4 דרכים שיסייעו לציבור מחזיקי אגרות חוב
בחודש שעבר פרסם בנק ישראל מחקר על הסדרי החוב בישראל. המחקר אשר התמקד בכל הסדרי החוב שבוצעו בין השנים 2015-2008 קובע כי שיעור ההחזר בהסדרי חוב שנערכו בשוק האג"ח התאגידי עומד על 53%. מהמחקר עולה כי שיעור ההחזר הושפע במידה זניחה ממאפייני החברה שנכנסה להסדר ובמידה רבה ממצבן הפיננסי של החברות הציבוריות שלא נקלעו למצוקה באותה עת, דבר אשר מעיד כי פעילי השוק הניחו כי חדלויות הפירעון נובעות בעיקר ממחסור בנזילות ולא מתחזית שלילית לגבי פעילותן של החברות.
כיום, שנתיים לאחר יישום המלצות וועדת אנדורן להסדרי חוב, נדרשים חברי וועדת הכספים לחקור שוב את התנהלותם הקלוקלת של שומרי הסף השונים במסגרת פשיטת הרגל של אליעזר פישמן. אמנם, במקרה הנ"ל, המערכת הבנקאית ספגה את עיקר התספורת, אך ניסיון העבר מלמד שבמרבית הסדרי חוב, ציבור מחזיקי אגרות החוב נותר תמיד עם ידו על התחתונה, וזוכה לפירורים מתוך קופת הפירוק. במסמך זה נציע למקבלי ההחלטות, דרכים נוספים אשר עשויים לסייע בעתיד לציבור מחזיקי אגרות החוב:
1. התמשכות יתר של הסדר חוב: בפועל, מו"מ על הסדר חוב יכול להמשך חודשים ארוכים ואף להיסחב לתקופות ארוכות יותר. עבור הנושים והתאגיד עצמו, התמשכות מיותרת של הליכי המו"מ להסדר עלולה לגרום נזק בלתי הפיך מכיוון שהחזרת התאגיד למסלול תקין מחייבת בדרך כלל פעולה מהירה, ולכן על המחוקק לקבוע לוחות זמנים ברורים בכדי שהליך המו"מ להסדר חוב הסתיים תוך פרק זמן סביר.
2. הוזלת עלויות הסדר החוב: בהליך המו"מ לגיבוש הסדר חוב מעורבים גורמים מקצועיים שונים, הפועלים מטעם החברה, הנאמנים או הנציגות. המכנה המשותף לגורמים אלה הוא ששכר הטרחה שלהם משולם מקופת החברה, ולפיכך ממומן על ידי מחזיקי איגרות החוב. אנו סבורים כי יש לקבוע תקרת שכר לאותם מומחים ובעלי תפקידים, העדר תקרת שכר בשילוב העובדה שהשכר מחושב לפי שעות עבודה, עלול ליצור תמריץ לאותם גורמים מקצועיים להאריך את תהליך ההסדר מעבר לנדרש.
- "השתטחות שורית": תשואות האג"ח הקצרות יורדות על רקע ציפיות להורדות ריבית
- זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות מצוינות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3. הקמת כרית מימון להוצאות הסדר החוב: מימון הוצאות הסדר חוב כרוך בעלויות רבות אשר נופלות על כתפיי מחזיקי אגרות החוב. אנו סבורים כי על הרשות לני"ע לחייב חברות המעוניינות לגייס חוב להסיט חלק מסוים מהתמורה הכספית של ההנפקה לצורך מימון הוצאות הנציגות במקרה של הסדר חוב. סכום זה אשר יופקד אצל נאמן האג"ח יעודכן במקרים של שינוי דירוג האשראי, תשלומים, מועדי פדיון וכד'.
4. נאמן אג"ח אקטיבי: תפקידו של נאמן האג"ח הינו שמירת הזכויות והאינטרסים של מחזיקי אגרות החוב. לעיתים נוצר הרושם כי נאמני האג"ח אינם אקטיביים מספיק כנגד בעלי השליטה והחברות המנפיקות. ואינם מתנגדים למהלכים (כגון חלוקת דיבידנד מיוחד) אשר עלולים לסכן את יכולת הפירעון של החברה. יש מקום לדרוש מנאמני האג"ח להיות אסרטיביים יותר ולנהל מעקב שוטף אחר התנהלותה העסקית של החברה המנפיקה.
לסיכום, צמיחתו המהירה של שוק האג"ח הקונצרני הביאה לעלייה משמעותית בשיעור חדלות הפירעון. רוב אירועי חדלות הפירעון התרחשו בחברות ממגזרי הנדל"ן, הבנייה וחברות ההחזקה- מגזרים שצברו חוב ניכר תוך זמן קצר יחסית לפני המשבר והציגו עלייה חדה ביחס המינוף. נדגיש כי הסדר חוב אינו מבטיח את התאוששות המנפיק, רוב החברות שנקלעו למצוקה בשנים האחרונות כבר עברו רה-ארגון בעבר (בין 2013 ל-2015 נכנסו להסדר 29 חברות, ו-17 מתוכן כבר נכנסו להסדר לפני כן).
- מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
- אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
פעם אחר פעם נחשפים החוסכים ומשקיעי הקצה, בעל כורכם, לסיכוני שוק מיותרים הנובעים מרדיפה עיוורת של מנהלי ההשקעות אחרי תשואה. אנו סבורים כי על המחוקק לבצע בחינה מחודשת של המלצות וועדת אנדורן ולפתח כלים נוספים אשר יגנו על מחזיקי אגרות החוב במקרה של דיפולט.
- 1.פיקצ'ו 10/08/2017 15:32הגב לתגובה זוכתבה מאוד מעניינת, נהנה תמיד לקרוא את הכתבות שלך.
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg)