היוניקורן הישראלי היילו גייס 120 מיליון דולר והשיק מאיץ AI חדש
חברת היילו (Hailo) הישראלית, המייצרת מעבדי בינה מלאכותית (AI) למכשירי קצה, השלימה גיוס של 120 מיליון דולר. במקביל לגיוס, השיקה החברה את המאיץ החדש שלה Hailo-10, אשר אמור לאפשר הרצה של יישומי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) על גבי מכשירי קצה, ללא צורך בהרשמה לשירותים מבוססי ענן.
היילו הוקמה בפברואר 2017, ובשנת 2022 הפכה ליוניקורן לאחר שהשלימה גיוס הון בהיקף 136 מיליון דולר ולפי שווי כולל של 1.1 מיליארד דולר. להיילו משרדים ביפן, טייוואן, סין, דרום קוריאה, גרמניה, וארה"ב ורשת של מפיצים ברחבי אסיה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, אוסטרליה ואירופה ומוצריה משרתים יותר מ-300 לקוחות ברחבי העולם. החברה מעסיקה כיום מעל 250 עובדים בתל-אביב ובחו"ל, ומגייסת עובדים נוספים כדי לתמוך בצמיחה המואצת. המעבדים שלה.
את הגיוס הנוכחי, שנעשה בהתאם לשווי מהגיוס הקודם, הובילו שורה של משקיעים קיימים וחדשים. בין היתר ניתן למנות שורה של שמות מוכרים כמו משפחת זיסאפל, גיל אגמון, דלק מוטורס, אלפרד אקירוב, חברת ההשקעות DCLBA, Vasuki, OurCrowd, Talcar, קומסקו, Automotive Equipment (AEV) ופועלים אקוויטי. בסך הכל גייסה החברה יותר מ-340 מיליון דולר מהקמתה.
לצד הגיוס, השיקה החברה את המאיץ החדש שלה, Hailo-10, אשר מעצים מכשירי קצה כמו מחשבים אישיים, רכבים חכמים ורובוטים מסחריים באמצעות GenAI. מאיצי החברה מיועדים בעיקר למחשבים אישיים ולמערכות בידור ומידע בכלי רכב, ושואפים להעצים מעבדים בעלי ביצועים נמוכים שאין להם יכולת משל עצמם להפעיל את הצ'טבוטים, העוזרים האישיים ומערכות ההפעלה המונעות על ידי בינה מלאכותית. היילו תתחיל למכור יחידות ראשונות של מאיץ הבינה המלאכותית Hailo-10 ברבעון השני של 2024.
- הדור הבא של משחקי הווידאו נבנה באמצעות בינה מלאכותית
- בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אור דנון, מנכ"ל ומייסד משותף של היילו: "סגירת מהלך המימון החדש שלנו מאפשרת לנו למנף את כל ההזדמנויות המרגשות שיש לנו בקנה וסוללת את הדרך לצמיחה ארוכת הטווח שלנו. חד עם השקת מאיץ ה-GenAI מדגם Hailo-10 שלנו, המהלך מציב אותנו בעמדה אסטרטגית שתאפשר לנו להביא AI קלאסי ו-GenAI למכשירי קצה באופנים שירחיבו משמעותית את הפריסה וההשפעה של טכנולוגיה חשובה זו. תכננו את Hailo-10 כך שישלב באופן רציף יכולות בינה מלאכותית יוצרת בחיי היומיום של משתמשים וישחרר את המשתמשים ממגבלות של רשתות מבוססות ענן. כך המשתמשים הופכים למעשה לבעלים של כלים כגון צ'טבוטים, copilots וכלים אחרים ליצירת תוכן, ויכולים להשתמש בכלים באופן רציף ומיידי, לשיפור התפוקה והעשרת חווית המשתמש.
בינה מלאכותית ארצות הבריתקוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
מהפכת ה-AI המרוץ לסופר-בינה
"קוד אדום" וחשש מריגול זר
השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?
אופטימיות בצל סימני שאלה
קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיטדוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים
האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATIׂ) הציג את הדוח השנתי על מצב החברות הרבלאומיות הפועלות בישראל מצביע על מגמה של העברת השקעות ופעילות עסקית למדינות אחרות כאשר 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בזמן המלחמה
במהלך המפגש השנתי של פורום מנכ"לי החברות הרב-לאומיות של IATI בישראל, הוצג דוח שנתי החושף נתונים על מצב החברות הרב לאומיות המראה תמונה מורכבת. בעוד החברות הרב לאומיות הראו יציבות עסקית וחוסן, עולה גם מגמה של העתקת פעילות למדינות אחרות שהחלה בעת המלחמה, יחד עם עלייה בבקשות לרילוקיישן מצד עובדים ישראליים.
המפגש השנתי התקיים ביוזמת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) בנושא היום שאחרי המלחמה והאתגרים של החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. במפגש השתתפו מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות החדשנות דרור בין. כמו כן השתתפו גם מנכ"לי החברות אינבדיה, אפל, מטא, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, טיקטוק, פיליפס, טבע, סאפ, מדטרוניק, צ'ק פוינט, סנופי, פייזר, סוני, סיילספורס, איביי,HP אינדיגו מרצדס. המפגש התקיים בהובלת מנכ"לית ונשיאת האיגוד, עו"ד קרין מאיר רובינשטין, וכלל סקירה של הדו"ח השנתי של .IATI
מן הדו"ח עולה כי תעשיית ההייטק, ובפרט החברות הרב־לאומיות (MNCs) הפגינו חוסן, יציבות וכושר עמידה גם בתקופת המלחמה. החברות הרב־לאומיות ממשיכות לשמש עוגן מרכזי באקוסיסטם המקומי, כאשר הן היו אחראיות לכ־80% מהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות בישראל בחמש השנים האחרונות. בנוסף הדוח מספר כי 57% מהחברות שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו־21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך בפעילות המקומית ובאקו־סיסטם הישראלי גם בתנאי אי־ודאות.
צורך ביציבות גיאופוליטית ורגולטורית
עם זאת נרשמו גם כמה נתונים פחות אופטימיים. 53% מהחברות מדווחות על עלייה בבקשות הרילוקיישן מצד עובדים ישראלים, כאשר גם עובדים בכירים ומשפחות מגישים יותר מועמדות לרילוקיישן. בנוסף, 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בתקופת המלחמה, וחברות מדווחות גם על היחלשות הקשר עם מטות החברה (HQ) ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל. מעבר לכך נרשמת מגמה של בחינת העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות, בין היתר בעקבות מציאת חלופות תפעוליות מחוץ לישראל במהלך המלחמה. הדוח מעלה כי חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשרת האספקה מצאו במהלך המלחמה אלטרנטיבות מחוץ לישראל שהוכיחו את עצמן כיעילות ולכן קיים סיכון שהפעילות לא תשוב במלואה לישראל. כמו כן, הדוח העלה חשש כי היעדר יציבות רגולטורית וגיאופוליטית מתמשכת, עלול להוביל לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם הישראלי.
- איך מנהלי הביניים יכולים להרים את הארגון ולשנות את כללי המשחק
- "שוק התוכן מצליח אבל המדינה חייבת להזרים כסף - כמו בהייטק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח מדגיש כי החברות הרב־לאומיות מסתכלות על האקו־סיסטם הישראלי בראייה ארוכת טווח, ולא רק דרך התווך המיידי. גם בתקופת המלחמה נרשמה פעילות עסקית משמעותית, לרבות הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות. עם זאת, הדו"ח קובע באופן חד משמעי כי ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה לייצור יציבות רגולטורית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם המקומי.
