הכתובת על הקיר: האסון הבא של מדינת ישראל קרוב, והוא לא ביטחוני
בלב מצוקת הדיור, העוני, הפערים החברתיים ועוד שלל בעיות שנמצאות על הפרק, ממשלות ישראל לדורותיהן הזניחו את ההערכות לאחד האסונות האסטרטגיים החמורים ביותר המאיימים על מדינת ישראל - רעידת אדמה גדולה.
האסון בנאפל, בה טיילו ישראלים רבים, הצליח להמחיש עד כמה אסון רעידת האדמה מוחשי וקרוב אל ליבה של מדינת ישראל. לצערנו, מומחים שונים מרחבי העולם מזהירים חדשות לבקרים כי רעידת אדמה גדולה עלולה להתרחש בישראל. ומנגד זו האחרונה והרשויות בה, שמתמודדות עם בעיות רבות יום-יומיות, לא יכולה לתקצב איומים אסטרטגיים משמעותיים שהם לא ביטחוניים. בניגוד לגופי הביטחון, לאזרח הפשוט אין מנגנון מאוגד ולובי אמיתי בכנסת שיילחם עבורו למען ביטחונו.
נשאלת השאלה, אילו צעדי מנע מתבצעים מלבד לאמן את היחידות הצבאיות במשימה חשובה מאין כמותה בדמות סיוע למדינות שבהן האסון כבר התרחש? היחידות הצבאיות מאומנות היטב למצבי אסון שעלולים להתרחש במדינת ישראל, אבל, לא עדיף להשקיע את מרבית התקציבים כדי למנוע עד כמה שניתן את מספר הנפגעים שכוחות הביטחון יצטרכו לחלץ? אחד הפתרונות המניעתיים לרעידות אדמה בישראל הוא חיזוק מאסיבי של מבנים קיימים. אכן, מבוצעים כיום פרויקטים של תמ"א 38 במספר בודד של בניינים בתוך שכונות. אולם פתרונות אלו אכן יקטינו את הנזק במידה ויתרחש אסון, אך לא יתנו מענה רחב היקף לבעיה. כדי להקטין את מימדי הנזק הסביבתי והאסון במקרה שבו תתרחש רעידת אדמה חזקה בישראל, יש להתחיל כבר היום בפרויקטים להתחדשות עירונית של שכונות שלמות ולא של בניינים בודדים. ברור כי במצב שבו יתמוטטו בניינים ישנים מסביב לבניין בודד שכבר חוזק, קיימת עדיין סכנה תברואתית ובטיחותית. איך תושבים בבניין בודד שלא ניזוק יוכלו לנהל שגרת חיים בימים שלאחר אסון כשכל האזור מוכה הרס? הכדאיות באזור המרכז לביצוע פרויקטים של התחדשות עירונית מוכחת וברורה ככל שמחירי הנדל"ן עולים, אך מה יעשו להם תושבי הפריפריה והשכונות? אף יזם בישראל לא יסכים לבצע התחדשות של בניין בודד בעיר הרחוקה ממטרופולין תל אביב. אפילו בעיר גדולה ומפותחת כמו באר שבע, בה שכונות רבות עם בניינים ישנים, אין כדאיות לביצוע פרויקטים נקודתיים בשל מחירי דירות נמוכים יחסית, מאחר והתמורה ממכירת הדירות שמתווספות לבניין, לא מצליחה לכסות על ההוצאות הגדולות הכרוכות בחיזוקו.
מאידך, אם מבצעים פרויקטים של שכונה שלמה לצורך חיזוקה, ישנו ניצול רב של יתרונות לגודל, ונראה כי הכדאיות הכלכלית של היזם עולה בצורה משמעותית. ייתכן, שיהיו שכונות בהן לא תהיה כדאיות כלכלית, אולם עם התערבות ממשלתית בצורת סבסוד עבור הדיירים, תאפשר לבצע חיזוק מבנים חוצה שכונות בישראל.
- משרד התחבורה מגביר היערכות לרעידת אדמה הרסנית
- רעידת אדמה בבנגקוק: האם תהיה לה השלכה כלכלית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הקושי התקציבי, ראוי כי מדינת ישראל לא תשקיע את כל משאביה רק באיומים אסטרטגיים הקשורים באופן ישיר לתקציב הביטחון, אלא תנהל את הסיכונים בצורה ראויה ותתכונן למצב שבו תתרחש רעידת אדמה משמעותית. אסון הכרמל שהתרחש לפני כחמש שנים הוא עדות מוכחת לנזק שיכול להיגרם מחוסר היערכות לאסונות טבע שעלולים לפקוד את מדינת ישראל.
- 6.יוסף 11/09/2015 22:22הגב לתגובה זויזם פופוליסט שכל מה שמעניין אותו זה הרווח לעצמו. החלום שלו ושל חבר מרעיו זה רעידת אדמה... לפחות היו יודעים לבנות
- 5.משה כהן 12/05/2015 16:31הגב לתגובה זויותר דיירים כלומר צפוף יותר, יותר פקקים, האם גם יבנו יותר גנים בתי ספר גינות? מעבר לרווח הוודאי לקבלנים, האם לא תרד איכות החיים של התושבים? דוחסים יותר אנשים על אותו שטח ו עם אותן תשתיות. לא הזכרנו חניה. ...
- 4.יש להפקיע סמכויות תכנון תמ"א38 מהעיריות (ל"ת)ע' ת"א מכשילה תמ"א 08/05/2015 23:10הגב לתגובה זו
- 3.ירון 07/05/2015 09:30הגב לתגובה זווגם תלמדו להגיד חס וחלילה.העיתונאים ירדו מהפסים לגמרי בשנים האחרונות. כל היום מחפשים כותרות רעות. בטוח שהם מרגישים רע
- 2.הזדמנויות בעמ 07/05/2015 00:41הגב לתגובה זוצחי דומה לצ׳אק נוריס!!
- 1.שמואל 06/05/2015 18:28הגב לתגובה זואם האסון הבא הוא רעידת אדמה, זאת אומרת שכל האסונות האחרים יקרו רק לאחר מכן. אז יש לנו עוד הרבה זמן.
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?
אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!
ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?
1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.
2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.
- פנסוניק מורידה תחזיות: שוק הסוללות נחלש, ומה הקשר לטסלה?
- טאואר מאריכה את ההסכם עם פנסוניק, ההכנסות ייחתכו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
