הירשמו
  1. ראשי
  2. עוד בחדשות

מיכאל שראל מסמן את הבעיה מס' 1 של הכלכלה הישראלית

הכלכלן הבכיר "הבעיה המרכזית בישראל היא פיריון העבודה הנמוך"
אבי שאולי | (6)
נושאים בכתבה מיכאל שראל

הכלכלן הראשי באוצר לשעבר, ד"ר מיכאל שראל, דיבר ביום חמישי בכנס החירות של "מרכז איין ראנד" ו"התנועה הליברלית החדשה", שנערך במרכז "נא לגעת" ביפו ועסק בחירויות הפרט בישראל. שראל ניפץ סדרה של מיתוסים הקשורים בכלכלה הישראלית, וחשף כי המצב בישראל שונה בתכלית מן המצטייר בשיח הציבורי.

 

כך לדוגמה סתר ד"ר שראל את ההנחה כי שיעור ההשתתפות בתעסוקה בישראל נמוך: "אנחנו מכירים את האמירה ששיעור ההשתתפות במשק הוא נמוך. למעשה, כיום גם המצב בשוק העבודה השתפר ואנחנו די דומים לעולם, אנחנו מעל הממוצע ב-OECD ומעל הממוצע בארה"ב. אנחנו רואים גידול ניכר בהשתתפות בשוק העבודה, שם הקבוצות החלשות הרוויחו יותר מההשתלבות שלהם בשוק התעסוקה".

 

"השכר הריאלי של יהודי בן 40 לא חרדי גדל בהחלט"

ד"ר שראל הסביר כי המצב החדש מקטין את אי השוויון במשק: "המצב הזה מצמצם אי שיוויון אבל מעשית הוא מקטין את השכר הממוצע במשק ויוצר מראית עין כאילו הנתון עמד במקום. זוהי התפתחות חיובית דווקא שניתן להסביר אותה כך: לפניכן מי שהיה בשוק העבודה היו אנשים בעלי פיריון גבוה. כעת נכנסו קבוצות רבות של אנשים שהשכר שלהם יותר נמוך לכן, כאשר מתבוננים בשכר הממוצע מגיעים למסקנה המוטעית שהשכר עמד. וזו טעות. השכר הריאלי של יהודי בן 40 לא חרדי גדל בהחלט" עוד הוסיף שראל כי גם את הנתון של אי הגידול בשכר הריאלי יש לראות בצורה שונה "השכר הריאלי למשרת שכיר הוא שכר ראלי ברוטו. אבל ב- 10-15 שנים האחרונות ירד באופן משמעותי שיעור המס. כך שאם השכר הריאלי ברוטו נשאר אותו הדבר, הנטו דווקא עלה. אם מסתכלים על ההכנסה נטו של משק בית רואים עלייה משמעותית בהשתכרות".

 

"הקטנו את אי השיוויון והגענו לרמה של אי השיוויון בתקופת ממשלת רבין"

בנושא אי השיוויון הסביר שראל כי מצב אי השיוויון בישראל השתפר בשנים האחרונות וכעת ישראל עומדת במקום בו היתה באמצע שנות התשעים, בתקופת ממשלת רבין, בה נתוני אי השיוויון היו נמוכים במיוחד: "מצב אי השיוויון גם הוא השתנה. הפערים החברתיים בישראל אכן השתנו. עד שנת 2006 אכן ראינו עלייה ניכרת באי השיוויון, שנבע מסיבות גלובליות וקרה בכל העולם. אבל דווקא בישראל בשבע השנים האחרונות ירד מצב אי השוויון למה שהיה באמצע שנות התשעים. למעשה הקטנו את אי השיוויון והגענו לרמה של אי השיוויון בתקופת ממשלת רבין. עם זאת, ישראל היא אכן אחת המדינות ב-OECD האי שיוויוניות, ונמצאת במקום הרביעי אחרי צ'ילה, טורקיה וארה"ב, אבל גם המצב הזה ניתן להסברה על ידי מספר הילדים ואם משקללים את מספר הילדים הממוצע ישראל מגיעה לאמצע הרשימה".

 

הדרך העיקרית להעלאת הפריון - השכלה

עם זאת, מנה שראל מספר בעיות קשות בכלכלה הישראלית: "הבעיה המרכזית בישראל היא פיריון העבודה הנמוך. בנתון זה ישראל נמוכה מאוד, מתחת לממוצע ה-OECD ומתחת לארה"ב, כאשר הדרך להוריד את יוקר המחיה ולהגיע למחירי מדינות אחרות הוא העלאת הפיריון" שראל מנה את הפתרונות האפשריים למצב "הפתרונות הם ראשית השכלה - אנחנו מאוד נמוכים בחינוך בהשוואה בינ"ל. ויותר מזה, חלק גדול התלמידים, כמו למשל התלמידים החרדים כלל לא נבחנים, כך שברור שמצבנו אפילו גרוע יותר. אמנם העלנו את שכר המורים, אבל עדיין אין אפשרות לפטר מורים גרועים או לתמרץ מורים טובים".

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עוד אחד שחי בבועה במגדל השן למעלה (ל"ת)
    תום 10/05/2015 11:34
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איש חכם (ל"ת)
    אלי 10/05/2015 11:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כשהחתול סורס הוא פתח בקריירה כיועץ (ל"ת)
    דור 10/05/2015 11:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כלכלן דמיקולו השכר נשחק לעומת יוקר המחיה (ל"ת)
    והדיור הוא חי באקסל 10/05/2015 10:52
    הגב לתגובה זו
  • אלון 10/05/2015 13:07
    הגב לתגובה זו
    שמוכיחים שזה פשוט לא נכון.
  • אלי 10/05/2015 11:28
    הגב לתגובה זו
    השכר הריאלי הממוצע נשאר בשנים האחרונות באותה רמה.מה שכן- הרבה חרדים וערבים נכנסו לשוק העבודה והורידו את הממוצע, ולכן בהסתכלות אמתית השכרדווקא עלה.

לאחר הדחת פרקש הכהן: שר האנרגיה שטייניץ ממנה יו"ר חדש לרשות החשמל

יומיים לאחר נאום הפרידה של אורית פרקש הכהן, השר שטייניץ ממנה את נח הקר ליו"ר רשות החשמל
גיא ארז |
נושאים בכתבה יובל שטייניץ
שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, החליט למנות את נח הקר ליו"ר רשות החשמל החדשה במשרד האנרגיה. זאת, לאחר שקיים התייעצות עם שר האוצר משה כחלון כמתבקש על פי החוק. בכוונת השר להביא את המינוי לאישור הממשלה בהקדם, על מנת שיכנס לתפקידו בחודש ינואר 2016. נזכיר כי בקרוב צפויה רשות החשמל להתפרק, ולהתמזג למשרד האנרגיה. יו"ר הרשות הקודמת, אורית פרקש-הכהן לא הסתירה את התנגדותה למתווה הגז המהתווה, ואף טענה  כי 'יש מקום לפתוח מחדש את הסכם הגז בין "תמר" לחברת החשמל' - למרות העובדה שההסכם אושר בזמנו בין היתר על-ידי רשות החשמל בראשותה. עונשה היה הדחתה מהתפקיד, על ידי חקיקת תיקון לחוק. שטייניץ הדגיש את חשיבות מהלך הקמת הרשות החדשה (עליה יופקד הקר) וציין כי איחוד הרגולטורים השונים במשק החשמל תחת קורת גג אחת יבטיח את פעילותו השוטפת של המשק, יאפשר את קידומם המהיר של מהלכים להגדלת הביטחון האנרגטי של ישראל, וכן לשילובן המהיר של אנרגיות מתחדשות בתמהיל יצור החשמל ואת יישום מדיניות הממשלה במשק החשמל.   נח הקר מכהן כסגן הממונה על התקציבים באוצר, וכאחראי על ענייני הביטחון, הוא עובד באגף התקציבים מזה שמונה שנים, ובעל תואר שני בהצטיינות יתרה במדע המדינה מהמכללה לביטחון לאומי,  וכן תואר ראשון בכלכלה ומדעי החברה מאוניברסיטת בר אילן. בתחילת דרכו באוצר ליווה הקר את תהליך הקמתה וגיבושה של רשות המים משנת 2007 ואילך,  ובכלל זה את תהליך הכללתם של גופים ממשרדי ממשלה שונים לתוך הרשות החדשה. המינוי מגיע יומיים לאחר נאום הפרידה של יו"ר רשות החשמל שהודחה, אורית פרקש הכהן, בו יצרה עניין רב סביב "עוצמת הכוחות במשק", לדבריה. נזכיר כי פרקש הודחה על ידי חקיקת תיקון לחוק רשות החשמל, שאושר פה-אחד בממשלה והסמיך את שר האנרגיה, בהיוועצות עם שר האוצר ובאישור הממשלה, לבחור את ראש הרשות החדשה שתוקם ב-2016.