הראל פיננסים מנתחים את הדרמה ביוון - וההשלכות על השווקים

עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, מנתח את האירועים ביוון
עפר קליין |
נושאים בכתבה הראל יוון

לנוכח התוצאה של משאל העם, יוון מתקרבת משמעותית ליציאה מגוש היורו. אבל, כמו שראינו גם בעבר, ביוון גם אחרי ששורקים לסיום המשחק – השחקנים ממשיכים לרוץ על הדשא. והמשמעות של אמירת "לא" איננה יציאה מיידית של יוון מהגוש וסיום מהיר של הנושא. (רק הבוקר ראינו את התפטרות שר האוצר היווני – זה שאמר שיתפטר אם התוצאה תהיה דווקא "כן").

להערכתנו, המשמעות המידית של אמירת ה"לא" היא המשך אי-הוודאות שראינו בשבוע האחרון גם בחודש הקרוב. כרגע הכדור חוזר למגרש האירופי כאשר ראשי הממשלות של צרפת וגרמניה נפגשים היום.

מה הלאה? ההצבעה הקריטית ביותר ליוון תהיה של ה-ECB  (בימים הקרובים ולפני ה-20 לחודש), כאשר מועצת הנגידים צריכה להצביע בנוגע להלוואות החירום למערכת הבנקאית ביוון ה-ELA. עד להחלטה זו יישארו הבנקים ביוון סגורים.  

במידה והתמיכה במערכת הפיננסית תיפסק, ממשלת יוון תאלץ להנפיק התחייבויות משלה (IOU), שבעתיד יהפוך למטבע תחליפי על מנת לשלם משכורות וכדו'. למרות זאת, מכיוון שאין סעיף יציאה מגוש האירו, לא יוכלו שאר המדינות להוציא את יוון ללא חקיקה שתארך זמן. דבר שיוביל למצב אבסורדי של מדינה עם מטבע חלופי אך עדיין חברה בגוש האירו.

בפעם הקודמת שהבנק המרכזי עמד בפני הסרת התמיכה מהמערכת הפיננסית ביוון ב-2012 , מריו דראגי הצהיר שההחלטה הזו חשובה מידי שתיפול בידי הבנק המרכזי לבדו, ושיש להעביר את ההצבעה אל ראשי גוש האירו. הצהרה זו ב-2012 תרמה להתגמשות הצדדים, מחיקת חלק מהחובות של יוון מצד אחד ותוכנית ורפורמות פיסקאליות ביוון מהצד השני. פתרון כזה עדיין אפשרי גם הפעם במיוחד לאחר ששר האוצר היווני התפטר הבוקר.

השפעות על שוק ההון:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.