צילום: Istock
TV
האם הנפילות בפייסבוק מהוות נקודת כניסה?
מניית פייסבוק עברה לעליות של 2.2% בוול סטריט בצל פרשת Cambridge Analytica, סרגיי ויסצ'ונוק על הירידות במניה ועל סקטור הטכנולוגיה בארה"ב
מניית פייסבוק (סימול: FB) מטפסת הערב 2.2% לאחר מספר ימים של ירידות חדות בצל פרשת Cambridge Analytica. נזכיר כי בסוף השבוע האחרון פורסם כי חברת המידע והייעוץ ניצלה פרצות בחומות ההגנה של פייסבוק כדי לסייע לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ בקמפיין לבחירות.
על רקע החשש לקנסות עתידיים בצל חקירות הרגולטורים, סרגיי ויסוצ'נוק מאופנהיימר מסביר האם מדובר בכמה קלה בכנף והאם נוצרה הזדמנות כניסה.
צפו בראיון:
- 2.לא (ל"ת). 22/03/2018 06:23הגב לתגובה זו
- 1.רוני 21/03/2018 18:09הגב לתגובה זומכפיל רווח גבוה מדי ללא שפנים בכובע או משהו חדשני שמצדיק מחיר כזה. אין לה קטליזטור לכיוון עליות חדות. צפי לירידה נוספת או דישדוש באזור 150-170 במקרב הטוב. כל החכמים כבר מימשו בעליות עם רווחים נאים של עשרות ואולי מאות אחוזים...
מחיר הנפט התרסק ברקע לחששות לגבי הצמיחה העולמית
הנפט צלל 5% ברקע לדיווחים מארה"ב, ניגריה ואירופה. שברון ואקסון מובייל דיווחו על פרויקט משותף
הנוזל השחור חוזר היום לקדמת הבמה: מחיר הנפט צלל היום (ג') כ-5% ל-46.6 דולר לחבית בצל המצב הגיאופוליטי השביר והחדשות מכיוון ארה"ב וניגריה שמגדילות את הלחץ מצד ההיצע בשוק העולמי.
ניגריה: מנתונים שפורסמו היום עולה כי ניגריה שאבה בחודש מאי האחרון כמות ממוצעת של 1.53 מיליון חביות ביום - זינוק של 90 אלף חביות ביום - מה שמוסיף היצע לשוק ודוחף את מחיר הנפט מטה. העלייה מיוחסת לתיקון מקורות השאיבה שנפגעו על ידי מיליטנטים חמושים במדינה.
המליציות בניגריה יוצאות נגד מדיניות ייצוא הנפט מהמדינה בטענה כי פרותיו לא מחלחלים לרווחת התושבים וזה הפך למקור לסבל ועוני נוכח פיתוח איזורי השאיבה. הסכסוך בין קבוצות אתניות לחברות הזרות החל לא מהיום (יותר נכון משנות ה-90) ונראה רחוק מלהסתיים כאשר המדינה רשמה ב-2015 גרעון תקציבי של 15 מיליארד דולר שנובע מהירידה בהכנסות מנפט עם צניחת הנוזל השחור מאז הימים היפים של 100 דולר לחבית ב-2014. צניחת הנפט הביאה לפיחות המטבע הניגרי ועמו גלי הדף לחברות הזרות הפועלות במדינה.
חברות בכותרות: החברה השנייה בגודלה בתחום חיפושי הנפט -Chevron Corp הודיעה כי תצא בתוכנית הרחבה של חיפושי נפט בקזחסטאן בתקציב של 36.8 מיליארד דולר. על פי החברה, התאוששות מחיר הנפט לכדי קרוב ל-50 דולר לחבית, תוך כדי הורדת ההוצאות מאפשר את הפרוייקט.
שברון ושותפותיה בפרויקט (כולל חברת הענק אקסון מובייל) יוציאו 27.1 מיליארד דולר על ציוד נדרש ו-3.5 מיליארד דולר על בארות ו-6.2 מיליארד דולר על התפתחויות עתידיות. הבאר הראשונה שתפעל בצורה סדירה אמורה להיות בשנת 2022.