צילום: דאלי אי

ההתאוששות בהייטק נמשכת - החברות גייסו 2.9 מיליארד דולר ברבעון השני

השפעות המלחמה על היקפי הגיוסים מתמתנות - החברות הישראליות ביצעו 110 סבבי גיוס במהלך הרבעון השני

רוי שיינמן | 30/06/2024 14:40 (1)

המשך מגמת ההתאוששות בהיי-טק הישראלי ניכרת ברבעון השני של 2024. השפעת המלחמה שהכבידה על היקף הגיוסים של החברות הישראליות וההשקעות של משקיעים זרים מתחילה להתפוגג וזה ניכר בהיקפי ההשקעות של החברות הישראליות. גיוסי ההון ברבעון השני הסתכמו ב-2.9 מיליארד דולר, ב-110 סבבי גיוס. כ-62% מההון הכולל ברבעון גויס מ-6 סבבי גיוס, רובם של חברות בתחום הסייבר, כך עולה מדו"ח ההייטק של IVC ולאומיטק. העסקה הבולטת ביותר – חברת WIZ שהשלימה גיוס בהיקף של 965 מיליון דולר. מגמת העלייה החיובית שהחלה ברבעון הראשון ברורה גם בנטרול הגיוס של WIZ, ונרשם גידול של כ-19% בהיקף הגיוסים (כ- 1.93 מיליארד דולר). מספר הסבבים ברבעון השני עומד על אותו סדר הגודל של הרבעון הקודם, שבו הייתה שבירה של מגמת הירידה מאז תחילת 2022. בהשוואה לרבעון המקביל, הרבעון הנוכחי הוא הראשון מאז הרבעון הראשון של שנת 2022 שבו נרשם היקף גיוסים דומה לזה שהיה ברבעון המקביל (בנטרול עסקת Wiz). היקף ההשתתפות של המשקיעים הזרים והישראלים בסבבים ברבעון ממשיך לעלות ברבעון השני. מספר ההשקעות של משקיעים זרים עלה במקצת בחצי השנה האחרונה, לאחר השפל ברבעון הרביעי של 2023. המגמה החיובית נמשכת גם בנוכחות של המשקיעים הישראלים, ובסך הכל מתייצבת ברמה של השנים 2018 – 2019. "אנחנו שמחים לראות שסימני ההתאוששות שהורגשו בחודשים האחרונים מקבלים ביטוי גם בנתוני הרבעון השני", מסרה מנכ"לית לאומיטק, מיה אייזן-צפריר. "הנתונים משקפים צמיחה בהיקף הגיוסים ובכמות העסקאות ביחס לרבעון הקודם - וגם ביחס לרבעון המקביל אשתקד. אם היקפי פעילות כאלה ימשיכו, אנחנו נמצאים בקצב שבו מגזר הטק יסיים שנה של צמיחה ביחס לשנה קודמת. בנוסף, בבדיקות עומק שעשינו בנוגע לזהות המשקיעים, מעודד לראות משקיעים זרים - שמעולם לא השקיעו בישראל - לוקחים חלק בעסקאות גם מאז תחילת המלחמה". "הרבעון השני מסתיים היום עם מדדי צמיחה חיוביים", מסר בן קליין, מנכ"ל IVC. "היקפי הפעילות בהיי-טק הישראלי המשיכו לצמוח במתינות. זה לא טריוויאלי לאור הנסיבות. הנוכחות הגוברת של משקיעים זרים מלמדת על האטרקטיביות של ההיי-טק הישראלי".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
אמיר 30/06/2024 16:11
הגב לתגובה זו
פחחח, אולי אננחו פשוט תלויים בתהליכים גלובלים, ואם הביקוש לגז עולה או הריבית עולה והגיוסים להייטק קטנים, אנחנו מושפעים מזה יותר ממה שקורה עם כן ביבי לא ביבי?

ערן ברק, מנכ"ל ומייסד Mind, קרדיט: אוהד קאב

סטארטאפ להכיר

"כבר קיבלנו הצעות לרכישה שהורדנו מהפרק כי אנחנו רואים פוטנציאל אדיר"

שיחה עם ערן ברק, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר MIND

הדס ברטל | 01/01/2026 12:48

נושאים בכתבה AI בינה מלאכותית סייבר דליפת מידע אחסון מידע סטארט אפ

ספר בקצרה על עצמך:

במקור מיבנה, שירתי 6 שנים ב-8200, את התואר הראשון עשיתי בטכניון ולאחריו חזרתי לעולם המודיעין והסייבר. בשנת 2014 הקמתי יחד עם שותפיי את Hexadite, סטארט אפ שפיתח טכנולוגיה לאוטומציה של תגובה לאירועי סייבר. החברה גייסה כ-10.5 מיליון דולר, העבירה את פעילותה לבוסטון, וב-2017 נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת כ-100 מיליון דולר. לאחר הרכישה המשכתי לסיאטל, בה אני נמצא גם היום, כאשר בעבודה במיקרוסופט הייתי בתפקיד ניהולי בעולמות הסקיוריטי. במסגרת התפקיד הייתי מעורב בהקמת Microsoft Intelligent Security Association - MISA שהוא גוף שפועל עד היום ומחבר בין מיקרוסופט לחברות סייבר. כשמגפת הקורונה החלה, החלטתי שאני עוזב את מיקרוסופט, לצאת לדרך חדשה ואז הקמתי את Mind. השותפים בחברה הם הוד בן נון ואיתי שווארץ שלשניהם עבר במודיעין וגם בכמה חברות הייטק.

ספר על החברה ומניין הרעיון?

כשעבדתי במיקרוסופט, כבר לאחר המכירה של Hexadite שהתעסקה בתחום האוטומציה והיום הרבה מה ש-Hexadite עושה, כבר מתבצע על על ידי AI. במהלך התקופה של מיקרוסופט עבדתי עם הרבה מוצרים שאחד מהם היה מיקורסופט אינפורמיישן פרוטקשן. ושם נחשפתי יותר לעולם ההגנה על מידע רגיש, וראיתי שהבעיה המרכזית בעולם הזה עוד לפני עידן ה-AI, זה שהפתרונות שהיו קיימים בשוק היו מאוד מותאמים לסביבות ספציפיות בתוך הארגון. כך למשל הייתה מערכת הגנה ל-Saas, מערכת אחרת למחשבי קצה, מערכת לשרתי on prem, אבל לא הייתה תקשורת ביניהן. כל זאת כשהמידע הוא אותו מידע. מה שנכתב ונשמר בגוגל דרייב, נמצא גם במייל ולפני עשר שנים גם בשרת כלשהו מקומי במחשב. לכל אחד מהמקומות האלו הייתה מערכת הגנה נפרדת וזה לא עשה שכל. הקמנו את Mind כדי לעשות מהפכה לכל הנוגע למידע רגיש, ועכשיו עם עידן ה-AI יצר המון חורים בנושא של הגנת מידע, במיוחד בשנה האחרונה. כיום יש אייג'נטים של AI נוגעים במידע רגיש ואין לנו שליטה עליהם, נוסיף על זה גם פרומפטים שאנחנו לא יודעים לאן הם הולכים ובעיני מי הם נחשפים, ופה Mind נכנסת לתמונה ומגינה גם על כל מה שנכתב בתוכנות AI. איך מגינים מפני עובד בארגון המעלה מסמך רגיש של הארגון ל-AI? או איך מונע עכשיו הפצה של סיסמאות או סודות לשרתים המכילים מידע רגיש, קוד שנעשה באמצעות סוכני AI. יש לנו פלטפורמה אחידה שמגינה על מידע רגיש בסביבות שונות, החל מהענן ולסביבות On prem ובמחשבי קצה ו-AI.

אחת הבעיות המרכזיות הוא בסיווג של מידע מובנה, כמו למשל טבלאות אקסל, בסיסי נתונים וכו׳, לעומת מידע בלתי מובנה כמו קבצי word, טקסט חופשי והודעות, היא השוני במנוע הסיווג עצמו שדורש יכולות לעבור על כל פיסה של מידע. ל-MIND יכולת לסווג מידע בלתי מובנה באופן אוטומטי ובזמן מינימלי בכל סביבות הארגון ועם מינימום טעויות. בין אם מדובר במידע רפואי או אישי, מידע מכרטיסי אשראי, קבצי טקסט או וידאו. הפלטפורמה פועלת על פני סביבות IT שונות ומאפשרת לארגונים לאתר ולמנוע דליפות מידע בזמן אמת ובמהירות גבוהה, בין אם מקורן בעובדים, במערכות אוטומטיות או בכלי בינה מלאכותית.