על יכולתם הבלתי מבוקרת של הבנקים בסיפוק אשראי
מזה כחמש שנים, מאז פרוץ המשבר הפיננסי בסוף 2007, בתי ההשקעות בישראל נתונים תחת מתקפת ביקורת חריפה, אשר במרכזה הטלת ספק ביכולתם לספק אשראי חוץ בנקאי לחברות. לגל הביקורת, שרובו אך לא כולו פופוליסטי מדרגה ראשונה, חברו עיתונאים ופוליטיקאים שהאשימו את בתי ההשקעות במתן אשראי לא אחראי ובתמחור לקוי של סיכונים. הם אף הגדילו ועשו, כשהאשימו בשיאו של משבר הפיננסי העולמי את בתי ההשקעות בביצועים חלשים, בהשוואה לביצועי הבנקים טרום יישום המלצות וועדת בכר. לגבי הטענות על הביצועים די לעבור על התוצאות של השנים האחרונות, בכדי להבין שהטענה מופרכת מיסודה, מוטעית ומטעית.
פרשת מחיקת החובות של נוחי דנקנר על ידי בנק לאומי מראה כי גם המערכת הבנקאית נכשלת מעת לעת במתן אשראי, בדומה לספקי האשראי החוץ בנקאיים המוסדיים - קרנות פנסיה, קופות גמל, חברות ביטוח ואחרים. המחיקה, שבוטלה נכון לעכשיו, מצטרפת למחיקות עתק נוספות שביצעו הבנקים בישראל בשנים האחרונות לטייקונים כאלה ואחרים ולחברות שבשליטתם. האם משמעות הדבר שהבנקים אינם בקיאים ברזי תורת מתן האשראי? בוודאי שזו לא המסקנה, כפי שזו גם אינה המסקנה בנוגע לאשראי שמספקים המוסדיים.
אין בכוונתי להיכנס כאן לגופה של מחיקה או להסדר חוב כזה או אחר, אלא להתייחס לתופעה בכלליות. למרות כל המחיקות עד כה, לא נשמעה כל ביקורת על יכולתם של הבנקים לספק אשראי ולתמחר סיכונים, כפי שמואשמים הגופים המוסדיים בכל הזדמנות.
אנו חיים בתקופה בה שלטת הגישה הקפיטליסטית, במסגרתה מתבססת יכולת הצמיחה של חברות ומדינות במינוף ובמיחזור חובות. לצערנו בכל מחזור כלכלי, בשעת משבר, נקלעות חברות ומדינות למשברים פיננסיים, שלא מאפשרים להם למחזר או לגלגל חובות והן מגיעות לחלדות פרעון. ראינו בשנים האחרונות מדינות פושטות רגל כמו איסלנד, יוון, קפריסין ואחרות, וגם חברות רבות הגיעו לחדלות פרעון כגון אידיבי אחזקות, חבס, אמפל ורבות אחרות. המאפיין המשותף לכולם הוא רמת מינוף גבוהה מאוד. מדינות וחברות אלה ניצבות בפני מספר חלופות, שבמרכזן הכרזה על פשיטת רגל והעברת השליטה בחברה לנושים או הסדר חוב. בחלק ארי של המקרים החלופה של ההסדר טובה יותר לאורך זמן לחברה ולנושי החברה.
בלי נטילת סיכונים לא ניתן לייצר תשואה - זה כלל ידוע, לכן כל משקיע חייב לקחת רמה מסויימת של סיכון, בהתאם למאפיינים שלו - זאת במטרה להניב תשואה אופטימלית מבחינתו. כך גם פועלים הבנקים והגופים המוסדיים בעת מתן אשראי למדינה, חברה או אדם פרטי. בכל מתן אשראי נלקח בחשבון סיכוי מסויים של חדלות פרעון של נוטל ההלוואה או הגעה להסדר חוב.
הבעיה המרכזית של מרבית הבנקים והמוסדיים היא בתמחור נכון של סיכונים, הן בעת מתן האשראי והן בעת מחזור חובות - אז יש לעדכן את תנאי האשראי. לשם כך נדרשת מומחיות והיכרות עם שיטות מורכבות לתמחור סיכונים.
איני חולק על הביקורת הנוגעת לאקטיביזם המוסדי של ספקי האשראי. אני מאמין שהגופים המוסדיים חייבים לקחת חלק הרבה יותר פעיל בהסדרי חוב, אפילו במחיר של השתלטות על חברות באין ברירה טובה יותר. ברור גם שישנן בעיות הנובעות מהמבנה המבוזר של שוק האשראי החוץ בנקאי וריבוי ספקי אשראי כמו קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות וחברות ביטוח, שמקשות על הובלת נציגות נושים מאוחדת.
עם זאת, אני סבור שהביקורת שסופגים הגופים המוסדיים אינה במקום ברובה. כך או כך, השוק המוסדי עובר תהליך מזורז של קונסולידציה בהובלת הרגולטורים, 'בעיית' ביזור האשראי תיפתר, אך לצידה יעלו ויצוצו בעיות מבניות אחרות.
- 1.לינדה 21/04/2013 09:58הגב לתגובה זומדי כמה שבועות אני פותחת את השבוע עם ביזפורטל. קוראת את הדעות תוך כדי שתיית קפה ורואה שהעכבר יצא מהמחילה ומתפרסם. אורי אולי תכתוב על הפנסיה שאתה לא משלם לעובדים שלך ??
- יובל המבולבל 21/04/2013 19:55הגב לתגובה זוסופסוף מישהו מוכן להגיד את האמת כן ירבו כמוך!
לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
