ארז כהן
צילום: יח"צ

אפקט הביצה והתרנגולת של כחלון

אחרי קריסה משמעותית באחוז המשקיעים בשנים האחרונות ובלימת הביקושים לדיור - הגיע הזמן לתת לכוחות השוק לעבוד

ארז כהן | (6)

דומה שנתוני הכלכלן הראשי אודות ירידה משמעותית בעסקאות נדל"ן בשנה האחרונה, בשיעור של 12%, וקריסה באחוז המשקיעים מכ-30% לפני 3 שנים לכ-16.5% בלבד כיום, לא הפתיעו איש. והרי כלל בסיסי בכלכלת שוק חופשי, ואת זה כל סטודנט שנה א' יודע, הינו LAISSEZ FAIRE ומצרפתית "תן לעשות". מסר חיובי שכזה אמור היה שר האוצר, כאחראי על נושא הדיור, להעביר מדי יום ביומו לכל כוחות השוק, למקבלי ההחלטות שמתחתיו, לקבלנים והיזמים, למשקיעים וכמובן לכל לקוחות הקצה.

אבל, וזה אבל גדול, המסר של כחלון בשלוש השנים האחרונות היה הפוך לחלוטין. המסר שלו היה בעליל "לא לעשות" וללחוץ על הבלמים כמעט בכל מקום אפשרי, למתן את כל כוחות השוק החוביים, לזרוק את המשקיעים החוצה בכל מיני תחבולות שונות ומשונות, החל מהכפלת מס הרכישה וכלה ברעיון המטורף של מיסוי דירה שלישית ומעלה, לאיים על הקבלנים והיזמים שאם לא תשתפו פעולה, נעשה לכם כך וכך, ולעשות כל פעולה אפשרית עלי אדמות על מנת לעצור את הביקושים לדיור.

בכך, אני חייב להודות, כחלון "הצליח" מעל ומעבר. הוא בלם לעילא ולעילא את הביקושים שאפיינו את השוק במהלך העשור הקודם וקידש תכניות נישה דוגמת מחיר למשתכן שעד כה הניבו תוצאות עלובות למדי, וזאת עוד בלשון המעטה. אולם לבלימה זו היה מחיר כבד מנשוא שספק רב אם יהיה ניתן לתיקון: היצע הדיור, במקום שיגדל ויתרחב, רק נעצר. המשקיעים התייאשו וברחו. משפרי הדיור נותרו על הגדר. הזוגות הצעירים ברובם הגדול נותרו מחוץ למשחק הכיסאות המוזיקליים לאחר שלא זכו בהגרלות מחיר למשתכן וכמות העסקאות החלה לזלוג במדרון כלפי מטה. והתחדשות עירונית? הצהרות לחוד ומציאות לחוד.

פעולותיו של כחלון סותרות בעליל הצהרות בנוגע לרצונו העז לספק דיור לצעירים ומחוסרי דיור במחירים שווים לכל נפש, ומנוגדות בניגוד גמור לטבע האדם ולטבע הכלכלה החופשית. בתכליתן, הן מנוגדות גם למדיניות הכלכלית המוצהרת של ממשלת ישראל. הן מזכירות, למרבה הצער, כלכלות בולשביקיות וסוציאליסטיות שאבד עליהן הכלח כבר במחצית המאה הקודמת. ההצהרות החוזרות ונשנות שלו מזכירות לי, למרבה הצער, סרטי תעמולה ונאומים פופוליסטיים המכוונים למכנה משותף מסוים.

אולם, למרבה הפרדוקס, דווקא אותו קהל שכחלון פונה אליו, הוא הנפגע ביותר ממדיניות זו. שהרי מי שברשותו דירה בבעלות, מקסימום לא ימכור את דירתו הישנה ולא ישדרג אותה. אבל עם אותם רבבות ומאות אלפים שנותרו ללא דירה באופק?

לכן, ועל מנת שאפקט "הביצה והתרנגולת" הזה יילך לעולם שכולו טוב, אני חוזר על המלצתי לכחלון ביתר שאת – תן לכוחות השוק לעבוד. פרגן ליזמים ולקבלנים במקום לתקוף אותם. תוריד מיסוי מיותר ותחזיר את המשקיעים בחזרה לשוק. קצר הליכים ביורוקרטים. שווק היכן שצריך קרקע לבנייה. קדם סוף סוף פרוייקט התחדשות עירונית ארצי מקיף שינצל זכויות בנייה מבוזבזות באזור הביקוש, ובכלל. שקם ושדרג עשרות ערי פיתוח במקום לבנות בצמוד אליהן שכונות ענק שרוב הרוכשים בהן הינם משקיעים ותושבים מבחוץ. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לרון 12/01/2018 09:53
    הגב לתגובה זו
    להיות פרשן יודע כל
  • nav 12/01/2018 17:31
    הגב לתגובה זו
    המחירים יורדים אין קונים ויש עודף של דירות, סבלנות שם המשחק
  • 4.
    דירה שווה פנסיה 12/01/2018 08:47
    הגב לתגובה זו
    כחלון בוגד באופן סדרתי בכל מה שחברתי ומנפנף בצעדים מגוחכים שאין להם שום אפקטיביות אמיתית לשינוי חיובי לחיים של החברה הנזקקת לשינוי בישראל, החל ממעמד הביניים ואל העשירונים התחתונים. הוא עובד רק למען העשירים והחברים הצמודים שלו. הצטרפו לדף ולמאבק שלנו: דירה שווה פנסיה, שם אנו נאבקים נגד גזילת הפנסיה מקשישים שהשקיעו את חייהם בדירות למען פנסיה במקום בקזינו שגוזל את כספי אזרחי המדינה. שם אנו מסבירים כיצד כחלון עסוק בלשנוא אותנו ולאל לעזור לעשירונים הנמוכים שעליהם הוא לא שם בכלל https://www.facebook.com/dirazepensya/photos/rpp.1420935261354598/1503686159746174/?type=3&theater
  • 3.
    קובי 11/01/2018 19:45
    הגב לתגובה זו
    ארז, כנס לדף הפייסבוק של "התאחדות קוני הארץ" צפה בסרטונים ותקרא את הפוסטים. אולי תבין מה קורה סביבך. בהצלחה.
  • 2.
    טדי 11/01/2018 17:59
    הגב לתגובה זו
    ארז כהן זה שמאי עם זכרון קצר? אז להזכיר לכולם, מי שבכלל גרם להיסטריה של מכירות ועליית מחירים היסטרית היה כחלון בעצמו בשבועיים שלפני העלאת מס הרכישה ב 2015. ומאז השוד רק מנסה לתקן את העוול. ומה זה לתת לשוק לעבוד? להוסיף עוד משקיעים לעשרות אלפי המשקיעים שתקועים עם דירה ללא שוכר? לשלוח עוד צעירים לקנות בית ״זול״ במחיר מופרך באיזור הפריפריה רק בשביל הרגשת הבעלות על דירה? המחירים כיום הם בדיוק כפולים מיכולת ההחזר האמיתית של הרוכשים, וזה שהבנק נותן להם הלוואה, זה לא אומר שהם באמת יכולים להחזיר אותה. במשך שנים משרדי היחצנות של הקבלנים מציירים מציאות מדומיינת, ובסוף גם המפמפמים מאמינים שצריך יותר דירות מאנשים. הגיע הסמן להפסיק לתת במה לאנשים עם פוזיציה
  • 1.
    אסף 11/01/2018 11:54
    הגב לתגובה זו
    נמאס לי להמתין לירידות. במקום מגוריי-חולון,המחירים לא מפסיקים לעלות. מודיע רשמית שאני פורש מהקבוצה והולך לחפש לי דירה קטנה . להערכתי אוכל להתמודד עם דירה שאמנם קטנה למידותיי אך מתאימה ליכולתי הכלכלית. שיהיה בהצלחה לכל המייחלים למחירים שיירדו-אני נכנע למציאות.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).