צילום: רמי זרנגר

חברת הבינה המלאכותית הישראלית טסטים נרכשת ע"י חברה אוסטרית. הערכות: העסקה מתבצעת תמורת כ-150 מיליון דולר

לשתי החברות פלטפורמות לאוטומציה של בדיקות עבור אפליקציות ארגוניות מבוססות בינה מלאכותית והרכישה צפוייה לסייע לחברה האוסטרית להרחיב את מערך הבדיקות שלה על מנת לאפשר לארגונים לבצע בדיקות מקצה לקצה במהירות ובקלות רבה יותר

תומר אמן | 09/02/2022 16:00

נושאים בכתבה אוטומציה אוטומציה עסקית אינטגרציה אפליקציות בינה מלאכותית

חברת התוכנה האוסטרית הפרטית טריסנטיס (Tricentis) לה פלטפורמה לאוטומציה של בדיקות עבור אפליקציות ארגוניות וענן דיווחה היום על רכישת חברת טסטים (Testim) הישראלית המפתחת פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית (AI) לאוטומציה של בדיקות המוצעת כשירות ענן תמורת סכום המוערך בשוק בכ-150 מיליון דולר.

על פי הדיווח, טסטים תרחיב את פלטפורמת הבדיקות של טריסנטיס המבוססת גם היא על AI ותסייע לה לפשט את האוטומציה של הבדיקות ולאפשר לארגונים לבצע בדיקות מקצה לקצה במהירות ובקלות רבה יותר.

לדברי החברה, הכלכלה הדיגיטלית המודרנית הוסיפה צורך עבור הארגונים במסגרתו זקוקות אלו לנוע מהר יותר ולחולל חדשנות במהירות וללא פשרה באיכות. מנגד, שיטות הבדיקה המסורתיות הן איטיות יותר, דורשות יכולות בכתיבת קוד, קשות יותר לניהול ולפריסה רחבה ולעתים אף כושלות כשהאפליקציות משתנות. על מנת להתמודד עם האתגרים הללו מספקת החברה את הפלטפורמה שלה המוצעת המוצעת כשירות ענן ומבצעת כאמור אוטומציה של בדיקות מבוססת AI.

החברה מתבססת בעיקר על התחזית של גוף ניתוח הדאטה האמריקאי גרטנר, אשר לראייתו, "עד שנת 2025, 70% מהארגונים יטמיעו ויעשו שימוש במערכות בדיקה מועשרות מבוססות AI, צמיחה משיעור של 5% כיום."

עוד דווח כי טסטים תרחיב את היצע שירותי הענן הקיימים של טריסנטיס עבור לקוחות השואפים לאמץ יכולות בדיקה מבוססות ענן במודלים גמישים של צריכה. ללקוחות טריסנטיס צפויה להיות כעת הגמישות לבחור מוצרים ושירותים המתאימים לצרכיהם, במודל של התקנה מקומית עם תשלום עבור רישוי שנתי או במודל שירות ענן (SaaS) עם תשלום לפי צריכה. מודל נתונים משותף ואינטגרציה בין המוצרים יאפשרו ללקוחות לשלב ולהתאים יכולות של מוצרים שיתאימו לדרישותיהם.

החברה, ששילבה לראשונה בינה מלאכותית בתחום הבדיקות בשנת 2014 מציגה כאמור גישה המתמקדת בהאצת פיתוח האפליקציה באמצעות קיצור משך הזמן הנדרש לכתיבת הקוד לבדיקות, שיפור אוטומטי שלו, טיפול בבעיות וניתוח הבדיקות. וכשצוותי הפיתוח משלימים סבב פיתוח והאפליקציה מתפתחת, טסטים משתמשת באלגוריתמים שמתקנים את הבדיקות באופן אוטומטי כדי לשמור על יציבותן ועל עמידות האוטומציה. בנוסף ולדברי החברה, טסטים פתוחה וגמישה ומתאימה את עצמה לכלים ולתהליכים של צוותי התוכנה. המשתמשים יכולים לחבר את טסטים לכל כלי האינטגרציה (CI/CD) ולכלי השיתוף שלהם.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

ערן ברק, מנכ"ל ומייסד Mind, קרדיט: אוהד קאב

סטארטאפ להכיר

"כבר קיבלנו הצעות לרכישה שהורדנו מהפרק כי אנחנו רואים פוטנציאל אדיר"

שיחה עם ערן ברק, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר MIND

הדס ברטל | 01/01/2026 12:48

נושאים בכתבה AI בינה מלאכותית סייבר דליפת מידע אחסון מידע סטארט אפ

ספר בקצרה על עצמך:

במקור מיבנה, שירתי 6 שנים ב-8200, את התואר הראשון עשיתי בטכניון ולאחריו חזרתי לעולם המודיעין והסייבר. בשנת 2014 הקמתי יחד עם שותפיי את Hexadite, סטארט אפ שפיתח טכנולוגיה לאוטומציה של תגובה לאירועי סייבר. החברה גייסה כ-10.5 מיליון דולר, העבירה את פעילותה לבוסטון, וב-2017 נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת כ-100 מיליון דולר. לאחר הרכישה המשכתי לסיאטל, בה אני נמצא גם היום, כאשר בעבודה במיקרוסופט הייתי בתפקיד ניהולי בעולמות הסקיוריטי. במסגרת התפקיד הייתי מעורב בהקמת Microsoft Intelligent Security Association - MISA שהוא גוף שפועל עד היום ומחבר בין מיקרוסופט לחברות סייבר. כשמגפת הקורונה החלה, החלטתי שאני עוזב את מיקרוסופט, לצאת לדרך חדשה ואז הקמתי את Mind. השותפים בחברה הם הוד בן נון ואיתי שווארץ שלשניהם עבר במודיעין וגם בכמה חברות הייטק.

ספר על החברה ומניין הרעיון?

כשעבדתי במיקרוסופט, כבר לאחר המכירה של Hexadite שהתעסקה בתחום האוטומציה והיום הרבה מה ש-Hexadite עושה, כבר מתבצע על על ידי AI. במהלך התקופה של מיקרוסופט עבדתי עם הרבה מוצרים שאחד מהם היה מיקורסופט אינפורמיישן פרוטקשן. ושם נחשפתי יותר לעולם ההגנה על מידע רגיש, וראיתי שהבעיה המרכזית בעולם הזה עוד לפני עידן ה-AI, זה שהפתרונות שהיו קיימים בשוק היו מאוד מותאמים לסביבות ספציפיות בתוך הארגון. כך למשל הייתה מערכת הגנה ל-Saas, מערכת אחרת למחשבי קצה, מערכת לשרתי on prem, אבל לא הייתה תקשורת ביניהן. כל זאת כשהמידע הוא אותו מידע. מה שנכתב ונשמר בגוגל דרייב, נמצא גם במייל ולפני עשר שנים גם בשרת כלשהו מקומי במחשב. לכל אחד מהמקומות האלו הייתה מערכת הגנה נפרדת וזה לא עשה שכל. הקמנו את Mind כדי לעשות מהפכה לכל הנוגע למידע רגיש, ועכשיו עם עידן ה-AI יצר המון חורים בנושא של הגנת מידע, במיוחד בשנה האחרונה. כיום יש אייג'נטים של AI נוגעים במידע רגיש ואין לנו שליטה עליהם, נוסיף על זה גם פרומפטים שאנחנו לא יודעים לאן הם הולכים ובעיני מי הם נחשפים, ופה Mind נכנסת לתמונה ומגינה גם על כל מה שנכתב בתוכנות AI. איך מגינים מפני עובד בארגון המעלה מסמך רגיש של הארגון ל-AI? או איך מונע עכשיו הפצה של סיסמאות או סודות לשרתים המכילים מידע רגיש, קוד שנעשה באמצעות סוכני AI. יש לנו פלטפורמה אחידה שמגינה על מידע רגיש בסביבות שונות, החל מהענן ולסביבות On prem ובמחשבי קצה ו-AI.

אחת הבעיות המרכזיות הוא בסיווג של מידע מובנה, כמו למשל טבלאות אקסל, בסיסי נתונים וכו׳, לעומת מידע בלתי מובנה כמו קבצי word, טקסט חופשי והודעות, היא השוני במנוע הסיווג עצמו שדורש יכולות לעבור על כל פיסה של מידע. ל-MIND יכולת לסווג מידע בלתי מובנה באופן אוטומטי ובזמן מינימלי בכל סביבות הארגון ועם מינימום טעויות. בין אם מדובר במידע רפואי או אישי, מידע מכרטיסי אשראי, קבצי טקסט או וידאו. הפלטפורמה פועלת על פני סביבות IT שונות ומאפשרת לארגונים לאתר ולמנוע דליפות מידע בזמן אמת ובמהירות גבוהה, בין אם מקורן בעובדים, במערכות אוטומטיות או בכלי בינה מלאכותית.