זיו סגל
צילום: תמר מצפי
בלוגסטריט

להרוויח מסיפורים או מהמציאות?

האם התוצאות של נייק באמת הפתיעו לרעה, האם מתחיל גל ירידות שני ומה עשו המניות והסלים שהוזכרו בבלוגסטריט בחודש האחרון?   
זיו סגל | (4)
נושאים בכתבה אינטר וול סטריט

נייק הראתה לנו בשבוע שעבר עד כמה המציאות עגומה. האם גם השוק מתחיל להפנים זאת? האם אפשר ויש מי שמרוויח מאסונות? נראה שכן. המאניה-דפרסיה נמשכה השבוע בשווקים כאשר הדפרסיה נתנה את הטון בסופ"ש והשבוע התחיל באופטימיות זהירה. במקביל התרחשו אירועים רבים כמו צמצום הפרסומים המקוונים והירידה של מניות כמו טוויטר, גוגל ופייסבוק.

לדעתי, אחד הסממנים החשובים לעתיד לבוא הוא הירידה של מניית נייק -  NKE אחרי שהחברה דיווחה על ירידה של 38% במכירות ברבעון האחרון. עצם הירידה היא לא העניין בעיני. זה די מובן מאליו. חנויות סגורות ושילוב מצוקות קורונה החל מאבטלה וירידה בהכנסות ועד סגר וסגירת מכוני כושר. מה שמפתיע אותי הוא שאף אחד לא רצה/ העז לקרוא את הכתובת על הקיר ורבים, לרבות המנכ״ל של נייק, עדיין מתעלמים ממנה, באמונה או לפחות כלפי חוץ.

 

העובדה שהירידה במכירות של נייק ״הפתיעה״ לכאורה את האנליסטים והמשקיעים והמניה ירדה 7.6% בעקבות הפרסום היא נורה אדומה. כל מי שעיניו בראשו וידו בכיסו וקצת מסתכל מה קורה מסביב יכול להבין את עוצמת השבר הכלכלי וגם את מה שצפוי בהמשך. אז נכון שטראמפ והפד ומדינות אחרות מדפיסים כסף בלי הכרה ונכון שמשקיעים פרטיים גילו מחדש את המסחר היומי ונותנים רוח גבית למניות ספקולטיביות. אבל, כפי שהתייחסתי לסטארבאקס לפני שבועיים, המציאות היא גלישה חדה להתמתנות כלכלית (בכוונה לא בחרתי במילה השחוקה מיתון כי כל אחד מתיימר להגדיר מה זה אבל בכל פעם יש לו מאפיינים שונים).  

 

מה שמעניין הוא שמנכ״ל נייק, לפחות על פי מה שצוטט באתר פיננסי מוביל, בחר לדבר על מושגים כמו: ״יתרון תחרותי״ ״השקעות דיגיטאליות״ ו״צמיחה בהכנסות החל ממחצית 2021״ (מאיפה הוא יודע? למה לפחות לא לאמר מדי פעם: לא ניתן להעריך כרגע ואז לא להיות מופתעים, לכאורה, שוב ושוב?). כל מי שמרגיש  שוול סטריט  (שזה כולל: מוסדות פיננסיים, אנליסטים, מדיה פיננסית, חברות מסחר מקוון ושאר בעלי האינטרס שרוצים לשמור את כספכם ותודעתכם אצלם) מנותקת מ-Main Street צודק לדעתי. ירידת מניית נייק, כמו גם החלשות מניית סטארבאקס ועוד מניות רבות נוספות, הן רק סימן שבסופו של דבר, לא ניתן יהיה להתעלם מ-Main Street כאשר סביר שגם ההפגנות והפרות הסדר יתרבו ככל שהמצוקות ילכו ויגברו.

 

ואולי כדאי לשים לב לעוד נתון בעניין. מניות סקטור הפיננסים סובלות מחולשה יתרה. מדובר באותן חברות, שמעסיקות את אותם אנליסטים, שכפי שצוטטו בכתבה אליה אני מתייחס: "turned an eye to fiscal 2021 recovery" (זו אותה עיין שלא ראתה את הנפילה ברבעון הנוכחי..). החברות הפיננסיות כבר הוכיחו שהן יודעות לחיות עם ״אחד בפה ואחד בלב״: לדחוף לציבור אופטימיות ומניות ובמקביל להמר נגדו בדרכים שונות. מנהלי החברות האלו רואים איך הבונוסים שלהם צפויים להישחק ומן הסתם חשופים ללחץ מצד בעלי המניות והדירקטוריונים. אז אל תתפתו להאמין שטובתכם היא בראש מעיניהם, בהכללה כמובן.

 

נסיים את החלק הזה באזהרה של נאסים טאלב, אזהרה עליה אנחנו חוזרים כאן איתו ובלעדיו באופן קבוע, שאמר שמשקיעים צריכים (להמשיך, ז.ס) להגן על עצמם מפני אירוע חריג. טאלב אמר: ״אנחנו מתמחרים כסף כאילו אין מחר״ והתייחס לעובדה שלפד לא נשארה תחמושת להתמודד עם בעיות נוספות שעוד יכולות לצוץ. מסתבר, כך למדתי, שיש מדד שמודד את ביצועי קרנות הגידור שמודל ההשקעה שלהן הוא היערכות לאסונות קיצוניים והמדד הזה עלה 48% מתחילת השנה כאשר קרן ושמה Universa (נאסים טאלב הוא היועץ שלה) עלתה כ – 4000% בשיא המגפה.

 

הבחירה היא כנראה בין להמשיך לצרוך סיפורי אגדות מבית מדרשם של טראמפ-פד-אנליסטים, בתי השקעות ומדיה פיננסית שניזונים ומזינים את ימי עליות השערים או להסתכל למציאות בפנים וללמוד מהמקצוענים שמרוויחים ממנה, בדרך כלל בשקט. זה מוביל אותנו ישר ל : ״שאלת השבוע״.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

שאלת השבוע: האם מתחיל גל ירידות השערים השני?

החל מהשבוע, אני אקח את כל הנושאים והשאלות שהגיעו אל שולחני הוירטואלי במהלך השבוע ואבחר שאלה שהיא שאלת השבוע – הדבר המהותי שאליו צריך לשים לב בשבוע הנוכחי. עד יום שישי היו לי מספר אפשרויות לשאלת השבוע אבל יום שישי הכתיב את הבחירה: האם מתחיל גל ירידות שני?

 

בתחילת המסחר ביום שישי פרסמתי בעמוד הפייסבוק של ביזפורטל גרף שמראה את החזרה של ה-S&P500 אל מבחן תמיכת הממוצעים הנעים. כתבתי שאני מעריך שהממוצעים יפרצו כלפי מטה. ביום שישי הם פרצו את הממוצעים פריצה קלה ולהערכתי, מהלך הירידה צפוי להתפתח. הסיבוב למטה התחיל ב״אי של היפוך״ אליו התייחסתי בשני הפוסטים הקודמים ופריצה מהימנה של הממוצעים תאשר שאכן התחלנו להתדרדר במדרון. תחנה ראשונה, וממש לא בהכרח אחרונה, יכולה להיות 2850. במקביל ניתן להמשיך ולראות פוטנציאל לעליה משמעותית של הזהב ומניות כרית הזהב. אז התשובה לשאלת השבוע היא שלדעתי אכן מתחיל גל ירידות שערים שני.

סגירת מעגל – הרעיונות שהוצגו בחודש יוני

אנחנו ממשיכים היום במסורת אותה התחלנו לפני חודש לפיה בכל סוף חודש נעבור על הרעיונות שהוצגו כאן, נבדוק את מצבם ונסגור מעגל. כך למעשה אנחנו מציגים רעיון בשני חלקים ונותנים לו קצת עומק של זמן ובמקביל, כמו ״שאלת השבוע״ מקבעים כאן שגרת עבודה. חלק מהמניות כבר הקדימו את השוק ופרצו כלפי מטה רמות תמיכה וחלקן עדיין טובות ממנו. בכל מקרה, למעט מקרים בודדים, אם השוק ימשיך לרדת, רוב המניות ירדו יחד איתו ולכן נדרשת הגנה או המתנה לתחילתו של גל עולה מהימן של השוק.

 

MU – מיקרון חזקה קצת יותר מהשוק ונמצאת בנקודת שפל של מגמת עליה כך שעדיין מתאימה לתיק מוגן.

 

TWTR – טוויטר פרצה כלפי מטה את קו המגמה העולה ולפיכך חזרה למקם את עצמה במגמת ירידה. מכיוון שמדובר היה בתגובה חדה, ניתן לה עוד יום יומיים ואם לא תהיה תפנית מהותית כלפי מעלה, נכיר בפריצה ונחכה לטוויטר בנקודה טכנית מעניינת חדשה בתחתית.

 

WORK - הצליחה להחזיק מעל רמת התמיכה ומכיוון שהחברה מתאימה לימי קורונה, נראה שהמניה ממשיכה להיות רלבנטית.

 

CSCO - החזקה סולידית, המניה מתחזקת ביחס ל-S&P500 ונשארה מעל רמת התמיכה והיא מתאימה לימי קורונה אז ממשיכה להיות רלבנטית.

MED - המניה צוינה כאחת מ-15 מניות הדיבידנד המבטיחות ב- US-NEWS. בכתבה מציינים את השילוב בין פוטנציאל צמיחה גבוה לשנים הקרובות לכך שהחברה משלמת כ-60 אחוז מהרווח כדיבידנד. לטווח הקצר יכול להיות תיקון כלפי מאה וראוי לעקוב אחריה ב-122 או ב-117, אם תרד לשם, ולבחון תמיכה והמשך מגמת עליה.

 

WW -  עדיין בסדר מהבחינה הטכנית ומתחזקת בהשוואה לשוק. מבחן תמיכה סביב 24 

דולר ועל פי התוצאה ניתן להחליט.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    לפני שבועיים כתבת 2950 עכשיו 2850 ואנחנו בדרך ל3200 (ל"ת)
    רפי 01/07/2020 08:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    צודק, הבעיה היחידה ש"המציאות" הזו היא כבר הרבה זמן (ל"ת)
    דני 01/07/2020 08:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גם אם עוצמים עיניים וחולמים... באיזשהו שלב מתעוררים (ל"ת)
    30/06/2020 16:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    טראמפ לא "יאשר" ירידות עד נובמבר... (ל"ת)
    ליבי 30/06/2020 16:36
    הגב לתגובה זו
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.