תושבת ארה"ב הגישה תביעת רכוש בישראל - וזו הסיבה שהיא נדחתה
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון קיבל באחרונה בקשה של גבר לסילוק התביעה הרכושית שהגישה נגדו פרודתו, על הסף. מדובר בזוג ישראלי שגר כבר יותר מ-30 שנה בארצות הברית. השניים אף החלו לנהל שם את ההליכים המשפטיים הנוגעים לרכוש, בעקבות פרידתם. לאור הנסיבות האלה, קבעה השופטת מיכל ברגר בלום כי בית המשפט בישראל אינו הפורום המתאים לדיון בתביעה, וכי הותרתה על כנה עלולה להוביל בסופו של דבר להכרעות סותרות.
במסגרת התביעה, שהוגשה לבית המשפט בפברואר האחרון על ידי עו"ד לימור דוידי, ביקשה האשה לקבוע חלוקה ואיזון משאבים בינה לבין הפרוד שלה, ולהורות על פירוק השיתוף ביניהם בדירה המשותפת של הצדדים שנמצאת בישראל. בנוסף, נטען כי לפרוד ולאחיו יש חשבונות בנק בארץ שבהם נמצאים כספים ששייכים גם לאשה, ושהיא חוששת שהשניים ינסו להבריח דרכם את הנכסים ששייכים גם לה.
חודשיים לאחר הגשת התביעה הגיש הפרוד, באמצעות בא כוחו עו"ד איתן פלדמן, בקשה לסילוקה על הסף. לדבריו, בית המשפט במקום מגוריהם כבר החל לדון בענייניהם הרכושיים, ובנסיבות אלה אין הצדקה לנהל הליך רכושי מקביל בישראל. לדבריו, בית המשפט הישראלי אינו "הפורום הנאות", כך על פי הבקשה, לקיום הליך משפטי נפרד בנושא פירוק השיתוף וחלוקת הרכוש המשותף בישראל בלבד, אלא יש לאפשר לבית המשפט האמריקאי לדון בכל הסוגיות הרכושיות של הצדדים ביחד. מנגד, טענה האשה כי ההליך שנערך בארצות הברית אינו כולל את נכסי הצדדים בישראל, וממילא יש להמשיך לדון בתביעתה הנוכחית הנוגעת לדירתם הממוקמת בארץ.
לאור המחלוקת ביחס לזהות הנכסים הנדונים בבית המשפט האמריקאי, הורתה השופטת ברגר בלום לכל אחד משני הצדדים להציג כתבי טענות מאותו הליך, המלמדים לשיטתו על עמדתו.
- הבעל הרוויח פי 4 - האשה דרשה חלוקת רכוש לא שוויונית
- עברו לחדרים נפרדים אחרי הגירושים - האם זו זוגיות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסמכים שהוגשו על ידי הפרוד תמכו באופן מובהק בעמדתו, שכן נמצא בהם כי זוגתו לשעבר אכן כללה את דירתם בישראל במסגרת רשימת הנכסים שאותם פירטה בהליכים שבבית המשפט האמריקאי. עוד עולה מהמסכים שהגיש, כי עורכת הדין של האשה באותם הליכים ביקשה מהפרוד מידע בנוגע לדירה שבישראל ולהכנסות הנובעות ממנה, ואף חתמה על תצהיר המאשר שהנכס המצוי בארץ, כמו גם ההכנסות ממנו - וכל אלה נדונים כעת במסגרת ההליך שמתנהל בבית המשפט שבארצות הברית.
"מהדברים הללו עולה כי לא רק שמירב הזיקות לסכסוך בין הצדדים נתון לפורום המשפטי בארה"ב וכי הצדדים ציפו ששם תתקיים ההידיינות, אלא שעניין זה כבר מתברר בארה"ב. מתן החלטות סותרות ביחס לאותו הנכס על ידי ערכאות שונות עשוי לגרום לפגיעה גם בצדדים וגם באינטרס הציבורי, שכן יש בכך כדי להשפיע על הוודאות לעניין הנכס כלפי צדדים שלישיים", כתבה השופטת בפסק הדין שפרסמה.
היא הוסיפה כי לפני הדיון בבקשת הסילוק הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לפטור אותם מהתייצבות לדיונים בתיק, וזאת על אף חובת ההתייצבות הכללית שקיימת בבית המשפט לענייני משפחה. "הדבר מלמד על כך שאין זה טבעי עבור הצדדים להגיע לישראל לצורך ניהול ההליך המשפטי", קבעה השופטת.
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
- בוטל חלקו של הבן בצוואת אמו - אף שאיש לא התנגד
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
וכשעוברים לעסוק בסוגייה שבלב העניין, פיצול הדיון בהליכים הרכושיים של הצדדים בין בתי המשפט שבארצות הברית ובישראל אינו יעיל לדברי השופטת, ומוביל לבזבוז זמן שיפוטי, להטלת נטל כבד על הצדדים - וכאמור, גם לחשש מכך שיתקבלו החלטות סותרות בתי הערכאות שבמדינות השונות. לפיכך, לפי השופטת, יש לאפשר לבית המשפט האמריקאי לדון בסוגיות הרכושיות כמכלול, ולקבל את בקשת הפרוד לסילוק התביעה שהוגשה לבית המשפט בישראל על הסף. האשה חויבה לשלם לבן זוגה לשעבר הוצאות משפט בסכום של 8,000 שקל.
ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.
רופא שיניים ישלם 150 אלף שקל פיצויים למטופלת
בית משפט השלום בתל אביב קבע כי רופא השיניים התרשל כשהחדיר שתלים בפיה של מטופלת, אף שידע כי רקמת החניכיים שלה דקה ועדינה ודורשת טיפול מקדים. התוצאה היתה דלקת חניכיים, כאבים עזים ואובדן עצם סביב השתלים שהוכנסו. השופט חייב את הרופא ואת חברת הביטוח להשיב
את עלות הטיפול ולפצות את המטופלת בגין כאב וסבל והוצאות רפואיות, בסכום כולל של 150 אלף שקל
בנובמבר 2021 פנתה אשה אל מרפאתו של ד"ר ערן פרמון, רופא שיניים, בתקווה לשים סוף למסכת טיפולים כואבת שנמשכה חודשים ארוכים. השתלים שבוצעו לה בלסת התחתונה במסגרת טיפול קודם כשלו, והיא ביקשה שיקום חדש, שיחזיר לה את היכולת ללעוס ולחייך ללא כאבים. אלא שמה שנראה כמו התחלה חדשה נהפך עד מהרה למסלול ייסורים נוסף - ייסורים שבסיומם קבע בית משפט השלום בתל אביב כי הרופא התרשל וגרם למטופלת נזק של ממש.
על פי פסק הדין שניתן באחרונה על ידי השופט אמיר צ'כנוביץ, הרופא הציע לתובעת תוכנית שיקום מקיפה, בעלות של 86 אלף שקל, שכללה החדרת שתלים בשני הצדדים האחוריים של הלסת התחתונה. אלא שכבר מהרישומים הרפואיים שערך הרופא עצמו היה ברור שמדובר במקרה עדין. הוא ציין כי התובעת סובלת ממחלת חניכיים כרונית מתונה, וכי רקמת החניכיים בלסת התחתונה דקה ועדינה במיוחד - מצב המחייב, לפי מומחים, טיפול הכנה פריודונטלי לפני ביצוע ההשתלות. למרות זאת, החל הרופא בביצוע ההליך ללא טיפול מקדים, ביצע החדרת שתלים במקביל להשתלת עצם, ובכך חרץ למעשה את גורל הטיפול לכישלון.
חוות דעתו של ד"ר מרק קסון, מומחה מטעם התובעת, הצביעה על שורת כשלים בטיפול: הרשומה הרפואית לקויה, מוקדי זיהום לא טופלו, והשתלים הוחדרו בניגוד לפרקטיקה המקובלת. לטענתו, צילומי הרנטגן הצביעו על החדרה לקויה של השתלים, והגשר שהותקן עליהם לחץ על החניכיים וגרם לתובעת כאבים בלתי נסבלים. ד"ר קסון העריך כי עלות טיפול מתקן הדרוש כעת מגיעה ליותר מ-100 אלף שקל, וקבע לתובעת נכות לצמיתות בשיעור של 20%, בשל הפגיעה בפרקי הלסת.
מנגד, ד"ר דניאל ניצן, מומחה בכירורגיית פה ולסת מטעם ההגנה, טען כי לא נפל כל פגם בטיפול. לדבריו, מצב החניכיים של התובעת לא הצריך הכנה פריודונטלית, וכי ביצוע השתלת עצם והחדרת שתלים במועד אחד הוא פרקטיקה מקובלת. עוד הוא טען כי התובעת לא גילתה כי היא סובלת ממחלת עור שלפוחיתית ונוטלת טיפול ביולוג -, דבר שלדבריו היה רלוונטי לטיפול.
- עבר החייאה ויצא עם שבר בכתף: מד"א תפצה ב-185 אלף שקל
- כאשר רשלנות רפואית משפיעה על החלטות כלכליות והשקעתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכרעת הדין ניתנה לאחר שמונה מטעם בית המשפט מומחה למחלות חניכיים ושיקום הפה, פרופ' אבינועם יפה, שנתן חוות דעת מקיפה. פרופ' יפה לא חסך במלים וקבע כי, "דר' פרמון גם מדבר על עצם דקה ורקמת חניכיים עדינה, הערות אלה שדר' פרמון עצמו מציין היו צריכות להדליק נורות אדומות זוהרות... ניסיון לבצע אוגמנטציית עצם עם רקמה 'דקה ועדינה' מעידה על או חוסר ידע או על חוסר ניסיון או על יוהרה". לדבריו, היה מדובר ב"טיפול כושל ולא ראוי", שהביא לאובדן עצם ניכר סביב השתלים בתוך חודשים ספורים.
