כפי שפורסם לראשונה ב-Bizportal: איידיאיי חתמה על רכישת 58% ממגדל פסגות
חברת הביטוח איידיאיי (איידיאיי ביטוח 0% ) הודיעה היום על השלמת רכישת 58% ממגדל פסגות בתל אביב, כפי שפורסם לראשונה ב-Bizportal ב-27 ביולי.
בסך הכל שילמה איידיאיי עבור המגדל 235 מיליון שקל 14 מיליון שקל מס רכישה. העסקה נעשתה מול תאגיד של משקיעים זרים. היא תחזיק בכ-12,990 מ"ר בתוספת 147 חניות.
בית פסגות כלל בשלב הראשון 17 קומות ובהמשך נוספו לו 10 קומות נוספות. המגדל נבנה על ידי אפריקה ישראל ובאפריל 2009, בזמן שהמגדל התנשא לגובה של 17 קומות, מכרה החברה 95% מהזכויות בו וכן 50% מהזכויות הנוספות שטרם נבנו עבור 166.5 מיליון שקל לתאגיד של משקיעים זרים.
בחודש מאי 2014 רכשה קרן ההשקעות בנדל"ן ריט 1 0% שש קומות במגדל תמורת כ-78.2 מיליון שקל ושנה לאחר מכן, במאי 2015, הגדילה את חלקה בבניין תמורת 67.5 מיליון שקל. הקרן מחזיקה כיום כ-42% משטחי המשרדים ו-55% מכלל שטחי החניון.
- הקונצנזוס מתייצב: הנתונים תומכים בהפחתת ריבית כבר ביולי
- הבסיס של תיק ההשקעות הוא מדדים, ואחר כך הרפתקאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית פסגות מושכר לכ-30 שוכרים, לתקופות שכירות שונות עד שנת 2017, ושיעור התפוסה בו הוא כ-97%. פסגות בית השקעות שוכרת כ-56% משטחי הממכר.
איידיאיי יוצגה על ידי עוה"ד צחי נרקיס ואורלי מימון ממשרד מ.פירון ושות' וכן עו"ד שרה קיסטר
איידיאיי פרסמה היום את התוצאות עבור הרבעון השני של 2015 - הפרמיות ברוטו מעסקי הביטוח הכללי צמחו בכ-11% לכ-330.6 מיליון שקל, לעומת כ-299 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הפרמיות ברוטו מעסקי ביטוח חיים וחסכון לטווח ארוך הסתכמו בכ- 56.7 מיליון שקל, לעומת כ- 55.5 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. הפרמיות מעסקי ביטוח חיים ללא חסכון צמחו בכ- 9% לעומת אשתקד לכ- 41.8 מיליון שקל.
הרווח הכולל גדל בכ-14% והסתכם בכ- 45.1 מיליון שקל לעומת רווח של כ- 39.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
