"אין סיכוי שהמדינה תצליח לבצע פינוי בינוי, נכנעה ללחץ ציבורי"
השבוע אישר קבינט הדיור את
Bizportal שוחח עם עו"ד אברהם ללום, שותף במשרד עמית פולק מטלון, שהסביר עד כמה המהלך מורכב ולא ישים. צפו בסרטון:
- 7.אבי 21/11/2013 18:27הגב לתגובה זולהכנע ללחץ ציבורי? בושה. יש להיכנע רק לקומץ אינטרסטים. זאת הדמוקרטיה אצלנו למצער
- מיטל 22/11/2013 11:20הגב לתגובה זושנועדה בסה"כ לשתף את הממשלה בריווחי הפרוייקטים שמהם היו צריכים להנות הדיירים והיזם. מעורבות חברות כמו עמידר ועמיגור פסולה, החברות הללו דואגות לעצמן על חשבון הדיירים. לא צריך מעורבות ממשלתית, רק שינוי החקיקה , למשל רוב קובע של 51% הסכמה לפרוייקט, הקלות מיסוי לדיירים והגדלת אחוזי בניה ליזמים. רק כך אפשר להזיז את הנושא. מעורבות הממשלה נובעת רק מרצון להכניס לכיסה עוד כספים ולסדר שוב ג'ובים.
- 6.אם לקצר את ההליכים המדינה לא הצליחה אז איך היא תבנה כן! (ל"ת)יגאל 21/11/2013 15:02הגב לתגובה זו
- 5.מירב 20/11/2013 20:07הגב לתגובה זוממנו את המקסימום לטובתה והמינימום לטובת האזרח?
- 4.מוני 20/11/2013 14:54הגב לתגובה זושהיכה אדם וטען לחופש הפעולה האישי שלו באגרופו, השופט השיב שהזכות הזו מסתיימת איפה שמתחיל האף של המוכה. במקרה זה במדינה של אינדיבידואליסטים, שכול ילדה בה היא נסיכה וכול נהגת מתחילה היא מלכת המדבר, הרי שיש להזכיר שאף אחד לא גר באי בודד ובניין הוא משותף לכול הדיירים וגם חלק משכונה, עיר וארץ וכו'. עם כול הכבוד לדייר שקשור נפשית לחירבה מתפוררת, הרי שהיא דולפת, מחייבת תחזוקה גבוהה ומסכנת בטיחותית דיירים וצד ג' ואם אינו מוכן לעזוב אותה לטובת דירה משודרגת עם עוד חדר ממד, מרפסת שמש, מחסן, מעלית ועוד, הרי שעליו לקחת על עצמו את תחזוקת הבית המתפורר ושיקומו. ומדובר בסכומים המתחילים במאות אלפי שקלים. כול רדות עירונית יכולה וצריכה לחייב דיירי בניינים ישנים בשיפוץ חזית ושיקום הבניין, ואז כולם כבר ידברו אחרת.
- 3.דר' משה פרץ 20/11/2013 13:53הגב לתגובה זועו"ד ללום כנראה קרא כותרות בעיתונים ולא את ההצעה עצמה. התונית היא בינוי-פינוי-בינוי. הואיל ושר השיכון הוא הממונה על מנהל המקרקעין, קל לאתר ולזרז התירי בניה. הבניה תעשה ע"י קבלנים, משרד השיכון ירכוש את מחצית הדירות לטובת הפינוי. כל מפונה יקבל דירת ארבע חדרים חדשה תמורת שלוש חדרים ישנה. ההטבה ברורה ומשכנעת. בדומה לתמ"א 38, יחוקק בכנסת שמספיק הסכמה של שני שליש מהדירים. הפינוי יעשה לאחר הבינוי, באותו אזור מגורים, כך שהמרקם החברתי ישמר, והדירים יעברו מהדירה הישנה לחדשה בביטחון מלא שאין טריקים ואין שטיקים. מותר גם לפרגן לתכנית טובה אשר עשויה להטיב עם החלשים ולהפחית את מחירי הדירות.
- לירון 21/11/2013 00:40הגב לתגובה זועוד חוקים לחוקק ? ניתן לעשות זאת בדרך קלה וחבל שלא פועלים כך. מדובר ע רעיון בלבד ולא הצעה מגובשת באמת.
- אייל 20/11/2013 14:46הגב לתגובה זויותר כדאי מבחינה כלכלית. אם הממשלה רוצה לסייע, שתוריד את אחוזי ההסכמה ל-51%, תגדיל את אחוזי הבניה המותרים ותחייב לבצע תוך פרק זמן מוגדר מראש וזהו. אל תערבו את עמידר ועמיגור, שימצאו הצדקה אחרת לקיומם ללא התעלקות על כספי הפרוייקט.
- ב 20/11/2013 19:57צריך להחזיר את אחוזי ההסכמה ל100 אחוז. אף אדם לא צריך עם רכושו לפתור בעיות שהממשלה המושחתת יצרה
- 2.אלי אין צורך בדירות 20/11/2013 13:51הגב לתגובה זוכאשר הבורסה עולה המשקעים ילכו לשם, ויפסיקו הביקושים ויצור עודף דירות, למה הממשלה לא עישה כמו בארצות הברית להריץ את הבורסה , הרי זה בסוף מה שיקרה , סוף מעשה במחשב תחילה , לעשות את זה לפני שיקרה כמו שקרה בארצות הברית , אין צורך בדירות בישראל
- 1.יוגלי 20/11/2013 13:03הגב לתגובה זוהתוכנית תיפול כבנין קלפים כי לממשלת הבית היהודי לא יהיה כסף מעבר ל20000 דורות בשטחים וכמובן הבניה בשטחים על ]י תפיסתם יותר חשובה מאשר לתושבי ישראל בתחום הקו הירוק .לא סתם הערבים בגליל התחתון משתלטים על כל השטחים כי אין בניה ליהודים בארץ . לא סתם שמעון פרס אמר שבשטחים הושקעו 200 מיליארד דולר. זה אמיתי ולכן לאזרחי ישראל אין דירות אין כבישים אין רכבות ויש להם רק את המתנחלים עם הגיבנת הבלתי נפטרת הזאת
- ב 20/11/2013 19:58הגב לתגובה זופסיכופט

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך
נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים
ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים.
לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.
ביום שני זה קורה:
הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
השותפים שלא בחרתם
אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.
- הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- השכירות בתל אביב ממשיכה לעלות ולמה זה עשוי להימשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
