אביחי שניר
אביחי שניר
מקרו כלכלה

הדילמה של הבנקים המרכזיים - שופכים כסף בשווקים הפיננסים, אבל העליות בבורסה לא מתגלגלות לגידול בצריכה

העליות בבורסות מעשירות את העשירים. הבעיה שהם לא מגדילים צריכה, הם חוסכים יותר; אם הכסף היה זורם לשכבות החלשות - הצריכה היתה עולה והכלכלה היתה מתאוששת - ככה מגדילים אי שוויון, ככה לא פותרים את בעיית הצריכה/ צמיחה 

הרבה נכתב על הנתק בין וול-סטריט לבין הנתונים הריאליים. בחודש שעבר הבורסה טיפסה, ולא חשוב שכל אחד מנתוני המאקרו שהתפרסמו היה גרוע יותר מהתחזיות, וזה ממשיך גם החודש. לעתים נראה שהקשר בין המדדים בבורסה והנתונים הוא בכלל קשר הפוך: ככל שהנתונים יותר גרועים, כך המשקיעים בבורסה מצפים שהבנק המרכזי יגדיל את התמיכה אפילו יותר, ולכן ככל שהמצב יותר גרוע, הבורסה עולה יותר מהר.

פחות נכתב על המשמעות של העלייה בבורסות לאי-השוויון בארה"ב. לבנק המרכזי אין ברירה כשהוא מחזיק את הריבית נמוכה ועושה כל מה שהוא יכול כדי לדחוף אשראי למשק. גם אין לו ברירה כשהוא מנתב חלק גדול מהאשראי לבורסה, כי משם מגיע הכסף לחברות הבינוניות-גדולות. בבנק המרכזי יודעים שאם החברות האלו יתחילו לפשוט רגל, הן עלולות לקחת אתן חברות נוספות וגם כמה בנקים, ואז יהיה קשה מאוד למנוע מיתון שימשיך יותר משנה-שנתיים.

אבל כשהבורסה עולה, אי השוויון בארה"ב מזנק. קשה לדעת איזה אחוז מהאוכלוסייה בארה"ב מושקע בבורסה. אבל לפי סקרים אמינים, בין 25% ל- 45% מהאוכלוסייה בארה"ב אינה חשופה לבורסה בכלל. לפי מחקר של פרופסור וולף מאוניברסיטת ניו-יורק, כ- 84% מהמניות שמוחזקות ע"י אזרחים אמריקאיים, מוחזקות על ידי העשירון העליון. עוד כ- 9% מוחזקות על ידי העשירון התשיעי. רק 7% מוחזקות על ידי כל השאר.

כך שכשהבורסה מזנקת בזמן שבו יש אבטלה גבוהה, הפער בין אלו שיש להם ואלו שאין להם, נעשה גדול במיוחד. לפי דו"ח של הבנק המרכזי שהתפרסם בשבוע שעבר, כ- 40% מבעלי ההכנסות הנמוכות בארה"ב מובטלים. מן הסתם, אלו לא אנשים שנהנים מהעליות בבורסה. לפי אותו סקר של הבנק המרכזי, עוד לפני המשבר, כ-30% אחוזים מהאוכלוסייה האמריקאית התקשו לכסות את כל ההוצאות שלהם. עכשיו המצב כנראה יותר גרוע. בנוסף, בזמן שהחברות בבורסה ובעלי המניות שלהם, נהנים מהריבית הנמוכה ומהזרמות הכספים של הבנק המרכזי, לאנשים שמתקשים לגמור את החודש זה לא ממש עוזר.

עוד לפני משבר הקורונה, בין 30% ל- 40% מהבקשות לאשראי של משקי בית עם הכנסה של פחות מ- 100 אלף בחודש נדחו או אושרו חלקית. בזמן המשבר, כשבנקים בורחים להשקעות בטוחות, לאנשים האלה אפילו יותר קשה לקבל אשראי, ולא חשוב כמה נמוך הבנק המרכזי מחזיק את הריבית שלו.

אז נכון שהזרמות הכספים של הבנק המרכזי מאפשרות לממשל לתמוך גם באנשים שלא נהנים מהעלייה של הבורסה. כשהממשל הזרים 1000 דולרים לכל בוגר, למשל, הכסף הגיע מהבנק המרכזי. אבל עדיין, רוב הכסף שהבנק מזרים, תורם בעיקר לתחושת העושר של אנשים שממילא חיו טוב גם קודם.

לזה יש כמה השלכות. חלקן מההשלכות הן כלכליות. הרבה נכתב, למשל, על הסיבות שבגללן העליות בבורסה מאז 2008 אינן מביאות לגידול משמעותי בצריכה בארה"ב. אבל אם רוב העלייה בבורסה מגדיל בעיקר את המאזנים של אנשים שממילא יש להם, למה שהם יגדילו את הצריכה? התוצאה היא שהבנק המרכזי מזרים המון כסף כדי לעודד אנשים לעשות קניות ולהניע את הכלכלה, אבל במקום שזה יגיע לאנשים שצריכים את הכסף בשביל לצרוך, אלו שיש להם שומרים עוד כסף בתוכניות חסכון.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

חלק אחר של ההשלכות הן פוליטיות. קולגה אמריקאי סיפר לי לפני שבוע, שברשתות החברתיות יש תמונה שמראה את העליות החדות שהיו בבורסה באפריל, כשמתחת רשום מספר המובטלים. זאת תמונה שמביעה הרבה כעס. השאלה היא, אל מי המצביעים יפנו את הכעס.

 

ד"ר אביחי שניר

המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    עם של פרייארים 23/05/2020 17:14
    הגב לתגובה זו
    הבעייה היא הגילוחים והתספורות של הפנסיות שלנו.
  • 15.
    הזרמת הכסף מונעת פשיטות רגל של חברות ומשבר גדול יותר (ל"ת)
    דודו 23/05/2020 09:32
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    רוני 22/05/2020 13:44
    הגב לתגובה זו
    זה נמאס. בחודשיים האחרונים חזרת על עצמך 3 פעמים לפחות.תתחיל לשנות כיוון.
  • 13.
    טיפש מי שלא רואה שתתפתח שם מלחמת אזרחים (ל"ת)
    הפד העלה הכל באש 20/05/2020 16:24
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    לא מכיר אחד שהרוויח בבורסה,, זה בולשיט (ל"ת)
    ירון 20/05/2020 07:13
    הגב לתגובה זו
  • מורווח. (ל"ת)
    הזאב 21/05/2020 10:50
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    מומחה לקנוניות 19/05/2020 22:38
    הגב לתגובה זו
    אדם מרושש נשלט בקלות בהתאם לקנונית הסדר העולמי החדש.
  • 10.
    מילטון 19/05/2020 15:34
    הגב לתגובה זו
    כמו בכל הדברים פארטו, הפער הכלכלי כ"כ עמוק, שמספרי הצריכה והאבטלה בשכבות הנמוכות כמעט לא רלוונטיים (לצערך). השאלה שאתה מעלה היא פוליטית. 40% נמוכים היו אמורים להיות מיוצגים בנובמבר ע"י ברני סנדרס שפיספס בענק. טראמפ וקאדלו הניחו (בצדק?) שכל עוד ישמרו על המניות והבנקים, תחושת העושר של השכבות העליונות תישמר, והצריכה החזקה משם תימשך. יש נתק מוחלט בין המניות והכלכלה כרגע. אם הם יעברו את נקודת שווי המשקל ,המאד שבירה, עד סוף הקיץ עם התאוששות בצריכה (תחשוב אייפונים חדשים) מעט פשיטות רגל, קצת הצלות מהפד, אולי יצליחו להגיע לבחירות בצורה סבירה. אם לא, אפקט הפלנגטון מהשכבות החלשות יחלחל לדגים השמנים, יתחילו פיטורים בצווארון לבן וצפויים תיקונים אלימים ומיתון ארוך יותר. מדהים שכבר קרובים ל100,000 מתים ואנשים מדברים על חופשות בקיץ. האם כלכלת הבחירות תנצח את הווירוס?
  • 9.
    תזרים לשכבות הנמוכות תגדיל את האינפלציה (ל"ת)
    העיקר דר 19/05/2020 13:02
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מייק 19/05/2020 13:01
    הגב לתגובה זו
    צריכה שפויה ואפקטיבית היא האויב הגדול ביותר של תעשיית הפיננסים וכלכלת ההבלוף הפיסקאלית עליה השתלטה החונטה המוניטרית
  • נכון מאד 19/05/2020 15:29
    הגב לתגובה זו
    אז נותנים יותר אשראי כדי שיקנו.
  • 7.
    ג'סי לווימור 19/05/2020 13:01
    הגב לתגובה זו
    אותי לימוד בשעורים הראשונים שיש עקומת ביקוש ועקומת היצע. העקומות הן גמישות קעורות וקמורות. אם עדיין אין ירידת מחירים באף מוצר, לא במזון, לא בהלבשה, לא בשום מוצר צריכה , זה אומר שאנו בשווי משקל . זה אומר שהכל בסדר . שכל מי שצריך לצרוך יכול לצרוך. וכל כמות מבוקשת מסופקת
  • דמיקולו בלאט 19/05/2020 14:30
    הגב לתגובה זו
    ההנחה הבסיסית הייתה שהצרכנים צורכים ממה שיש להם. לא נלקח בחשבון האשראי. כשהוא ניתן, ובנדיבות הזויה, הצרכנים צורכים יותר והרבה יותר ממה שיש להם. ואז נקודת שיווי המשקל סוטה מהנורמל. כל עוד אין זעזועים, הנקודה עומדת בעינה. אבל כשמתחולל זעזוע כמו אבטלה המונית והאשראי נחתך במכה, עקומת הביקוש מתרסקת. זה לא קורה בתוך חודש, בעיקר כי בצד ההיצע לא נחפזים להוריד מחירים לפני שיהיו בטוחים שזה אמיתי וממושך.
  • יוסי גולן 19/05/2020 14:20
    הגב לתגובה זו
    אם למדת גם את השיעורים הבאים אז הסבירו שם שהשוק מגיב באיטיות ולוקח זמן עד שהמחירים בשוק מתעדכנים למצב היצע והביקוש במשק
  • נער הייתי 19/05/2020 15:15
    במשבר של 2008 נסעתי כל בוקר למשרדי הפיננסים ברח' רוטשילד בת"א. בארוחות הצהריים של היושבים במסעדות לעולם לא נראה המשבר. למעשה מעולם לא ראיתי ירידת מחירים חוץ ממבצעים זמניים במכולת או הנס הבלעדי שקרה בסלולאר
  • 6.
    ג'וני 19/05/2020 12:38
    הגב לתגובה זו
    תפקיד הבנק המרכזי הוא לפעול מוניטרית לייצוב השווקים הפיננסים. פעילות פיסקאלית וצמצום אי שיויון זה תפקידה של הממשלה וטוב שיש את ההפרדה הזאת.
  • עוז 19/05/2020 15:16
    הגב לתגובה זו
    מדובר בשיתוף פעולה מלוכלך במיוחד.
  • 5.
    יוד1 19/05/2020 12:34
    הגב לתגובה זו
    הכל נכון -ומפחיד עד אימה -משום שחסכונותיהם היחידי של תשעת העשירונים התחתונים תלוי על בלימה- במוסדות הפנסיונים- קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים....מסלול "כללי" שמושקע ב-40 % בשוק ההון ובשבועיים וחצי מוחק תשואה של שנתיים- ואז אחרי חודש מחזיר שליש ממנה...זו הבעיה האמיתי- הקזינו הזה שנקרא שוק ההון אינו מהווה יורת כר בטחון פנסיוני- וזו בדיוק הסבה למה צריך לגנוז את ההצעה ההזויה של ביטול אגח מיועדות...לכתחילה מחקר שנסמך על עליות מווסתות שנובעות לא מגידול כלכלי אלא מהדפסה שנותרת כולה בשוק ההון - הוא שקרי.
  • 4.
    bardaat 19/05/2020 12:32
    הגב לתגובה זו
    תקופות של ירידות חזקות בבורסה לפנינו,אלא שאז לא תישאר נזילות מהבנק המרכזי ואז יבואו הירידות והמשבר הכלכלי האמיתי. מקווה מאד שאתגלה כמי שטעה!
  • 3.
    תומר 19/05/2020 12:03
    הגב לתגובה זו
    צודק כי זה המצב אבל טועה כי מה שחשוב לטראמפ זו הבורסה אז מזרימים כסף והשוק ירוק וזה מה שחשוב! האזרח הקטן? שיתמודד
  • 2.
    העיקר 19/05/2020 11:23
    הגב לתגובה זו
    אין לכך שום אפקט!
  • 1.
    ידידי הד"ר 19/05/2020 11:20
    הגב לתגובה זו
    החדשה,אולי נשווה כמה כסף מחלחל אצלנו מ"למעלה למטה"?%חד ספרתי כנראה!ואצלנו לא נראה שיותר מדי "זעם" עולה מעלה,%בודד!!!!!
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.

דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 0.2%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.