קרן פרגרין תשקיע מעל 300 מיליון שקל בחברות הפועלות בחממת אינסנטיב
לקונסורציום החדש הצטרפו כבעלות מניות חברת המכשור והאבחון הרפואי הבינלאומית (Becton Dickinson and Company) BD, חברת הפארמה הבינלאומית Bristol-Myers Squibb (BMS), אלביט מערכות, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בן גוריון, והמרכז הרפואי שערי צדק, שיהווה גם את ההאב הקליני לפיתוחים החדשניים
קרן הון סיכון קרן ההון הסיכון הישראלית פרגרין (Peregrine Ventures), המנהלת כ-600 מיליון דולר להשקעות בתחומי מדעי החיים בארץ ובעולם, הקימה קונסורציום בתחום מדעי החיים המשלב חברות רב לאומיות ומוסדות מחקר שיצטרפו כשותפים לחממת אינסנטיב השייכת לקרן. לקונסורציום הצטרפו חברת הפארמה הבינלאומית Bristol-Myers Squibb (BMS), חברת המכשור והאבחון הרפואי הבינלאומית BD (Becton Dickinson and Company), אלביט מערכות, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בן גוריון, והמרכז הרפואי שערי צדק. גופים אלה יפתחו וישקיעו במשותף 300 מיליון שקל בחברות סטארט-אפ הפועלות בחממה ובבוגרות החממה. הקונסורציום הוקם בעקבות זכייתה של פרגרין בקול קורא של החממות של רשות החדשנות.
החממה תתמקד בטיפולים רפואיים ממוקדי מטרה, מכשור רפואי ופארמה, דיאגנוסטיקה (חיישנים , אנליזת אומיקס, אלגוריתמיקה) לצרכי זיהוי, ניטור והתאמת טיפול תרופתי, וכן מכשור רפואי פורץ דרך כגון מערכות רובוטיות משולבות AI, טיפולים נקודתיים מבוססי חישה ועוד.
קרן פרגרין מפעילה את חממת אינסנטיב כעוגן השקעות ה-Early Stage שלה ומודל ההשקעות שהיא מיישמת בחממה מלווה חברות טכנולוגיה החל מההקמה והפיתוח ועד יישום ומסחור. 60 חברות הוקמו בחממה, מתוכן 34 פעילות. פרגרין ואינסנטיב רשמו מספר אקזיטים ביניהם Valtec, שנמכרה ל-Edwards תמורת 690 מיליון דולר, CartiHeal שנרכשה ע"י Bioventus עבור 500 מיליון דולר ועוד. שווי כלל החברות הבוגרות של חממת אינסנטיב הגיע ל-5 מיליארד דולר. בנוסף לחממה, קרן פרגרין מנהלת מספר קרנות שמאפשרות השקעה בכל שלבי החברה מהשקעות פרה-סיד (דרך החממה), השקעות סיד ומיד-סטאג' והשקעות צמיחה, בחברות בשלבים מתקדמים לקראת מיזוג או הנפקה.
איל ליפשיץ, שותף מנהל ומייסד משותף של קרן פרגרין: "הקמת הקונסורציום תעשיר ותגוון את היכולות שלנו להמשיך להוביל מיזמים צעירים בתחום מדעי החיים, לתמוך בהם פיננסית בכל מחזור החיים, לרבות השקעות המשך בשלבי צמיחה, ולהוביל אותם להצלחה בשוק העולמי. זוהי נבחרת משולבת גלובלית–מקומית שנותנת אמון ביכולות של יזמים ישראלים לפתח את הדור הבא של חברות רפואיות מצליחות שישפרו את איכות החיים של מטופלים ויורידו תמותה. מלבד מההון המשמעותי שעומד לרשות הקונסורציום, כל הגורמים ירתמו את ההון האנושי, הידע העשיר שלהם וקשריהם העסקיים להצלחת הסטארט-אפים".
- Entrée Capital מגייסת 300 מיליון דולר לקרנות חדשות שמתמקדות ב-AI, דיפ-טק וקריפטו
- קינטיקה: קרן דיפנס־טק חדשה קמה בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ליאור שחורי, שותף בקרן הון סיכון פרגרין, ומנכ"ל חממת אינסנטיב: "השילוב של כל בעלי המניות האסטרטגים, מוסדות המחקר והשותף הטכנולוגי, יביא את החממה לקפיצת מדרגה בייזום חברות בתחומים אליהם אנו מכוונים ובהצלחתן של החברות".
מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
טראמפ בוחן מחשב קוונטי, נוצר באמצעות AIאישור משפטי ליוזמת טראמפ: תשלום של 100 אלף דולר לבקשת אשרת H-1B
מאחורי הרטוריקה הגסה על “מי נכנס לאמריקה” מסתתרת מדיניות סדורה, ועוד אספקט של ה-MAGA: בית המשפט אישר את יוזמת המשטר להעלות דרמטית את אגרת העסקת עובדים זרים בהייטק , שיקטין דרמטית את ההגירה הכלכלית
״למה אנחנו לא יכולים להביא אנשים מנורווגיה או משוודיה? בואו ניקח כמה מדנמרק. אכפת לכם לשלוח לנו כמה אנשים? תשלחו לנו אנשים נחמדים. אכפת לכם? אבל אנחנו תמיד לוקחים אנשים מסומליה, ממקומות שהם אסון, נכון? מגיעים אלינו רק ממקומות מטונפים, מלוכלכים, דוחים ומוכי פשיעה". כך אמר נשיא ארה"ב לפני כשבועיים והתייחס באופן פרובוקטיבי למדיניות ההגירה של ארה"ב.
האמירה הזאת היא צד אחר של יוזמה של טראמפ, שבמסגרתה ארה"ב תיגבה 100 אלף דולר עבור כל בקשה לאשרת H-1B, שאותה ניסתה לשכת המסחר האמריקאית לטרפד,בטענה כי המהלך חורג מסמכות הנשיא, והגישה תביעה לבית המשפט, שכעת דחה אותה וקבע כי ממשל טראמפ רשאי להמשיך בהטלת האגרה. האגרה החדשה, שהוכרזה בהצהרה נשיאותית מספטמבר 2025, מחליפה את העלויות הקודמות שנעו בין 2,000 ל-5,000 דולר לבקשה, תלוי בגודל החברה ובסוג ההגשה.
מהי תכנית H-1B?
תוכנית H-1B מאפשרת לחברות אמריקאיות להעסיק עובדים זרים בעלי השכלה אקדמית בתחומים כמו הנדסה, תוכנה, ביוטכנולוגיה ומדעי המחשב. בכל שנה פיסקלית מוקצות 85 אלף אשרות, 65 אלף רגילות ו-20 אלף נוספות לבעלי תארים מתקדמים מאוניברסיטאות אמריקאיות. הביקוש עולה על ההיצע בהרבה, עם מאות אלפי בקשות שנתיות, וההקצאה מתבצעת בהגרלה אקראית. בשנת 2025 נרשמו כ-442 אלף בקשות, כאשר כ-70-80% מהן הגיעו מעובדים הודים, המהווים את הרוב במגזר השירותים הטכנולוגיים.
האגרה החדשה חלה רק על בקשות חדשות שהוגשו לאחר 21 בספטמבר 2025, ואינה משפיעה על חידושים או הארכות של אשרות קיימות. היא נועדה להרתיע שימוש יתר בתוכנית, במיוחד על ידי חברות אאוטסורסינג שמעסיקות עובדים בשכר נמוך יחסית. לדוגמה, חברת טאטא קונסלטנסי סרוויסס ההודית, אחת המובילות בהגשת בקשות, ספגה בעבר קנסות על הפרות כמו העסקה בשכר נמוך והפרת כללי מיקום עבודה. עם האגרה החדשה, עלות גיוס עובד בודד עלולה להגיע ל-105 אלף דולר, כולל עמלות נלוות, מה שהופך את התהליך ללא כדאי עבור תפקידים בשכר ממוצע של 70-90 אלף דולר לשנה.
- טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים
- טראמפ נכנס לגרעין: טראמפ מדיה מתמזגת עם חברת היתוך גרעיני והמניה קופצת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברות טכנולוגיה גדולות כמו אמזון, שספנסרה מעל 10 אלף אשרות H-1B בשנת 2025, מיקרוסופט עם כ-6 אלף, ומטא עם כ-4 אלף, צפויות לספוג עלויות נוספות של מיליוני דולרים. באמזון, למשל, השכר הממוצע לעובדי H-1B עומד על 150 אלף דולר, אך האגרה תייקר את הגיוס הראשוני ב-67%. חברות קטנות יותר, כולל סטארט-אפים, עלולות לוותר על גיוס זר לחלוטין, שכן תקציבן מוגבל. כפי שפורט בדיווח על השפעות כלכליות של מדיניות הגירה בארה"ב בביזפורטל, שינויים כאלה עלולים להאט את קצב החדשנות במגזר הטק, שתורם כ-10% מהתמ"ג האמריקאי.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")