ארז כהן
צילום: יח"צ

אפקט הביצה והתרנגולת של כחלון

אחרי קריסה משמעותית באחוז המשקיעים בשנים האחרונות ובלימת הביקושים לדיור - הגיע הזמן לתת לכוחות השוק לעבוד

ארז כהן | (6)

דומה שנתוני הכלכלן הראשי אודות ירידה משמעותית בעסקאות נדל"ן בשנה האחרונה, בשיעור של 12%, וקריסה באחוז המשקיעים מכ-30% לפני 3 שנים לכ-16.5% בלבד כיום, לא הפתיעו איש. והרי כלל בסיסי בכלכלת שוק חופשי, ואת זה כל סטודנט שנה א' יודע, הינו LAISSEZ FAIRE ומצרפתית "תן לעשות". מסר חיובי שכזה אמור היה שר האוצר, כאחראי על נושא הדיור, להעביר מדי יום ביומו לכל כוחות השוק, למקבלי ההחלטות שמתחתיו, לקבלנים והיזמים, למשקיעים וכמובן לכל לקוחות הקצה.

אבל, וזה אבל גדול, המסר של כחלון בשלוש השנים האחרונות היה הפוך לחלוטין. המסר שלו היה בעליל "לא לעשות" וללחוץ על הבלמים כמעט בכל מקום אפשרי, למתן את כל כוחות השוק החוביים, לזרוק את המשקיעים החוצה בכל מיני תחבולות שונות ומשונות, החל מהכפלת מס הרכישה וכלה ברעיון המטורף של מיסוי דירה שלישית ומעלה, לאיים על הקבלנים והיזמים שאם לא תשתפו פעולה, נעשה לכם כך וכך, ולעשות כל פעולה אפשרית עלי אדמות על מנת לעצור את הביקושים לדיור.

בכך, אני חייב להודות, כחלון "הצליח" מעל ומעבר. הוא בלם לעילא ולעילא את הביקושים שאפיינו את השוק במהלך העשור הקודם וקידש תכניות נישה דוגמת מחיר למשתכן שעד כה הניבו תוצאות עלובות למדי, וזאת עוד בלשון המעטה. אולם לבלימה זו היה מחיר כבד מנשוא שספק רב אם יהיה ניתן לתיקון: היצע הדיור, במקום שיגדל ויתרחב, רק נעצר. המשקיעים התייאשו וברחו. משפרי הדיור נותרו על הגדר. הזוגות הצעירים ברובם הגדול נותרו מחוץ למשחק הכיסאות המוזיקליים לאחר שלא זכו בהגרלות מחיר למשתכן וכמות העסקאות החלה לזלוג במדרון כלפי מטה. והתחדשות עירונית? הצהרות לחוד ומציאות לחוד.

פעולותיו של כחלון סותרות בעליל הצהרות בנוגע לרצונו העז לספק דיור לצעירים ומחוסרי דיור במחירים שווים לכל נפש, ומנוגדות בניגוד גמור לטבע האדם ולטבע הכלכלה החופשית. בתכליתן, הן מנוגדות גם למדיניות הכלכלית המוצהרת של ממשלת ישראל. הן מזכירות, למרבה הצער, כלכלות בולשביקיות וסוציאליסטיות שאבד עליהן הכלח כבר במחצית המאה הקודמת. ההצהרות החוזרות ונשנות שלו מזכירות לי, למרבה הצער, סרטי תעמולה ונאומים פופוליסטיים המכוונים למכנה משותף מסוים.

אולם, למרבה הפרדוקס, דווקא אותו קהל שכחלון פונה אליו, הוא הנפגע ביותר ממדיניות זו. שהרי מי שברשותו דירה בבעלות, מקסימום לא ימכור את דירתו הישנה ולא ישדרג אותה. אבל עם אותם רבבות ומאות אלפים שנותרו ללא דירה באופק?

לכן, ועל מנת שאפקט "הביצה והתרנגולת" הזה יילך לעולם שכולו טוב, אני חוזר על המלצתי לכחלון ביתר שאת – תן לכוחות השוק לעבוד. פרגן ליזמים ולקבלנים במקום לתקוף אותם. תוריד מיסוי מיותר ותחזיר את המשקיעים בחזרה לשוק. קצר הליכים ביורוקרטים. שווק היכן שצריך קרקע לבנייה. קדם סוף סוף פרוייקט התחדשות עירונית ארצי מקיף שינצל זכויות בנייה מבוזבזות באזור הביקוש, ובכלל. שקם ושדרג עשרות ערי פיתוח במקום לבנות בצמוד אליהן שכונות ענק שרוב הרוכשים בהן הינם משקיעים ותושבים מבחוץ. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לרון 12/01/2018 09:53
    הגב לתגובה זו
    להיות פרשן יודע כל
  • nav 12/01/2018 17:31
    הגב לתגובה זו
    המחירים יורדים אין קונים ויש עודף של דירות, סבלנות שם המשחק
  • 4.
    דירה שווה פנסיה 12/01/2018 08:47
    הגב לתגובה זו
    כחלון בוגד באופן סדרתי בכל מה שחברתי ומנפנף בצעדים מגוחכים שאין להם שום אפקטיביות אמיתית לשינוי חיובי לחיים של החברה הנזקקת לשינוי בישראל, החל ממעמד הביניים ואל העשירונים התחתונים. הוא עובד רק למען העשירים והחברים הצמודים שלו. הצטרפו לדף ולמאבק שלנו: דירה שווה פנסיה, שם אנו נאבקים נגד גזילת הפנסיה מקשישים שהשקיעו את חייהם בדירות למען פנסיה במקום בקזינו שגוזל את כספי אזרחי המדינה. שם אנו מסבירים כיצד כחלון עסוק בלשנוא אותנו ולאל לעזור לעשירונים הנמוכים שעליהם הוא לא שם בכלל https://www.facebook.com/dirazepensya/photos/rpp.1420935261354598/1503686159746174/?type=3&theater
  • 3.
    קובי 11/01/2018 19:45
    הגב לתגובה זו
    ארז, כנס לדף הפייסבוק של "התאחדות קוני הארץ" צפה בסרטונים ותקרא את הפוסטים. אולי תבין מה קורה סביבך. בהצלחה.
  • 2.
    טדי 11/01/2018 17:59
    הגב לתגובה זו
    ארז כהן זה שמאי עם זכרון קצר? אז להזכיר לכולם, מי שבכלל גרם להיסטריה של מכירות ועליית מחירים היסטרית היה כחלון בעצמו בשבועיים שלפני העלאת מס הרכישה ב 2015. ומאז השוד רק מנסה לתקן את העוול. ומה זה לתת לשוק לעבוד? להוסיף עוד משקיעים לעשרות אלפי המשקיעים שתקועים עם דירה ללא שוכר? לשלוח עוד צעירים לקנות בית ״זול״ במחיר מופרך באיזור הפריפריה רק בשביל הרגשת הבעלות על דירה? המחירים כיום הם בדיוק כפולים מיכולת ההחזר האמיתית של הרוכשים, וזה שהבנק נותן להם הלוואה, זה לא אומר שהם באמת יכולים להחזיר אותה. במשך שנים משרדי היחצנות של הקבלנים מציירים מציאות מדומיינת, ובסוף גם המפמפמים מאמינים שצריך יותר דירות מאנשים. הגיע הסמן להפסיק לתת במה לאנשים עם פוזיציה
  • 1.
    אסף 11/01/2018 11:54
    הגב לתגובה זו
    נמאס לי להמתין לירידות. במקום מגוריי-חולון,המחירים לא מפסיקים לעלות. מודיע רשמית שאני פורש מהקבוצה והולך לחפש לי דירה קטנה . להערכתי אוכל להתמודד עם דירה שאמנם קטנה למידותיי אך מתאימה ליכולתי הכלכלית. שיהיה בהצלחה לכל המייחלים למחירים שיירדו-אני נכנע למציאות.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.


איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.