דומה שנתוני הכלכלן הראשי אודות ירידה משמעותית בעסקאות נדל"ן בשנה האחרונה, בשיעור של 12%, וקריסה באחוז המשקיעים מכ-30% לפני 3 שנים לכ-16.5% בלבד כיום, לא הפתיעו איש. והרי כלל בסיסי בכלכלת שוק חופשי, ואת זה כל סטודנט שנה א' יודע, הינו LAISSEZ FAIRE ומצרפתית "תן לעשות". מסר חיובי שכזה אמור היה שר האוצר, כאחראי על נושא הדיור, להעביר מדי יום ביומו לכל כוחות השוק, למקבלי ההחלטות שמתחתיו, לקבלנים והיזמים, למשקיעים וכמובן לכל לקוחות הקצה.

אבל, וזה אבל גדול, המסר של כחלון בשלוש השנים האחרונות היה הפוך לחלוטין. המסר שלו היה בעליל "לא לעשות" וללחוץ על הבלמים כמעט בכל מקום אפשרי, למתן את כל כוחות השוק החוביים, לזרוק את המשקיעים החוצה בכל מיני תחבולות שונות ומשונות, החל מהכפלת מס הרכישה וכלה ברעיון המטורף של מיסוי דירה שלישית ומעלה, לאיים על הקבלנים והיזמים שאם לא תשתפו פעולה, נעשה לכם כך וכך, ולעשות כל פעולה אפשרית עלי אדמות על מנת לעצור את הביקושים לדיור.

בכך, אני חייב להודות, כחלון "הצליח" מעל ומעבר. הוא בלם לעילא ולעילא את הביקושים שאפיינו את השוק במהלך העשור הקודם וקידש תכניות נישה דוגמת מחיר למשתכן שעד כה הניבו תוצאות עלובות למדי, וזאת עוד בלשון המעטה. אולם לבלימה זו היה מחיר כבד מנשוא שספק רב אם יהיה ניתן לתיקון: היצע הדיור, במקום שיגדל ויתרחב, רק נעצר. המשקיעים התייאשו וברחו. משפרי הדיור נותרו על הגדר. הזוגות הצעירים ברובם הגדול נותרו מחוץ למשחק הכיסאות המוזיקליים לאחר שלא זכו בהגרלות מחיר למשתכן וכמות העסקאות החלה לזלוג במדרון כלפי מטה. והתחדשות עירונית? הצהרות לחוד ומציאות לחוד.

פעולותיו של כחלון סותרות בעליל הצהרות בנוגע לרצונו העז לספק דיור לצעירים ומחוסרי דיור במחירים שווים לכל נפש, ומנוגדות בניגוד גמור לטבע האדם ולטבע הכלכלה החופשית. בתכליתן, הן מנוגדות גם למדיניות הכלכלית המוצהרת של ממשלת ישראל. הן מזכירות, למרבה הצער, כלכלות בולשביקיות וסוציאליסטיות שאבד עליהן הכלח כבר במחצית המאה הקודמת. ההצהרות החוזרות ונשנות שלו מזכירות לי, למרבה הצער, סרטי תעמולה ונאומים פופוליסטיים המכוונים למכנה משותף מסוים.

• שר האוצר לשעבר משה כחלון יועמד לדין בפרשת יונט בכפוף לשימוע
• תביעה נגד משרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אולם, למרבה הפרדוקס, דווקא אותו קהל שכחלון פונה אליו, הוא הנפגע ביותר ממדיניות זו. שהרי מי שברשותו דירה בבעלות, מקסימום לא ימכור את דירתו הישנה ולא ישדרג אותה. אבל עם אותם רבבות ומאות אלפים שנותרו ללא דירה באופק?

לכן, ועל מנת שאפקט "הביצה והתרנגולת" הזה יילך לעולם שכולו טוב, אני חוזר על המלצתי לכחלון ביתר שאת – תן לכוחות השוק לעבוד. פרגן ליזמים ולקבלנים במקום לתקוף אותם. תוריד מיסוי מיותר ותחזיר את המשקיעים בחזרה לשוק. קצר הליכים ביורוקרטים. שווק היכן שצריך קרקע לבנייה. קדם סוף סוף פרוייקט התחדשות עירונית ארצי מקיף שינצל זכויות בנייה מבוזבזות באזור הביקוש, ובכלל. שקם ושדרג עשרות ערי פיתוח במקום לבנות בצמוד אליהן שכונות ענק שרוב הרוכשים בהן הינם משקיעים ותושבים מבחוץ.