השיח הכלכלי הנוכחי שנע בין הגברת התחרות בבנקים לבין ניסיונות חוזרים ונשנים להורדה של מחירי הנדל"ן מתעלם מהאיום האמיתי על הכלכלה הישראלית. ממשלת ישראל ומשרד האוצר לא נותנים את דעתם לשינוי העצום באזור היצוא הגדול ביותר של ישראל, הלוא הוא האיחוד האירופי.

האינדיקציות האחרונות מאירופה מצביעות על כך שמדיניות הבנק המרכזי האירופי תוביל להיחלצות מהמשבר הנוכחי בשיטה האמריקנית. במשך תהליך של ברננקיזציה, כשמו של בן ברננקי שפצח בתכנית ההרחבות הכמותיות, רכישת האג"ח ושימור הריבית האפסית לאורך זמן, אירופה הולכת לתקופה ארוכה של הצפת השוק במטבע זול - מהלך התומך בפיחות האירו מול כלל המטבעות המובילים בעולם וכמובן גם מול השקל. כך, באמצעות סוג של מלחמת מטבעות ותמריצים כלכליים, מתכוונת אירופה לנסות ולחלץ את הכלכלה המקומית מהבוץ העמוק בו היא שרויה.

הבוץ האירופי עמוק מזה שבארה"ב אחרי הכל, הבעיות של אירופה קשות יותר מהבעיות של ארה"ב גם בשיא המשבר. במחוזות מסוימים שיעור האבטלה נוסק לכדי 20% ויותר, בדגש על אבטלת צעירים. במצב הנוכחי, האירופים נדרשים לצעדים חריגים מעודדי תעסוקה וצמיחה. החלשת המטבע המקומי תשפר את תנאי הסחר ליצוא ותצמצם את היבוא, בכך ירווח הייצוא האירופי. מחזורי העסקים  צפויים להימשך על פני חודשים ארוכים, כשבמהלכם הערכות מצביעות על כך שלאירו פוטנציאל החלשות אל עבר נקודת השוויון עם הדולר האמריקני ואף פחות. אם נתרגם את המספרים לעברית, מדובר במהלך המאיים על עתיד הייצוא הישראלי לאירופה. האירו ברמות שפל שהוא עשוי להיסחר ביחס לשקל החדש מתחת לרמה של ה-4 שקלים לאירו. נזכיר כי שנה מהיום, האירו נסחר סביב רמה של 4.60 שקלים לאירו ועד כה נחלש האירו בחישוב שנתי של יותר מ-10%. היחלשות נוספת של האירו בשיעור של 10% צפויה להוציא מחוץ למשוואה פסי ייצור, מפעלים ויצואנים ששולי הרווח שלהם נמוכים והם ממוקדים בשוק האירופי.

בינתיים, שר האוצר משה כחלון ממשיך לשלוח את בנק ישראל, ובראשו קרנית פלוג, לרכוש דולרים במאבק מתמשך ועקר לייצוב שוק המט"ח המקומי, שמושפע מכוחות גדולים בעשרות מונים מבנק ישראל ומשרד האוצר גם יחד. פעילות מסחרית ומוסדית ארוכות טווח המזרימות מטבע זר לשוק המקומי מהלך המאתגר את בגרות המשק ועומק משאביו.

• לראשונה: הזהב עקף את האירו כנכס רזרבה
• לגארד קוראת לאירופה: הזמן להפוך את האירו לחלופה אמיתית לדולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במשרד האוצר נראה כי היה מי שהחליט שלא להחליט ולא לפעול בצורה מובהקת על מנת לייצב את שוק המט"ח וכלכלת הייצוא הישראלית. בזמן שאירופה מתכוננת לזינוק מראש מצוק יחד עם המטבע שלה, במשרד האוצר מותירים את בנק ישראל לבדו במערכה על ייצוב השוק המוניטרי.

מחירי הדיור, תקציב הביטחון, תכולת אריזות קוטג' ואפילו תחרות הבנקים, כל אלה "נוסעים" נהדרים שעולים על עגלת סדר היום, אך אינם משפיעים במישרין ובמהירות על שוק העבודה, הייצור והתוצר הישראלי כמו הקיפאון הצפוי ביצוא הישראלי לאירופה. מדאיגה השאלה עד לאיזו רמה יידרש האירו לקרוס (נסחר כיום בשפל של 13 שנה) בשביל שהאוצר יפעיל תכנית חירום לתמיכה מובנת בביקוש למט"ח ובהשאת הפריון לעובד באמצעות ייעול ושיפור קווי הייצור בישראל.

היצואנים צריכים להתרגל להכרח של ניהול החשיפה המטבעית לתנודות השערים ולהסתגל לאירו הנמוך מ-4 שקלים. לשם כך צריכים היצואנים לקבל תמריצים מהממשלה, להתייעל ולהיות מסוגלים לעמוד בתחרות הקשה הקיימת בענפים השונים, זאת על מנת לשמר את נתח השוק שיש לייצוא הישראלי המהווה מעל 30% מכלל השירותים והסחורות שיוצאים לאירופה. האוצר חייב להשתמש ב"ארגז הכלים" הפיסקלי העומד לרשותו. פעילות הנדרשת לצורך הערת שוק היצואנים - מהלך העשוי להיפתח ברמה ההצהרתית על מנת שיתמודדו נכון עם המציאות העומדת לבוא. ללא תכנית נכונה להתמודדות עם בעיה זו, צפויים להיות אלפי מפוטרים. הדאגה לשוק העבודה המושתת על יצואנים ומהווה מעל 40% תוצר, צריכה לעלות על שולחן הדיונים עוד טרם הועלו הנושאים האחרים הממלאים כיום את סדר היום של משרד האוצר בישראל. 

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה