על הסיבות להורדת הריבית, והסתכלות כלכלית קדימה

רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה, בנק מזרחי-טפחות., דן בהורדת גובה הריבית במשק האחרונה והשפעותיה על השוק
רונן מנחם | (6)
נושאים בכתבה ריבית

ההודעה על ירידת הריבית ביום שני הפתיעה אותי. נתוני המשק סבירים, הייצוא התאושש קצת, המדדים המובילים בסדר, תיסוף השקל נבלם (מדשדש זה זמן סביב 3.5 ש' לדולר), מחירי הדיור עולים במהירות והאינפלציה אמנם נמוכה (1.4% ב-12 החודשים האחרונים), אך לא נמוכה מדי.

קצת לפני הייתה "תחושה באוויר" שאולי הריבית כן תרד, בגלל שמדד המחירים לצרכן ירד ב-0.6% בחודש ינואר - פי 2 מהצפי. אך בנק ישראל נוהג לומר שחודש בודד לא "מלחיץ" אותו, וחשבתי ש"יבליג" הפעם. הייתה עוד סיבה שחשבתי כך - אני קורא לה "שגרת ההפתעה".

בחנתי את 28 החלטות הריבית הקודמות (מאז פרוץ המחאה החברתית), ומצאתי כי ב-15 מקרים (54%) קדמו להם מדדים נמוכים מהצפי. ה"פספוסים" הצטברו ל-2.2%, בנק ישראל הוריד ריבית רק בשליש מהמקרים (ועוד 3 הורדות לאחר מדד שתאם לצפי). בחודשיים הקודמים היה המדד נמוך 0.4% מהצפי (במצטבר) ובנק ישראל לא שינה ריבית.

מדוע הבנק לא מיהר להגיב? כנראה כי הריבית כבר נמוכה (הייתה בדרכה למעלה והגיעה ל-3.25% ערב המחאה), ההשלכות המרסנות של המחאה והרגולציה על המדדים עלולות להיות זמניות, שוק הדיור עלול להתחמם עוד והורדת ריבית לצורך ייסוף השקל די מוצתה.

אני מציע הסבר נוסף: אינפלציה נמוכה אינה תופעה מקומית, במדינות מפותחות בעולם היא ירדה אף יותר בשנה-שנתיים האחרונות. בד"כ מעיד הדבר על קיטון בביקוש המקומי והאטה כלכלית. היום, משקים מפותחים יכולים לצמוח מהר מבעבר, ללא עלייה של ממש בקצב האינפלציה, הודות להתייעלות אגרסיבית של המגזרים העסקיים שירדה בזמן המשבר העולמי הקשה, הרעה את התעסוקה, אך כעת מאפשרת מחירים תחרותיים יותר, בלי להיפגע מהותית בשורת הרווח.

זו אחת הסיבות לכך, שלמרות שכמות הכסף ברחבי העולם מזנקת וחלופות החיסכון לצריכה מתמעטות ומתייקרות, המחירים בקושי זזים. לכן גם יהיה קשה להגדיל את התעסוקה בשנים הקרובות, גם כשהכלכלות תשובנה לצמיחה רגילה.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    האם המדד עוד ירד יחסית לשנה שעברה? (ל"ת)
    siryusgo 03/03/2014 12:00
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רונן 01/03/2014 22:34
    הגב לתגובה זו
    לצנוח ,הורדת ריבית אינה מועילה
  • 4.
    יופיטר שקי הון 01/03/2014 07:08
    הגב לתגובה זו
    כל עוד אין צמיחה בר קיימא מעל 5% ואבלטה אמיתית ברמת 0% לא ניתן לעלות ריבית אם יעלו ריבית בשלוש שנים הקכובות יהיה אקוליפסה כלכלית !!!!!כלומר דום!! הרס מוחלט של הכלכלות וכמו דומינו כולם יםגעו היבנתם?
  • 3.
    הבורר 01/03/2014 04:47
    הגב לתגובה זו
    תכלס אם חושבים על זה אף אחד לא יודע מה הולך להיות יעלו או יורידו את הריבית ,השוק ירד או יעלה
  • 2.
    שכר מינימום עלוב 28/02/2014 19:12
    הגב לתגובה זו
    אל תסכימו לעבוד בשביל כסף קטן!!!!
  • 1.
    אהוד 28/02/2014 15:00
    הגב לתגובה זו
    תסייע לשמר את רמות התעסוקה ה"קודמות".
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: