ייצואנים, תתכוננו: המטבע האירופי צפוי לשנות את פני העתיד
השיח הכלכלי הנוכחי שנע בין הגברת התחרות בבנקים לבין ניסיונות חוזרים ונשנים להורדה של מחירי הנדל"ן מתעלם מהאיום האמיתי על הכלכלה הישראלית. ממשלת ישראל ומשרד האוצר לא נותנים את דעתם לשינוי העצום באזור היצוא הגדול ביותר של ישראל, הלוא הוא האיחוד האירופי.
האינדיקציות האחרונות מאירופה מצביעות על כך שמדיניות הבנק המרכזי האירופי תוביל להיחלצות מהמשבר הנוכחי בשיטה האמריקנית. במשך תהליך של ברננקיזציה, כשמו של בן ברננקי שפצח בתכנית ההרחבות הכמותיות, רכישת האג"ח ושימור הריבית האפסית לאורך זמן, אירופה הולכת לתקופה ארוכה של הצפת השוק במטבע זול - מהלך התומך בפיחות האירו מול כלל המטבעות המובילים בעולם וכמובן גם מול השקל. כך, באמצעות סוג של מלחמת מטבעות ותמריצים כלכליים, מתכוונת אירופה לנסות ולחלץ את הכלכלה המקומית מהבוץ העמוק בו היא שרויה.
הבוץ האירופי עמוק מזה שבארה"ב אחרי הכל, הבעיות של אירופה קשות יותר מהבעיות של ארה"ב גם בשיא המשבר. במחוזות מסוימים שיעור האבטלה נוסק לכדי 20% ויותר, בדגש על אבטלת צעירים. במצב הנוכחי, האירופים נדרשים לצעדים חריגים מעודדי תעסוקה וצמיחה. החלשת המטבע המקומי תשפר את תנאי הסחר ליצוא ותצמצם את היבוא, בכך ירווח הייצוא האירופי. מחזורי העסקים צפויים להימשך על פני חודשים ארוכים, כשבמהלכם הערכות מצביעות על כך שלאירו פוטנציאל החלשות אל עבר נקודת השוויון עם הדולר האמריקני ואף פחות. אם נתרגם את המספרים לעברית, מדובר במהלך המאיים על עתיד הייצוא הישראלי לאירופה. האירו ברמות שפל שהוא עשוי להיסחר ביחס לשקל החדש מתחת לרמה של ה-4 שקלים לאירו. נזכיר כי שנה מהיום, האירו נסחר סביב רמה של 4.60 שקלים לאירו ועד כה נחלש האירו בחישוב שנתי של יותר מ-10%. היחלשות נוספת של האירו בשיעור של 10% צפויה להוציא מחוץ למשוואה פסי ייצור, מפעלים ויצואנים ששולי הרווח שלהם נמוכים והם ממוקדים בשוק האירופי.
בינתיים, שר האוצר משה כחלון ממשיך לשלוח את בנק ישראל, ובראשו קרנית פלוג, לרכוש דולרים במאבק מתמשך ועקר לייצוב שוק המט"ח המקומי, שמושפע מכוחות גדולים בעשרות מונים מבנק ישראל ומשרד האוצר גם יחד. פעילות מסחרית ומוסדית ארוכות טווח המזרימות מטבע זר לשוק המקומי מהלך המאתגר את בגרות המשק ועומק משאביו.
- לראשונה: הזהב עקף את האירו כנכס רזרבה
- לגארד קוראת לאירופה: הזמן להפוך את האירו לחלופה אמיתית לדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד האוצר נראה כי היה מי שהחליט שלא להחליט ולא לפעול בצורה מובהקת על מנת לייצב את שוק המט"ח וכלכלת הייצוא הישראלית. בזמן שאירופה מתכוננת לזינוק מראש מצוק יחד עם המטבע שלה, במשרד האוצר מותירים את בנק ישראל לבדו במערכה על ייצוב השוק המוניטרי.
מחירי הדיור, תקציב הביטחון, תכולת אריזות קוטג' ואפילו תחרות הבנקים, כל אלה "נוסעים" נהדרים שעולים על עגלת סדר היום, אך אינם משפיעים במישרין ובמהירות על שוק העבודה, הייצור והתוצר הישראלי כמו הקיפאון הצפוי ביצוא הישראלי לאירופה. מדאיגה השאלה עד לאיזו רמה יידרש האירו לקרוס (נסחר כיום בשפל של 13 שנה) בשביל שהאוצר יפעיל תכנית חירום לתמיכה מובנת בביקוש למט"ח ובהשאת הפריון לעובד באמצעות ייעול ושיפור קווי הייצור בישראל.
היצואנים צריכים להתרגל להכרח של ניהול החשיפה המטבעית לתנודות השערים ולהסתגל לאירו הנמוך מ-4 שקלים. לשם כך צריכים היצואנים לקבל תמריצים מהממשלה, להתייעל ולהיות מסוגלים לעמוד בתחרות הקשה הקיימת בענפים השונים, זאת על מנת לשמר את נתח השוק שיש לייצוא הישראלי המהווה מעל 30% מכלל השירותים והסחורות שיוצאים לאירופה. האוצר חייב להשתמש ב"ארגז הכלים" הפיסקלי העומד לרשותו. פעילות הנדרשת לצורך הערת שוק היצואנים - מהלך העשוי להיפתח ברמה ההצהרתית על מנת שיתמודדו נכון עם המציאות העומדת לבוא. ללא תכנית נכונה להתמודדות עם בעיה זו, צפויים להיות אלפי מפוטרים. הדאגה לשוק העבודה המושתת על יצואנים ומהווה מעל 40% תוצר, צריכה לעלות על שולחן הדיונים עוד טרם הועלו הנושאים האחרים הממלאים כיום את סדר היום של משרד האוצר בישראל.
- 2.מוישה 17/08/2015 17:01הגב לתגובה זועל סמך היכרות של שנים רבות , לאיש אין מושג ירוק!!! על מה הוא מדבר. מתנסח יפה "הא ותו לא"
- 1.ספקולנט 17/08/2015 06:09הגב לתגובה זובהחלט תרחיש ידוע מראש, יהיה מענײַן לראות את היורו מתרסק

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.