Dungeon and Fighter
צילום: Nexon

טנסנט: צמיחה של 8% בהכנסות הודות להשקה המוצלחת של DnF Mobile

איתן גרסטנפלד |

ענקית הטכנולוגיה הסינית טנסנט (Tencent) הכתה את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, הודות להתאוששות במגזר משחקי הווידאו שלה, על רקע ההשקה המוצלחת של המשחק DnF Mobile במהלך הרבעון האחרון.

טנסנט, חברת משחקי הווידאו הגדולה בעולם ומפעילת פלטפורמת ההודעות הפופולארית WeChat, סיימה את הרבעון השני של 2024 עם הכנסות של 161.12 מיליארד יואן (22.5 מיליארד דולר), עליה של כ-8% ביחס לרבעון המקביל אשתקד ומעל לצפי האנליסטים להכנסות של 160.77 מיליארד יואן.

בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח של 47.63 מיליארד יואן, קפיצה של כ-82% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, והרבה מעל לצפי האנליסטים לרווח של 39.95 מיליארד יואן.

השקה מוצלחת ל-DnF 

השיפור בתוצאות מגיע בין היתר הודות להשקה המוצלחת של "Dungeon & Fighter Mobile", או בקיצור DnF Mobile, בחודש מאי האחרון. המשחק, שמיוצר על ידי חברת Nexon הדרום קוריאנית ומופץ בסין על ידי טנסנט זכה להצלחה מסחררת ועומד בראש טבלאות המשחקים המשוחקים והרווחים ביותר בסין. מה מה שעורר את הצפי של המשקיעים שהחברה תקצור את הפירות של הפופולריות של המשחק במשך שנים רבות, כפי שעשתה עם Honor of Kings.

בסך הכל, עסקי המשחקים של טנסנט בסין הניבו הכנסות של 34.6 מיליארד יואן, עלייה של 9% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. צמיחה דומה נרשמה גם בכל הקשור להכנסות ממכירת משחקים מחוץ לסין שעמדה על 13.9 מיליארד יואן, צמיחה של 9% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. מדובר בצמיחה גדולה יותר מזו שנרשמה ברבעון הראשון של השנה - 3%. החברה ייחסה את הביצועים החזקים להשקה המוצלחת כמו גם לגידול במכירות של משחק היריות הפופולארי ולורנט (Valorant).

הצמיחה בפעילות המשחקים היא בשורה מצוינת עבור החברה, שעסק הליבה שלה סבל מתקופה קשה, במהלכה ההכנסות בסין ירדו במשך שני רבעונים רצופים מאז הרבעון הרביעי של השנה שעברה. בין היתר על רקע השקות מוצלחות של משחקים של המתחרות הגדולות ByteDance ו-miHoYo.

ממשיכה עם הרכישות העצמאיות

בנוסף במהלך המחצית הראשונה של השנה הוציאה החברה 52.3 מיליארד דולר הונג קונגי (6.71 מיליארד דולר) על רכישה חוזרת של מניות.  זאת לאחר שמוקדם יותר השנה, היא התחייבה להכפיל את הרכישות החוזרות שלה במהלך שנת 2024 ליותר מ-100 מיליארד דולר הונג קונגי. ברקע, מהלכים דומים של חברות הטכנולוגיה הסיניות, במטרה להגביר את אמון המשקיעים, בזמן שהמגזר מתאושש מהמקפה הרגולטורית הקשה עליו מכיוונו של הממשל בבייג'ינג, והחששות מההאטה בצמיחה הכלכלית של סין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)
מות האינטרנט

הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית

האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"

ענת גלעד |

הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.

"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.

המידע רוצה להיות חופשי


כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)
מות האינטרנט

הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית

האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"

ענת גלעד |

הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.

"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.

המידע רוצה להיות חופשי


כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.