הראל פיננסים מנתחים את הדרמה ביוון - וההשלכות על השווקים
לנוכח התוצאה של משאל העם, יוון מתקרבת משמעותית ליציאה מגוש היורו. אבל, כמו שראינו גם בעבר, ביוון גם אחרי ששורקים לסיום המשחק – השחקנים ממשיכים לרוץ על הדשא. והמשמעות של אמירת "לא" איננה יציאה מיידית של יוון מהגוש וסיום מהיר של הנושא. (רק הבוקר ראינו את התפטרות שר האוצר היווני – זה שאמר שיתפטר אם התוצאה תהיה דווקא "כן").
להערכתנו, המשמעות המידית של אמירת ה"לא" היא המשך אי-הוודאות שראינו בשבוע האחרון גם בחודש הקרוב. כרגע הכדור חוזר למגרש האירופי כאשר ראשי הממשלות של צרפת וגרמניה נפגשים היום.
מה הלאה? ההצבעה הקריטית ביותר ליוון תהיה של ה-ECB (בימים הקרובים ולפני ה-20 לחודש), כאשר מועצת הנגידים צריכה להצביע בנוגע להלוואות החירום למערכת הבנקאית ביוון ה-ELA. עד להחלטה זו יישארו הבנקים ביוון סגורים.
במידה והתמיכה במערכת הפיננסית תיפסק, ממשלת יוון תאלץ להנפיק התחייבויות משלה (IOU), שבעתיד יהפוך למטבע תחליפי על מנת לשלם משכורות וכדו'. למרות זאת, מכיוון שאין סעיף יציאה מגוש האירו, לא יוכלו שאר המדינות להוציא את יוון ללא חקיקה שתארך זמן. דבר שיוביל למצב אבסורדי של מדינה עם מטבע חלופי אך עדיין חברה בגוש האירו.
- הראל תשקיע 50 מיליון ד' בקרן תשתיות תקשורת גלובלית
- הראל ומור - מי מנצחת בדיגיטל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפעם הקודמת שהבנק המרכזי עמד בפני הסרת התמיכה מהמערכת הפיננסית ביוון ב-2012 , מריו דראגי הצהיר שההחלטה הזו חשובה מידי שתיפול בידי הבנק המרכזי לבדו, ושיש להעביר את ההצבעה אל ראשי גוש האירו. הצהרה זו ב-2012 תרמה להתגמשות הצדדים, מחיקת חלק מהחובות של יוון מצד אחד ותוכנית ורפורמות פיסקאליות ביוון מהצד השני. פתרון כזה עדיין אפשרי גם הפעם במיוחד לאחר ששר האוצר היווני התפטר הבוקר.
השפעות על שוק ההון:
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
