הריסת בית מעריב יוצאת לדרך; הכשרת הישוב תקים מגדל ב-400 מיליון שקל
(עדכון: 10/11, 8:00) הריסת בית מעריב המיתולוגי יוצאת לדרך. ביום שלישי הקרוב צפויות להחל עבודות ההריסה של המבנה ההיסטורי במרכז ת"א, לאחר שבשבוע שעבר התקבל היתר ההריסה מהעירייה, והערכות הן שמדובר בתהליך שיארך למעלה מחודש נוכח מורכבותו. במקום המבנה, תקים חברת הכשרת היישוב, שבשליטת עופר נמרודי, מגדל בן 42 קומות המיועד לתעסוקה, מלונאות ומסחר.
בשנת 2009 רכשה הכשרת היישוב את הקרקע מעיתון מעריב, שהיה אז בשליטתה, בכ-32 מיליון שקל. על פי הערכות החברה, בהנחה שיתקבל היתר חפירה ודיפון במהלך 2020, הקמת המגדל תסתיים תוך 5 שנים. עלויות ההקמה, בהינתן אישור של 42 קומות, צפויות לעמוד על כ-400 מיליון שקל.
מתוך מצגת החברה, ספטמבר 2019
התכנית המקורית למגדל כפי שאושרה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה בתל אביב בינואר 2014, כללה 55 קומות. כשלוש שנים לאחר מכן (יוני 2017), הוועדה המחוזית הפקידה את התכנית תוך הגדלת גובה הבניה המירבי ל-60 קומות, בכפוף לאישור רשות התעופה האזרחית (רת"א). בהמשך תוקנה החלטת ההפקדה בעקבות עמדת רת"א לפיה לא ניתן לאשר את הגובה המוצע מאחר והוא מסכן את בטיחות הטיסה בנתב"ג, ונקבע כי הבינוי יופחת ל-42 קומות - קיצוץ של 18 קומות, וגובה בינוי מירבי של 180 מ' מעל פני הים.
בהחלטתה סייגה הוועדה המחוזית כי "אם לעת הוצאת היתר הבניה יתקבל אישור מאת הרת"א להגבהת הבניין, יותר לבנות עד 60 קומות בגובה 256 מ' מעל פני הים". עוד הוחלט על הגבלת היקף זכויות הבניה ל-43,500 מ"ר תעסוקה ועד 4,850 לשימושים ציבוריים. ביולי 2018 אישרה הועדה המחוזית את התכנית המתוקנת למתן תוקף.
- אחרי 7 שנות עבודה: עיריית ת"א פתחה את דרך בגין. צפו בתמונות
- הכשרת הישוב הפסידה במשפט על "בית מעריב". המשקיעים יתאכזבו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על החלטה זו הגישו הכשרת היישוב ועיריית ת"א ערר למועצה הארצית לתכנון ובניה להגבהת המגדל ל-60 קומות. הכשרה ביקשה לאשר את התכנית שהפקידה המחוזית טרם ההפחתה בטענה כי מדובר בסירוב עקרוני מצד הרת"א לבחון חריגת גובה כפי שמחייב התיקון לתכנית המתאר הארצית לנתב"ג (תמ"א 4), ומצד עיריית ת"א, שעתידה לקבל קומות במגדל, נטען כי לקיצוץ המגדל ישנן השלכות משמעותיות ברמה התכנונית בעיר. לעמדת מהנדס העיר, "מיקום התכנית מאפשר ומחייב לנצלו לטובת בנייה לגובה רב ובצפיפות גבוהה, וניתן להתמודד עם הסיכון הבטיחותי באמצעים הנדסיים שונים". החלטה סופית של המועצה הארצית בנושא טרם התקבלה.
התכנית למגדל בית מעריב משתרעת על שטח של כ-1.7 דונם וממוקמת במפגש הרחובות מנחם בגין וקרליבך. תחנת הרכבת הקלה "תחנת קרליבך", שתהווה את החיבור בין שני קווי הרכבת הקלה הירוק והאדום, תמוקם תחת הצומת.
- 5.גוסינ 13/11/2019 08:09הגב לתגובה זועם אנשים מסוימים, תמורת פרסום כתבות. לא התעניינו שעבדו שם משפחות שלמות שלא עשו כלום כל היום וישבו במרפסת הגדולה בעורף של הבניין. 10 אנשים דגולים שניסו לסחוב על גבם את העיתון לא הצליחו להאכיל את המאות שישבו על המרפסת ואכלו מהתקציבים, מוקדם או מאוחר העיתון היה אמור לקרוס.
- 4.ינאי 08/11/2019 09:22הגב לתגובה זונמרודי נכשל כישלון מחפיר במעריב.רגע לפני שמצא פרייר כנוחי שקנה עסק הרוס, נמרודי מכר לעצמו את הנכס ב32 מליון שקל...ועכשיו יקים 60 קומות..לא הייתי קונה ממנו סמרטוט ריצפה.
- 3.ישראבלוף 07/11/2019 22:03הגב לתגובה זוהגיע הזמן שב2020 ייאוחדו כל המועצות המיותרות והבזבזנות.למה צריך עשרות ראשי ערים בטלנים שעולים הון למשלם המיסים.לאחד מיד את כל גוש דו לעיר אחת שמאלנית וגאה!
- 2.ברכה 07/11/2019 20:05הגב לתגובה זומי אישר להרוס ? לא יתכן .
- אחת העם 08/11/2019 18:17הגב לתגובה זוממש לא יאמן.
- 1.סוחר 07/11/2019 17:48הגב לתגובה זוזה אותו איש שחלם על גז ומחק 1 מיליארד שח בקידוח?זה האיש שקיבל ירושה ובעצם לא עשה שקל לבד?זה האיש שלובש פאה נוכרית למרות שכולם יודעים?לא הייתי קונה אצלו עיתון בתחנת דלק....

למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?
לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד למה הם כבר לא שם? מס רכישה גבוה, עליית הריבית ומעבר להשקעות חלופיות. בכותצאה מכך, כמות הדירות
המוצעות להשכרה קטנה והביקוש עולה - מה שמעלה את מחירי השכירות
בעשור האחרון הורגלנו לכך שמשקיעי הנדל״ן מהווים חלק מרכזי בתנועת השוק. הם רכשו דירות, סיפקו היצע לשוק השכירות והיוו גורם משמעותי לעליית מחירי הדיור. ואולם בשנים האחרונות מתרחשת תופעה הפוכה: משקיעי הנדל"ן יוצאים מהשוק בהיקף משמעותי, מבלי שקיים גורם אחר שממלא את מקומם. מדובר בשינוי מבני בעל השלכות רחבות על שוק המגורים בישראל, שחלקן תוארו בטורים קודמים.
לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד. המגמה הזו אינה נובעת מגורם אחד, אלא משילוב של נתונים ושינויים כלכליים ורגולטוריים שהפכו את ההשקעה בדירה לאטרקטיבית פחות - הן בפני עצמה והן ביחס לחלופות.
אז למה המשקיעים יצאו משוק הנדל"ן? ניתן למנות לכך שלוש סיבות עיקריות:
מס רכישה גבוה - עליית מס הרכישה על דירות להשקעה לרמה של 8% מהשקל הראשון יצרה חסם משמעותי להשקעה בדיור. במצב זה המשקיע מתחיל את הרכישה בפער של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים עוד לפני שהנכס הניב הכנסה כלשהי. כשתשואת הנדל"ן למגורים ניצבת בממוצע על 3%-4%, מדובר על כשנתיים שכירות לפחות רק כדי להחזיר את גובה המס ששולם עבור רכישת הנכס. כשמס הרכישה על דירות להשקעה ירד ל-5% ב-2020 (בתקופת הקורונה), חלקם של המשקיעים בשוק הדיור קפץ בכמעט פי שניים עד 2022, אז הוחלט להעלות את מס הרכישה בחזרה ל-8%.
עליית הריבית - היתרון המשמעותי של רכישת דירה להשקעה מבוסס במידה רבה על מינוף. ואולם בריבית הנוכחית של המשכנתא שניצבת בממוצע על 5%-6% לעומת תשואת שכירות נמוכה יותר, החזר המשכנתא החודשי גבוה מהכנסות שכר הדירה מהנכס. במצב כזה, השימוש במינוף אינו תומך בתשואה, אלא להפך, ומייצר הוצאה חודשית קבועה מעבר להכנסות משכר הדירה.
- היורשים יקבלו 6 מיליון שקל אחרי חשיפת ההונאה
- משכירים לטווח קצר? אתם בתקלת מס; שאלות ותשובות על פס"ד החדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר להשקעות חלופיות - בשנים האחרונות התרחב מגוון ההשקעות האלטרנטיביות שנגישות למשקיעים פרטיים: קרנות חוב וקרנות השקעה פרטיות ומסחר עצמאי בשוק ההון ביחד עם קרן כספית ואג"ח שנהפכו אטרקטיביים יותר עם עליית הריבית במשק. האפיקים האלה מייצרים תשואות גבוהות יותר, וחלקם מאפשרים גם מינוף משמעותי ונזילות גבוהה. לאור זאת, האטרקטיביות של השקעה בדיור למגורים ירדה באופן משמעותי, וההעדפה של רבים מהמשקיעים זזה לכיוון האפיקים האלה
