האם הסכם ממון יכול לבטל צוואה?
הזכות לרשת את בן הזוג ניתנת לביטול אך ורק באמצעות הצוואה - ולא ניתן לעשות זאת כחלק מהסכם ממון. כך נקבע באחרונה בפסק דין שפרסם בית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה. השופט רן ארנון דחה תביעה שהגישו בנותיו של גבר שהלך לעולמו, בדרישה לנשל את זוגתו מירושתו מכוח הסכם הממון שעליו חתמו השניים ב-2005. לדברי השופט, "אין בהסכם הוראה ירושתית, ואף אם היתה כזאת – היא היתה בטלה".
המנוח והנתבעת החלו לחיות יחד כידועים בציבור ב-2005. במאי של אותה השנה הם אף חתמו על הסכם ממון המחיל עליהם משטר של הפרדה רכושית. כעבור 18 שנה של חיים משותפים הלך בן-הזוג לעולמו. בפברואר האחרון קבע בית המשפט, בהסכמת אלמנתו של המנוח ושלוש בנותיו, כי יינתן צו ירושה שלפיו ארבעתן תירשנה אותו בחלוקה של 50% לאלמנה ו-50% לשלוש הבנות.
ואולם אחרי מתן צו הירושה הבנות התחרטו על הסכמתן לחלוק בירושה. למרות צו הירושה שניתן, במרץ האחרון הן פנו לבית המשפט בבקשה להצהיר עליהן בתור היורשות הבלעדיות של אביהן, ועל אלמנתו כמנושלת מהעיזבון שלו. לטענתן, הסכם הממון מתייחס למקרה של פטירתו של אחד מבני הזוג - מה שמוכיח שאביהן והנתבעת התכוונו לנשל אחד את השנייה מהירושה העתידית.
מנגד, טענה האלמנה כי ההפרדה הרכושית שעשו בני זוג בחייהם באמצעות הסכם ממון אינה תחליף לדיני הירושה, שלפיהם ידועה בציבור זכאית לרשת את בן הזוג שלה. בהיעדר צוואה שמוציאה אותה מהעיזבון, היא בעצם זכאית למחצית ממנו - כפי שנקבע בצו הירושה.
- רכשו את חלקה של אחותם בנכסים - וישלמו ריבית והצמדה
- ישראלי-צרפתי נפטר בחו"ל - לפי איזה דין יחולק רכושו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט ארנון ציין בפסק הדין שפרסם כי אין מחלוקת סביב הסוגייה שהנתבעת היתה הידועה בציבור של המנוח, וכי השניים הסכימו על הפרדה רכושית. למעשה, מדובר במחלוקת משפטית בלבד בשתי שאלות: האם אפשר לכלול הוראה בתוך הסכם ממון, שמנשלת את בן הזוג מהירושה של השני? אם כן, האם דינה של ההוראה הזו להתבטל לאור סעיף 8(א) לחוק הירושה, שלפיו ניתן לנשל יורש רק באמצעות צוואה?
בתחילת פסק הדין שלו, ציין השופט כי בניגוד לטענה של הבנות, אין בהסכם הממון בין הנתבעת למנוח הוראה ירושתית כלשהי. בנוסף, לדבריו, גם אם היתה הוראה שכזו, הרי שהיא היתה אמור להתבטל בעקבות הפסיקה שקובעת כי הוראה בהסכם ממון שמדירה יורש מירושתו אינה בת תוקף.
"התוצאה אם כן מתחייבת משני ההיבטים: אין בהסכם הוראות ירושתיות הקובעות הדרה של הנתבעת מעיזבונו של המנוח, וממילא אם הייתה הוראה כזו היא הייתה בטלה בשל ההלכה הקובעת כי הוראה בדבר אופן חלוקת העיזבון בטלה", כתב השופט ארנון.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
כמו כן, הוא גם דחה את הטענה של בנותיו של המנוח, שלפיה האב ואלמנתו התכוונו במעמד כריתת הסכם הממון ב-2005 לנשל זה את זו מירושתם. הוא קבע כי הטענה לא הוכחה בראיות, וממילא בהיעדר צוואה – הכלי הבלעדי לנישול מירושה – הרי שיש לחלק את העיזבון על פי ברירת המחדל הקבועה בחוק, שמשמעותה כי מחצית תלך לבת הזוג ומחצית לילדות שלו.
בהקשר זה, ציין השופט כי בני הזוג חיו יחד לאורך שנים רבות אחרי החתימה שלהם על הסכם הממון ועד לפטירתו של המנוח, כך שהיה להם מספיק זמן לערוך צוואה. ואולם השניים נמנעו מלעשות זאת, והדבר אומר דרשני. לאור כל אלה, הורה השופט על דחיית התביעה של הבנות, הותרת צו הירושה על כנו וחיוב הבנות בהוצאות משפט של האלמנה בסכום כולל של 5,000 שקל.
במקרה אחר, הכריע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה בחודש שעבר בהתנגדות שהגיש גבר לצוואה שהותירה אחריה אשתו, שמנשלת אותו ואת בתם המשותפת מירושתה לטובת שני בניה. המנוחה, אמם של המבקשים ורעייתו של המתנגד, חתמה במאי 2013 על צוואה שלפיה בעלה הוא היורש הבלעדי של רכושה אחרי מותה. בשלב מסוים עלו היחסים בין המנוחה ובעלה על שרטון והם נפרדו. לאחר מכן, בתחילת 2019, חתמה המנוחה על שלושה מסמכים: ייפוי כוח מתמשך שניתן לאחד מבניה, צוואה חדשה לטובת בניה בלבד והודעה על ביטולה של הצוואה הראשונה. בספטמבר 2021 הלכה האשה לעולמה כשהיא בת 85. פטירת האשה היתה אות הפתיחה למאבק עיקש בין הזוכים על פי שתי הצוואות שלה. לטענת הבעל, שהיה הזוכה בצוואה הראשונה, הצוואה השנייה היא תוצר של השפעה בלתי הוגנת ומעורבות פסולה מצד אחד הבנים, שניצל את חולשת אמו, תלותה הפיזית, מצבה הרפואי הירוד והיעדר עצמאותה - כל זאת לטובת האינטרס האישי שלו. הבעל גם הוסיף כי כשנה לפני שנכתבה הצוואה השנייה, אובחנה אשתו כסובלת מאלצהיימר, כך שהיא כלל לא היתה כשירה לחתום עליה.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים ישראלים תתברר בארץ
השופטת דחתה את בקשת אמזון ואמזון שירותים לכפירה בסמכות בית המשפט הישראלי. בהחלטה מקיפה היא קבעה כי אמזון מפעילה תצורת אתר ישראלית, פונה לצרכנים ישראלים ופועלת בשוק המקומי, ולכן לא תוכל לטעון שהפורום הישראלי אינו המקום הראוי לברר את התביעה. מדובר בייצוגית
בטענה כי ממשק המשתמש של אמזון הטעה לקוחות לרכוש מנוי פריים או פריים וידאו מבלי שהתכוונו לכך, ואף הקשה על ביטול השירותים
בתחילת 2025, באולם השקט של בית המשפט המחוזי בלוד, נדונה סוגיה עקרונית שמעסיקה צרכנים רבים בישראל: האם תאגיד אינטרנט בינלאומי כמו אמזון יכול להתחמק מדיון בישראל בטענה שהכל מתנהל מעבר לים. מאחורי ההליך עומדים שני צרכנים ישראלים, רביד דקל ושחר ולר, שהגישו בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד שתי ישויות של החברה: Amazon.com . ו-Amazon.com Services LLC. הם טענו כי ענקית הסחר האלקטרוני מפעילה את אתר Amazon.com באופן מטעה, כדי לשדל לקוחות לרכוש שירותי פריים ופריים וידאו גם כשלא התכוונו לכך, ושלאחר מכן היא מקשה עליהם להתנתק מהשירותים.
לטענת המבקשים, אמזון עיצבה את ממשק המשתמש כך שצרכנים יחשבו כי הצטרפות לשירותי פריים היא חלק אינטגרלי מתהליך הקנייה, וכי ההטעיה חמורה במיוחד עבור לקוחות ישראלים, שאינם נהנים מאותן הטבות משלוחים כמו הצרכנים האמריקאים. הם טענו כי גם השירות הנוסף, אמזון פריים וידאו, מוצג באופן מטעה, כך שצרכנים המבקשים לצפות בתכני סטרימינג בלבד נגררים לרכוש את חבילת פריים המלאה, שיקרה בהרבה. בנוסף, לטענתם, אמזון מערימה קשיים על מי שמנסה לבטל את המנוי.
במרכז ההליך ניצבה השאלה: האם לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתביעה נגד חברה אמריקאית, כשהשירות נרכש דרך אתר בינלאומי. אמזון ביקשה מבית המשפט לדחות את ההליך בטענה שאין לו סמכות מקומית, שכן "השירותים המדוברים אינם מוצעים כלל לצרכנים בישראל", אלא רק למשתמשים שהזינו כתובת משלוח בארה"ב. לטענתה, כל ההתקשרות נעשתה לפי תנאי שימוש שקובעים כי הדין החל הוא דין מדינת וושינגטון.
בסיס עובדתי "רעוע"
בבקשות הכפירה, הדגישה אמזון כי הבסיס העובדתי שעליו מבוססת בקשת האישור הוא "רעוע", וכי מדובר בניסיון של המבקשים "לייבא" את תביעת הרשות הפדרלית להגנת הצרכן (FTC) שנוהלה נגדה בארה"ב. אמזון טענה גם כי המבקשים עצמם מודים כי אינם זוכרים את נסיבות ההצטרפות לשירותים, ולכן לא הוכיחו כלל שנפגעו או הוטעו. המבקשים השיבו כי אמזון נוכחת היטב בישראל, פונה במובהק לקהל הישראלי, ואף מפעילה ממשק בשפה העברית ומאפשרת תשלום בשקלים. לטענתם, ההטעיות נוגעות לציבור הצרכנים המקומי, ולכן לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתיק. הם הדגישו כי, "הנזק שנגרם לחברי הקבוצה התרחש בישראל, כתוצאה מפעילותה של אמזון הפועלת כאן ומכוונת לשוק המקומי".
- אמזון לעניים? החברה משיקה את Amazon Bazaar לשווקים המתפתחים
- אמזון חותמת על עסקה של 38 מיליארד דולר עם OpenAI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת כרמית בן אליעזר דחתה את בקשת אמזון, בנימוק כי החברה לא הצליחה לבסס את טענתה העובדתית שלפיה שירות פריים אינו מוצע לישראלים. היא כתבה בהכרעתה כי, "משלא הוגש תצהיר מטעם המשיבות, הרי שלא הונחה תשתית לביסוסה של טענה זו". לדבריה, גם אם אמזון צדקה בטענה ששירות פריים מוצע רק למי שהזינו כתובת בארה"ב, זה לא מספיק כדי לשמוט את הקרקע מתחת לעילת התביעה, שכן גם לקוחות ישראלים שהזינו כתובת אמריקאית זכאים שלא להיות מוטעים.
