ו-Gett נוגעות בעתיד
קוקה קולה ישראל רשמה אתמול (יום ד') ניסוי ייחודי, לראשונה בעולם, שמוציא לפועל את התחזיות הנבואיות על עתיד עולם הפרסום. במסגרת הניסוי המבוסס על סטארט-אפ של חברת DOV-E נרשם בהצלחה זיהוי של פרסומת בטלוויזיה באמצעות אפליקציה המותקנת על סמארטפון - זיהוי שהוביל לאקט המניע לפעולה עבור הצרכן שמחזיק בסמארטפון.
אז נכון, ההסבר הנ"ל לא ממש עוזר להבין במה מדובר ואיך זה בדיוק עובד. בפועל, באמצעות אפליקציה שהותקנה על סמארטפון, כרגע באנדרואיד, הצליחה קוקה קולה לייצר חיבור בין מסך הטלוויזיה לסלולר ללא מגע אדם - מעבר להתקנה הראשונית של האפליקציה - באמצעות גלים אולטרא-סוניים.
השותפים במהלך כוללים בנוסף לקוקה קולה ישראל וחברת DOV-E את חברת Gett (לשעבר Gett taxi) שמהווה את החוליה הנוספת בשרשור. קוקה קולה ו-Gett השיקו את האפליקציה יחד תחת השם Gett Coca-Cola. לאחר שהסמארטפון מזהה את הפרסומת המשודרת ברקע, בטלוויזיה, האפליקציה מסתנכרנת עם שירות המשלוחים של Gett ומאפשרת לצרכן להזמין אליו משלוח בקבוקי קולה.
מאחורי המהלך עומדת סוכנות החדשנות של קוקה קולה ישראל - 'גפן טים' - בראשותו של ערן גפן. אתמול הקימו אנשי קוקה קולה, Gett וסוכנות הפרסום חמ"ל שליווה את המהלך ובדק בזמן אמת האם מתעוררות בעיות כלשהן, פיקח על הנעשה ובדק את רמת ההצלחה וההיענות בקרב הקהל. יש לציין שקוקה קולה ו-Gett לא היקשו על עצמם יותר מדי ולשם המהלך אפשרו לצרכנים שהשתתפו בניסוי הפרסומי להזמין את בקבוקי הקולה בחינם, ללא תשלום.
סרטון הפרסומת של קוקה קולה
בשורה התחתונה, נמסר לאייס על ידי קוקה קולה, כי מספר הפעולות שנרשמו המוגדרות כ"נגיעות" - בקשות להזמנה עמד על כ-1,000. בחברה מציינים כי הביקוש מצד הקהל גבר על ההיצע. לדברי ניצן אלמוג-עברון, מנהלת תחום הדיגיטל בקוקה-קולה: "השקת המהלך אמש היוותה הזדמנות מצוינת עבורנו לחדש ולרגש את הצרכנים של קוקה-קולה, תוך הענקת חווית מותג אישית בעלת חדשנות פורצת דרך. הצלחנו להגיע תוך דקות בודדות להמוני צרכנים, בפריסה ארצית באמצעות המערך של Gett. יצוין כי זו הפעם הראשונה שפרסומת גרמה לתקשורת בין הסמארטפון לבין מה שמשודר על מסך הטלוויזיה בזמן אמת".
ההודעה שקיבלו הצרכנים
בשנת 2016, מהלכים שגורמים לצרכנים ללחוץ על כפתור ולהזמין מוצר הם לא משהו שמאתגר את סף הגירוי של הקהל. עם זאת, במקרה הנוכחי, הדרך שמובילה לפעולה הסופית היא הרכיב המבריק. בינתיים, השימוש של קוקה קולה בפיצ'ר שיכול לגרום לסמארטפון לזהות פרסומת, הוא די חד גוני ומסתיים בהזמנת מוצר הביתה. הסנכרון לחברת משלוחים הוא בונוס שיכול להעיד על אינספור המקומות שאליהם ניתן לקחת את הכלי החדש וניתן רק להניח שההצלחה שלו מאמש תוביל לניסיונות נוספיפ ומאתגרים.
- כמה עולה לקנות עיתונאי?
- חדשות 13 בשפל חדש: מקום אחרון ופחות מ-70 אלף צופים במהדורה המרכזית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המהדורה המרכזית של ערוץ 13 הולכת ונחלשת
- 7.יש פה. אחלה פרויקט (ל"ת)כמה פירגון וטוב לב 28/03/2016 09:02הגב לתגובה זו
- 6.פרסומאי 27/03/2016 15:42הגב לתגובה זוזו לא פעם ראשונה שקוקה קולה ואנשי הפרסום שלו מציגים רעיון כמקורי למרות שבעולם כבר בוצע. הייתי מצפה שאתר המתמחה בפרסום יבדוק את הדברים באופן ביקורתי ומעודכן, לפני שמהלל !
- 5.Him 25/03/2016 09:10הגב לתגובה זוסורי לי זה נשמע כמו חרטוט. האפליקציה שלחה לי הודעת פוש פעמיים כשהייתי מחוץ לבית לא ברדיוס של טלוויזיה. אין לטכנולוגיה הזו שום נגיעה למהלך. הפוש זה מה שהביא את ההזמנות. אז או שזה לא עובד טוב ומזהה סתם, או שזה נסיון לנפח קייס רפאים. דרך אגב, במה זה שונה מהמהלך שעשו אדלר לג'ילט בגמר האח הגדול? גם שם שלחו מוניות עם המוצר. נ. ב. מה הקונספט?
- 4.איזה שטות 24/03/2016 15:50הגב לתגובה זואם צריך להוריד אפליקציה בשביל זה אז מה הקטע?? מה ההבדל בין זה לשזאם או כל אפליקציה אחרת שמזהה מה קורה על המסך??
- 3.אבנר 24/03/2016 15:41הגב לתגובה זוטכנולוגית זה שטויות זה משלוח פוש בדיוק שעולה פרסומת בטלוויזיה. מה שכן זה מהלך ונחמד מאד חבל שמנפחים את זה כמו לא יודע מה, עשיתם משהו נחמד לא פורץ דרך, לא חדשני ולא בטיח.
- 2.חדשני 24/03/2016 15:30הגב לתגובה זוhttp://24hoursofhappy.com/ http://tastelife.cocacola.co.il/
- 1.פרופ 24/03/2016 13:40הגב לתגובה זולפני 7 שנים או אולי קצת יותר פגשתי מספר סטארטאפים שעושים בדיוק את זה. זה גם נעשה כבר בארץ מספר פעמים אבל מעטות, כי להוריד אפליקציה במיוחד זה חסם גבוה מדי. לקרוא לזה "העתיד" או חדשנות פורצת דרך זו קצת הגזמה. גימיק נטול אמירה מותגית למטרת אייטם זה יותר באיזור.
חיים לוינסון (צילום מסך)כמה עולה לקנות עיתונאי?
הפרשן המדיני של "הארץ", חיים לוינסון, פוטר לאחר שהתברר שקיבל כ-200 אלף שקלים מחברת יועץ תקשורת בחקירת "קטאר-גייט" - מבלי לגלות זאת לקוראים. לוינסון דיווח לפני הודעת "הארץ" כי הוא עוזב. בעיתון רצו להדגיש כי פוטר וסיפרו את הסיבה - ואז לוינסון אמר שעבד במקביל בעוד עבודות באישור של העיתון; האם קנו את העיתונאי?
עיתון "הארץ" הודיע על סיום דרכו של הפרשן המדיני חיים לוינסון, לאחר שנחשף כי קיבל תשלומים בהיקף של כ-200 אלף שקלים מחברת "פרספשן" שבבעלות היועץ האסטרטגי שרוליק איינהורן. העניין, שפרץ כמה שעות לאחר פוסט פרידה שפרסם לוינסון עצמו, מעלה הרבה שאלות עקרוניות על קשר בין עיתונאים לנטשאי הסיקור שלהם, וגם על ההתנהלות של לוינסון בכל השנים האלו ואפילו ביום פיטוריו - הוא רץ להודיע שהוא פורש, אבל הוא פוטר? גם ביום העזיבה הוא רצה להימנע מלספר על הפשלה הענקית? איך נאמין לו אם הוא משקר פעמיים - השקר השני: הניסיון להסתיר את השקר הראשון חמור בפני עצמו.
בכל מקרה, בעוד "הארץ" מציג את ההחלטה כצעד להגנת אמון הקוראים, לוינסון טוען שפעל בשקיפות מול מערכתו והודה בהמשך בטעותו בחוסר גילוי נאות מלא. הסיפור, שמשתרע על פני חמש שנים הוא נורת אזהרה לתחום העיתונות - דנה וויס, קרן מרציאנו ועשרות עיתונאים בכירים משני הצדדים מקבלים כסף גדול על הנחיית כנסים, כתיבה ועוד. כסף קונה עיתונאים גם אם הם חושבים שלא. כשאתה מקבל מאות אלפי שקלים מגוף מסוים, אתה כבר לא יכול להיות אובייקטיבי לגביו.
לוינסון יכול להגיד עוד שנים שהוא באמת חושב שאיינהורן ששילם לו הוא זכאי, ויכול להיות שהוא באמת מאמין בזה, אבל אין לו את הזכות לדבר על זה אם הוא מקבל אלפי שקלים מאיינהורן.
חיים לוינסון, בן 41, הצטרף ל"הארץ" ב-2008, בתחילה ככתב שטחים ולאחר מכן ככתב פוליטי, בעל טור בגלריה ופרשן מדיני. לוינסון ידוע בביקורת על הממשלה הנוכחית, תמיכה בדמוקרטיה מערבית והגנה על ערכי שמאל-מרכז. בפוסט הפרידה שפרסם תיאר את 17 שנותיו בעיתון כ"עיטור הגבורה על החזה". עם זאת, הפוסט הזה, שכלל הודאה בשחיקה אישית, נכתב כמה שעות לפני החשיפה, והפך במהרה לבדיחה ולעג - "פוטרת ואתה מוכר לנו שאתה גיבור"
שרוליק איינהורן הוא יועץ תקשורת ופוליטיקה ותיק, שמנהל קמפיינים בינלאומיים ומקומיים. חברת "פרספשן" שלו, המתמחה באסטרטגיות השפעה על דעת קהל, עומדת במרכז פרשת "קטאר-גייט", חקירה משטרתית שחשפה חשד לקבלת מימון מקטאר לניהול קמפיינים נגד ישראל. איינהורן נחקר בחשד להדלפת מסמכים רגישים. לוינסון, שמתח ביקורת חריפה על החקירה עצמה, הביע תמיכה פומבית באיינהורן, מבלי לחשוף את הקשר הכלכלי ביניהם.
