בית מעריב
צילום: ביגי
פרסום ראשון

הריסת בית מעריב יוצאת לדרך; הכשרת הישוב תקים מגדל ב-400 מיליון שקל

בתחילת שבוע הבא יחלו עבודות ההריסה של המבנה ההיסטורי במרכז ת"א ואלו עשויות להימשך למעלה מחודש. במקומו יוקם מגדל בן 42 קומות המיועד לתעסוקה, מלונאות ומסחר
מורן ישעיהו | (6)

(עדכון: 10/11, 8:00) הריסת בית מעריב המיתולוגי יוצאת לדרך. ביום שלישי הקרוב צפויות להחל עבודות ההריסה של המבנה ההיסטורי במרכז ת"א, לאחר שבשבוע שעבר התקבל היתר ההריסה מהעירייה, והערכות הן שמדובר בתהליך שיארך למעלה מחודש נוכח מורכבותו. במקום המבנה, תקים חברת הכשרת היישוב, שבשליטת עופר נמרודי, מגדל בן 42 קומות המיועד לתעסוקה, מלונאות ומסחר. 

בשנת 2009 רכשה הכשרת היישוב את הקרקע מעיתון מעריב, שהיה אז בשליטתה, בכ-32 מיליון שקל. על פי הערכות החברה, בהנחה שיתקבל היתר חפירה ודיפון במהלך 2020, הקמת המגדל תסתיים תוך 5 שנים. עלויות ההקמה, בהינתן אישור של 42 קומות, צפויות לעמוד על כ-400 מיליון שקל. 

מתוך מצגת החברה, ספטמבר 2019

התכנית המקורית למגדל כפי שאושרה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה בתל אביב בינואר 2014, כללה 55 קומות. כשלוש שנים לאחר מכן (יוני 2017), הוועדה המחוזית הפקידה את התכנית תוך הגדלת גובה הבניה המירבי ל-60 קומות, בכפוף לאישור רשות התעופה האזרחית (רת"א). בהמשך תוקנה החלטת ההפקדה בעקבות עמדת רת"א לפיה לא ניתן לאשר את הגובה המוצע מאחר והוא מסכן את בטיחות הטיסה בנתב"ג, ונקבע כי הבינוי יופחת ל-42 קומות - קיצוץ של 18 קומות, וגובה בינוי מירבי של 180 מ' מעל פני הים.

בהחלטתה סייגה הוועדה המחוזית כי "אם לעת הוצאת היתר הבניה יתקבל אישור מאת הרת"א להגבהת הבניין, יותר לבנות עד 60 קומות בגובה 256 מ' מעל פני הים". עוד הוחלט על הגבלת היקף זכויות הבניה ל-43,500 מ"ר תעסוקה ועד 4,850 לשימושים ציבוריים. ביולי 2018 אישרה הועדה המחוזית את התכנית המתוקנת למתן תוקף.

על החלטה זו הגישו הכשרת היישוב ועיריית ת"א ערר למועצה הארצית לתכנון ובניה להגבהת המגדל ל-60 קומות. הכשרה ביקשה לאשר את התכנית שהפקידה המחוזית טרם ההפחתה בטענה כי מדובר בסירוב עקרוני מצד הרת"א לבחון חריגת גובה כפי שמחייב התיקון לתכנית המתאר הארצית לנתב"ג (תמ"א 4), ומצד עיריית ת"א, שעתידה לקבל קומות במגדל, נטען כי לקיצוץ המגדל ישנן השלכות משמעותיות ברמה התכנונית בעיר. לעמדת מהנדס העיר, "מיקום התכנית מאפשר ומחייב לנצלו לטובת בנייה לגובה רב ובצפיפות גבוהה, וניתן להתמודד עם הסיכון הבטיחותי באמצעים הנדסיים שונים". החלטה סופית של המועצה הארצית בנושא טרם התקבלה. 

התכנית למגדל בית מעריב משתרעת על שטח של כ-1.7 דונם וממוקמת במפגש הרחובות מנחם בגין וקרליבך. תחנת הרכבת הקלה "תחנת קרליבך", שתהווה את החיבור בין שני קווי הרכבת הקלה הירוק והאדום, תמוקם תחת הצומת.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    גוסינ 13/11/2019 08:09
    הגב לתגובה זו
    עם אנשים מסוימים, תמורת פרסום כתבות. לא התעניינו שעבדו שם משפחות שלמות שלא עשו כלום כל היום וישבו במרפסת הגדולה בעורף של הבניין. 10 אנשים דגולים שניסו לסחוב על גבם את העיתון לא הצליחו להאכיל את המאות שישבו על המרפסת ואכלו מהתקציבים, מוקדם או מאוחר העיתון היה אמור לקרוס.
  • 4.
    ינאי 08/11/2019 09:22
    הגב לתגובה זו
    נמרודי נכשל כישלון מחפיר במעריב.רגע לפני שמצא פרייר כנוחי שקנה עסק הרוס, נמרודי מכר לעצמו את הנכס ב32 מליון שקל...ועכשיו יקים 60 קומות..לא הייתי קונה ממנו סמרטוט ריצפה.
  • 3.
    ישראבלוף 07/11/2019 22:03
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שב2020 ייאוחדו כל המועצות המיותרות והבזבזנות.למה צריך עשרות ראשי ערים בטלנים שעולים הון למשלם המיסים.לאחד מיד את כל גוש דו לעיר אחת שמאלנית וגאה!
  • 2.
    ברכה 07/11/2019 20:05
    הגב לתגובה זו
    מי אישר להרוס ? לא יתכן .
  • אחת העם 08/11/2019 18:17
    הגב לתגובה זו
    ממש לא יאמן.
  • 1.
    סוחר 07/11/2019 17:48
    הגב לתגובה זו
    זה אותו איש שחלם על גז ומחק 1 מיליארד שח בקידוח?זה האיש שקיבל ירושה ובעצם לא עשה שקל לבד?זה האיש שלובש פאה נוכרית למרות שכולם יודעים?לא הייתי קונה אצלו עיתון בתחנת דלק....
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

קפריסין
צילום: pexels

מועדון הוט נכנס לנדל״ן בקפריסין: מסלול רכישה חדש לחברי המועדון

המסלול כולל הנחה וליווי לרוכשים בלרנקה, אך גם אחרי ההטבות נותרות עלויות ניהול גבוהות ושקיפות חלקית לגבי הגופים המעורבים וההשקעות בפרויקטים

צלי אהרון |

מועדון הצרכנות הוט יוצא בהודעה עם מסלול מאורגן לרכישת נדל״ן בקפריסין עבור חברי המועדון ובני משפחותיהם. אבל האם זה כדאי? מדובר במהלך שמגיע לפי לשון החברה לאחר עלייה חדה בפניות של חברים שביקשו לבחון השקעות מעבר לים, בעיקר על רקע קושי גובר להיכנס לשוק הנדל״ן המקומי בישראל. במסגרת המהלך החדש מציע המועדון גישה לפרויקטים שנבחרו בעיר לרנקה, לצד תנאים שנועדו לייצר לחברים תחושת ליווי וודאות בתהליך הרכישה במדינה זרה.

המסלול כולל כמה רכיבים מרכזיים: הנחה של כ-5% ממחיר המחירון על הדירות, חבילת ריהוט מלאה ומיזוג אוויר בדירה, וליווי משפטי-פיננסי שמוצע לרוכשים מטעם הגופים השותפים למהלך. בנוסף, מוצעות אפשרויות מימון דרך בנק לאומי או בנקים מקומיים בקפריסין, לצד הבטחה לתהליך מסודר מול היזמים המקומיים ששותפים לפרויקטים. המטרה ככל הנראה היא להקל על חברי המועדון בכניסה לשוק זר, שבו קיימים מטבע הדברים פערי ידע, שפה ורגולציה.

מה קונים בעצם?

המשתתפים במהלך הנוכחי הם: מועדון הוט, קבוצת קשרי תעופה, וחברת שגראוי ליבוביץ, המקדמת את הפרויקטים בלרנקה. שיתוף הפעולה מיועד לרכז מאמץ שיווקי אחד ולהציג לחברי המועדון נתיב רכישה ברור מול יזם יחיד, ולא תהליך של חיפוש עצמאי בשוק המקומי בקפריסין. על פי המועדון, הבחירה בלרנקה אינה מקרית: העיר נמצאת בשנים האחרונות בתנופת פיתוח מואצת סביב הטיילת, המרינה, אזור הנמל החדש והרחבת אפשרויות התיירות והדיור.

שני פרויקטים מוצעים כחלק מהמסלול: Lumina Mare – מגדל בוטיק בן 20 קומות במרחק הליכה קצר מהים. ו-Horizon Towers – קומפלקס מגורים באזור המתפתח של הנמל. בשני המקרים מוצגים דירות בגדלים שונים, חלקן מיועדות יותר להשקעה לטווח ארוך וחלקן מתאימות גם לשימוש עצמי כחופשה משפחתית. לפי נתוני היזמים, תשואות השכירות בלרנקה בשנים האחרונות נעות סביב 6%–8% לשנה, אם כי נתונים אלה משתנים בהתאם לסוג הנכס, המיקום והביקוש המקומי.

הסתמכות מלאה על המנהלים

לצד המהלך, חשוב לציין כי גם אחרי ההטבות המוצעות, דמי הניהול והעלויות הנלוות של הגופים המעורבים נותרים משמעותיים. בשונה מעסקה מקומית, שבה הקונה יכול לבצע בדיקות עצמאיות ולהסתמך על נגישות גבוהה לשירותים מקצועיים, השקעה בקפריסין מחייבת הסתמכות כמעט מלאה על הגורמים המלווים – ואלו אינם מפורטים במלואם במסמכים שהוצגו לחברי המועדון. המשמעות היא שהשקיפות לגבי מבנה העלויות, תהליכי הבדיקה המקדמית והמודל הכלכלי של הגופים המעורבים נותרת חלקית, ואינה מספקת תמונה מלאה לגבי כלל ההוצאות הצפויות לרוכש לאורך זמן.