מוחמד אל אריאן: "דוח התעסוקה תמוה ומדאיג, הריבית לא תעלה עד 2016"

אמש הדהימו נתוני התעסוקה את הכלכלנים ברחבי עולם. מנכ"ל פימקו, מוחמד אל אריאן, התראיין לרשת בלומברג וניסה להסביר את המספרים
עוז מוכתר | (4)
נושאים בכתבה ארה"ב וול סטריט

דוח התעסוקה המאכזב שהתפרסם אמש בארה"ב העסיק את הכלכלנים והפרשנים שחיפשו את הסיבות למספרים החלשים שראינו. למי שלא עקב, הדוח שלח מסר מבלבל מאוד למשקיעים כאשר חשף תוספת נמוכה מאוד של משרות חדשות למשק האמריקני בחודש דצמבר (74 אלף משרות בלבד לעומת צפי ל-205 אלף), אך מהצד השני חשף ירידה ברמת האבטלה משיעור של 7% לשיעור של 6.7% - השיעור הנמוך ביותר בחמש השנים האחרונות. מנכ"ל פימקו, מוחמד אל אריאן, התראיין אתמול לרשת בלומברג וניסה להסביר מה עומד מאחורי הדוח. עיקרי הדברים מובאים בפניכם.

איך פספסנו את זה?

"המספרים הם מאוד מפתיעים. אפשר לומר שהם איפשהו בין תמוהים למדאיגים. מספר המשרות שנוספו למשק הוא מוזר מאוד מכיוון שגם אם מוסיפים את התיקונים מהחודש הקודם אנחנו עדיין לא מגיעים לחצי מהקונצנזוס".

"הנתונים אפילו יותר מדאיגים עבור מי שמסתכל על הדוח בצורה מעמיקה יותר - שיעור ההשתתפות בשוק העבודה ירד באופן דרמטי וחזרנו לרמות שלא ראינו מפברואר 78'. האבטלה לטווח ארוך עדיין תקועה על 37% ולכן, אם המספרים הם באמת מהימנים, יש לנו סיבה לדאוג".

"למרות הכל, אני מציע לא להיסחף להסקת מסקנות. אנחנו עוד צריכים ללמוד על הגורמים שהביאו למספרים האלה ועל רמת מהימנותם. לא ברור עד כמה מזג האוויר הקשה השפיע, עד כמה הנתון הזה הוא אמיתי או שמא זמני בלבד. כך או כך, אין ספק שהמספרים היממו את כולנו".

האם מדובר בנתון יחיד ומנותק או שמא בתחילתה של מגמה?

"אני חושב שזה איפשהו באמצע. אמרתי שאנחנו עוד מנתחים את הגורמים שהביאו למספר הזה, אבל הדוח משקף בעיקר כלכלה שעדיין מנסה לצבור מומנטום. הכלכלה האמריקנית עדיין תקועה איפשהו בין הילוך שני לשלישי, היא יכולה לנסוע הרבה יותר מהר אך היא עדיין לא שם".

"המסר החשוב שהמשקיעים צריכים לקחת מפה הוא שלמרות שאנחנו עדיין מאמינים שהפד' ימשיך בצמצום תכנית רכישות האג"ח לאורך השנה הקרובה עד שהיא תצטמצם לחלוטין בסוף 2014, זה פחות סביר שהפד' יעלה את שיעור הריבית עד 2015, אלא רק ב-2016. השוק מתחיל להבין שהפד' פחות להוט לסיים את תכנית הרכישות ובעיקר להעלות את הריבית ב-2015".

לפד' יש יעדים לשינוי הריבית (אבטלה, אינפלציה ועוד). האם הם נכונים?

"מי שעקב אחר הפרוטוקולים של הפד' מוועידת השוק הפתוח שפורסמו ביום ד' האחרון, יכול היה לראות שהפד' הזהיר אותנו בכמה מישורים: ראשית, הם ציינו שרמת האבטלה הנוכחית לא לוקחת בחשבון את ההתרחבות של שוק העבודה. שנית, הם הזכירו לנו להסתכל על רמת המחירים והאינפלציה שעדיין נמוכה מדי. שלישית, הם אמרו שישנם נושאים אחרים שמדאיגים אותם כמו היציבות הפיננסית. כל אלה יחד מרמזים שהפד' יסיים את הצמצום עד סוף 2014 אבל לא יעלה את הריבית עד 2016".

אולי כדאי פשוט להתעלם מהנתון הזה?

"רוב הכלכלנים יגידו שיש לכל דוח תעסוקה חודשי טווח סטייה של עד 80 אלף משרות למעלה או למטה. אסור להיות אובססיביים לגבי מספר אחד ובטח שלא להסתכל רק על הקונצנזוס אלא לגבי הטווח של התחזיות. צריכים להבין שמדובר בנתון שאחוז הדיוק בו אינו מאוד גבוה. המשקיעים אוהבים מספרים פשוטים אבל הדבר הכי חשוב זה להסתכל על הממוצעים ולהתחשב באלמנטים נוספים".

האם המספר משנה את הצפי שלכם לגבי התאוששות החברות השנה?

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ברוך 11/01/2014 17:52
    הגב לתגובה זו
    ממש לא מפספסים אף חודש הכל משוחזר כל חודש העיקר למלא את העמודים ושתלכו לישון אם הרגשה רעה שמעניקים לכם ביספורטל
  • 3.
    יופיטר שוקי הון 11/01/2014 17:18
    הגב לתגובה זו
    הריביות לא יעלו עוד חמש שנים אף מעבר לכך עד שתהיה צמיחה אמיתית ולא מפוברקת ודימיונית
  • 2.
    דוד 11/01/2014 14:59
    הגב לתגובה זו
    לצורך הדפסת הדולרים עקב הזרמה של 85 מלירדי$. לכשזה יפסק יחזרו בדיוק בתחילת המשבר. כמו כן הרבה משרות זמניות שהיו בימי החגים יתפוגגו מיד.
  • 1.
    שי 11/01/2014 12:51
    הגב לתגובה זו
    את האמת אף אחד לא יודע ואם יודעים לא מספרים עצוב מאוד
דולר
צילום: iStock

המושג שצריך להכיר לחודשים הקרובים - CECL

בעוד רזרבות הבנקים בארה"ב יורדות בצורה חדה ברקע לחזרה של הממשל האמריקני לשוק, הרגולציה החדשה שצפויה להיכנס לתוקף בתחילת ינואר צפויה לעלות בצורה דרמטית את הצורך של הבנקים ברזרבות. המשמעות: הקיפאון בשוקי המימון רק בתחילתו, והדולר נהנה מרוח גבית
עמית נעם טל |
שוק המימון שמור בימים כתיקונם לאנשי מקצוע "ולעכברי" אג"ח, ובצדק: כאשר ההתנהלות בשוק המימון מתרחשת ללא קשיים מיוחדים, מדובר בשוק משמעמם לחלוטין. הזינוק שהתרחש בחודש האחרון בעלויות המימון בשוק החזיר את שוק זה למרכז הבמה, כאשר ההתערבויות היומיות מצד הפד' מלבות עוד יותר את הדיון סביב יציבות המערכת הבנקאית. יש תמימות דעים בין הכלכלנים היום כי אחת הסיבות לאירועים בחודש האחרון היא רגולציה על הסקטור. בהקשר זה נראה ששווה להתעמק במהלך שצפוי לצאת לדרך בחודשים הקרובים, ה-CELC. ה-CECL הוא קיצור של Current Expected Credit Loss, תקן חשבונאי חדש שצפוי להיכנס לתוקף לראשונה בתחילת ינואר הקרוב בבנקים הגדולים בארה"ב, ויחול בהדרגה על שאר הבנקים. עד שנת 2023 התקן צפוי להיות מוחל על כל הבנקים בארה"ב. התקן החודש נוצר בחלק מלקחי המשבר הכלכלי של 2008, ומטרתו הוא שיפור איכות הדיווח על המצב הכספי של התאגיד הבנקאי, באמצעות הקדמת רישום ההפרשות להפסדי אשראי.  החל מתחילת השנה הבאה, ישונה החישוב להפרשות להפסדי אשראי מצד הבנקים: ההפרשה להפסדי אשראי תחושב לפי ההפסד הצפוי לאורך חיי האשראי, במקום לאמוד את ההפסד שנגרם וטרם זוהה. באומדן ההפרשה להפסדי האשראי יעשה שימוש משמעותי במידע צופה פני עתיד שישקף תחזיות סבירות לגבי אירועים כלכליים עתידיים. התקן שהוצג לראשונה ב-2016 זוכה בשנים האחרונות לאינספור ביקורות. הביקורת העיקרית טוענת כי בעוד המטרה של התקן החדש היא להפחית את רמת המחזוריות בענף הבנקאות, בפועל התקן עשוי להגביר אותה, כאשר עלות האשראי צפויה לעלות.   ההשפעה לטווח קצר המעבר לחישוב עתידי של הפסדי אשראי צפוי לעלות את דרישת הרזרבות מהבנקים ב-30% עד 50%, כאשר חלק מהערכות מדברות כי ההפרשות מצד הבנקים יצטרכו לגדול בעד 70%. כל זה מגיע כאשר רזרבות הבנקים ירדו בשבועות האחרונים לרמות שפל בעקבות החזרה של הממשל האמריקני לשוק (לכתבה המלאה). אם זה לא מספיק, זה מגיע בתקופה בה הבנקים 3 מהבנקים הגדולים צריכים לבצע ברבעון הקרוב הורדת מינוף לאחר שעברו ברבעון השני של השנה לקטגוריה ה-2 מבחינת דרישות ההון (לכתבה המלאה).  המשמעות היא שהקיפאון בשוקי המימון בשבועיים האחרונים נמצא בתחילתו. הדרך המהירה של הבנקים הגדולים להגדיל את הונם היא באמצעות עצירה של הלוואות בשוק ה-REPO.  הניתוח האחרון של גולדמן זאקס: 3 בנקים גדולים יצטרכו לבצע הורדת מינוף ברבעון הקרוב. הדרישה הרגולטורית החדשה מגיעה בתזמון גרוע לבנקים
לנוכח המתרחש בשוק המימון, הבנקים הגדולים מעריכים היום כי לפד' לא תהיה ברירה, והוא יצטרך להפוך את ההתערבויות היומיות שהוא מבצע כעת לתוכנית רכישות (QE). מורגן סטנלי לדוגמא, צופה כי הפד' יחל בתוכנית רכישות בהיקף של 315 מיליארד דולר לתקופה של 6 חודשים החל מה-1 בנובמבר. עד שהפד' יתערב, מצוקת הדולרים בשווקים כבר בא לידי ביטוי בשוק המט"ח, כאשר הדולר אינדקס נסחר בשיא של שנתיים וחצי. גרף הדולר אינדקס: הדולר בשיא ברקע למצוקת הנזילות בשוק