עובדים בהייטק אופן ספייס
צילום: דאלי אי

ההתאוששות בהייטק נמשכת - החברות גייסו 2.9 מיליארד דולר ברבעון השני

השפעות המלחמה על היקפי הגיוסים מתמתנות - החברות הישראליות ביצעו 110 סבבי גיוס במהלך הרבעון השני
רוי שיינמן | (1)
נושאים בכתבה הייטק וויז

המשך מגמת ההתאוששות בהיי-טק הישראלי ניכרת ברבעון השני של 2024. השפעת המלחמה שהכבידה על היקף הגיוסים של החברות הישראליות וההשקעות של משקיעים זרים מתחילה להתפוגג וזה ניכר בהיקפי ההשקעות של החברות הישראליות. גיוסי ההון ברבעון השני הסתכמו ב-2.9 מיליארד דולר, ב-110 סבבי גיוס. כ-62% מההון הכולל ברבעון גויס מ-6 סבבי גיוס, רובם של חברות בתחום הסייבר, כך עולה מדו"ח ההייטק של IVC ולאומיטק. העסקה הבולטת ביותר – חברת WIZ שהשלימה גיוס בהיקף של 965 מיליון דולר. מגמת העלייה החיובית שהחלה ברבעון הראשון ברורה גם בנטרול הגיוס של WIZ, ונרשם גידול של כ-19% בהיקף הגיוסים (כ- 1.93 מיליארד דולר). מספר הסבבים ברבעון השני עומד על אותו סדר הגודל של הרבעון הקודם, שבו הייתה שבירה של מגמת הירידה מאז תחילת 2022. בהשוואה לרבעון המקביל, הרבעון הנוכחי הוא הראשון מאז הרבעון הראשון של שנת 2022 שבו נרשם היקף גיוסים דומה לזה שהיה ברבעון המקביל (בנטרול עסקת Wiz). היקף ההשתתפות של המשקיעים הזרים והישראלים בסבבים ברבעון ממשיך לעלות ברבעון השני. מספר ההשקעות של משקיעים זרים עלה במקצת בחצי השנה האחרונה, לאחר השפל ברבעון הרביעי של 2023. המגמה החיובית נמשכת גם בנוכחות של המשקיעים הישראלים, ובסך הכל מתייצבת ברמה של השנים 2018 – 2019. "אנחנו שמחים לראות שסימני ההתאוששות שהורגשו בחודשים האחרונים מקבלים ביטוי גם בנתוני הרבעון השני", מסרה מנכ"לית לאומיטק, מיה אייזן-צפריר. "הנתונים משקפים צמיחה בהיקף הגיוסים ובכמות העסקאות ביחס לרבעון הקודם - וגם ביחס לרבעון המקביל אשתקד. אם היקפי פעילות כאלה ימשיכו, אנחנו נמצאים בקצב שבו מגזר הטק יסיים שנה של צמיחה ביחס לשנה קודמת. בנוסף, בבדיקות עומק שעשינו בנוגע לזהות המשקיעים, מעודד לראות משקיעים זרים - שמעולם לא השקיעו בישראל - לוקחים חלק בעסקאות גם מאז תחילת המלחמה". "הרבעון השני מסתיים היום עם מדדי צמיחה חיוביים", מסר בן קליין, מנכ"ל IVC. "היקפי הפעילות בהיי-טק הישראלי המשיכו לצמוח במתינות. זה לא טריוויאלי לאור הנסיבות. הנוכחות הגוברת של משקיעים זרים מלמדת על האטרקטיביות של ההיי-טק הישראלי".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אמיר 30/06/2024 16:11
    הגב לתגובה זו
    פחחח, אולי אננחו פשוט תלויים בתהליכים גלובלים, ואם הביקוש לגז עולה או הריבית עולה והגיוסים להייטק קטנים, אנחנו מושפעים מזה יותר ממה שקורה עם כן ביבי לא ביבי?
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק

מנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים

שימוש בבינה מלאכותית בעבודה מתרחב, אבל בעיקר אצל צעירים. הבכירים עדיין נגררים מאחור

עמית בר |
נושאים בכתבה עובדים קריירה

השימוש בבינה מלאכותית (AI) בתוך ארגונים מתרחב, אך לא באופן אחיד. נתונים ממחקרים עדכניים, כגון סקר של PwC משנת 2025, מצביעים על כך שהשימוש ב-AI נפוץ יותר בקרב עובדים צעירים, כאשר 54% מכלל העובדים דיווחו על שימוש בכלי AI בעבודתם, אך הפער בין דורות בולט: 82% מדור ה-Z משתמשים ב-AI לעומת 52% מבייבי בומרס. המהפכה הזו עדיין לא הגיעה לכל הרמות בארגון, והיא מרוכזת בעיקר בקבוצות קטנות של עובדים זוטרים או צעירים. מנגד, העובדים הוותיקים והבכירים – שמכירים לעומק את תהליכי העבודה, יודעים לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולשאול שאלות מורכבות – הם אלה שמאמצים את הטכנולוגיה בקצב איטי יותר.

במילים אחרות, היכולת להבין את מגבלות ה-AI, לזהות טעויות פוטנציאליות ולמנף אותו למטלות מורכבות נמצאת לרוב אצל המנהלים והבכירים. עם זאת, בפועל, מי שמובילים את האימוץ הם מתמחים, מהנדסים בתחילת דרכם וחוקרי מו"פ, שמורגלים להכניס טכנולוגיה חדשה לשגרת העבודה מהרגע הראשון. סקר של KPMG משנת 2025 חושף כי שישה מתוך עשרה עובדים מדור ה-Z מאמינים ש-AI עלול להחליף את תפקידם בתוך שנתיים, אך הם עדיין מובילים באימוץ, בעוד שלושה מתוך עשרה עובדים מבוגרים יותר חולקים חשש דומה. זה מצביע על פרדוקס: הדור הצעיר, שחשוף יותר לטכנולוגיה, נוטה לנסות אותה ראשון, גם אם זה כרוך בסיכונים.

בחברות פארמה גדולות, למשל, ניתוחים עדכניים מראים מגמה דומה. דוח של McKinsey מנובמבר 2025 מציין כי בתעשיית התרופות, שבה שוק ה-AI צפוי לצמוח מ-4 מיליארד דולר ב-2025 ל-25.7 מיליארד דולר עד 2030, השימוש ב-AI מרוכז בקרב חוקרים צעירים ומתמחים. בחברה עם יותר מ-50 אלף עובדים, כמו פייזר או נוברטיס, נמצא כי קבוצת המתמחים השתמשה ב-AI בשיעור גבוה ביותר, בעיקר לניתוח נתונים ראשוניים וגילוי תרופות. אחריהם ניצבים מדענים ממחלקות מו"פ. ההסבר אינו קשור רק לתפקיד, אלא למידת הפתיחות: עובדים צעירים, שגדלו בעידן הדיגיטלי, רואים ב-AI כלי טבעי, בעוד הבכירים נוטים להמתין להוכחות מוצקות.

זווית נוספת היא ההבדל הגיאוגרפי. דוח של IWG מספטמבר 2025 מראה כי כמעט שני שלישים מהעובדים הצעירים עוזרים לקולגות מבוגרים יותר לאמץ AI, מה שיוצר דינמיקה של "הוראה הפוכה" במקומות עבודה. זה מחזק את התפיסה שהאימוץ אינו רק טכנולוגי, אלא תלוי בתרבות ארגונית ובדינמיקות בין-דוריות. בישראל, סקר הייטק: 37% מהמנוסים חוששים מ-AI, אבל הצעירים חוסכים זמן מדגיש כיצד הפער הזה משפיע על שוק העבודה המקומי, עם נתונים ספציפיים על שימוש יומיומי.

לא מספיק לספק כלים - צריך לשנות תרבות ארגונית

חברות רבות מדווחות על שימוש ב-AI, אך בחלק ניכר מהמקרים מדובר בפיילוטים נקודתיים. סקר של EY מנובמבר 2025 חושף כי 64% מהעובדים חשים עלייה בעומס העבודה בשנה האחרונה, אך רק 5% ממקסימים את פוטנציאל ה-AI לשינוי עבודה. גם כאשר הכלים זמינים, העובדים לא מאמצים אותם בגלל הרגלים מושרשים, מגבלות תהליכיות או חוסר הכוונה.

עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק

מנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים

שימוש בבינה מלאכותית בעבודה מתרחב, אבל בעיקר אצל צעירים. הבכירים עדיין נגררים מאחור

עמית בר |
נושאים בכתבה עובדים קריירה

השימוש בבינה מלאכותית (AI) בתוך ארגונים מתרחב, אך לא באופן אחיד. נתונים ממחקרים עדכניים, כגון סקר של PwC משנת 2025, מצביעים על כך שהשימוש ב-AI נפוץ יותר בקרב עובדים צעירים, כאשר 54% מכלל העובדים דיווחו על שימוש בכלי AI בעבודתם, אך הפער בין דורות בולט: 82% מדור ה-Z משתמשים ב-AI לעומת 52% מבייבי בומרס. המהפכה הזו עדיין לא הגיעה לכל הרמות בארגון, והיא מרוכזת בעיקר בקבוצות קטנות של עובדים זוטרים או צעירים. מנגד, העובדים הוותיקים והבכירים – שמכירים לעומק את תהליכי העבודה, יודעים לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולשאול שאלות מורכבות – הם אלה שמאמצים את הטכנולוגיה בקצב איטי יותר.

במילים אחרות, היכולת להבין את מגבלות ה-AI, לזהות טעויות פוטנציאליות ולמנף אותו למטלות מורכבות נמצאת לרוב אצל המנהלים והבכירים. עם זאת, בפועל, מי שמובילים את האימוץ הם מתמחים, מהנדסים בתחילת דרכם וחוקרי מו"פ, שמורגלים להכניס טכנולוגיה חדשה לשגרת העבודה מהרגע הראשון. סקר של KPMG משנת 2025 חושף כי שישה מתוך עשרה עובדים מדור ה-Z מאמינים ש-AI עלול להחליף את תפקידם בתוך שנתיים, אך הם עדיין מובילים באימוץ, בעוד שלושה מתוך עשרה עובדים מבוגרים יותר חולקים חשש דומה. זה מצביע על פרדוקס: הדור הצעיר, שחשוף יותר לטכנולוגיה, נוטה לנסות אותה ראשון, גם אם זה כרוך בסיכונים.

בחברות פארמה גדולות, למשל, ניתוחים עדכניים מראים מגמה דומה. דוח של McKinsey מנובמבר 2025 מציין כי בתעשיית התרופות, שבה שוק ה-AI צפוי לצמוח מ-4 מיליארד דולר ב-2025 ל-25.7 מיליארד דולר עד 2030, השימוש ב-AI מרוכז בקרב חוקרים צעירים ומתמחים. בחברה עם יותר מ-50 אלף עובדים, כמו פייזר או נוברטיס, נמצא כי קבוצת המתמחים השתמשה ב-AI בשיעור גבוה ביותר, בעיקר לניתוח נתונים ראשוניים וגילוי תרופות. אחריהם ניצבים מדענים ממחלקות מו"פ. ההסבר אינו קשור רק לתפקיד, אלא למידת הפתיחות: עובדים צעירים, שגדלו בעידן הדיגיטלי, רואים ב-AI כלי טבעי, בעוד הבכירים נוטים להמתין להוכחות מוצקות.

זווית נוספת היא ההבדל הגיאוגרפי. דוח של IWG מספטמבר 2025 מראה כי כמעט שני שלישים מהעובדים הצעירים עוזרים לקולגות מבוגרים יותר לאמץ AI, מה שיוצר דינמיקה של "הוראה הפוכה" במקומות עבודה. זה מחזק את התפיסה שהאימוץ אינו רק טכנולוגי, אלא תלוי בתרבות ארגונית ובדינמיקות בין-דוריות. בישראל, סקר הייטק: 37% מהמנוסים חוששים מ-AI, אבל הצעירים חוסכים זמן מדגיש כיצד הפער הזה משפיע על שוק העבודה המקומי, עם נתונים ספציפיים על שימוש יומיומי.

לא מספיק לספק כלים - צריך לשנות תרבות ארגונית

חברות רבות מדווחות על שימוש ב-AI, אך בחלק ניכר מהמקרים מדובר בפיילוטים נקודתיים. סקר של EY מנובמבר 2025 חושף כי 64% מהעובדים חשים עלייה בעומס העבודה בשנה האחרונה, אך רק 5% ממקסימים את פוטנציאל ה-AI לשינוי עבודה. גם כאשר הכלים זמינים, העובדים לא מאמצים אותם בגלל הרגלים מושרשים, מגבלות תהליכיות או חוסר הכוונה.