הריסת בית מעריב יוצאת לדרך; הכשרת הישוב תקים מגדל ב-400 מיליון שקל
(עדכון: 10/11, 8:00) הריסת בית מעריב המיתולוגי יוצאת לדרך. ביום שלישי הקרוב צפויות להחל עבודות ההריסה של המבנה ההיסטורי במרכז ת"א, לאחר שבשבוע שעבר התקבל היתר ההריסה מהעירייה, והערכות הן שמדובר בתהליך שיארך למעלה מחודש נוכח מורכבותו. במקום המבנה, תקים חברת הכשרת היישוב, שבשליטת עופר נמרודי, מגדל בן 42 קומות המיועד לתעסוקה, מלונאות ומסחר.
בשנת 2009 רכשה הכשרת היישוב את הקרקע מעיתון מעריב, שהיה אז בשליטתה, בכ-32 מיליון שקל. על פי הערכות החברה, בהנחה שיתקבל היתר חפירה ודיפון במהלך 2020, הקמת המגדל תסתיים תוך 5 שנים. עלויות ההקמה, בהינתן אישור של 42 קומות, צפויות לעמוד על כ-400 מיליון שקל.
מתוך מצגת החברה, ספטמבר 2019
התכנית המקורית למגדל כפי שאושרה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה בתל אביב בינואר 2014, כללה 55 קומות. כשלוש שנים לאחר מכן (יוני 2017), הוועדה המחוזית הפקידה את התכנית תוך הגדלת גובה הבניה המירבי ל-60 קומות, בכפוף לאישור רשות התעופה האזרחית (רת"א). בהמשך תוקנה החלטת ההפקדה בעקבות עמדת רת"א לפיה לא ניתן לאשר את הגובה המוצע מאחר והוא מסכן את בטיחות הטיסה בנתב"ג, ונקבע כי הבינוי יופחת ל-42 קומות - קיצוץ של 18 קומות, וגובה בינוי מירבי של 180 מ' מעל פני הים.
בהחלטתה סייגה הוועדה המחוזית כי "אם לעת הוצאת היתר הבניה יתקבל אישור מאת הרת"א להגבהת הבניין, יותר לבנות עד 60 קומות בגובה 256 מ' מעל פני הים". עוד הוחלט על הגבלת היקף זכויות הבניה ל-43,500 מ"ר תעסוקה ועד 4,850 לשימושים ציבוריים. ביולי 2018 אישרה הועדה המחוזית את התכנית המתוקנת למתן תוקף.
- אחרי 7 שנות עבודה: עיריית ת"א פתחה את דרך בגין. צפו בתמונות
- הכשרת הישוב הפסידה במשפט על "בית מעריב". המשקיעים יתאכזבו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על החלטה זו הגישו הכשרת היישוב ועיריית ת"א ערר למועצה הארצית לתכנון ובניה להגבהת המגדל ל-60 קומות. הכשרה ביקשה לאשר את התכנית שהפקידה המחוזית טרם ההפחתה בטענה כי מדובר בסירוב עקרוני מצד הרת"א לבחון חריגת גובה כפי שמחייב התיקון לתכנית המתאר הארצית לנתב"ג (תמ"א 4), ומצד עיריית ת"א, שעתידה לקבל קומות במגדל, נטען כי לקיצוץ המגדל ישנן השלכות משמעותיות ברמה התכנונית בעיר. לעמדת מהנדס העיר, "מיקום התכנית מאפשר ומחייב לנצלו לטובת בנייה לגובה רב ובצפיפות גבוהה, וניתן להתמודד עם הסיכון הבטיחותי באמצעים הנדסיים שונים". החלטה סופית של המועצה הארצית בנושא טרם התקבלה.
התכנית למגדל בית מעריב משתרעת על שטח של כ-1.7 דונם וממוקמת במפגש הרחובות מנחם בגין וקרליבך. תחנת הרכבת הקלה "תחנת קרליבך", שתהווה את החיבור בין שני קווי הרכבת הקלה הירוק והאדום, תמוקם תחת הצומת.
- 5.גוסינ 13/11/2019 08:09הגב לתגובה זועם אנשים מסוימים, תמורת פרסום כתבות. לא התעניינו שעבדו שם משפחות שלמות שלא עשו כלום כל היום וישבו במרפסת הגדולה בעורף של הבניין. 10 אנשים דגולים שניסו לסחוב על גבם את העיתון לא הצליחו להאכיל את המאות שישבו על המרפסת ואכלו מהתקציבים, מוקדם או מאוחר העיתון היה אמור לקרוס.
- 4.ינאי 08/11/2019 09:22הגב לתגובה זונמרודי נכשל כישלון מחפיר במעריב.רגע לפני שמצא פרייר כנוחי שקנה עסק הרוס, נמרודי מכר לעצמו את הנכס ב32 מליון שקל...ועכשיו יקים 60 קומות..לא הייתי קונה ממנו סמרטוט ריצפה.
- 3.ישראבלוף 07/11/2019 22:03הגב לתגובה זוהגיע הזמן שב2020 ייאוחדו כל המועצות המיותרות והבזבזנות.למה צריך עשרות ראשי ערים בטלנים שעולים הון למשלם המיסים.לאחד מיד את כל גוש דו לעיר אחת שמאלנית וגאה!
- 2.ברכה 07/11/2019 20:05הגב לתגובה זומי אישר להרוס ? לא יתכן .
- אחת העם 08/11/2019 18:17הגב לתגובה זוממש לא יאמן.
- 1.סוחר 07/11/2019 17:48הגב לתגובה זוזה אותו איש שחלם על גז ומחק 1 מיליארד שח בקידוח?זה האיש שקיבל ירושה ובעצם לא עשה שקל לבד?זה האיש שלובש פאה נוכרית למרות שכולם יודעים?לא הייתי קונה אצלו עיתון בתחנת דלק....

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותלקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?
לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.
הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.
נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף. המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי.
כלל אצבע - לקנות או לשכור
כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.
