חברת אלמו הישראלית תימכר ל-Bosch הגרמנית בכ-700 מיליון דולר
תאגיד הטכנולוגיה הגרמני בוש (Bosch) העוסק בייצור מערכות וחלקים לתעשיית הרכב, ציוד תעשייתי, ציוד לבנייה, כלי עבודה ומכשירי חשמל ביתיים, רוכש את חברת אלמו (Elmo) הישראלית המתמחה בפיתוח, ייצור ויישום של פתרונות חדשניים בתחום ההינע המבוקר בסכום המוערך בכ-700 מיליון דולר. אלמו הוקמה בשנת 1988 בידי חיים מונהייט שגם היום מחזיק לבדו במלוא החברה ומעסיקה למעלה מ-330 עובדים, מרביתם במפעל בפתח תקווה. בקרי הסרוו (Servo) ובקרי התנועה הרב ציריים של החברה הישראלית מוטמעים על ידי יצרני מכונות בארץ ובעולם במגוון רחב של תעשיות מתוחכמות בהן קיים צורך בביצועים מיטביים, מהירים ומדויקים. תעשיות אלה כוללות מוליכים למחצה (Semiconductors), רובוטיקה, רכבים אוטונומיים (AGVs), יצור אלקטרוני, ניתוחים רובוטיים, מחסנים אוטומטיים ועוד. לפי הודעת החברה, הרכישה תשלב את החוזק והדינמיות של אלמו עם מומחיות האוטומציה המפעלית של Bosch Rexroth. בכוונתה של Bosch להגביר את יכולתה של אלמו בפיתוח וייצור מוצרי בקרת תנועה מתקדמת וסרוו (servo). אלמו תישאר ישראלית, עם שדרת ניהול ישראלית ועם שמירה על מצבת העובדים הקיימת. עוד הם מדגישים כי הרכישה משתלבת עם האסטרטגיה של Bosch Rexroth להרחבת והאצת עסקיה בתחום ה-Factory Automation (האוטומציה המפעלית). הצטרפותה של אלמו ל-Bosch Rexroth צפויה לחזק את נוכחותה של Bosch Rexroth בזירת המפעל החכם, האוטומציה והרובוטיקה. את חברת בוש ייצגו בעסקה עו"ד קליף דוויס וקיט שאו מש. הורוביץ. חיים מונהייט, מנכ׳׳ל ומייסד אלמו: "אני גאה על הצטרפותה של אלמו למשפחת Bosch. שילוב הכוחות יבטיח את המשך ההצלחה והצמיחה של אלמו. אני מברך על כך ש-Bosch תמשיך ותטפח את אלמו כמרכז מצוינות ישראלי וכחברה ישראלית. אני בטוח שאנשי אלמו המסורים והכישרוניים ימשיכו ביתר שאת לפתח ולייצר טכנולוגיות ומוצרים חדשניים, מרתקים, ומובילים בעולמנו, ויביאו את אלמו ואת עצמם לשיאים חדשים".
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיותקו ישיר ל-ChatGPT? סם אלטמן בוחן שילוב שבבים בתאי מוח
במסגרת הפרויקט שלו Merge Labs, מנכ״ל OpenAI רוצה לעקוף את מאסק בפיתוח ממשק מוח־מחשב, ומכוון ליעד שבו נחשוב מחשבה שתקבל תגובה מיידית מהבינה המלאכותית
סם אלטמן סם אלטמן, מנכ״ל OpenAI, הציב יעד שאפתני במיוחד במיזם שבבי המוח החדש שלו, Merge Labs: שילוב של טכנולוגיית ריפוי גני לשינוי תאי מוח כך שיגיבו לאולטרסאונד, לצד שתל שמזהה ומווסת את פעילותם. הרעיון מבוסס על תחום מחקר הקרוי "סונוגנטיקה", שבוחן כיצד לגרום
לתאים להשתנות גנטית כדי שיופעלו על ידי גלי קול. החזון הוא פלטפורמה עתידית שתאפשר ממשק מוח־מחשב מדויק יותר, שעשוי בעתיד לשמש גם לחיזוק יכולות קוגניטיביות.
אלטמן, שמנהל בשנים האחרונות יריבות גלויה עם אילון מאסק ונויראלינק, אמר כי ישמח להגיע למצב שבו ניתן יהיה "לחשוב על משהו, ומייד ChatGPT יגיב". לאחרונה דווח כי Merge Labs מגייסת 250 מיליון דולר לפי שווי של 850 מיליון דולר, עם תמיכה משמעותית מקרן ההשקעות של OpenAI. אלטמן יכהן כמייסד־שותף אך לא ישקיע הון אישי. במקביל, חברות אחרות בוחנות שימוש באולטרסאונד לטיפול במוח ללא השתלה, למשל קסדות טיפוליות למחלות נפש, ואחת מהן, Nudge חברת הסטארט־אפ של פרד ארסהם' מייסד־שותף של Coinbase, שמפתחת קסדה המשדרת אולטרסאונד ממוקד בעוצמה נמוכה אל המוח, גייסה לאחרונה 100 מיליון דולר.
להבדיל מהטכנולוגיה של נויראלינק של מאסק, שמסתמכת על קריאת ושידור אותות חשמליים דרך אלקטרודות, Merge Labs שואפת להשתמש, כאמור, באולטרסאונד, מה שעשוי להפחית סיכונים, עם חדירה פחות פולשנית ולהרחיב את השימושים האפשריים. סונו-גנטיקה בוחנת כיצד גלים אקוסטיים בתדר גבוה יכולים להשפיע על תאים שעברו שינוי גנטי.
החברה נמצאת בשלב מוקדם מאוד, והטכנולוגיה תזדקק לעוד שנים של מחקר, ניסויים קליניים ואישורים רגולטוריים מחמירים. עם זאת, עצם בחינת הכיוון מעידה על שאיפתו של אלטמן לא רק להרחיב את תחום הבינה המלאכותית, אלא גם לפרוץ את גבולות הפיזיולוגיה האנושית כחלק מהחזון הטכנולוגי שלו.
- עובדי OpenAI ימכרו מניות ב-6 מיליארד דולר לפי שווי חצי טריליון דולר
- חיסיון אדם-מכונה? תחשבו שוב; המידע שאתם משתפים אינו פרטי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להבדיל, נויראלינק קיבלה כבר ב-2023 אישור מה-FDA לערוך ניסויים קליניים בבני אדם, וההשתלה הראשונה התבצעה בינואר 2024. המושתל הראשון היה בריינר מוריס, צעיר בן 29 עם שיתוק מלא שנגרם כתוצאה מתאונה. מאז השתלת השבב, מוריס הצליח לשלוט במחשב בעזרת מחשבה בלבד, לגלוש, לשחק ולערוך סרטונים, הישג שמהווה עדות לפוטנציאל האדיר של הטכנולוגיה. ארבעה מטופלים נוספים עברו את ההשתלה בהצלחה וממשיכים להשתתף בניסוי הקליני, לצד ניסויים נרחבים בקופים, שחלקם נועדו לבחון יכולת לשחזור ראייה.
