צילום: יח"צ

אפקט הביצה והתרנגולת של כחלון

אחרי קריסה משמעותית באחוז המשקיעים בשנים האחרונות ובלימת הביקושים לדיור - הגיע הזמן לתת לכוחות השוק לעבוד

ארז כהן | 11/01/2018 11:17 (6)

נושאים בכתבה משה כחלון נדל"ן למגורים שוק הדיור

דומה שנתוני הכלכלן הראשי אודות ירידה משמעותית בעסקאות נדל"ן בשנה האחרונה, בשיעור של 12%, וקריסה באחוז המשקיעים מכ-30% לפני 3 שנים לכ-16.5% בלבד כיום, לא הפתיעו איש. והרי כלל בסיסי בכלכלת שוק חופשי, ואת זה כל סטודנט שנה א' יודע, הינו LAISSEZ FAIRE ומצרפתית "תן לעשות". מסר חיובי שכזה אמור היה שר האוצר, כאחראי על נושא הדיור, להעביר מדי יום ביומו לכל כוחות השוק, למקבלי ההחלטות שמתחתיו, לקבלנים והיזמים, למשקיעים וכמובן לכל לקוחות הקצה.

אבל, וזה אבל גדול, המסר של כחלון בשלוש השנים האחרונות היה הפוך לחלוטין. המסר שלו היה בעליל "לא לעשות" וללחוץ על הבלמים כמעט בכל מקום אפשרי, למתן את כל כוחות השוק החוביים, לזרוק את המשקיעים החוצה בכל מיני תחבולות שונות ומשונות, החל מהכפלת מס הרכישה וכלה ברעיון המטורף של מיסוי דירה שלישית ומעלה, לאיים על הקבלנים והיזמים שאם לא תשתפו פעולה, נעשה לכם כך וכך, ולעשות כל פעולה אפשרית עלי אדמות על מנת לעצור את הביקושים לדיור.

בכך, אני חייב להודות, כחלון "הצליח" מעל ומעבר. הוא בלם לעילא ולעילא את הביקושים שאפיינו את השוק במהלך העשור הקודם וקידש תכניות נישה דוגמת מחיר למשתכן שעד כה הניבו תוצאות עלובות למדי, וזאת עוד בלשון המעטה. אולם לבלימה זו היה מחיר כבד מנשוא שספק רב אם יהיה ניתן לתיקון: היצע הדיור, במקום שיגדל ויתרחב, רק נעצר. המשקיעים התייאשו וברחו. משפרי הדיור נותרו על הגדר. הזוגות הצעירים ברובם הגדול נותרו מחוץ למשחק הכיסאות המוזיקליים לאחר שלא זכו בהגרלות מחיר למשתכן וכמות העסקאות החלה לזלוג במדרון כלפי מטה. והתחדשות עירונית? הצהרות לחוד ומציאות לחוד.

פעולותיו של כחלון סותרות בעליל הצהרות בנוגע לרצונו העז לספק דיור לצעירים ומחוסרי דיור במחירים שווים לכל נפש, ומנוגדות בניגוד גמור לטבע האדם ולטבע הכלכלה החופשית. בתכליתן, הן מנוגדות גם למדיניות הכלכלית המוצהרת של ממשלת ישראל. הן מזכירות, למרבה הצער, כלכלות בולשביקיות וסוציאליסטיות שאבד עליהן הכלח כבר במחצית המאה הקודמת. ההצהרות החוזרות ונשנות שלו מזכירות לי, למרבה הצער, סרטי תעמולה ונאומים פופוליסטיים המכוונים למכנה משותף מסוים.

אולם, למרבה הפרדוקס, דווקא אותו קהל שכחלון פונה אליו, הוא הנפגע ביותר ממדיניות זו. שהרי מי שברשותו דירה בבעלות, מקסימום לא ימכור את דירתו הישנה ולא ישדרג אותה. אבל עם אותם רבבות ומאות אלפים שנותרו ללא דירה באופק?

לכן, ועל מנת שאפקט "הביצה והתרנגולת" הזה יילך לעולם שכולו טוב, אני חוזר על המלצתי לכחלון ביתר שאת – תן לכוחות השוק לעבוד. פרגן ליזמים ולקבלנים במקום לתקוף אותם. תוריד מיסוי מיותר ותחזיר את המשקיעים בחזרה לשוק. קצר הליכים ביורוקרטים. שווק היכן שצריך קרקע לבנייה. קדם סוף סוף פרוייקט התחדשות עירונית ארצי מקיף שינצל זכויות בנייה מבוזבזות באזור הביקוש, ובכלל. שקם ושדרג עשרות ערי פיתוח במקום לבנות בצמוד אליהן שכונות ענק שרוב הרוכשים בהן הינם משקיעים ותושבים מבחוץ.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

5.
לרון 12/01/2018 09:53
הגב לתגובה זו
להיות פרשן יודע כל
nav 12/01/2018 17:31
הגב לתגובה זו
המחירים יורדים אין קונים ויש עודף של דירות, סבלנות שם המשחק
4.
דירה שווה פנסיה 12/01/2018 08:47
הגב לתגובה זו
כחלון בוגד באופן סדרתי בכל מה שחברתי ומנפנף בצעדים מגוחכים שאין להם שום אפקטיביות אמיתית לשינוי חיובי לחיים של החברה הנזקקת לשינוי בישראל, החל ממעמד הביניים ואל העשירונים התחתונים. הוא עובד רק למען העשירים והחברים הצמודים שלו. הצטרפו לדף ולמאבק שלנו: דירה שווה פנסיה, שם אנו נאבקים נגד גזילת הפנסיה מקשישים שהשקיעו את חייהם בדירות למען פנסיה במקום בקזינו שגוזל את כספי אזרחי המדינה. שם אנו מסבירים כיצד כחלון עסוק בלשנוא אותנו ולאל לעזור לעשירונים הנמוכים שעליהם הוא לא שם בכלל https://www.facebook.com/dirazepensya/photos/rpp.1420935261354598/1503686159746174/?type=3&theater
3.
קובי 11/01/2018 19:45
הגב לתגובה זו
ארז, כנס לדף הפייסבוק של "התאחדות קוני הארץ" צפה בסרטונים ותקרא את הפוסטים. אולי תבין מה קורה סביבך. בהצלחה.
2.
טדי 11/01/2018 17:59
הגב לתגובה זו
ארז כהן זה שמאי עם זכרון קצר? אז להזכיר לכולם, מי שבכלל גרם להיסטריה של מכירות ועליית מחירים היסטרית היה כחלון בעצמו בשבועיים שלפני העלאת מס הרכישה ב 2015. ומאז השוד רק מנסה לתקן את העוול. ומה זה לתת לשוק לעבוד? להוסיף עוד משקיעים לעשרות אלפי המשקיעים שתקועים עם דירה ללא שוכר? לשלוח עוד צעירים לקנות בית ״זול״ במחיר מופרך באיזור הפריפריה רק בשביל הרגשת הבעלות על דירה? המחירים כיום הם בדיוק כפולים מיכולת ההחזר האמיתית של הרוכשים, וזה שהבנק נותן להם הלוואה, זה לא אומר שהם באמת יכולים להחזיר אותה. במשך שנים משרדי היחצנות של הקבלנים מציירים מציאות מדומיינת, ובסוף גם המפמפמים מאמינים שצריך יותר דירות מאנשים. הגיע הסמן להפסיק לתת במה לאנשים עם פוזיציה
1.
אסף 11/01/2018 11:54
הגב לתגובה זו
נמאס לי להמתין לירידות. במקום מגוריי-חולון,המחירים לא מפסיקים לעלות. מודיע רשמית שאני פורש מהקבוצה והולך לחפש לי דירה קטנה . להערכתי אוכל להתמודד עם דירה שאמנם קטנה למידותיי אך מתאימה ליכולתי הכלכלית. שיהיה בהצלחה לכל המייחלים למחירים שיירדו-אני נכנע למציאות.

בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי | 23/12/2025 17:59

נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

להמשך הכתבה לחץ כאן