הראל פיננסים מנתחים את הדרמה ביוון - וההשלכות על השווקים

עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, מנתח את האירועים ביוון
עפר קליין |
נושאים בכתבה הראל יוון

לנוכח התוצאה של משאל העם, יוון מתקרבת משמעותית ליציאה מגוש היורו. אבל, כמו שראינו גם בעבר, ביוון גם אחרי ששורקים לסיום המשחק – השחקנים ממשיכים לרוץ על הדשא. והמשמעות של אמירת "לא" איננה יציאה מיידית של יוון מהגוש וסיום מהיר של הנושא. (רק הבוקר ראינו את התפטרות שר האוצר היווני – זה שאמר שיתפטר אם התוצאה תהיה דווקא "כן").

להערכתנו, המשמעות המידית של אמירת ה"לא" היא המשך אי-הוודאות שראינו בשבוע האחרון גם בחודש הקרוב. כרגע הכדור חוזר למגרש האירופי כאשר ראשי הממשלות של צרפת וגרמניה נפגשים היום.

מה הלאה? ההצבעה הקריטית ביותר ליוון תהיה של ה-ECB  (בימים הקרובים ולפני ה-20 לחודש), כאשר מועצת הנגידים צריכה להצביע בנוגע להלוואות החירום למערכת הבנקאית ביוון ה-ELA. עד להחלטה זו יישארו הבנקים ביוון סגורים.  

במידה והתמיכה במערכת הפיננסית תיפסק, ממשלת יוון תאלץ להנפיק התחייבויות משלה (IOU), שבעתיד יהפוך למטבע תחליפי על מנת לשלם משכורות וכדו'. למרות זאת, מכיוון שאין סעיף יציאה מגוש האירו, לא יוכלו שאר המדינות להוציא את יוון ללא חקיקה שתארך זמן. דבר שיוביל למצב אבסורדי של מדינה עם מטבע חלופי אך עדיין חברה בגוש האירו.

בפעם הקודמת שהבנק המרכזי עמד בפני הסרת התמיכה מהמערכת הפיננסית ביוון ב-2012 , מריו דראגי הצהיר שההחלטה הזו חשובה מידי שתיפול בידי הבנק המרכזי לבדו, ושיש להעביר את ההצבעה אל ראשי גוש האירו. הצהרה זו ב-2012 תרמה להתגמשות הצדדים, מחיקת חלק מהחובות של יוון מצד אחד ותוכנית ורפורמות פיסקאליות ביוון מהצד השני. פתרון כזה עדיין אפשרי גם הפעם במיוחד לאחר ששר האוצר היווני התפטר הבוקר.

השפעות על שוק ההון:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.