הירשמו
  1. ראשי
  2. עוד בחדשות

מיכאל שראל מסמן את הבעיה מס' 1 של הכלכלה הישראלית

הכלכלן הבכיר "הבעיה המרכזית בישראל היא פיריון העבודה הנמוך"
אבי שאולי | (6)
נושאים בכתבה מיכאל שראל

הכלכלן הראשי באוצר לשעבר, ד"ר מיכאל שראל, דיבר ביום חמישי בכנס החירות של "מרכז איין ראנד" ו"התנועה הליברלית החדשה", שנערך במרכז "נא לגעת" ביפו ועסק בחירויות הפרט בישראל. שראל ניפץ סדרה של מיתוסים הקשורים בכלכלה הישראלית, וחשף כי המצב בישראל שונה בתכלית מן המצטייר בשיח הציבורי.

 

כך לדוגמה סתר ד"ר שראל את ההנחה כי שיעור ההשתתפות בתעסוקה בישראל נמוך: "אנחנו מכירים את האמירה ששיעור ההשתתפות במשק הוא נמוך. למעשה, כיום גם המצב בשוק העבודה השתפר ואנחנו די דומים לעולם, אנחנו מעל הממוצע ב-OECD ומעל הממוצע בארה"ב. אנחנו רואים גידול ניכר בהשתתפות בשוק העבודה, שם הקבוצות החלשות הרוויחו יותר מההשתלבות שלהם בשוק התעסוקה".

 

"השכר הריאלי של יהודי בן 40 לא חרדי גדל בהחלט"

ד"ר שראל הסביר כי המצב החדש מקטין את אי השוויון במשק: "המצב הזה מצמצם אי שיוויון אבל מעשית הוא מקטין את השכר הממוצע במשק ויוצר מראית עין כאילו הנתון עמד במקום. זוהי התפתחות חיובית דווקא שניתן להסביר אותה כך: לפניכן מי שהיה בשוק העבודה היו אנשים בעלי פיריון גבוה. כעת נכנסו קבוצות רבות של אנשים שהשכר שלהם יותר נמוך לכן, כאשר מתבוננים בשכר הממוצע מגיעים למסקנה המוטעית שהשכר עמד. וזו טעות. השכר הריאלי של יהודי בן 40 לא חרדי גדל בהחלט" עוד הוסיף שראל כי גם את הנתון של אי הגידול בשכר הריאלי יש לראות בצורה שונה "השכר הריאלי למשרת שכיר הוא שכר ראלי ברוטו. אבל ב- 10-15 שנים האחרונות ירד באופן משמעותי שיעור המס. כך שאם השכר הריאלי ברוטו נשאר אותו הדבר, הנטו דווקא עלה. אם מסתכלים על ההכנסה נטו של משק בית רואים עלייה משמעותית בהשתכרות".

 

"הקטנו את אי השיוויון והגענו לרמה של אי השיוויון בתקופת ממשלת רבין"

בנושא אי השיוויון הסביר שראל כי מצב אי השיוויון בישראל השתפר בשנים האחרונות וכעת ישראל עומדת במקום בו היתה באמצע שנות התשעים, בתקופת ממשלת רבין, בה נתוני אי השיוויון היו נמוכים במיוחד: "מצב אי השיוויון גם הוא השתנה. הפערים החברתיים בישראל אכן השתנו. עד שנת 2006 אכן ראינו עלייה ניכרת באי השיוויון, שנבע מסיבות גלובליות וקרה בכל העולם. אבל דווקא בישראל בשבע השנים האחרונות ירד מצב אי השוויון למה שהיה באמצע שנות התשעים. למעשה הקטנו את אי השיוויון והגענו לרמה של אי השיוויון בתקופת ממשלת רבין. עם זאת, ישראל היא אכן אחת המדינות ב-OECD האי שיוויוניות, ונמצאת במקום הרביעי אחרי צ'ילה, טורקיה וארה"ב, אבל גם המצב הזה ניתן להסברה על ידי מספר הילדים ואם משקללים את מספר הילדים הממוצע ישראל מגיעה לאמצע הרשימה".

 

הדרך העיקרית להעלאת הפריון - השכלה

עם זאת, מנה שראל מספר בעיות קשות בכלכלה הישראלית: "הבעיה המרכזית בישראל היא פיריון העבודה הנמוך. בנתון זה ישראל נמוכה מאוד, מתחת לממוצע ה-OECD ומתחת לארה"ב, כאשר הדרך להוריד את יוקר המחיה ולהגיע למחירי מדינות אחרות הוא העלאת הפיריון" שראל מנה את הפתרונות האפשריים למצב "הפתרונות הם ראשית השכלה - אנחנו מאוד נמוכים בחינוך בהשוואה בינ"ל. ויותר מזה, חלק גדול התלמידים, כמו למשל התלמידים החרדים כלל לא נבחנים, כך שברור שמצבנו אפילו גרוע יותר. אמנם העלנו את שכר המורים, אבל עדיין אין אפשרות לפטר מורים גרועים או לתמרץ מורים טובים".

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עוד אחד שחי בבועה במגדל השן למעלה (ל"ת)
    תום 10/05/2015 11:34
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איש חכם (ל"ת)
    אלי 10/05/2015 11:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כשהחתול סורס הוא פתח בקריירה כיועץ (ל"ת)
    דור 10/05/2015 11:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כלכלן דמיקולו השכר נשחק לעומת יוקר המחיה (ל"ת)
    והדיור הוא חי באקסל 10/05/2015 10:52
    הגב לתגובה זו
  • אלון 10/05/2015 13:07
    הגב לתגובה זו
    שמוכיחים שזה פשוט לא נכון.
  • אלי 10/05/2015 11:28
    הגב לתגובה זו
    השכר הריאלי הממוצע נשאר בשנים האחרונות באותה רמה.מה שכן- הרבה חרדים וערבים נכנסו לשוק העבודה והורידו את הממוצע, ולכן בהסתכלות אמתית השכרדווקא עלה.

בנימין נתניהו: "נצטרך להמשיך להפחית את יוקר המחיה ומוצרי המזון"

ראש הממשלה מגיב לדו"ח מבקר המדינה שפורסם מוקדם יותר היום ובו נכתב: "משרדי הממשלה הרלוונטיים לא השתמשו בסל המוצרים כבסיס להבטחת הביטחון התזונתי לתושבי המדינה"
יואב כהן |
מוקדם יותר היום (ד') פורסם דו"ח מבקר המדינה בנושא הפיקוח על מחירי המזון ומחירי מוצרי חלב. על פי הדו"ח, בשנת 2008 הכין משרד הבריאות סל מוצרים בסיסי העונה על הצורך המינימלי של אדם לתזונה הולמת. אולם משרדי הממשלה הרלוונטיים לא השתמשו בסל זה כבסיס להבטחת הביטחון התזונתי לתושבי המדינה. יתר על כן, ועדת המחירים אינה בוחנת מהן עמדותיו של ציבור הצרכנים, שהוא המושפע העיקרי מהפיקוח על מוצרי המזון, ואינה מביאה בחשבון את השפעת השינוי במחיר, ההחלה או ההסרה של הפיקוח על מחיר המוצר או השינוי ברמת הפיקוח עליו על רווחת הצרכנים בהליך קבלת ההחלטות. "נמצאו ליקויים בשימוש במנגנוני קביעת המחירים המפוקחים. לא בוצע עדכון במועדים שנקבעו, לא בוצעו בדיקות מעמיקות בחברות המפוקחות, סלי התשומות של המוצרים בפיקוח הורכבו מפרמטרים כלליים שאינם מייצגים את השינויים בכל חברה מפוקחת, והמרווח הקמעונאי לא נבחן מחדש זה שנים רבות" תגובות שונות לדו"ח לא אחרו להגיע, וביניהן תגובות של ראש הממשלה, בינימין נתניהו: "זו בעיה שאנחנו חייבים לטפל בה, טיפלנו בה, נצטרך להמשיך להפחית את יוקר המחיה, בייחוד במה שכרוך במחירי המזון. אני מודע לקשיים של האזרחים, ואנחנו נידרש לטפל בבעיה הזאת תוך כדי שמירה על ניהול אחראי של כלכלת ישראל ומקומות העבודה של אזרחי ישראל". הפורום לצדק חברתי השתמש בנתוני הדו"ח על מנת לתקוף את ראש הממשלה: "הדו"ח מוכיח כי עליית המחירים לא נובעת מהעדר תחרותיות אלא כי המדינה לא ממלאת את תפקידה. בתקופת החגים נזכיר לממשלת ישראל ולעומד בראשה כי זהו הזמן לשוב ולדאוג לאזרחיו, להגביר את פיקוח המחירים ולדאוג לרגולציה ולסייע להם לחיות בכבוד במדינת ישראל" תנועת הצרכנים הוסיפה על דברי הפורום לצדק חברתי: "על פי דוח המבקר לנושא החלב הביצים, מדיניות הממשלה אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הצרכני. כמו ברוב מדינות העולם גם בישראל כשלי השוק המתוכנן וההגנה הגבוהה אותם מקבלים היצרנים והמחלבות, לא מאפשר ולא תוכל לאפשר כל תחרות. קיימים מודלים אחרים בעולם שהפכו במהלך העשורים האחרונים את החקלאות כולל שוקי החלב והביצים לתחרותיים בניגוד לשוק הישראלי".