מיסוי עמלות ביטוח שנתקבלו כירושה
שאלה
------
אמו של סוכן ביטוח נפטרה לפני כשנתיים; והוא משך את הכספים (650,000 ש"ח), שהיו מיועדים לה כעמלה מחברת "מגדל".
יש לסוכן הביטוח צו ירושה כללי. בשיקים שהוא מקבל מצוין, שסכומי התשלום בהם הם עמלות של אמו המנוחה.
השאלה:
האם אפשר להתייחס אל הכספים האלה כאל כספי ירושה; ואם יתייחסו אליהם כאל כספי ירושה - האם יקטן תשלום המס בהקשרם ?
תשובה:
--------
היבטי מס הכנסה
עלינו לקבוע, אם הכנסת האם המנוחה מעמלות היא הכנסה, שהיא הייתה אמורה לקבל בשל תקופת היותה בחיים, ופשוט התשלום נדחה והועבר לאחר פטירתה; או, שמא, עסקינן בתשלום עמלות בהקשרה של תקופה שלאחר פטירת האם (למשל, אם קיים חוזה המקנה זכות ליורשי האם לזכות בעמלות שהיו מגיעות לאם לולא נפטרה).
החשיבות לסיווג העמלות לפי שתי האפשרויות לעיל היא - כדלקמן:
● אפשרות א': העמלות הן - בהקשרה של התקופה בהיות האם בחיים
אם העמלות הן בגין תקופת היות האם בחיים, ורק כעת הן משולמות - חל עליהן המובא בסעיף 3(ו) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"].
הסעיף קובע מקור חיוב במס, כאשר אדם, המדווח לרשויות המס על בסיס מזומן, סגר את עסקו (כולל מחמת פטירה) וקיבל לאחר מכן תזרים מזומנים; אולם, אילו דיווח האדם על בסיס מצטבר, היה מדווח על אותו תזרים מזומנים עוד קודם, קרי: טרם סגירת העסק.
אם, אכן, "אפשרות א" זו היא התיאור הנכון של ענייננו כאן, כלומר: הזכות לעמלות נוצרה בגין תקופה, שקדמה לפטירת האם - הרי המס, אשר חל כאן, הוא מקסימום בשיעור 40%; שכן, הכנסות מכוח סעיף 3(ו) לפקודה מחויבות במס בכפוף למגבלה זו, הקבועה בסעיף 125א לפקודה.
● אפשרות ב': העמלות הן - בהקשרה של התקופה שלאחר פטירת האם
אם העמלות הן בגין תקופה שלאחר פטירת האם - לא חל עליהן המובא בסעיף 3(ו) לפקודה, אלא חל עליהן סעיף 120 לפקודה, הרואה את ההכנסה הזו כאילו נוצרה בידי היורשים; כלומר: זו הכנסה המצויה בידי היורשים ללא כל מגבלה על שיעור המס שלה.
היבטי מס ערך מוסף
אני מניח שהאם המנוחה הייתה "עוסק", המדווח על בסיס מזומן, כלומר: "מועד העסקה" הוא מועד קבלת הכסף; ובענייננו הוא אירע לאחר פטירת האם.
בניגוד למובא בפקודה ובניגוד לאמור בסעיף 120 לפקודה, שעל פיהם מסווגת הכנסת נפטר כשייכת ליורשיו מרגע המוות - הרי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 [להלן - "חוק מע"מ"] אינו מטיל חיוב במס על יורשים בגין "עסקאות", שבוצעו בידי בעל עסק שנפטר, אלא בגין תקופה של 3 שנות מס, שקדמו למועד הפטירה (ראו סעיף 106א לחוק מע"מ).
עם זאת - בענייננו, האם שנפטרה לא ביצעה כל "עסקאות" בהקשרם של השיקים המתוארים בשאלה בתוך תקופת 3 השנים שקדמו לפטירתה; שכן, מועד ה"עסקה" הוא מועד פירעון השיקים למזומן; ומועד זה כלל לא הגיע בעת שהאם הייתה בחיים.
המסקנה היא אחת: אין כל סעיף בחוק מע"מ, המטיל חיוב במע"מ על היורשים במצב אשר כזה.
עם זאת - אם ירשו היורשים את כל העסק של האם שנפטרה כחלק מן העיזבון, והם המשיכו להפעילו, אפשר לטעון, כי "עסק" זה ממשיך לפעול בידי בעלים אחר, ולכן אותו בעלים חייב להמשיך לנהל את פנקסי החשבונות של העסק ולהוציא קבלות וחשבוניות ולכלול את התקבול בעסק.
קיים קושי בטענה שכזו, אם היורשים אינם מפעילים את העסק; וכך, למעשה, הפסיק המוות את פעולתו (כפי שהפקודה מכירה בכך; ולראיה - האמור בסעיף 3(ו) לפקודה בדבר חדילת פעולתו של עסק מחמת פטירה). אם כך הוא - אין לדרוש מהיורשים לנהל פנקסי חשבונות ולרשום תקבולים; שכן אין להם כל "עסק".
לתשומת לב [!]: נותני השיקים, שלא יקבלו חשבונית מהיורשים, אם העסק אכן חדל לפעול, עשויים לתבוע את החזרת המע"מ הכלול בשיקים ששילמו. תביעה שכזו תתברר בתחום החוזי, ותוצאותיה תלויות בהסכם שכר הטרחה, שהיה בין האם שנפטרה לבין לקוחותיה ובאיזכור סוגיית המע"מ שבו.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
בזן מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
