בית מעריב
צילום: ביגי
פרסום ראשון

הריסת בית מעריב יוצאת לדרך; הכשרת הישוב תקים מגדל ב-400 מיליון שקל

בתחילת שבוע הבא יחלו עבודות ההריסה של המבנה ההיסטורי במרכז ת"א ואלו עשויות להימשך למעלה מחודש. במקומו יוקם מגדל בן 42 קומות המיועד לתעסוקה, מלונאות ומסחר
מורן ישעיהו | (6)

(עדכון: 10/11, 8:00) הריסת בית מעריב המיתולוגי יוצאת לדרך. ביום שלישי הקרוב צפויות להחל עבודות ההריסה של המבנה ההיסטורי במרכז ת"א, לאחר שבשבוע שעבר התקבל היתר ההריסה מהעירייה, והערכות הן שמדובר בתהליך שיארך למעלה מחודש נוכח מורכבותו. במקום המבנה, תקים חברת הכשרת היישוב, שבשליטת עופר נמרודי, מגדל בן 42 קומות המיועד לתעסוקה, מלונאות ומסחר. 

בשנת 2009 רכשה הכשרת היישוב את הקרקע מעיתון מעריב, שהיה אז בשליטתה, בכ-32 מיליון שקל. על פי הערכות החברה, בהנחה שיתקבל היתר חפירה ודיפון במהלך 2020, הקמת המגדל תסתיים תוך 5 שנים. עלויות ההקמה, בהינתן אישור של 42 קומות, צפויות לעמוד על כ-400 מיליון שקל. 

מתוך מצגת החברה, ספטמבר 2019

התכנית המקורית למגדל כפי שאושרה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה בתל אביב בינואר 2014, כללה 55 קומות. כשלוש שנים לאחר מכן (יוני 2017), הוועדה המחוזית הפקידה את התכנית תוך הגדלת גובה הבניה המירבי ל-60 קומות, בכפוף לאישור רשות התעופה האזרחית (רת"א). בהמשך תוקנה החלטת ההפקדה בעקבות עמדת רת"א לפיה לא ניתן לאשר את הגובה המוצע מאחר והוא מסכן את בטיחות הטיסה בנתב"ג, ונקבע כי הבינוי יופחת ל-42 קומות - קיצוץ של 18 קומות, וגובה בינוי מירבי של 180 מ' מעל פני הים.

בהחלטתה סייגה הוועדה המחוזית כי "אם לעת הוצאת היתר הבניה יתקבל אישור מאת הרת"א להגבהת הבניין, יותר לבנות עד 60 קומות בגובה 256 מ' מעל פני הים". עוד הוחלט על הגבלת היקף זכויות הבניה ל-43,500 מ"ר תעסוקה ועד 4,850 לשימושים ציבוריים. ביולי 2018 אישרה הועדה המחוזית את התכנית המתוקנת למתן תוקף.

על החלטה זו הגישו הכשרת היישוב ועיריית ת"א ערר למועצה הארצית לתכנון ובניה להגבהת המגדל ל-60 קומות. הכשרה ביקשה לאשר את התכנית שהפקידה המחוזית טרם ההפחתה בטענה כי מדובר בסירוב עקרוני מצד הרת"א לבחון חריגת גובה כפי שמחייב התיקון לתכנית המתאר הארצית לנתב"ג (תמ"א 4), ומצד עיריית ת"א, שעתידה לקבל קומות במגדל, נטען כי לקיצוץ המגדל ישנן השלכות משמעותיות ברמה התכנונית בעיר. לעמדת מהנדס העיר, "מיקום התכנית מאפשר ומחייב לנצלו לטובת בנייה לגובה רב ובצפיפות גבוהה, וניתן להתמודד עם הסיכון הבטיחותי באמצעים הנדסיים שונים". החלטה סופית של המועצה הארצית בנושא טרם התקבלה. 

התכנית למגדל בית מעריב משתרעת על שטח של כ-1.7 דונם וממוקמת במפגש הרחובות מנחם בגין וקרליבך. תחנת הרכבת הקלה "תחנת קרליבך", שתהווה את החיבור בין שני קווי הרכבת הקלה הירוק והאדום, תמוקם תחת הצומת.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    גוסינ 13/11/2019 08:09
    הגב לתגובה זו
    עם אנשים מסוימים, תמורת פרסום כתבות. לא התעניינו שעבדו שם משפחות שלמות שלא עשו כלום כל היום וישבו במרפסת הגדולה בעורף של הבניין. 10 אנשים דגולים שניסו לסחוב על גבם את העיתון לא הצליחו להאכיל את המאות שישבו על המרפסת ואכלו מהתקציבים, מוקדם או מאוחר העיתון היה אמור לקרוס.
  • 4.
    ינאי 08/11/2019 09:22
    הגב לתגובה זו
    נמרודי נכשל כישלון מחפיר במעריב.רגע לפני שמצא פרייר כנוחי שקנה עסק הרוס, נמרודי מכר לעצמו את הנכס ב32 מליון שקל...ועכשיו יקים 60 קומות..לא הייתי קונה ממנו סמרטוט ריצפה.
  • 3.
    ישראבלוף 07/11/2019 22:03
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שב2020 ייאוחדו כל המועצות המיותרות והבזבזנות.למה צריך עשרות ראשי ערים בטלנים שעולים הון למשלם המיסים.לאחד מיד את כל גוש דו לעיר אחת שמאלנית וגאה!
  • 2.
    ברכה 07/11/2019 20:05
    הגב לתגובה זו
    מי אישר להרוס ? לא יתכן .
  • אחת העם 08/11/2019 18:17
    הגב לתגובה זו
    ממש לא יאמן.
  • 1.
    סוחר 07/11/2019 17:48
    הגב לתגובה זו
    זה אותו איש שחלם על גז ומחק 1 מיליארד שח בקידוח?זה האיש שקיבל ירושה ובעצם לא עשה שקל לבד?זה האיש שלובש פאה נוכרית למרות שכולם יודעים?לא הייתי קונה אצלו עיתון בתחנת דלק....
דירה בהנחה מחיר למשתכן
צילום: תמר מצפי
דירה בהנחה

דירה בהנחה - האם כדאי לכם לחכות להגרלה או לחפש דירה?

ההגרלה הבאה תהיה כנראה במרץ-אפריל, באיזה ערים יהיו הגרלות, מה יהיה היקף ההגרלות בשנה הבאה ומה יהיו ההנחות? וגם - 140 אלף זכאים  מתלבטים אם לחפש דירה בשוק החופשי - מתי הם ירדו מהגדר?

רן קידר |

תוכנית "דירה בהנחה", שהחליפה את מחיר למשתכן והפכה למנגנון המרכזי של המדינה לסבסוד דיור לזכאים, צפויה להיכנס לשלב משמעותי בקרוב. מצד אחד, ההטבות-הנחות על הדירות האלו ייקטנו בשל לחץ מהאוצר ובשל הירידות בשוק בשנה האחרונה שמגיעות גם ל-10%. מצד שני, הכוונה של משרד השיכון והבינוי להרחיב את ההגרלות גם לאזורי המרכז ולכלול ערים נוספות. 

בחודשים מרץ-אפרל צפויה הגרלה ראשונה בהיקף של מעל 9,000 דירות - זה לא סופי, זו הכוונה של משרד השיכון והבינוי. התכנון הוא שיהיו בשנה הבאה שתי הגרלות בהיקף כולל של כ-15-16 אלף דירות. בשנת 2025 היו שתי הגרלות עם כ-11.5 אלף דירות. כלומר, היקף השיווקים יעלה.

140 אלף זכאים מחפשים דיור

הבעיה שיש 130-140 אלף זכאים שלא זכו בהגרלה האחרונה והם ינסו את מזלם גם השנה, כשאליהם יצטרפו לפחות עוד 10 אלף זכאים חדשים. במינימום של 140 אלף איש שיתמודדו על הדירות האלו - לכאורה סיכוי של כ-10% לזכות, אבל כמחצית מהדירות מיועדות למילואימניקים בעיקר לוחמים, ועוד חלק משמעותי מנותב לבני המקום. זה משאיר כמות נמוכה במיוחד לאחרים. וכל זה כשבאזורי הביקוש הסיכויים לזכות מלכתחילה אפסיים. במקומות פחות מבוקשים יש סיכויים טובים יותר, אבל אנשים לא רוצים לגור שם וגם ההנחה היא יחסית נמוכה. 

ועדיין - ברור שמי שזכאי צריך להתמודד. זה כרטיס הגרלה בחינם, למה לא לגרד? השאלה היא לא אם להתמודד או לא, אלא האם במקביל לניסיונות לחפש דירה כי אחרי הכל, מחירי הדירות בירידה משמעותית. חלק כבר עכשיו מחפשים, וככל שהם יחפשו יותר, כך דווקא הם יעצרו את ירידת המחירים. אם כולם היו מתנהגים "כראוי" ולא מחפשים דירות, אלא מחכים - המחירים היו נופלים. הבעיה שאין "משמעת קבוצתית" וככל שהסיכוי בהגרלות יפחת וככל שהמחירים בשוק החופשי ירדו, אנחנו נראה עוד ועוד מתעניינים בדירות. 

האם זה נכון לחפש? האמת שכן. זוג, משפחה זכאית אומנם מחזיקה בזכות שווה כסף, אבל מה יעזור לה אם הסיכויים נמוכים וגם אין וודאות לגבי המשך. היא צריכה מקום לגור, ולכן הירידות בשוק מתחילות להיות לחלק מהמשפחות מעניינות, עוד 55 למטה וסיכוי טוב שמשפחות וזוגות רבים יחזרו לחפש. אין לנו עצה-המלצה, כל אחד עושה את החישוב לעצמו, אבל יש דרך מתמטית - סיכוי הזכייה הם 10% בשנה, הרווח הצפוי בעסקה כזו הוא כ-250300 אלף שקל (זה הממוצע של ההנחות - גם הנחות קטנות וגם גדולות, בהינתן המחירים הנוכחיים והירידות בשוק החופשי).  כלומר יש לכם זכות שהתוחלת שלה שווה כ-30 אלף שקל.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

בעוד שבחוק ההסדרים כבר מקודם מס רכוש בשיעור של עד 2%, דו"ח של צוות מקצועי של משרד האוצר מספק את התשתית הכלכלית למהלך. לפי הדו"ח, מדובר במס שנועד לתת מענה קבוע לצרכים התקציביים שנוצרו בעקבות המלחמה. באוצר מעריכים פוטנציאל גבייה של מיליארדי שקלים בשנה, בעיקר מבעלי קרקעות לא מנוצלות
עוזי גרסטמן |

בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.