הרכב תיק השקעות חו"ל - דצמבר 2012

דן הלמן ועומר פרל, מנהל דסק חו"ל בהלמן-אלדובי, סוקרים את הרכב תיק ההשקעות לחודש דצמבר
דן הלמן עומר פרל |

השווקים מפתחים אדישות לבעיית ה"צוק הפיסקאלי" שמרחפת. השוק מבין כי פתרון יינתן. לפיכך, אנו סבורים כי התפזרות עננת האי וודאות סביב "הצוק הפיסקאלי" תהווה טריגר לראלי סוף שנה. לדעתנו, דווקא סין הינה נקודת תורפה לשווקים. המשך דשדוש של הכלכלה הסינית וכשלון לחזור לצמיחה מהירה עלול להעיב על השווקים.

שווקים מפותחים

אירופה - יוון שוב מרכזת עניין ביבשת. שרי האוצר האירופים נפגשו במהלך החודש האחרון ארבע פעמים על מנת למצוא פתרון לתוכנית רכישת החוב של יוון. קרן המטבע העולמית מתנה סיוע שלה ליוון בתוכנית הסדר חוב נוסף וולנטורית מצד המשקיעים (תספורת נוספת).

יחד עם זאת, קרן ההצלה האירופית תמשיך לתמוך ביוון רק אם זו האחרונה תבצע תוכנית buyback לחוב שלה בהסכמת תספורת משמעותית לחוסכים היווניים - כל זאת עד ה-13 לחודש. נכון להיום, קשה לנו לראות מימון לתוכנית הרכישה הזו. כשלון יווני בביצוע התוכנית משמעו קריסת בניין הקלפים שאמור להזרים חמצן ליוון (הן הקרן האירופית והן קרן המטבע העולמית). תגובת השווקים עלולה להיות קיצונית בטווח הקצר.

כמו כן, לאחר מספר חודשים של משא ומתן האיחוד האירופי אישר העברת 37 מיליארד אירו מכספי קרן הייצוב האירופית לחלק מהמערכת הבנקאית בספרד, תשואות אג"ח הקצרות של המדינה ירדו קרוב לרמתן הנמוכה ביותר השנה. זהו צעד ראשון בדרך להבריא את המערכת הבנקאית כאשר התוכנית תכלול הפחתה עתידית של יותר מחצית מהמאזן של 4 הבנקים שיקבלו סיוע, פיטורים המוניים בענף, מחיקת מרבית אג"ח של הבנקים (שאינם Senior) וכמובן דילול מחזיקי המניות הנוכחיים של הבנקים. אנו ממליצים להגדיל את החשיפה ולהחזיק במשקל שוק באירופה (בהתאם למדד ה-MSCI World). כשבתוך היבשת נותנים משקל עודף לגרמניה ושבדיה.

יפן - כלכלת המדינה ממשיכה להתכווץ ובקצב מדאיג כאשר נכון לרבעון האחרון הקצב הינו 3.5% במונחים שנתיים. ראש הממשלה היפני קרא השבוע להמשיך בתוכנית תמריצים ככל שיידרש על מנת להוציא את הכלכלה היפנית ממיתון. אנו מותירים את המלצתנו להחזיק את יפן במשקל חסר (בהתאם למדד ה-MSCI World). כשאת החשיפה לשוק המניות ביפן אנו ממליצים לעשות על ידי נטרול המטבע.

ארה"ב - לפי ספר הבז' של הפד הפעילות הכלכלית התרחבה בשיעור מתון בשבועות האחרונים ב-12 המחוזות של הבנק. כצפוי סנדי פגעה בפעילות צפון מזרח המדינה. בנוסף, אי הוודאות סביב הצוק הפיסקאלי מעכבת במקצת את הרחבת הפעילות בידי מספר חברות והן מקפיאות הרחבת פעילות.

לאחרונה, פורסמו מקבץ נתונים חיוביים מארה"ב. הצמיחה עודכנה מעלה ל-2.7% כאשר הצפי עמד על 2% בלבד. מכירות מוצרים בני-קיימא נותר כמעט ללא שינוי באוקטובר (בניגוד לצפי להתכווצות) ועלו ב-2% ב-12 החודשים האחרונים. מחירי הבתים ב-20 הערים הגדולות (על פי מדד Case-Shiller) עלו ב-0.4% בספטמבר - חודש שמיני ברציפות של עלייה, וב-3% ב-12 החודשים האחרונים - טוב מהצפוי. מדד אמון הצרכנים עלה ל-73.7 נקודות בנובמבר, מעל התחזיות והרמה הגבוהה ביותר מאז תחילת 2008. מבחינת השווקים מדובר במשב רוח רענן ואופטימי כאשר פרסום פתרון לצוק הפיסקאלי עשוי להזניק ראלי סוף שנה. אנו מותירים את המלצתנו על החזקה במשקל שוק (בהתאם למדד ה-MSCI World)

קנדה ואוסטרליה - בחודש שעבר, קרן המטבע הודיעה שעקב עלייה בקצב הקניות של הדולר הקנדי והדולר האוסטרלי על ידי בנקים מרכזיים, ייתכן שהגיע זמן שהמטבעות ייחשבו בתור "reserve currency". לפי קרן המטבע, החזקות של אותם מטבעות על ידי בנקים מרכזיים עמדה על 310 מיליארד דולר ברבעון השני של השנה - שיא היסטורי. המשך הקניות שלהם על ידי בנקים מרכזיים אמור לתמוך אפילו עם מחירי הסחורות יתחילו לרדת. זוהי בשורה טובה וחשובה לשתי המדינות אשר כלכלתן תלויה מאוד בביקושים לסחורות ומחיריהן. אנו מותירים את המלצתנו לקנדה ולאוסטרליה במשקל שוק (בהתאם למדד ה MSCI World)

שווקים מתעוררים

ברזיל - נתוני התמ"ג שפורסמו שבוע שעבר הפתיעו לרעה כשהתמ"ג לרבעון השלישי עלה ב-0.9% לעומת צפי של 1.9%. בתגובה הריאל נחלש בכ-1.7% ורשם את הירידה היומית החדה ביותר מאז מאי 2009. הבנק המרכזי הותיר את הריבית על כנה ברמה של 7.25%. נרמז, שכרגע הבנק לא ימשיך עם הפחתות הריבית עקב שהשיפור בכלכלה והעלייה באינפלציה.

סין - מדד מנהלי הרכש בסין עלה בנובמבר ל-50.6 נקודות - זהו הנתון הגבוה ביותר בשבעת החודשים האחרונים. האינדיקטורים השונים מראים כי סין ממשיכה בכיוון של צמיחה אך כנראה שלא נחזה בקרוב בשיעורי צמיחה דו-ספרתיים.

הממשל הסיני החדש משדר נחישות להמריץ את הכלכלה, ואנו צופים כי ינקטו צעדים דרסטיים יותר מאשר ננקטו עד כה. אנו ממליצים על החזקה במשקל שוק ונותנים משקל יתר לברזיל (בהתאם למדדהMSCI World).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?

הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?

זיו סגל |
נושאים בכתבה פנסוניק סימנס

אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!

 

ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?

1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.

2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.

3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.

 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.