טראמפ: "מקווה שהקונגרס לא יאכזב אותי בנושא המיסים"
עמית טל |
לאחר שנתוני המאקרו מארה"ב מראים על האטה מסוימת לאחרונה, ניסה הערב הנשיא טראמפ להפיח תקווה חדשה אצל המשקיעים כי הממשל כן יוכל להוציא לפועל את תוכניותיו השאפתניות.
"אני מחויב לחלוטין לעבוד עם הקונגרס כדי לעשות את העבודה, ואני לא רוצה להתאכזב מהקונגרס, אתם מבינים אותי? ",פתח טראמפ את דבריו .
הנשיא תיאר את שיעורי המס כמטרה עיקרית על מנת להגדיל באופן דרמטי את התוצר המקומי הגולמי האמריקניי וליצור מקומות עבודה על ידי חדשים בארצות הברית. טראמפ הזהיר כי "אם ארה"ב לא תשנה את מערכת המס שלה, המשק האמריקני לא יוכל לעמוד וזה והמצב יהפוך להרבה יותר גרוע".
נאומו של הנשיא היה בעיקר עם סיסמאות, הנשיא מיעט בפרטים על תוכניותיו העתידיות, ונראה שהוא מגיע ממקום של לתת תקווה למשקיעים שרואים אינספור כישלונות של הממשל בחצי שנה האחרונה.
מחיר הנפט התרסק ברקע לחששות לגבי הצמיחה העולמית
הנפט צלל 5% ברקע לדיווחים מארה"ב, ניגריה ואירופה. שברון ואקסון מובייל דיווחו על פרויקט משותף
הנוזל השחור חוזר היום לקדמת הבמה: מחיר הנפט צלל היום (ג') כ-5% ל-46.6 דולר לחבית בצל המצב הגיאופוליטי השביר והחדשות מכיוון ארה"ב וניגריה שמגדילות את הלחץ מצד ההיצע בשוק העולמי.
ניגריה: מנתונים שפורסמו היום עולה כי ניגריה שאבה בחודש מאי האחרון כמות ממוצעת של 1.53 מיליון חביות ביום - זינוק של 90 אלף חביות ביום - מה שמוסיף היצע לשוק ודוחף את מחיר הנפט מטה. העלייה מיוחסת לתיקון מקורות השאיבה שנפגעו על ידי מיליטנטים חמושים במדינה.
המליציות בניגריה יוצאות נגד מדיניות ייצוא הנפט מהמדינה בטענה כי פרותיו לא מחלחלים לרווחת התושבים וזה הפך למקור לסבל ועוני נוכח פיתוח איזורי השאיבה. הסכסוך בין קבוצות אתניות לחברות הזרות החל לא מהיום (יותר נכון משנות ה-90) ונראה רחוק מלהסתיים כאשר המדינה רשמה ב-2015 גרעון תקציבי של 15 מיליארד דולר שנובע מהירידה בהכנסות מנפט עם צניחת הנוזל השחור מאז הימים היפים של 100 דולר לחבית ב-2014. צניחת הנפט הביאה לפיחות המטבע הניגרי ועמו גלי הדף לחברות הזרות הפועלות במדינה.
חברות בכותרות: החברה השנייה בגודלה בתחום חיפושי הנפט -Chevron Corp הודיעה כי תצא בתוכנית הרחבה של חיפושי נפט בקזחסטאן בתקציב של 36.8 מיליארד דולר. על פי החברה, התאוששות מחיר הנפט לכדי קרוב ל-50 דולר לחבית, תוך כדי הורדת ההוצאות מאפשר את הפרוייקט.
שברון ושותפותיה בפרויקט (כולל חברת הענק אקסון מובייל) יוציאו 27.1 מיליארד דולר על ציוד נדרש ו-3.5 מיליארד דולר על בארות ו-6.2 מיליארד דולר על התפתחויות עתידיות. הבאר הראשונה שתפעל בצורה סדירה אמורה להיות בשנת 2022.