מי שעבר בתקופה האחרונה ליד ישיבות דירקטוריון לאישור הדוחות לשנת 2009, סביר כי שמע אנחת רווחה. המנהלים הבכירים סיכמו את אחת השנים המאתגרות ביותר, פחות משנה אחרי שהמשבר הגלובלי איים לשלוח את הכלכלות המובילות בעולם למיתון עמוק ולפגוע קשות בתוצאות החברות. אך החודש, כאשר יישב במשרדו ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר-ג'אז (טאואר סמיקונדוקטור לשעבר), הוא יוכל להסתכל חמש שנים אחורה ולהגיד "עשיתי את זה", שכן מאז נכנס לתפקידו, טאואר עברה שינוי "מדהים ומעבר לחלומות הפרועים ביותר של רבים", כפי שהוא מתאר זאת בעצמו.

ב-21 באפריל 2005 מונה אלוואנגר, 55, לתפקיד מנכ"ל טאואר והחליף את כרמל ורניה שכמה חודשים מוקדם יותר עזב את החברה בטריקת דלת. למעשה אלוואנגר הוא המנכ"ל ששרד הכי הרבה זמן בטאואר שכן ורניה עזב פחות משנתיים לאחר שהחליף את צמד המנכ"לים המשותפים ד"ר יואב ניסן-כהן וד"ר רפי לוין שניהלו את החברה.

אלוואנגר, בעל וותק וניסיון בינלאומי בתעשיות הסמיקונדוקטור והטכנולוגיה, הגיע לטאואר אחרי שמילא במהלך 25 השנים הקודמות שורה של תפקידים ניהוליים בחברות מובילות מהתחום אך שום דבר לא השתווה לתפקיד אותו עמד לקחת - אחד התפקידים הניהוליים המאתגרים ביותר בסקטור הסמיקונדקטור העולמי בכלל ובישראל בפרט.

כדי לסבר את האוזן - כמה מספרים: 2.2 מיליארד שקל - זה הסכום שהפסידה טאואר בארבע וחצי השנים שקדמו לכניסתו לתפקיד. יותר מ-1.3 מיליארד דולר - זה הסכום שהושקע בשנות ה-2000 בהקמת מפעל ייצור חדש (פאב 2) על ידי המדינה, גיוסי כספים בבורסה, השקעות בעלי עניין וחברות שבבים מובילות כגון סנדיסק, מקרוניקס, אליאנס וקוויקלוג'יק.

לציון 5 שנים בתפקיד מנכ"ל טאואר ולכבוד השנה בה טאואר צפויה להציג לראשונה רווח נקי ע"פ GAAP, העניק אלוואנגר ראיון בלעדי ומקיף ל- Bizportal.

בקרוב מאוד תחגוג 5 שנים בתפקיד מנכ"ל טאואר, איך אתה מסכם אותן? "זו הייתה תקופה מרגשת של צמיחה ארגונית ואישית. עברנו מלהיות החברה ה-17 בדירוג שיעורי הצמיחה ב-2005/2004 לחברה מספר אחת ב-2009/2005 והפאב היחיד בעולם שהציג צמיחה בשנת 2009. עברנו מ-EBIDTA שלילי של 10 מיליון דולר ברבעון השני של 2005 לחיובי בסך 23 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2009, כאשר שמרנו על EBIDTA חיובי במשך 17 רבעונים רצופים. קבענו מטרה להגיע להכנסות של 500 מיליון דולר בשנת 2010 עם EBIDTA של מעל 150 מיליון דולר.

"כאשר קבוצה של אנשים פועלת בתחושה של 'ביחד', נבנית חברות שנמשכת לנצח" . בטאואר-ג'אז יצרנו ערך רב עבור בעלי המניות שלנו וכן תועלת עבור הלקוחות שלנו. בכך, הייתה לי ההזדמנות לצמוח בידידות עם אנשים בעלי יכולות גבוהות מאוד ויושר דבר אשר הטיב עימי מאוד".

ההערכה לעובדי טאואר, האנשים העומדים מאחורי ההצלחה של חברת השבבים כיום, הוא דבר עליו חוזר אלוואנגר מספר פעמים במהלך הראיון אך הוא לא דבר חדש. ארבעה חודשים אחרי שקיבל את טאואר לידיו הוא אמר: "המצב הכספי של טאואר אינו טוב. זה נכון. אבל האנשים פנטסטיים".

אתה רואה את עצמך חוגג בחברה 10 שנים? "כן, ואנחנו נחגוג עוד לפני כן את חציית קו המיליארד דולר הכנסות".

בסוף שנת 2005 כאשר החלו אלוואנגר ואורן שירזי, סמנכ"ל הכספים שגם הוא עושה נפלאות בתפקידו, לעבוד יחדיו בטאואר היו לחברה הכנסות בסך של 94 מיליון דולר וחובות של כ-500 מיליון דולר שנטלו מהבנקים הפועלים ולאומי. את שנת 2010 צפויה החברה לסיים, ע"פ התחזיות שסיפקה, עם הכנסות בסך של 500 מיליון דולר כאשר כבר היום עומדים החובות לבנקים על פחות מ-250 מיליון דולר. טאואר מעסיקה כיום כ-1,600 עובדים. החברה מחזיקה בנוסף לשני המפעלים בארץ גם מפעל בקליפורניה, בעקבות המיזוג עם ג'אז האמריקנית, ובבעלות חלקית על מפעל נוסף בסין.

ראסל הוא כלל וכלל לא מנכ"ל ישראלי טיפוסי. ייתכן אף והוא מייצג את האנטי טיפוס המוחלט למנהל ישראלי טיפוסי. הוא בן אדם עדין, נוצרי מורמוני דתי, שזכה בתחרות לאומית ובינלאומית בהיאבקות בסגנון חופשי. הוא מנהל שאינו חושש ויגן על חברים ללא קשר לעלות האישית שתהיה לו.

ראסל מגדיר את עצמו כ"בר מזל" בכך שהגוף שלו לא זקוק להרבה שינה. היום הטיפוסי שלו מכיל 20-21 שעות של פעילות. אין לו לוח זמנים קבוע, כיוון שהוא נוסע ללקוחות לעתים קרובות. אבל ראסל מדגיש שכל יום שלו מתחיל ומסתיים בתפילה, מכיל זמן ללימוד כתבי הקודש ולשיחות בעלות ערך עם אשתו - פיסיקאית הפעילה במיניארגונים ובפרויקטים לקידום השלום כגון ה'נשיא' ו-'Pillows for Peace'. ביום שבת הוא מבקר בכנסייה המורמונית, בה הוא חבר פעיל, ולדבריו "כל הימים מכילים מחשבות ופעולות על איך אני יכול לשרת באופן המיטבי את האנשים הנמצאים תחת הניהול שלי". כמו כן, הוא מאמין מאוד בתפיסה של "להתייאש זה להפנות את הגב לאלוהים".

את זמנו המועט החופשי מעביר ראסל ברכיבה, בדהירה ובהיאבקות. כמו כן הוא עדיין מגדיר כתחביב את העבודה בחווה. ספרים: מידי שנה קורא ספר דתי "הספר של המורמונים". לאחרונה קרא את סדרת ספרי המדע הבדיוני של אורסון סקוט קארד.

עכשיו, אחרי שיצא לך להכיר את התרבות הישראלית מה אתה אוהב בישראל? אלוואנגר מחלק את תשובתו לשלושה חלקים ואומר: "ישראל היא ארץ מבורכת, כל כך הרבה הבטחות קשורות בה. ככזאת היא מוציאה את הטוב ביותר, כמו גם את הגרוע ביותר באנשים. בישראל יש הרבה מקום לשירות והרבה אנשים שרואים עליהם שיש להם רצון לשרת, רואים בארשת הפנים שלהם.

"על אף הקשיים והלחץ באינטראקציה היומית, כאשר אני באמת נחוץ, אני מעדיף להיות בישראל מאשר בכל מדינה אחרת בעולם. כאשר יש צורך, הישראלים יודעים להתאחד ולשרת". דבר נוסף שראסל מציין בהקשר זה הוא היכולת לדבר על האל בישיבות עובדים אשר מבינים ומעריכים. "וכמובן לעשות זאת ללא הסיכון לחטוף תביעה", הוא מוסיף בצחוק.

ראסל אלוואנגר זכה בפרס מנכ"ל השנה בהיי-טק לשנת 2009 בקטגוריית פריצת דרך עסקית של פורום מנכ"לי הייטק של המי"ל. אלוואנגר זכה על ההובלה והביצוע של השינוי האסטרטגי והעסקי של החברה במרכזו עמדה עסקת המיזוג בין טאואר סמיקונדקטור לבין חברת ג'אז האמריקנית. כשנשאל על תפיסת הניהול שלו הוא מספק תשובה מנומקת ומפורטת שמפאת חוסר המקום נקטעת במקצת בעריכה .

"מנהיגות או ניהול סובבים סביב חזון ועובדים. זה מתחיל בניהול עצמי. גבר או אישה צעירה, מפתחים חזון של מה שהם רוצים להיות ואנשים "מוצלחים" ממצבים עצמם בהתאם. הדבר נעשה באמצעות חינוך, צבירת ביטחון באמצעות תחרות ספורטיבית או אחרת, מיצוב אישיות ע"י שירות בלתי אנוכי, משיכת חברים אשר מוצאים את הטוב ביותר שבך ובהם. והכלל החשוב ביותר ב"צוות", בחירת בת זוג.

"בעסק זה דומה. מנהיג צריך ליצור חזון ולאחר מכן צוות כדי להגשים את החזון. הצוות הנכון לא רק מאפשר את החזון, אלא נותן את המשוב הדרוש כדי לאפשר לחזון לגדול. וכל חזון חייב לגדול. חברות הן 'יצורים חיים'. הן חייבות לקלף 'עור מת' ולהתפתח, אחרת הן ימותו. בחייו האישיים של אדם, כמו גם בעסקים, צריך תמיד לבדוק אם הוא, מה שהוא באמת כפי נקבע על ידי פעולותיו, מתואם עם מה שצריך לעשות ועם מה שרוצים לעשות. רק אם שלושת הצעדים מתואמים יכולה להיות שמחה ברת-קיימא עבור הפרט וצמיחה / הצלחה עבור החברה.

"בחיים האישיים, כמו גם בחיי התאגיד, החזון הראשוני חייב להיות די על המסלול, שכן אם לא, הציוות לא יהיה תקין ובחיים האישיים דבר כזה יוביל לאכזבה ואומללות ובחיי העסק זה יוביל לכישלון של הפרויקט".

בהתייחסות להבדל בין העובד הישראלי לאמריקני, מדגיש אלוואנגר כי בחברה יש לו קבוצה של עובדים מוכשרים ומסורים וכי אין הבדל בין העובדים כאן ומעבר לים. עם זאת, הוא מוסיף באופן כללי שבישראל מנהל יכול להיות יותר ישיר ופחות רגיש כלפי רגשות העובד ותמיד צריך להיות מוכן לתשובה גלוית לב מהעובד. מנגד בארה"ב, הוא אומר, הרגשות חייבות להילקח בחשבון והעובדים נוטים להיות הרבה יותר מאופקים בלתת משוב ישיר למנהלים.

כבר לא רק טאואר

אלוואנגר לא מכנה סתם את טאואר כטאואר-ג'אז. בשנה שעברה הודיעה החברה על שינוי השם בעקבות רכישת ג'אז ולדבריו מדובר בהצהרה של ממש. "החברה התפתחה והמיזוג עם ג 'אז לא היה חברה אחת "קונה ומטמיעה" את האחרת, אלא לקחנו את הדברים הטובים ביותר שהיו בכל חברה וזרקנו את הטוב-פחות כדי להשיג סינרגיה אמיתית בטכנולוגיה, לקוחות, הכנסות, וכן בעלויות התוכניות. לפיכך טאואר-ג'אז".

"אנחנו ניסינו לא לרכז, אלא לגדל יחידות עסקיות שיש להן כוח, סמכות והשפעה כדי לענות באופן מלא על הצרכים של הלקוחות שלהם בהווה והפוטנציאלים. זוהי הליבה של המבנה שלנו. יש לנו צוות מכירות רב-לאומי עם מנהלים אזוריים חזקים התומכים בקבוצות העסקיות שלנו ובפעילות הבינלאומית שלנו עם פאבים מקומיים ומיזמים משותפים ואלה תומכים ביחידות העסקיות שלנו ובקבוצת המכירות. אני בטוח שנוסיף קבוצות עסקיות נוספות לאורך זמן ונבצע שינויים מבניים לעיתים כדי לשמור על אנשים רעננים. אבל אנחנו נמנע מהמחלה של ריכוזיות בפעילויות הליבה".

חברת טאואר מוחזקת ע"י חברת סאנדיסק (7%) והחברה לישראל (6.33%), הנמצאת בשליטת סמי ועידן עופר. בשונה מקודמו בתפקיד (כרמל ורניה), אלוואנגר שומר על יחסים טובים וחמים עם משפחת עופר ודואג תמיד להזכיר את התמיכה שהעניקו לטאואר כאשר הייתה זקוקה לה יותר מתמיד.

איך הייתה מתאר את יחסיך עם משפחת עופר? " סמי עופר ואני מסתדרים יפה מאוד מאז הפגישה הראשונה שלנו. הוא אדם שבנה את עצמו באופן מלא ויצר עושר עבור אנשים רבים. הוא תמיד, ללא יוצא מן הכלל, היה אדיב והראה כבוד אלי ואל אשתי. כל מפגש שיש לנו מתחיל עם חיבוק חם וכנה. ציור של הבת השלישית שלנו תלוי על הקיר בביתו בישראל. אני מבקר אותו במשרדי החברה לישראל ובביתו ככל שיש לי הזדמנות כדי להראות לו את הכבוד וההערצה שאני חש כלפיו.

"עידן עופר מלא אנרגיה. הוא החבר הכי גדול שהיה לטאואר אי פעם. ללא עידן, החזון שלו ואמונתו בעובדי טאואר ובי, טאואר-ג'אז לא הייתה קיימת היום. הוא הוכיח את הידידות שלו והאמון שלו בפעולות קונקרטיות במקרים רבים, כאשר המצב של טאואר היה רחוק מלהיות אופטימלי. כמו כן, הוא הוכיח את ידידותו אלי בהזדמנויות רבות ואני מרגיש כבוד להיות נחשב אחד מידידיו. הוא היה הראשון לראיין אותי לתפקיד מנכ"ל טאואר. באותו הזמן התחייבתי אליו והוא אלי. אף אחד מאיתנו לא שבר את ההתחייבות, והיא לא תישבר בעתיד.

"בין התכונות האחרות שלו, עידן יודע לקרוא אנשים בצורה מצוינת. הוא גרם לאמיר אלשטיין להצטרף לדירקטוריון של טאואר. אמיר, כיו"ר, מילא תפקיד מרכזי בצמיחה המשמעותית של טאואר. טאואר-ג'אז ואני מכירים תודה גדולה לעידן עופר. בשל העובדה כי הבת הצעירה שלנו והבן של עידן היו באותה כיתה בבית הספר האמריקני, ראיתי את עידן גם דרך עיניים שלרבים אין את האפשרות לראות. ראיתי אותו בתור אב אוהב ותומך ב-100%. הוא מנהיג בעל חזון עסקי. כבוד הוא לי לראות בו ידיד".

האם אתה חושב שמשפחת עופר רואה כיום בטאואר נכס אסטרטגי? "תצטרך לשאול את משפחת עופר את השאלה זו, אך בפגישה בת שעתיים שנערכה בשבוע שעבר עם עידן ואמיר, אני יכול להצהיר בבירור שעידן נרגש מהפעילויות וההישגים של טאואר-ג'אז. אני גם יכול להצהיר שאני רואה את החברה לישראל כמשקיעים אסטרטגיים".

כשנשאל על פעולות הממשלה לקידום הפריפריה משיב ראסל בתשובה דיפלומטית ואומר כי הוא לא התרשם מאוד מהמנהיגים הישראלים איתם בא במגע בעבר, שכן התחייבויות רבות שניתנו, ניתנו לשווא. עם זאת, הוא אומר, "נראה כי הממשלה הנוכחית פועלת בדרך אחרת ואני אשמור את הביקורת שלי עד אשר תינתן תוצאה בערעור הנוכחי על המענק שלנו. אך אם לשפוט מההיסטוריה, לא נראה פה קידום של הפריפריה מצד הממשלה".

טאואר ממתינה מאז 2005 למענק בסך של 47 מיליון דולר שהובטח לה ממנהלת מרכז ההשקעות. לאחרונה החליט בג"צ כי ועדת הערר שתדון בבקשת טאואר חייבת להתייחס למצב הכספי העכשווי של טאואר - ולא למצב הרעוע בו הייתה ב-2005. המענק הוא חלק מתכנית השקעות עד סך של 80 מליון דולר אותה הגישה טאואר למרכז ההשקעות ואשר עבורם קיבלה כבר אישור בעבר.

טאואר עברה דרך מדהימה בשנים האחרונות, האם אתה חושב שתוכל לשחזר את ההצלחה בשנים הקרובות? "בהחלט", עונה ראסל בנחישות ואומר מבלי להתבלבל "החזון הוא להיות החברה המובילה בעולם במתן שירותי ייצור של מוליכים למחצה בטכנולוגיות ייחודיות".

"אנחנו רשמנו צמיחת יתר על התעשייה בשיעור של פי 30 במהלך 4 השנים האחרונות, ואנחנו נרשום צמיחת יתר משמעותית בשנת 2010. עברנו מייצור של רק 20% מוצרים מיוחדים לפי הכנסות בשנת 2005 ל-80% בשנת 2009, עם זכייה ב-308 הזמנות תכנון ב-2009, אשר יהיו הדלק לצמיחה שלנו ב-2011-2013, כששיעור המוצרים המיוחדים יהווה 86% מהכנסותינו. החזון שלנו מתממש וזאת בעזרת העובדים המצוינים שלנו".

עכשיו שהרבעון הראשון הסתיים איך נראות התחזיות עבור תעשיית המוליכים למחצה העולמית השנה ובשווקים בהם טאואר פועלת? "2010 נראית שנה חזקה מאוד לתעשיית המוליכים למחצה, עם כמה אנליסטים שצופים זינוק של למעלה מ-20%, עם צמיחה רציפה במהלך הרבעונים. הרבעון השלישי צפוי להיות אחד החזקים כאשר משווים את 2009. בעקבות הירידה המשמעותית שנרשמה אשתקד, התעשייה גם צפויה לחוות צמיחה במחירי המכירה הממוצעים (ASPs) וכן בהשקעות בציוד הוני. אין ספק כי טאואר-ג'אז ממוקמת היטב כדי להרוויח מכל היתרונות של השנה הקרובה".

תיכנסו לשווקים חדשים בשנתיים הקרובות? "אנו בוחנים כמה תתי תחומים בתוך תחום ניהול צריכת חשמל (Power Management), כמו גם טכנולוגיה שונה מהותית. סביר להניח, שלפחות אחד מהם יבוצע ב-2010-2011".

אילו מגמות גלובליות צפוי להשפיע על התעשייה בשנה הקרובה? אילו יקבעו איך עולם המוליכים למחצה יראה בעתיד? "ללא ספק המיזוג ימשך כאשר השחקנים החלשים או שיתייבשו או שיהוו יעד להשתלטות. יהיה צורך לרכוש קיבולת ונכסים נוספים בעוד השחקנים הדיגיטליים הגדולים רואים פחות ופחות ערך מתקני ייצור השבבים בטכנולוגיית 200 מ"מ. שתי המגמות יהיו מועילות עבור טאואר ככל שאנו ממשיכים לגדול בהיצע האנלוגי שלנו ונוכל להציג החזר על נכסים שאיבדו יתרון מעשי עבור יצרני הדיגיטל-לוגי'ק".

אלוואנגר יודע מראש שלא יצליח לנקוב בכל השמות שמובילים את טאואר קדימה ומציין את ראש היחידות העסקיות, ד"ר יצחק אדרעי, ראש הפעילות הבינלאומית אפי קולטין, סמנכ"ל הכספים, אורן שירזי ואת יו"ר מועצת המנהלים, אמיר אלשטיין שלדבריו "גדל" באינטל ולאחר מכן רכש התנסות בינלאומית רחבה כמנהל בכיר בענקית התרופות טבע, שמשפחתו נמנית על מייסדיה.

אם אנחנו מתקדמים שנתיים קדימה, בעבר ציינת שלטאואר יש את הפוטנציאל להגיע להכנסות של 410 מיליון דולר בדרום קוריאה ב-2013-2012, האם כיום אתה חושב שתגשימו את היעד הזה?

"אנחנו גדלים בקצב מדהים בקוריאה. נשבור את רף ה-400 מיליון דולר בשנת 2012 או 2013, קשה לומר, אבל מדובר ביעד צמיחה אזורי שלנו ואנו ממוצבים היטב. אנחנו נערוך כנס טכנולוגיה בקוריאה בחודש מאי. אני מצפה שיהיו לנו כמה מאות לקוחות ולקוחות פוטנציאליים בקהל המייצגים כמה עשרות חברות".

באותו הקשר, אמרת שפוטנציאל ההכנסות של טאואר עשוי להגיע ל-900 מיליון דולר באותן שנים. בהתחשב בכל שתפוקת הייצור המרבית של טאואר יכולה לייצר כ-600-650 מיליון דולר הכנסות, איך החברה מתכננת להשיג את היעד הזה?

"אנחנו מתכננים למצות לגמרי את היכולת הפנימית הנוכחית שלנו אשר יכולה לייצר לנו כ-650 מיליון דולר ממכירת פרוסות שבבים ולהשיג את השאר על ידי סגירה מוצלחת של חלק מפעילות המיזוגים והרכישות הנוכחית שלנו, מיזמיים משותפים ובאמצעות מודלים עסקיים מיוחדים, שכמה מהם כבר הוכרזו ופורסמו".

בכך מתייחס ראסל לחוזה בסך 130 מיליון דולר עליו דיווחה טאואר בסוף 2012 למכירת ידע וטכנולוגיה לחברה האסייתית, במסגרתו משדרגת טאואר מפעל ייצור כדי להגדיל את כושר הייצור של המפעל.

האם אתה חושב שתצליחו לזכות בחוזים דומים בעתיד, בעלי אותם שולי רווח? "אנו מצפים כי לחוזה המסוים הזה יהיו תוספות מעבר למה שכבר פורסם, אם כי ברמות הכנסה נמוכות יותר, ואנחנו פועלים לזכות בעסקאות נוספות כאלו. זו לא היה פעילות "חד פעמית", אלא היא משולבת במודל העסקי של אחת היחידות העסקיות שלנו, אופטימיזציה העברה ועיבוד שירותים (TOPS)".

אני מנסה להתקיל את ראסל בשאלה קשה ומתייחס לחובות של טאואר, שרודפים אותה מאז שהוקמה. אתם אמורים לשלם למחזיקי החוב ולבנקים כ-230 מיליון דולר בעוד פחות משנתיים, בסוף 2011, איך אתם תעמדו בזה? ראסל לא מניד עפעף ואומר "תסתכל על יעד ה- EBITDA שלנו ל-2010, יותר מ-150 מיליון דולר. זה נותן מכפיל EBITDA לחוב של פחות מ-3. מספר סביר מאוד".

שטרי ההון ותקרת הזכוכית

בנק לאומי, פועלים והחברה לישראל קיבלו במהלך השנים האחרונות שטרי הון כחלק מהסדר חובות בינם לבין טאואר. נכון להיום, כ"א מהבנקים מחזיק ב-96.4 מיליון שטרי הון (Capital Note), והחברה לישראל ב-206 מיליון. שלישי משטרי ההון התקבלו באוגוסט 2006 והיתרה באוגוסט 2008, כאשר הבנקים המירו חוב של 100 מיליון דולר כ"א. שטרי הון הינם ניירות ערך המוצגים בהון העצמי של טאואר, אשר אינם ניתנים לפירעון, אינם נושאים ריבית, אינם צמודים למדד כלשהו ואינם נסחרים בשוק ההון בתל אביב או בנאסד"ק.

בסוף 2009 חשף Bizportal כי הבנקים הישראלים לא יכולים להמיר את שטרי ההון למניות במתכונם הנוכחית, זאת כיוון שרשות ניירות ערך האמריקנית (SEC) דרשה מהם להפוך לחתמים של טאואר במקביל להיותם נושים של החברה (מחזיקים בחובות שלה) - דבר שאינו אפשרי בארה"ב.

אף על פי כן, שטרי ההון של החברה ממשיכים להעיב על מחיר מניית החברה וייצרו מעין "תקרת זכוכית" עקב סכנת דילול בעלי המניות. על כן, נשאלת השאלה - האם אתם מצפים למצוא פתרון לדבר בעתיד?

"הבנקים פעלו היטב יחד איתנו לצמצם חובות ולדחות תשלומים באותו הזמן שהיה מאוד קשה לשרת את רמת החוב הקיים. החוב צומצם והוסב לשטרי הון, סוג של מכשיר הון, ביחס המרה שהטיב עם טאואר ובעלי המניות. בדיוק באיזה זמן השטרות הללו יומרו ובאיזו מידה זה לא אני אמור להגיד אך אני יכול לומר שמודלים שונים כבר נבדקו ביחד עם מחזיקי השטרות שיבטיחו ניצחון נוסף עבור כל הצדדים".