על הסיבות להורדת הריבית, והסתכלות כלכלית קדימה
ההודעה על ירידת הריבית ביום שני הפתיעה אותי. נתוני המשק סבירים, הייצוא התאושש קצת, המדדים המובילים בסדר, תיסוף השקל נבלם (מדשדש זה זמן סביב 3.5 ש' לדולר), מחירי הדיור עולים במהירות והאינפלציה אמנם נמוכה (1.4% ב-12 החודשים האחרונים), אך לא נמוכה מדי.
קצת לפני הייתה "תחושה באוויר" שאולי הריבית כן תרד, בגלל שמדד המחירים לצרכן ירד ב-0.6% בחודש ינואר - פי 2 מהצפי. אך בנק ישראל נוהג לומר שחודש בודד לא "מלחיץ" אותו, וחשבתי ש"יבליג" הפעם. הייתה עוד סיבה שחשבתי כך - אני קורא לה "שגרת ההפתעה".
בחנתי את 28 החלטות הריבית הקודמות (מאז פרוץ המחאה החברתית), ומצאתי כי ב-15 מקרים (54%) קדמו להם מדדים נמוכים מהצפי. ה"פספוסים" הצטברו ל-2.2%, בנק ישראל הוריד ריבית רק בשליש מהמקרים (ועוד 3 הורדות לאחר מדד שתאם לצפי). בחודשיים הקודמים היה המדד נמוך 0.4% מהצפי (במצטבר) ובנק ישראל לא שינה ריבית.
מדוע הבנק לא מיהר להגיב? כנראה כי הריבית כבר נמוכה (הייתה בדרכה למעלה והגיעה ל-3.25% ערב המחאה), ההשלכות המרסנות של המחאה והרגולציה על המדדים עלולות להיות זמניות, שוק הדיור עלול להתחמם עוד והורדת ריבית לצורך ייסוף השקל די מוצתה.
- כצפוי: הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%; הפד׳ יעצור את צמצום המאזן בדצמבר
- כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני מציע הסבר נוסף: אינפלציה נמוכה אינה תופעה מקומית, במדינות מפותחות בעולם היא ירדה אף יותר בשנה-שנתיים האחרונות. בד"כ מעיד הדבר על קיטון בביקוש המקומי והאטה כלכלית. היום, משקים מפותחים יכולים לצמוח מהר מבעבר, ללא עלייה של ממש בקצב האינפלציה, הודות להתייעלות אגרסיבית של המגזרים העסקיים שירדה בזמן המשבר העולמי הקשה, הרעה את התעסוקה, אך כעת מאפשרת מחירים תחרותיים יותר, בלי להיפגע מהותית בשורת הרווח.
זו אחת הסיבות לכך, שלמרות שכמות הכסף ברחבי העולם מזנקת וחלופות החיסכון לצריכה מתמעטות ומתייקרות, המחירים בקושי זזים. לכן גם יהיה קשה להגדיל את התעסוקה בשנים הקרובות, גם כשהכלכלות תשובנה לצמיחה רגילה.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג...
- 6.האם המדד עוד ירד יחסית לשנה שעברה? (ל"ת)siryusgo 03/03/2014 12:00הגב לתגובה זו
- 5.רונן 01/03/2014 22:34הגב לתגובה זולצנוח ,הורדת ריבית אינה מועילה
- 4.יופיטר שקי הון 01/03/2014 07:08הגב לתגובה זוכל עוד אין צמיחה בר קיימא מעל 5% ואבלטה אמיתית ברמת 0% לא ניתן לעלות ריבית אם יעלו ריבית בשלוש שנים הקכובות יהיה אקוליפסה כלכלית !!!!!כלומר דום!! הרס מוחלט של הכלכלות וכמו דומינו כולם יםגעו היבנתם?
- 3.הבורר 01/03/2014 04:47הגב לתגובה זותכלס אם חושבים על זה אף אחד לא יודע מה הולך להיות יעלו או יורידו את הריבית ,השוק ירד או יעלה
- 2.שכר מינימום עלוב 28/02/2014 19:12הגב לתגובה זואל תסכימו לעבוד בשביל כסף קטן!!!!
- 1.אהוד 28/02/2014 15:00הגב לתגובה זותסייע לשמר את רמות התעסוקה ה"קודמות".
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות
כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות.
תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.
הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.
בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.
- בואינג מפספסת את התחזיות ומציגה הפסדים לאור העיכוב בפרויקט 777X
- בואינג חוזרת למסלול? ה-FAA מאשרת הגדלת קצב הייצור של מטוסי ה-737 MAX
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דלקים חדשים - הלב של השינוי
המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.
