דוח רשות החדשנות: ענף ההייטק יציב, אך גיוסי העובדים נעצרו
לצד יציבות מרשימה בסך ההשקעות בענף, תמונת התעסוקה והגיוסים בהייטק הישראלי מורכבת. בישראל נרשמה סטגנציה מדאיגה בתעסוקה ולא חלה במדד זה צמיחה משמעותית מזה כשנתיים - כך עולה מדו"ח הרשות לחדשנות, שמטרתו להציג את השפעות המלחמה על ענף ההייטק והטכנולוגיה בישראל.
פערים בין חברות טכנולוגיה ישראליות לאמריקאיות
הדו"ח מוצא כי פערי התשואות בין חברות טכנולוגיה ישראליות לחברות נאסד"ק ממשיכים להתרחב. בעוד בנאסד"ק נרשמה תשואה של 31% מאז פרוץ המלחמה, מדד ת"א-טכנולוגיה עלה ב-14% בלבד, פער המדגיש את התחרות הגוברת בשוקי ההון העולמיים.
בדו"ח נבחנות ההשלכות של המלחמה על אחד הענפים המשמעותיים ביותר לכלכלת ישראל, ענף המהווה יותר ממחצית מהייצוא הישראלי, כשליש מכלל הכנסות המדינה ממסי הכנסה של שכירים, וחמישית מהתוצר המקומי הגולמי. ענף ההייטק, הנסמך במידה רבה על משקיעים זרים, מצוי בתקופה קריטית המאופיינת בסיכון מוגבר ואי-ודאות גוברת, עם השפעות על המשק הישראלי כולו.
כאמור, לצד יציבות מרשימה בסך ההשקעות בענף לעומת התקופה המקבילה אשתקד, תמונת התעסוקה והגיוסים בהייטק הישראלי מורכבת. בעוד בעולם הטכנולוגי מתחילים להיראות ניצני צמיחה והתאוששות מהמשברים הכלכליים הגלובליים, בישראל נרשמה סטגנציה מדאיגה בתעסוקה ולא חלה במדד זה צמיחה משמעותית מזה כשנתיים.
מה קורה בהייטק הישראלי?
הממצאים מראים כי למרות המצב הביטחוני, ישראל נותרה מוקד משיכה משמעותי להשקעות זרות. מנגד, הדו"ח מצביע על כך שהצמיחה במספר המועסקים בענף, שהייתה המנוע לצמיחה הכלכלית בעשור האחרון, הואטה מאוד. מאז 2022, נרשמה עצירה כמעט מוחלטת בצמיחה במספר המועסקים, שנותר קבוע סביב 400,000 עובדים, המהווים כ-11% מהמועסקים במשק הישראלי (שיעור שגם הוא הפסיק לצמוח).
לצד הדריכה במקום בתחום התעסוקה, ההייטק הישראלי שמר על יציבות בגיוסי הון, כאשר בין אוקטובר 2023 לאוגוסט 2024 גויסו קרוב ל-9 מיליארד דולר על ידי חברות טכנולוגיה ישראליות. סכום זה מציב את ההאב הישראלי במקום השלישי בעולם בגיוסי הון, אחרי עמק הסיליקון וניו יורק, ומעל האבים טכנולוגיים אחרים כגון לונדון ופריז.
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
- הרפורמה במס להייטק היא צ'ופר לקרנות הון סיכון - וממש לא להייטק עצמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "הדו"ח מראה מצד אחד את האטרקטיביות הרבה, גם בעתות משבר של חברות הטק הישראליות להשקעות. מצד שני מראה הדו"ח האטה משמעותית בצמיחה בתעסוקה, בהשקעות בשלבים מוקדמים ובאינדיקטורים נוספים. על מנת להבטיח שעם סיומו של המשבר ההייטק יחזור לתוואי הצמיחה המהירה שלו עלינו לוודא שההשקעות זורמות גם לסטרטאפים צעירים ולחברות בשלבי צמיחה המוקדמים ולכלל תחומי הטכנולוגיה, ולא נשארות רק בחברות הגדולות יותר ובסייבר. הדרך לעשות זאת, בין היתר, היא באמצעות הגדלת ההשקעה הממשלתית בהייטק גם בשנים הבאות, כפי שנעשה ב-2024".
פערים בתעסוקה ומיקוד במו"פ
לראשונה,במחצית השנה האחרונה מעל למחצית המועסקים בענף ההייטק היו בתפקידי מו"פ. הדו"ח מצביע גם על שינוי בתמהיל התעסוקה בהייטק: בעוד שתפקידי מו"פ המשיכו לצמוח, התעסוקה בתפקידי מוצר ובתפקידים עסקיים נחלשה. המצב הזה יוצר תעשייה הממוקדת בעיקר במחקר ופיתוח, תוך ירידה בתפקידים התומכים בפיתוח המוצר והתפעול העסקי. מצב זה מצביע על פחות הזדמנויות תעסוקה בהייטק למי שאינם בתפקידים טכנולוגיים. ומגביל את היכולת של ההייטק לצמוח כענף מעסיק בישראל.
השקעות בחברות בוגרות וסייבר
הדו"ח מגלה כי בעוד סך ההשקעות בחברות הייטק נשאר יציב, ישנה מגמה של ריכוז השקעות בחברות בוגרות, ובעיקר בתחומי הסייבר. קרוב ל-60% מההשקעות שנעשו בתקופת המלחמה הופנו לסבבי גיוס גדולים (מעל 50 מיליון דולר), בעיקר בחברות מבוססות. תחום הסייבר, הפך לדומיננטי במיוחד, וריכז כ-35% מסך ההשקעות בתקופה זו, נתון הכפול מהשנים הקודמות.
מגמה זו מעידה על ההצלחה של תחום הסייבר בישראל, אך היא גם מדגישה את הסיכון לצמצום ההשקעות בסטרטאפים צעירים ובתחומים נוספים - צריך להמשיך לוודא שיש מספיק הון זמין להשקעות לחברות גם ביתר התחומים. הקפאון בהשקעות בשלבים מוקדמים עלול לפגוע בפיתוחים חדשניים ולצמצם את צמיחתן של חברות חדשות שמהוות את הבסיס לחדשנות העתידית של ישראל.
שכר גבוה אך פערים גדלים
בעוד התעסוקה בהייטק נותרה בסטגנציה, השכר בענף המשיך לעלות, והפער בין השכר בהייטק לשאר המשק ממשיך להתרחב. השכר הממוצע בהייטק ברבעון השני של 2024 עומד על כ-31.5 אלף שקלים, פי 2.8 מהשכר הממוצע במשק. העלייה בשכר מעידה על ביקוש לכישרונות טכנולוגיים שרק יגדל בעתיד.- פיטנגו גייסה 300 מיליון דולר לקרנות טכנולוגיה ובריאות המשקיעות בשלבים מוקדמים
- על הקשר בין פיטורים לבין הנפקה - אקסוניוס מפטרת לקראת כוונה להנפיק
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מהאופציה ועד ההנפקה: ESOP מבית הפניקס ו-Slice Global משיקות...
- 1.פרה נחלבת 23/09/2024 09:46הגב לתגובה זוהמדינה לא יכולה לסייע לשוק הזה דרך מענקים, הכל מסורבל ומובנה לכך שתשכור שירות של מישהו שיגיש לך טפסים, אין מומחיות בתוכן. אם המדינה רוצה לעזור שתתמקד בלהפריע פחות קרי הטבות מס, ביטול מיסוי עודפות ואפשרות קיזוז מס אחורה ליזמים בתקופת הגיוס, תקופה ארוכה של כמה חודשים ללא שכר כלל ועלויות גבוהות לנסיעות פגישות קורסים כנסים וכדומה.
אקסוניוסעל הקשר בין פיטורים לבין הנפקה - אקסוניוס מפטרת לקראת כוונה להנפיק
חברת הסייבר נערכת לפיטורי 100 עובדים וטוענת כי זה נובע מהרצון להתייעל ולהתמקד לקראת הנפקה אפשרית
אקסוניוס פיטורים בחברת הסייבר אקסוניוס. החברה המגנה ומנהלת נכסים דיגיטליים תפטר כ-100 מתוך כ-900. כמחצית מהפיטורים, כ-50 עובדים, יהיו בישראל, שבו מרכז הפיתוח והחדשנות של החברה. דין זיסמן, המנכ"ל והמייסד, תיאר את הצעד כחלק ממבנה מחדש תפעולי שמטרתו: לייעל את המבנה הארגוני, לחזק את הפלטפורמה המרכזית ולהאיץ השקעות בטכנולוגיות בינה מלאכותית, מנוע הצמיחה הצפוי להוביל את התעשייה בשנים הבאות.
אקסוניוס הוקמה ב-2017 על ידי שלישייה מיחידת 8200: זיסמן עצמו, עופרי שור בתפקיד CTO ואבידור ברטוב כ-CPO. החברה בנתה פלטפורמה שמנטרת ומנהלת אלפי נכסים דיגיטליים בארגונים גדולים, ממכשירי קצה ועד שרתים בענן. הפלטפורמה מאפשרת אוטומציה של עדכונים, ניהול הרשאות וזיהוי סיכונים בזמן אמת. הטכנולוגיה, שמשלבת ניתוח נתונים עם אינטגרציות רחבות, הפכה את אקסוניוס לאחת השחקניות הבולטות בתחום ה-Cyber Asset Attack Surface Management (CAASM). התחום מתמודד עם אתגר הולך וגובר: ניהול סביבות IT מורכבות בעידן של IoT, עבודה היברידית ואיומי סייבר מתוחכמים.
מאז הקמתה, החברה גייסה כ-600 מיליון דולר ממשקיעים מובילים כמו Accel, Bain Capital ו-Sequoia. הם העמידו את שווייה על 2.6 מיליארד דולר בסבבי הגיוס של 2022 ו-2024. קצב הכנסות השנתי שלה (ARR) לא נמסר אך לפני כשנתיים הוא היה באזור 100 מיליון דולר.
המהלך הנוכחי מגיע על רקע האטה בהייטק, אם כי בתחום הסייבר דווקא הגיוסים נמשכים. לאחרונה רכשה אקסוניוס את סיינריו שפועלת בתחום אבטחת בריאות דיגיטלית בכ-100 מיליון דולר.
פיטנגו, צילום: ביאנה קארו ויטקיןפיטנגו גייסה 300 מיליון דולר לקרנות טכנולוגיה ובריאות המשקיעות בשלבים מוקדמים
קרן ההון סיכון הישראלית מחזקת את פעילותה המוקדמת עם גיוס ל-2 קרנות - Pitango First ו-Pitango HealthTech שמתמקדות בהשקעות בשלבי סיד והון מוקדם; מתכננת גיוס נוסף לקרן growth בקרוב
פיטנגו, מהוותיקות והמוכרות בקרנות ההון סיכון בישראל, הודיעה על גיוס כולל של 300 מיליון דולר לשתי קרנות Early Stage: Pitango First, המתמחה בטכנולוגיה, ו-Pitango HealthTech, המתמקדת בתחומי הבריאות ומדעי החיים.
הגיוס מגיע ברקע רצף הצלחות של חברות פורטפוליו בולטות: Via, שהונפקה לאחרונה; PsiQuantum, שגייסה מיליארד דולר; ו-Vertos, שנמכרה בעסקת אקזיט משמעותית. לפי הקרן, הצעד הבא יהיה גיוס קרן צמיחה ייעודית שתתמקד בליווי חברות שעברו את שלב הסיד וצומחות במהירות.
את Pitango First, קרן הסיד של הקבוצה, מובילים אייל ניב, ד"ר איל איצקוביץ, גד חולדאי ויאיר קסוטו. הקרן כבר ביצעה השקעות ראשונות בחברות כמו AAI, Gamma Time ו-Apprentice.AI, בתחומי בינה מלאכותית (AI), קוואנטום (Quantum), תשתיות, סייבר וענן (Cloud).
לדברי אייל ניב, שותף מנהל ב-Pitango First: "עם ניסיון מוכח של 30 שנה בזיהוי חברות מהפכניות, אנחנו רואים תפנית דרמטית בשוק עם טכנולוגיות AI וקוואנטום שמשנות כללי משחק. המטרה שלנו היא לזהות ולהוביל את החברות שיהיו בחזית המהפכה הטכנולוגית הבאה, ולבנות איתן עסקים במיליארדי דולרים".
- צרות בקבוצת מדלן - לוקלייז הפועלת בארה"ב נסגרת, האתר המקומי ימשיך כרגיל
- אייל קליין מצטרף לפיטנגו בתפקיד מנהל הכספים הראשי וכשותף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, Pitango HealthTech מתמקדת ביזמים הפועלים בתחומי רפואה דיגיטלית, מכשור רפואי ו-ביו-פארמה (BioPharma), עם דגש על שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית לשיפור קבלת ההחלטות והאבחון. הקרן מנוהלת על ידי איתי הראל, הילה קארח וד"ר יהונתן גלזר, והיא כבר השקיעה בחברות כגון QuantHealth, Somite, Leafix ו-Guardoc.
