דניאל בירנבאום סודהסטרים
צילום: איה בן עזרי

ביהמ"ש הרשיע את איילה שרח כהן בעבירות מידע פנים בפרשת סודהסטרים

במסגרת פרשה זו הורשע בהתאם להודאתו מנכ"ל סודה-סטרים לשעבר, דניאל בירנבאום, בעבירה אחת של שימוש במידע פנים על ידי איש פנים, ונגזרו עליו 60 יום מאסר מאחורי סורג ובריח
אדיר בן עמי | (1)

בית המשפט המחוזי בתל אביב (המחלקה הכלכלית) הרשיע היום בהתאם להודאתה את איילה שרח כהן בשלוש עבירות של שימוש במידע פנים, במסגרת פרשת סודהסטרים, שהניבו לה רווח של כ-180 אלף שקל.

במסגרת ההסכמות הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה כתב אישום מתוקן, בו הודתה שרח כהן. מכתב האישום עולה כי במהלך השנים 2017-2018 מסר מנכ"ל סודהסטרים לשעבר, דניאל בירנבאום, בשתי הזדמנויות שונות מידע פנים לשרח כהן שהייתה מקורבת אליו. כשמידע הפנים בידיה, ביצעה שרח כהן בשלושה מועדים שונים עסקאות בסדר גודל של כ-450 אלף שקל שהניבו לה רווח כולל בשווי כ-180 אלף שקל.

במסגרת פרשה זו ב-23.10.23 הורשע בהתאם להודאתו דניאל בירנבאום בעבירה אחת של שימוש במידע פנים על ידי איש פנים, ונגזרו עליו 60 יום מאסר מאחורי סורג ובריח, חמישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 50,000 שקל. בקביעת גובה הקנס, התחשב בית המשפט בהתחייבותו של בירנבאום לתרום סכום זהה ואף גבוה יותר למאמץ המלחמתי

בירנבאום מסר לכהן מידע על דוח כספי וגם מידע על תחילת מו"מ עם חברת פפסי לרכישת סודהסטרים. מו"מ שבהמשך הביא לעסקת רכישה. על פי כתב האישום שהוגש בזמנו. גם נגד כהן הוגש כתב אישום וכן השניים הואשמו כי הם שיבשו מהלכי משפט ביחס לגרסה שמסרה העובדת לבנקאי לגבי פעילותה במניה..

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 13/02/2025 17:29
    הגב לתגובה זו
    זאת השאלה
בני זוג פנסיונרים
צילום: FREEPIK

הבעל הרוויח פי 4 - האשה דרשה חלוקת רכוש לא שוויונית

בני זוג מבאר שבע נישאו ב-2008, גידלו יחד שני ילדים על הרצף האוטיסטי, ובשנים האחרונות התגרשו. האשה, שלא עבדה מחוץ לבית והשקיעה את זמנה בטיפול בילדים, טענה לאיזון רכוש לטובתה ביחס של 25%-75%. בית המשפט דחה את דרישתה אך קבע כי הבעל, מהנדס בכיר שהגיע לתפקיד בכיר מאוד, יעביר לידיה 190 אלף שקל בשל הפערים הכלכליים שנוצרו ביניהם לאורך השנים

עוזי גרסטמן |

בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע פרסם באחרונה פסק דין שחתם פרק ארוך וסבוך בחייהם של בני זוג לשעבר. מאחורי ההכרעות המשפטיות הסתתר סיפור חיים יומיומי של זוגיות שנמשכה יותר מעשור, ילדים עם צרכים מיוחדים, הקרבה מקצועית מצד אחד וקריירה ניהולית מצליחה מצד שני. בעוד שהבעל התקדם לתפקידי מפתח בעבודתו והכנסתו גדלה והלכה, האשה בחרה להישאר בבית ולטפל בילדים - בחירה שהובילה בסופו של דבר גם לקרב משפטי על חלוקת הנכסים.

השניים נישאו ב-2008. היא היתה אז גרושה ואם לבן מתבגר, והוא רווק שעבד כמהנדס בתפקיד ניהולי. במהלך חיי הנישואים נולדו להם שני ילדים משותפים, שניהם אובחנו על הרצף האוטיסטי. לפי עדות האם, היא הקדישה את חייה לטיפול בילדים, למדה את תחום האוטיזם לעומקו, ליוותה את הילדים בטיפולים ובמסגרות החינוך, ואף ויתרה לחלוטין על קריירה עצמאית. לדבריה, חלוקת התפקידים היתה מוסכמת: "אני אטפל בילדים, והוא יתקדם בעבודה".

מנגד, האב טען כי לא מנע ממנה לצאת לעבודה, וכי "עצם הבחירה שלה להישאר בבית אינה ויתור שמזכה אותה בזכויות יתר". עוד הוא הדגיש כי גם הוא היה מעורב בגידול הילדים במידת האפשר, ולטענתו פעמים רבות יצא מוקדם מהעבודה כדי לקחת אותם לחוגים.

"נוצר פער ממשי וברור בין הצדדים"

האשה דרשה מבית המשפט לקבוע איזון רכוש בלתי שוויוני, באופן ש-75% מהנכסים המשותפים יחולקו לה ורק 25% יועברו לבעל. לטענתה, מדובר ב"נסיבות מיוחדות" לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, שכן היא הקריבה את כל עתידה המקצועי למען הילדים והבית, בעוד שהבעל התקדם ונהפך לסמנכ"ל בחברה ציבורית. כשהבינה שדרישתה עלולה להידחות, היא העלתה טענה חלופית: לחייב את הבעל בפיצוי בשל "פערי כושר השתכרות" ובשל "נכסי קריירה" שנצברו אצלו במהלך הנישואים. לטענתה, "במהלך הנישואין נוצר פער ממשי וברור בין הצדדים מבחינת יכולת צבירת זכויות סוציאליות", והיא עצמה איבדה את היכולת להשתכר ולחסוך לפנסיה.

הבעל טען שהאשה לא הוכיחה שוויתרה על קריירה קיימת או פוטנציאל ממשי, והוסיף כי היא יכלה לעבוד גם כשהילדים שהו במסגרות חינוך. בעדותו טען שהעדפתה להישאר בבית נבעה, "מעצלנות וחוסר רצון אישי", ולא מהכרח או הסכמה זוגית מחייבת. הוא הוסיף כי עבד לפרנסת המשפחה תוך כדי שהוא נושא בנטל הכלכלי כמעט לבדו, וכי חלק מהתקופות שבהן הציגה האשה תלושי שכר היו "פיקטיביות", כך לדבריו, בידיעתה ובידיעתו.