צחי אבו ארנה
צילום: אתר החברה ונוגי צור
ראיון

"עליות מחירי הנדל"ן פיקטיביות, אבל גם לא ראיתי ירידות"

אחרי הדוחות, צחי אבו מסביר בראיון מה יקרה למחירי הדיור, למה הוא ממשיך להשקיע באשדוד, מה קרה לקניון בנהריה והאם הוא מתכוון להגדיל מינוף. ראיון
איציק יצחקי | (13)

כמה נתונים מהדוחות האחרונים של ארי נדל"ן  ארי נדלן 2.4%  שבשליטת צחי אבו תופסים את העין. ה-NOI בשנה החולפת ב-73 מיליון שקל, גידול של כ-26% ביחס לאשתקד, ה-FFO הסתכם בכ-46 מיליון שקל - גידול של 142% ביחס לשנה קודמת. לאבו יש הון עצמי של כ-820 מיליון שקל, עם יחסי מינוף סבירים של כ-49%. הוא הוריד משמעותית את הוצאות המימון בשנה האחרונה ל-30 מיליון שקל, מחצית ממה שהיה לו בשנה הקודמת.

"כשקניתי את החברה, הנכסים היו לא מטופלים כמו שצריך, בלשון המעטה", הוא מספר בשיחה לביזפורטל. "ראיתי שם את הפוטנציאל והבנתי מה אני עושה. דמי השכירות בשני הנכסים, אשדוד ונהריה, היו נמוכים. גם מה שקנינו בהמשך, הקניון בלימסול - הבנו שהיה אפשר לשדרג את שכר הדירה בלי לשים הרבה כסף. אנחנו ממשיכים לעשות את זה, זה הקו. שים לב לשווי של הנכסים - כשנכנסתי לחברה, הסטאר סנטר באשדוד היה שווה 750 מיליון, היום הוא שווה 1.1 מיליארד שקל. אתה מבין את ההבדל?".

בשלוש שנים. השאלה היא כמה הוא היה עולה ריאלית בלי התערבות.

"מספיק להסתכל על דמי השכירות כדי להבין מה עשינו כאן. דמי השכירות באשדוד היו 46 מיליון שקל, עלינו ל-56 מיליון שקל, בעוד שנתיים נגיע ל-70 מיליון שקל. הכל פונקציה של חידושי הסכמים ושינוי תמהיל - אנחנו מכניסים עוגנים חדשים, החברה עם 100% תפוסה, אנשים רוצים להיכנס לקניונים שלנו. אנחנו משקיעים בנכס וסגורים בשבת, זו החלטה חדשה".

עשית לך רב?

"הבנתי שנכס שפתוח בשבת באשדוד הוא לא יתרון אלא חיסרון. אין לי רבנים, הכל עניין עסקי, אבל גם הבנה שעבודה בשבת - אין בה ברכה".

איך אתה מסביר את הזינוק ב-FFO?

"ב-2022 היו הוצאות מימון משמעותית, עברנו מחוב בנקאי לחוב אג"ח והיו כמה חודשים שהחוב 'עמד' בגלל עניין של נאמנות באג"ח, אבל הצלחנו להקטין את הוצאות המימון כי ידענו לגייס אג"ח בזמן. היום אנחנו יושבים על חוב כנגד הנכסים בריבית נמוכה".

כמה נמוכה?

"1.9% צמוד מדד - וזה סגור לכמה שנים טובות. הריבית לא הכתה בנו. יש לנו גם אחוז מינוף גבוה, החוב ביחס למאזן פחות מ-50%, חצי מהנכסים לא משועבדים אצלנו".

הקניון בנהריה עם 88% תפוסה. למה?

"נכון להיום זה מגיע ל-95 אחוז. כשהגעתי הייתה שם תפוסה של 70%. גם שם היא צופה פני עתיד, כי השכרנו את כל מה שריק. יש נכסים בשיפוץ".

כמה כסף השקעת בשיפוץ כדי להחיות את הקניונים?

לא הרבה. מה עשיתי בעיקר? יותר שיווקי זה היה ותשומת לב ויחס ולרוץ ולחפש שוכרים והשתדל.

בוא נדבר על עליות המחירים בנדל"ן למגורים - אמיתי או פיקטיבי?

"פיקטיבי, ברגע שאתה רואה שחברות נותנות מענקים, מגדילות מכירות ועושות כאלה מבצעים, כמו 20/80, והכל כדי להציג מכירות - זה פיקטיבי. מה עושה היזם? הוא מעלה את המחיר אבל הוא מגלם את ההטבה במחיר. יש מלא הטבות, אותן לא רואים במספרים. רואים עליית מחיר שאין אותה באמת. מצד שני, אני לא באמת מאמין שמחירי הדירות ירדו בשנה האחרונה. יש היעדר ביקוש מצד אחד ומצד שני יש מחסור בהיצעים בצורה משמעותית. מצד שלישי באה המלחמה, אין לאנשים מצב רוח. האירוע ישתחרר בקרוב ואז יהיו העלאות מחיר אמיתיות. דיברנו על קניונים, אבל מעל 50% בחברות שלנו זה מגורים. רק בחברה של דיור להשכרה יש לי 1,250 דירות. יש לנו שכונה עם 1,800 יחידות דיור בירושלים".

כצפוי, אתה מגדיל אחזקה באשדוד. רכשת עוד קרקע בפארק לכיש, שכונה בעלייה והרחבת בסטאר סנטר לטובת פרויקט של ג'מבו יוון. יש לכם גם תכניות נוספות, כמו שינוי ייעוד במתחם ובניית מגדלים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

"לא חושב שאני מתרכז רק באשדוד. ראיתי שוק שבו אנשים לא מגישים הצעות על עסקאות, אז תפסתי מחיר מינימום והגדלתי את האחזקה. יש לנו זכיה בפרויקט בתל השומר ליד בית החולים, רכישה של הקניון באילת שעליה דיברנו בעבר, זה מאוד משמעותי - שמתי שם קרוב ל-300 מיליון שקל. זה יעלה, מעל מליארד שקל שווי".

בנוגע לקניון באילת, אבו רכש 50.2% מחברה המחזיקה במתחם התחנה המרכזית באילת – קרקע בשטח של 20 דונם בלב העיר המיועדת להקמת פרויקט מסחר ענק ומסוף תחבורה בשטח להשכרה של כ-30 אלף מטר עם מעל 500 מקומות חניה.

לפי הדברים שלך, השוק מתאושש. תגדיל מינוף?

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    חיפה עיר בתנופה המחירים בזינוק במיוחד בשכונות החוף (ל"ת)
    ראובן 26/03/2024 05:00
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    בכר 25/03/2024 09:15
    הגב לתגובה זו
    וב - 2 האזורים מחירי יד 2 נחתכו ( לא להתייחס למחירי הפרסום של המתווכים)
  • 11.
    אבי 25/03/2024 08:28
    הגב לתגובה זו
    שווה הרבה יותר דעה בלבד
  • 10.
    99 25/03/2024 06:37
    הגב לתגובה זו
    כסף אפשר להדפיס. אדמה לא.
  • 9.
    עושה חשבון 25/03/2024 06:23
    הגב לתגובה זו
    ממשלת הדת של הנאשם בשוחד , מרוקנת את הקופה הציבורית ושורפת את היתרונות הכלכליים שהם מנועי הצמיחה וההכנסה של המדינה.
  • 8.
    אדם 24/03/2024 21:48
    הגב לתגובה זו
    המחירים התנתקו מכח הקניה ואמורים לרדת בעשרות אחוזים!
  • 7.
    נראה איש הנדל"ן הכי אמיתי שהתראיין פה בנתיים (ל"ת)
    תומר 24/03/2024 20:21
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שאבי 24/03/2024 20:14
    הגב לתגובה זו
    הוא מוזמן לבקר בגבעתיים.
  • 5.
    כוכב 24/03/2024 18:26
    הגב לתגובה זו
    צחי אבו איש יקר הומני ותורם ביד רחבה!
  • 4.
    היו ירידות של בערך 10% במקרים מסוימים אפילו 15% (ל"ת)
    אוהד 24/03/2024 17:10
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 24/03/2024 16:53
    הגב לתגובה זו
    ירסק את כולם שם אין באילת קניון כזה
  • 2.
    רועי 24/03/2024 16:50
    הגב לתגובה זו
    בסוף הספקולנטים צדקו לצערי הרב לסגור תמדינה ססססס...
  • 1.
    ריאלי זה ירידה של 70% לפחות (ל"ת)
    YOS 24/03/2024 14:56
    הגב לתגובה זו
דירה דירות בניין
צילום: שלומי יוסף

מה עדיף - דירה חדשה או יד שנייה? הטעויות שעולות מאות אלפי שקלים

דירה חדשה מבטיחה ריח של חדש ושקט לכאורה, יד שנייה מביאה ודאות; בסוף 2025, כשהמימון יקר, מדד תשומות בנייה ומבצעי קבלן משנים את התמונה, ההכרעה פחות רגשית ויותר כלכלית

רן קידר |

השאלה אם עדיף לקנות דירה חדשה או דירה יד שנייה תלויה בגורמים רבים ומשתנים לרבות שיקולים פיננסיים, תזרימיים, משפחתיים ועוד. רבים נמשכים לדירה חדשה בגלל תוכניות מסובסדות, מבצעי קבלנים ותחושת ביטחון של בניין חדש, אבל שוק היד השנייה ממשיך להיות מרכז הכובד של העסקאות בישראל. אנשים קונים דירה שהם יכולים לראות בעיניים.

נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי מראים תמונה ברורה שהיא המשכה  של מגמה ברבעונים האחרונים: יותר דירות יד 2 נמכרות מאשר דירות חדשות. ברבעון השלישי כ-65% מעסקאות הדיור בישראל הן בדירות יד שנייה, לעומת 35% בדירות חדשות. הפער הזה מתרחב בתקופות של אי-ודאות כלכלית, כשרוכשים מעדיפים לראות מה הם קונים.

דירה חדשה על הנייר היא רכישה בתנאי אי-ודאות - לא רק לגבי הדירה עצמה, אלא לגבי הסביבה, הבניין, איכות הביצוע, השירות והזמן עד המפתח. דירה יד שנייה מאפשרת בדיקה מהירה של רוב הדברים שמכאיבים באמת: רעש, אור, רוחות, חניה, שכנים, ועד בית, ליקויים, נזילות ותחושת המרחב. בד בבד, היא יכולה לדרוש שיפוץ יקר, טיפול בתשתיות ישנות ולעיתים פשרות בתכנון.


ודאות מול הבטחה: מה באמת קונים כשחותמים על דירה חדשה

קניית דירה חדשה בנויה משני חלקים: המפרט ומה שלא כתוב. המפרט הוא מה שמופיע בחוזה, בתוכניות ובנספחים. מה שלא כתוב הוא איכות החיים שתתגלה רק אחרי אכלוס. חניון ש"על הנייר" עובד, אבל במציאות מתעכב; מעליות חדשות שמייצרות תקלות בשלב ההרצה; חדרי אשפה שמעלים ריחות; חברת ניהול שמחליפה נהלים כל חודש; ולפעמים סביבה שמשתנה בזמן שהפרויקט נבנה, כמו תשתיות חדשות, כבישים, מבני ציבור או שינויי תכנון. וגם - תשלום גדול לוועד בית, עיכובים שונים, פגמים ותקלות בדירה שהקבלן אמור לתקן. ועוד. 

גם אם הקבלן פועל לפי כללים, בניין חדש הוא מערכת שצריכה זמן כדי להתייצב. שנים ראשונות כוללות תקופת בדק ואחריות, תיקונים, ביקורי בעלי מקצוע ודיונים אינסופיים בווטסאפ של הדיירים. זה מחיר שצריך לקחת בחשבון. יש יתרון לכך שהקבלן אחראי על ליקויים בתקופות מוגדרות - שנה לבדק ושלוש שנים לאחריות על רוב הרכיבים - אבל האחריות לא תמיד מתורגמת לפתרון מהיר, ולעיתים הדיירים נאלצים להתעקש, לתעד ולהכניס אנשי מקצוע מטעמם. זה כאב רוב גדול, כשברוב הבניינים החדשים וברוב הדירות זה טיפול שוטף מול הקבלן. 

דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.