הפיגוע בשומרון
צילום: מד"א

11 שנים לאחר הפיגוע; פירמת רו"ח דלויט אנד טוש תוכל להגיש את עמדתה בתביעה של ה-511 מיליון כנגד החיזבאללה

התביעה הוגשה בשנת 2019 ובמסגרתה נתבע מארגון החיזבאללה ומפירמת רו"ח דלויט אנד טוש ומעוד 3 נתבעים פיצוי כספי בסך 511 מיליון שקל על אחריותם לפיגוע בבולגריה. התובעים הם אזרחים ישראלים, בני משפחה ויורשיהם של חמישה נופשים ישראלים שנרצחו בפיגוע הטרור בבורגוס
נחמן שפירא |

בשנת 2012 נרצחו חמישה נופשים ישראלים בפיגוע טרור שהתרחש בשדה התעופה בעיר בורגוס שבבולגריה, בפיגוע נפצעו גם 39 נופשים. 72 בני המשפחה והיורשים של הנרצחים והפצועים בפיגוע הגישו תביעה בסכום של 511 מיליון שקל כנגד ארגון חיזבאללה, ג'וסיף אל-פצ'ל, פירמת רו"ח דלויט אנד טוש (מזרח התיכון), The Lebanese Canadian Bank  SAL,  Socite Generale de banque au liban SAL.

התביעה  הוגשה בשנת 2019 ובמסגרתה נתבע מחמשת הנתבעים פיצוי כספי בסך 510,985,000 שקל. התובעים הם אזרחים ישראלים, בני משפחה ויורשיהם של חמישה נופשים ישראלים שנרצחו בפיגוע הטרור בבורגוס.

על-פי הנטען בכתב התביעה, ארגון חיזבאללה אחראי לפיגוע והוא זה שביצע אותו ואילו שאר הנתבעים אחראים מכוח פעילותם הבנקאית ששירתה את חיזבאללה סייעו ואפשרו את פעילות תשתית הטרור של הארגון, לרבות את ביצוע הפיגוע.

 

מאז הגשת התביעה התנהלו הליכים רבים וממושכים בין השאר, בכל הנוגע להמצאת כתב התביעה אל כל הנתבעים. בשנת 2022 ניתנה החלטה המאשרת את ההמצאה אל פירמת רו"ח דלויט אנד טוש (מזרח התיכון). החברה הגישה בסוף חודש מאי בשנת 2022 כתב הגנה וכן בקשה לסילוק התביעה נגדה על הסף משום שטעה כי התביעה הוגשה בפורום לא נאות; היעדר עילה; היעדר יריבות; התיישנות ושיהוי ניכר; אי צירוף מסמכים והיעדר פירוט טענות.

היום במסגרת ערעור בבית המשפט המחוזי הפכה השופטת תמר בר אשר את החלטתה של השופטת פנינה נויבירט שלא לאפשר לפירמת רו"ח דלויט אנד טוש (מזרח התיכון) לנקוט עמדה בעניין הבקשה למתן פסק הדין בהיעדר הגנה כנגד הנתבעים האחרים. השופטת בר אשר קבעה כי פירמת רו"ח דלויט אנד טוש (מזרח התיכון) תוכל לנקוט עמדה בעניין הבקשה למתן פסק הדין. 

ארבע שנים של הליכים

בחודש יולי האחרון כארבע שנים לאחר הגשת התביעה, הגישו התובעים בקשה למתן פסק-דין בהיעדר הגנה נגד ארגון החיזבאללה והבנקים שלא הגישו כתב הגנה.

 

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בעקבות הגשת בקשה זו פירמת רו"ח דלויט אנד טוש (מזרח התיכון) בקשה להרשות לה להשיב לבקשה. החברה טענה  כי יש לאפשר לה להשיב לבקשה מאחר שאם יינתן פסק-דין כאמור ובייחוד אם במסגרתו ייקבע סכום הפיצוי שעל הנתבעים האחרים לשלם, הדבר עשוי להשליך גם עליה וזאת עוד בטרם הוכרעו כלל טענותיה ובכלל זה, טענותיה המקדמיות בעניין התביעה.

השופטת פנינה נויבירט דחתה את בקשת פירמת רו"ח דלויט אנד טוש (מזרח התיכון) לאפשר לה לנקוט עמדה קודם למתן החלטה בעניין הבקשה למתן פסק הדין בהיעדר הגנה. 

קיראו עוד ב"משפט"

השופטת כתבה כי "אין לדלויט אנד טוש (מזרח התיכון) מעמד בבקשת התובעים למתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד צדדים אחרים מעצם היותה בעלת דין בתיק או מכוח חובתה כOfficer of the Court - להפניית תשומת ליבו של בית המשפט לעובדות הנוגעות בבקשה. ממילא אף אין לקבל את טענת הנתבעת 1 בדבר פגיעה בזכויותיה הפרוצדורליות והדיוניות. על כן תינתן ההחלטה בבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה מבלי להידרש לטענותיה הנתבעת 1 בעניין".

הפסיקה תשפיע גם עליה

 

פירמת רו"ח דלויט אנד טוש (מזרח התיכון) ערערה לבית המשפט המחוזי בירושלים על החלטה זו וטענה כי "מתן פסק-דין בהיעדר הגנה, אשר במסגרתו ייקבע סכום הפיצויים שעל הנתבעים האחרים או מי מהם, לשלם לתובעים עשויה לפגוע ביכולתה להתגונן ובאפשרותה לחלוק על סכום הפיצוי שהתובעים זכאים לו; קביעת הפיצוי בשלב הנוכחי אף עשויה להוביל להחלטות סותרות; לנוכח טענת התובעים כי אחריותה של המערערת נגזרת מאחריותם של הנתבעים האחרים, כל קביעה לגביהם, לרבות בעניין סכום הפיצויים, תפגע בזכויותיה המהותיות והדיוניות; אם תתקבל בקשת המערערת להפניית התביעה לבירור לפני פורום מתאים אחר, שאינו ישראל, כי אז עצם פסק הדין נגד נתבעים אחרים יזכה את התובעים ביתרון דיוני".

 

התובעים מנגד טענו כי יש לדחות את הערעור הנדון. לטענתם, הם כבר הצהירו שהם מנועים מלהשתמש נגד פירמת רו"ח דלויט אנד טוש (מזרח התיכון) בקביעות אשר ייקבעו בפסק הדין שיינתן בעניין הנתבעים האחרים וכי הם חוזרים על התחייבות זו. מכאן לטענתם, אין לומר כי זכויותיה של המערערת ייפגעו מעצם מתן פסק הדין נגד הנתבעים האחרים.

 

עוד טענו התובעים, כי מתן פסק-דין בהיעדר הגנה נגד מקצת הנתבעים, בעוד התביעה נמשכת נגד נתבעים אחרים, נעשה כדבר שבשגרה וכי אין בכך כדי לפגוע בנתבע שהתגונן; מעת שהנתבעים האחרים בחרו שלא להתגונן, נשללה מהם האפשרות להתגונן ולכן אין לאפשר למערערת לנקוט פעולות שונות בשמם; מתן אפשרות למערערת להגיב לבקשה, תטריד את התובעים ותעכב את בירור התביעה.

 השאלה טרם הוכרעה

 

השופטת תמר בר אשר מבית המשפט המחוזי בירושלים ציינה כי  טרם הוכרעה השאלה אם ההמצאה אל הנתבעים האחרים בתיק הייתה כדין ואם התובעים זכאים לכך שיינתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד נתבעים אלו. השופטת ציינה כי "אם אמנם תתקבל הבקשה למתן פסק-דין כאמור, אף טרם נדונה מידת ההוכחה שעל התובעים להציג כתנאי למתן פסק-דין זה וממילא טרם נקבע מה יהיה תוכנו".

 

השופטת קבעה כי "השאלה הטעונה הכרעה היא האם למערערת - פירמת רו"ח דלויט אנד טוש (מזרח התיכון), אשר התגוננה מפני התביעה ואף העלתה כלפיה טענות סף כבדות משקל, ישנה זכות לנקוט עמדה בעניין הבקשה למתן פסק-דין בהיעדר הגנה נגד הנתבעים האחרים.

  

השופטת בר-אשר ציינה כי כידוע לפי תקנה 130 בתקנות סדר הדין האזרחי, "נתבע שלא הגיש כתב הגנה בתוך המועד שנקבע לכך או שכתב ההגנה נמחק, רשאי בית המשפט לדרוש מהתובע הוכחה מספקת של התביעה, כולה או מקצתה, או לתת פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד".

 

השופטת ציינה כי על-פי תקנה זו, אם תובע מבקש שיינתן פסק-דין בהיעדר הגנה נגד נתבע, כי אז בית המשפט רשאי לדרוש ממנו "הוכחה מספקת של התביעה, כולה או מקצתה". מובן כי הוכחה זו אינה נוגעת רק להיקף הנזק, אלא לעצם התביעה ובכלל זה, לגבי עצם עילת התביעה, היריבות בין הצדדים וכל דבר אחר העשוי לבסס את ההצדקה למתן פסק הדין.

 

  צריכים להוכיח

 

השופטת ציינה כי עולה השאלה אם לנוכח העובדה שכתנאי למתן פסק-דין בהיעדר הגנה נגד הנתבעים שלא התגוננו על התובעים להוכיח את תביעתם במדיה מספקת, אף המערערת רשאית לנקוט עמדה לעניין הוכחה זו ובכלל לגבי הבקשה למתן פסק הדין. שאלה נוספת נוגעת לעצם מתן פסק הדין נגד חלק מהנתבעים, בעוד התביעה נגד הנתבעת שהתגוננה (המערערת) עתידה להתברר.

 

בנוסף, שאלת מתן פסק-דין נגד חלק מהנתבעים שלא התגוננו, אשר במסגרתה נטען כי הנתבעים אחראים יחד ולחוד כלפי התובע, מעלה שאלות מורכבות בעניין פסק הדין שיינתן נגד הנתבעים שלא התגוננו ובעניין המועד שיינתן.

השופטת תמר בר-אשר ציינה כי לפי האפשרות השלישית  בספרו של רוזן-צבי, שלפיה יינתן פסק-דין נגד הנתבעים שלא התגוננו (בכפוף לקביעה כי ההמצאה אליהם אמנם הייתה כדין), כי אז כלשונו, תידרש מידת הוכחה גבוהה כתנאי למתן פסק הדין, תוך שקילת חלקה של המערערת, שכן התגוננה. 

 

 

 4 נתבעים לא התגוננו

השופטת קבעה כי "תמצית טענת התובעים כלפי המערערת היא כי הסתרת הפעילות הבנקאית הנטענת של הנתבע 5 (חיזבאללה) באמצעות הנתבעים 3 ו-4 (התאגידים הבנקאיים), נעשתה באמצעות פעילותה של המערערת  - פירמת רו"ח דלויט אנד טוש (מזרח התיכון) באמצעות הנתבע 2.  השופטת ציינה כי מדובר בטענות מורכבות וסבוכות הטעונות הוכחה מסוימת בטרם מתן פסק דין נגד הנתבעים שלא התגוננו, אשר מידת הוכחתן תצריך בחינה תוך מתן משקל לחלקה היחסי של המערערת במכלול העובדות הנטענות.

 

השופטת בר-אשר קבעה כי לאור זאת, אפילו אין לומר כי בכל מקרה יש לאפשר לנתבע שהתגונן לנקוט עמדה לעניין מתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד נתבעים שלא התגוננו, קשה לומר כי בנסיבות המורכבות הנדונות אין מקום לשמיעת טענותיה של המערערת, שהיא הנתבעת היחידה שהתגוננה, בטרם תוכרע הבקשה למתן פסק הדין נגד הנתבעים 5-2 שלא התגוננו.

 

כמו כן, בלי שיהיה בכך כדי לחייב בעת מתן ההחלטה בעניין הבקשה למתן פסק-דין בהיעדר הגנה נגד הנתבעים 5-2, לנוכח מורכבות העובדות הנטענות בכתב התביעה ולנוכח טענות הסף המהותיות שהעלתה המערערת, אשר טרם התבררו, לא מן הנמנע כי יש מקום לשקול שמא בנסיבות מורכבות כמו אלו הנדונות, מוטב כי ההכרעה בבקשה תפוצל. בהתאם לכך, בשלב הנוכחי תתברר רק עצם המצאת כתב התביעה אל הנתבעים אשר לא התגוננו ואם הייתה כדין וכפועל יוצא מכך, תיבחן שאלת האפשרות למתן פסק-דין בהיעדר הגנה. לעומת זאת, תוכנו של פסק הדין (עצם אחריותם של מי מהנתבעים והיקף הפיצוי), ייקבעו רק בשלב מאוחר יותר ולנוכח מידת הוכחת התביעה.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.