מנכ״ל דניה סיבוס בביקורת על הבטיחות בענף: ״צריך פיקוח ואכיפה כמו שיש בתאונות דרכים״

ענת דניאלי |

היום (ב׳) במסגרת הכנס למנהלי פרויקטים של איגוד המהנדסים לבניה ולתשתיות, התקיים פאנל בין מנכ"לי חברות בנייה ומנכ"לי חברות הניהול על נושאי שיתוף הפעולה בין הפיקוח והביצוע, בטיחות באתרי הבניה, הגברת תיעוש הבניה ובין היתר גם על קריסת החניון לפני כחודשיים ברמת החייל.

רונן גינזבורג, מנכ"ל חברת הבנייה דניה סיבוס מקבוצת אפריקה ישראל שביצעה את העבודות בחניון שקרס ברמת החייל: ״לא יכול להיות שבמדינת ישראל לא יהיה ממונה על בטיחות באתרי בנייה, כמו כל מדינה מתוקנת בעולם".

"אתם רוצים בטיחות או שאתם רוצים לדבר על בטיחות?", שאל גינזבורג וטען כנגד מקבלי ההחלטות בהיעדר הפיקוח באתרים: "לא יכול להיות שחברות גדולות מעסיקות 10-15 ממוני בטיחות וחברות קטנות לא. המדינה צריכה לדרוש שכל פרויקט קטן יכלול ממונה בטיחות. צריך פיקוח ואכיפה כמו שיש אכיפה בתאונות דרכים. מפקחים צריכים להשבית אתרי בנייה שלא פועלים לפי התקן".

ירון שורק, מנכ״ל אלקטרה בנייה דיבר על סוגיית הבטיחות באתרי הבנייה ואמר: ״עשרות מיליוני שקלים בשנה מיועדים למעקות בטיחות הגנה היקפית בהתאם לגודל החברה. אנחנו חושבים שהבעיה העיקרית היא חינוך ובסוף אסור לברוח מאחריות ולפעול. אי אפשר לומר למהנדס - אתה אחראי ורק להביא לו קסדה, אלא צריך לשנות את החינוך מגיל צעיר לבטיחות. שי מרגולין מנכ״ל האחים מרגולין, הוסיף ואמר ״הכי חשוב חינוך לבטיחות. להעיף את הפועלים מהשטח ולקנוס אותם, פעולות אכיפה שחייבות להתבצע״.

דני מריאן יו"ר איגוד המהנדסים אמר: "בשנה האחרונה נשברו כל השיאים השליליים של נפגעים באתרי בנייה. נפגעים בתאונות עבודה הופכים לאירוע יום יומי. למרות שתשומת הלב הציבורית מרוכזת בנושא אנחנו לא רואים שינוי במגמה. השאלה היא מדוע? האם זו גזירת גורל? והתשובה שלי היא ממש לא! עד לא מזמן חשבתי כמו שחושבים עדיין רבים מחברינו המהנדסים שהנושא הזה אינו באחריותנו. יש מנהלי עבודה וממוני בטיחות והם אמונים על הנושא. היום אני מבקש להגיד כאן בקול רם וברור זו אינה משימה של ממוני הבטיחות ומנהלי העבודה בלבד, זו משימה של כולנו, כל המנהלים והמהנדסים בענף הבנייה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

בונים על התחדשות עירונית? תקבלו הרבה פחות ממה שחשבתם; על המשבר הגדול בהתחדשות

התחדשות עירונית אמורה היתה לפתור חלקית את בעיית המגורים, אבל תמונת המצב במרכז קשה - פרויקטים נתקעו בגלל ירידות המחירים, הקבלנים רוצים (ויכולים) להעביר פרויקטים לאחרים והתמורות שקיבלו הדיירים יורדות

ענת גלעד |
נושאים בכתבה התחדשות עירונית

ענף ההתחדשות העירונית עובר טלטלה כלכלית משמעותית: למרות עלייה בהיקפי הפעילות, רווחיות השחקנים הצטמצמה, ועשרות חברות מחפשות קונה לפעילות הזו. הן לא רוצות להמשיך - הרווחיות התכווצה בגלל ירידית המחירים, המימון עלה. מסתבר שהן יכולות לסגת מהפרויקט, ולהשאיר את הדיירים תקועים באמצע ההכנסות. יש פרויקטים שעובדים עליהם כבר 4-5 שנים והיזם אמר - "אני צריך להוריד את שטח הדירות ולעשות עוד שינויים, אחרת אי אפשר להמשיך, זה לא כלכלי". הדיירים אמרו - "אבל יש הסכם"  אבל היזם הראה להם שההסכם מאפשר נסיגה בהינתן שינויים מסוימים.  

כל הסכם לגופו, אבל בשטח יש עשרות רבות של פרויקטים שמחפשים "אבא". היזם המקורי רוצה למכור. זה גורם לשני דברים - הדיירים יצטרכו לחכות לדירה הרבה יותר זמן ממה שהעריכו. והם יקבלו תמורות נמוכות יותר משמעותית. כשהם מדברים עם יזמים חדשים הם מבינים שמה שהיה לא יהיה. אלו שהצליחו להיות בתחילת הדרך של ההתחדשות העירונית הרוויחו בגדול. כעת, ההשבחה תהיה נמוכה יותר. 

ירידות מחירים במרכז 

הגאות שהיתה במחירי הדירות במרכז קידמה מאוד את תחום ההתחדשות ודגש על תמ"א באזור המרכז כשרווחיות של הקלבנים נמדדה בעבר בשיעורים של כ־20% ואף יותר. היזמים גם נהנו מעליית מחירים מתמדת תוך כדי תנועה.

בשנה האחרונה התמונה השתנתה: המחירים במרכז ירדו בין 5% ל-10%.  הירידה הזו משנה לחלוטין את התחשיב של היזמים. בפרויקטים מרכזיים רבים הרווחיות יורדת לכ־10% ואף פחות.

ההשפעה של ירידות מחירים מלווה במורכבות התפעולית של תמ"א 38/1 שרק הולכת והופכת למורכבת יותר.  העבודה מבוצעת בתוך מבנים קיימים לרוב עם מגורים פעילים, וזה מורכב, כשבתל אביב המורכבות כפולה - יש אזורים שלא ניתן לעבוד בהם על רקע עבודות תשתית גדולות. 

נתניה קריית נורדאו שניאור
צילום: Evolve media

כמה עולה דירת 4 חדרים בפתח תקווה?

על מחירי הדירות בנתניה, בת ים ופתח תקווה

רן קידר |


מחירי הדירות בתל אביב בקצב ירידה שנתי של כ-9% - מחירי הדירות בת"א בצניחה - על ההמשך ועל הפיל שבחדר, בערים הסובבות הירידה קצת נמוכה. מרגישים את זה גם במעגלים קצת מרוחקים יותר. בדקנו הפעם עסקאות אחרונות בפתח תקווה, נתניה ובת ים.  

פתח תקווה

ברחוב ברוריה 8, דירת 4.5 חדרים, 111.9 מ"ר, קומה שישית, נמכרה ב־3.15 מיליון שקל
(28.2 אלף ש"ח למ"ר).

ברחוב בייליס 20, דירת 4 חדרים, 86 מ"ר, קומה שישית, נמכרה ב־2.76 מיליון שקל
(32.1 אלף ש"ח למ"ר).

ברחוב הרב צבי יהודה 7, דירת 5 חדרים, 115.1 מ"ר, קומה רביעית, נמכרה ב־3.37 מיליון שקל
(29.3 אלף ש"ח למ"ר).

ברחוב י"ז הבנים 7, דירת 3.5 חדרים, 74.8 מ"ר, קומה שלישית, נמכרה ב־2.18 מיליון שקל
(29.1 אלף ש"ח למ"ר).