מנכ"ל עזריאלי: "אני מרגיש מאוד נוח עם מה שקורה בשוק המשרדים, הביקושים מצד חברות היטק ורואי חשבון רק יגדלו"

"אני ממש לא חושש מהצפת קניונים בת"א". יובל ברונשטיין, מנכ"ל עזריאלי יהיה אורח מרכזי במפגש המשקיעים של Bizportal ו-IBI
לירן סהר | (4)
נושאים בכתבה נדלן עזריאלי

קבוצת עזריאלי (עזריאלי קבוצה) הפכה לגורם הדומיננטי ביותר בתחומי המשרדים והקניונים בשנים האחרונות ועם השלמתם של מגדל 'עזריאלי שרונה', הקמת המגדל האליפטי במגדל עזריאלי והרחבת הקניון, ובנייה עתידית של שני שיכללו משרדים, מגורים ומסחר במקום מתחם ה'כללית'. שי עזר, אנליסט הנדל"ן של IBI התייחס לפעילות הקבוצה בניתוח מורחב.

Bizportal שוחח בקצרה עם יובל ברונשטיין, מנכ"ל עזריאלי, אשר יתארח בכנס Bizportal בשיתוף IBI ביום רביעי הקרוב, על מצב שוק המשרדים והקניונים כיום. לרישום חינם למפגש עם מנכ"ל עזריאלי- לחץ כאן. מספר המקומות מוגבל

מומחים רבים בשוק הנדל"ן חוששים מבניית יתר של משרדים כיום, במיוחד באזור המע"ר של תל אביב, אינך חושש מהצפה בשוק?

"נכון להיום אנחנו חוזים ביקושים מאוד גדולים למשרדים בחולון הצלחנו לשווק 40 אלף מ"ר והשכר דירה שם ובכלל נמצא רק בעלייה. אנחנו לוקחים בחשבון את הצמיחה במשק הישראלי, את הגידול בחברות ההייטק ובמשרדי ראיית חשבון, מרגישים מאוד נוח עם מה שקורה בשוק המשרדים".

ובשאר המקומות בארץ?

"המשרדים שלנו הם לא רק בתל אביב, אנחנו כמעט בכל מקום בארץ בירושלים, בבאר שבע, במודיעין, כולם מאוכלסים בכמעט 100% תפוסה, הרבה יותר גבוה מבעבר. נכון שבבני ברק ובפתח תקווה נוצרו עודפים, בגלל הציפייה להשלמת הרכבת הקלה באזורים אלו, אך לאט לאט מצליחים לאכלס אותם. צריך לזכור שלא כל מייזמי המשרדים ייבנו בבת אחת - במתחם חסן עראפה, ליד בית מעריב לדוגמה, עוד לא התחילו ליצוק את היסודות עבור 14 המגדלים. שוק המשרדים יודע לווסת את עצמו והבנקים זהירים במתן אשראי ליזמים."

גם בשוק הקניונים סבורים מומחי נדל"ן רבים שצפויה הצפה בשנים הקרובות, במיוחד במרכז תל אביב החדש במתחם המע"ר בקרוב ייפתח מתחם שרונה בדרום הקרייה לקהל, בפרויקט 'עזריאלי שרונה' ייפתח בעתיד קניון בוטיק, במתחם השוק הסיטונאי צפוי להיפתח קניון אופנה יוקרתי, והקניון של מרכז עזריאלי צפוי להתרחב מערבה עם פינויו של בית ידיעות אחרונות ב-2015.

לשאלה אם אינו חושש מעודף שטחי מסחר באזור, השיב ברונשטיין: "תל אביב מתפתחת, ויהיה ביקוש לקניונים אלו מצד רצועת המגדלים לאורך נתיבי איילון, מגדלי הצעירים והשכונות העצומות שיוקמו באזור, חלקן באזור נחלת יצחק. כל מרכז שלנו יקבל את המאפיינים שלו - בשרונה יהיו חנויות בוטיק קטנות, החנויות בהרחבה של מרכז עזריאלי יהיו חנויות בעלות אופי דומה לחנויות הנוכחיות. נזכיר גם את הפרויקט העתידי במקום מתחם הכללית שרכשנו שיכלול חלק מסחרי, חלק מגורים וחלק משרדים."

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מעללי עזריאלי 24/02/2014 12:35
    הגב לתגובה זו
    עזריאלי , ראש עיריית ראשל"צ ויועצו המשפטי המושחת מקימים בקומבינה קניון ומגדל משרדים על חשבון חניה ציבורית למשתמשי הרכבת. נקווה שמשטרת ישראל החבולה תסכל את המזימה של הנוכלים.
  • 3.
    קשקשן-עודף שטחי מסחר ומשרדים בכול הארץ לעוד 5 שנים (ל"ת)
    אהרון עם העפרון 24/02/2014 09:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנחנו מאמינים לו 24/02/2014 09:10
    הגב לתגובה זו
    אם הוא ימשיך לפמפם לנו את הקניונים שלו. לפיד ויחימוביץ כבר ימררו לו את החיים במס מיוחד.
  • 1.
    אליפז+גימלאי צה"ל 24/02/2014 08:59
    הגב לתגובה זו
    דברי הבל של בעל עניין-שנמצא בצרות.מחירי ההפקרות מחייבים את כולנו להמשיך בחרם עד שאנשים מהזן הזה יפשטו רגל.תתאפקו ואל תהיו עבדי משכנתא,ואל תזינו את הבונוסים של הבנקאים העלובים.
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.