גרף

שנת שיא לאל-על: עברה לרווח של 106 מיליון ד' - המניה יורדת

ההכנסות ירדו מעט ל-2.05 מיליארד ד' למרות עלייה של 8% במספר הנוסעים. תנודתיות חריפה במניה
גיא בן סימון | (9)
נושאים בכתבה אל על

חברת אל על דיווחה הבוקר על תוצאותיה הכספיות לשנת 2015 ולרבעון הרביעי לפיהן הירידה המחיר הדלק הטיבה בלשון המעטה עם חברת התעופה שהציגה תוצאות שיא עם שיפור בכל הפרמטרים. החברה תחלק דיבידנד בהיקף של 15 מיליון דולר, בנוסף לדיבידנד שחולק לפני מספר חודשים בסך 25 מיליון דולר. נזכיר כי מניית אל על, ציינה השנה כניסה למדד ת"א 100, היתה אחת המניות הלוהטות בת"א ב-2015, עם טיסה של מעל ל-370% הודות לצניחת מחיר הנפט. מניית אל על 2.39% פתחה בירידה של עד 4.4% ועת משילה כ-3%.

בשנה שעברה הוצאות ההפעלה ירדו ב-11.6% ל-1.6 מיליארד דולר נוכח ירידה של 32% בהוצאות הדס"ל (דלק סילוני )של החברה. ירידה זו קוזזה בחלקה על ידי גידול בכמות הדס"ל שנצרכה בשל העלייה בהיקף הפעילות של החברה. הירידה בהוצאות ההפעלה ברבעון הרביעי היתה בשעור של 14.1% (!!) והסתכמו ב-379.1 מיליון דולר. 

בשורה התחתונה אל על עברה לרווח של 106.5 מיליון דולר בשנת 2015 לעומת הפסד של 28.1 מיליון דולר ב-2014. ההכנסות ירדו מעט ל-2.05 מיליארד דולר ב-2015 לעומת 2.08 מיליארד דולר בשנה קודמת. את הרבעון הרביעי אל על ציינה גם כן עם מעבר לרווח של 12.2 מיליון דולר, לעומת הפסד של 14.8 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2014. ההכנסות ברבעון הרביעי ירדו ב-3.4% ל-476.3 מיליון דולר.

ההוצאות התפעוליות של החברה פחתו בשנה שעברה ב-210 מיליון דולר - בעיקר בשל הירידה במחירי הנפט ולמרות העלייה בהיקפי הפעילות. החברה הגדילה בשנה החולפת את מספר הנוסעים ליותר מ-5 מיליון לעומת 4.7 מיליון ב-2014 - עלייה של 8%.

 דירקטוריון החברה הכריז על בונוס של יותר מ-9 מיליון דולר לעובדים, אך ועד טייסי אל על פחות מרוצה מגובה הבונוס, ומסרו: "השיפור הניכר בתוצאות הכספיות נובע במידה רבה מהעבודה המאומצת ומהפריון הרב של כלל עובדי החברה, אשר עובדים לילות כימים. אנו משוכנעים שיהיה זה הוגן, הגון וראוי להתחיל ולהשקיע ביחסי העבודה ובכלל עובדי אל על ולתגמלם על הישגים יוצאי דופן - בדיוק כפי שהחברה יודעת לצמצם, לייעל, להקפיא ולקצץ בשנים פחות מוצלחות".

מניית אל על מתחילת 2015:

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יש ר א לי 23/03/2016 12:09
    הגב לתגובה זו
    שהיו ימים שהפסידו המון, העובדים מקבלים שכר ללא קשר להפסדים אז למה כשמפסידים בעלי המניות מפסידים וכשמרוויחים זה הולך לעובדים? טייסי אל על מרוויחים הון.
  • די לטמאות 23/03/2016 12:33
    הגב לתגובה זו
    יש גם דיילות, דיילים, דיילי קרקע, אנשי ביטחון. הטייסים הם אחוז קטן מההעובדים בחברה.
  • 5.
    קפטן 23/03/2016 11:29
    הגב לתגובה זו
    ניתוח אמיתי מי שיכול?
  • 4.
    נוסע מתמיד 23/03/2016 10:34
    הגב לתגובה זו
    זה שירד מחיר הדלק לא אמור לתת בונוס לעובדים. הם לא עשו שום דבר, ויחסית לחברות אחרות הם סנובים ומתנשאים!!! שיורידו מחירים ויגדילו את הרווח (כי המחירות יעלו) או שיחלקו דיבידנד עם ה9 מיליון, במקום לתת לדיילים הסנובים והטייסים המדושנים עוד כסף!!!
  • די לטמאות 23/03/2016 12:32
    הגב לתגובה זו
    חבל שלא חילקו להם יותר. עובדים מרוצים זה בין הדרייברים היותר חזקים שיש בחברות. אם עובדי אל על ידעו שהם יקבלו בונוס ככל שהחברה הם יקבלו תחושת גאווה עצמית שבסופו של דבר תגרום לשירות יותר טוב שיתבטא במכירות שיתבטא בערך המניה.
  • 3.
    ירון המדען 23/03/2016 10:12
    הגב לתגובה זו
    ירד הדלק תורידו מחירים יאטמעים מחלקים לי בונוסים על הגב של הפריירים
  • 2.
    שהעובדים לא יתלהבו מדובר ב5000 ש״ח ברוטו (ל"ת)
    רונן מכיר מבפנים 23/03/2016 08:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רמי 23/03/2016 08:34
    הגב לתגובה זו
    מתי הפריצה
  • אלי 23/03/2016 08:44
    הגב לתגובה זו
    דיבורים כמו חול ואין מה לאכול
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.