ישורת אחרונה, מי מבין 3 הענקיות תנצח במלחמה?
בשנים האחרונות העולם עובר מהפכה. שוק הסלולר, האינטרנט, המחשבים והבידור הביתי חווים שינויים בסדרי גודל היסטוריים. הסיפור הגדול, שצפוי בעוד מספר שנים להיות מעורב בכל אספקט בחיינו הוא תחילתה של המערכה הגדולה בין שלושת ענקי הטכנולוגיה על שליטה בשוק בשווי של מאות מיליארדי דולרים בשנה. הסיפור מתחיל מנסיעה לעבודה בבוקר ועד קניות המוצרים בסופר בערב.
אימפריות נופלות מהר
עד לפני מספר שנים, שוק הסלולר נשלט על ידי מעצמות נורדיות דוגמת נוקיה ואריקסון, שהיו חוד החנית בחדירה הגדולה של הטלפונים הסלולריים לחיינו. נוקיה שלטה בשוק העולמי ללא עוררין בעזרת מכשירים פשוטים, נוחים לשימוש ואמינים. מהפכת האייפון סימלה את תחילת שקיעתן של חברות הסלולר הותיקות, שלא ידעו להתאים עצמן לעולם החדש.
כיום, הסיפור הוא לא המכשיר אלא מערכת ההפעלה. מצד אחד, apple, היוצרת של הדור החדש והחברה ששינתה את העולם עם מכשיר ה-iPhone . אך היא לא לבד - Google, שעד לפני מספר נתפשה כשער לאינטרנט עם מנוע החיפוש שלה, שלחה זרועות ארוכות לתחומים אחרים, החל מדואר אלקטרוני (Gmail), שיתוף סרטים ומוזיקה (YouTube) וכמובן מערכת ההפעלה אנדרואיד - המערכת הנפוצה ביותר לטלפונים סלולריים וטאבלטים.
בניגוד לזו הראשונה, גוגל פועלת בצורת 'גן פתוח' ומספקת את המוח בלבד. את המכשירים עצמם היא משאירה לחברות אחרות, ובעיקר סמסונג הקוריאנית, שכיום נחשבת למתחרה הגדולה ביותר של Apple בתחום הניידים והטאבלטים. מהצד השני, אפל עובדת בצורה סגורה. המכשיר, מערכת ההפעלה והשירותים ניתנים כולם "בתוך הבית".
הענק הישן
לקרב הגדול בין שתי החברות (אפל וגוגל) נכנסה בשנה האחרונה הענקית השלישית מתחום הטכנולוגיה - Microsoft - שרק לפני עשור הייתה החברה הגדולה ביותר בעולם במונחי נתח שוק ונותרה קצת מאחור בשנים האחרונות. החברה, שולטת באופן מוחלט בתחום מערכות ההפעלה למחשבים ניידים ונייחים, אך איחרה לזהות את הטרנד הסלולרי והייתה מחוץ למשחק. כעת המצב מתחיל להשתנות - windows mobile 8 נכנס למערכה וסל המוצרים של מיקרוסופט בשיתוף Nokia החבוטה יצא בחודשים האחרונים ומנסה להשיג את דריסת הרגל בתחום שעד היום נשלט על ידי 2 הענקיות.
מהפכת ה-4.0
כעת, לאחר ששלושת הענקים נלחמים ראש בראש בתחום הסלולר והטאבלטים, מתחיל הסיפור האמיתי. לכל אחד מהם יש כיום מערכת הפעלה, טלפונים סלולריים, מחשבי כף יד, דפדפנים לגלישה באינטרנט, חנויות אינטרנטיות לרכישת אפליקציות והרבה מאוד כסף מזומן לרכישת פטנטים מחברות קטנות יותר. הסיפור האמיתי הוא מהפכת הדור הרביעי.
בזמן שרוב האנשים עדיין עוסקים בשאלה מה עדיף - אנדרואיד, IOS או בכלל windows 8, חושבות החברות כבר על העתיד הלא רחוק של הדור הרביעי בסלולר, זה שהולך להיות ה-game changer הגדול של השנים הקרובות.
מחשוב הענן שיתחיל לתפוס תאוצה רצינית יותר בשנים הקרובות יחד עם השתלבות טכנולוגיות מציאות מרובה ושידורי אינטרנט בפס סופר רחב, יאפשרו לחברות חדירה לתחומים חדשים, הדור החדש של ה-Apple TV ו- Google TV מאיים לעשות לטלוויזיה מה שהטלפונים החכמים עשו לשוק הסלולר.
Google, בעזרת Google glasses (פרויקט משקפי גוגל המפורסם), ינסו לשנות את האופן בו אנו רואים את העולם ומהירות האינטרנט תאפשר לעבור לאחסון ענן ותאפשר למחשבים להיות קלים יותר ולמידע זמין מקום על פני הרשת.
אז מי תנצח בקרב?
Apple - המותג החזק ביותר בעולם והחברה שמצליחה לשנות כל סקטור אליו היא נכנסת, מראה בשנתיים האחרונות מעט סימני הזדקנות וצריכה להיכנס לקרב הזה ללא הקפטן הבלתי מעורער שלה, סטיב ג'ובס.
Google - ענקית החיפוש שהפכה לתמנון מרובה זרועות שנוגעות בכל תחום בחיינו, אך עדיין לא הצליחה לפתח את החבילה המושלמת, דוגמת האייפון - מתבססת בייצור על קבלני משנה.
Microsoft הוותיקה, לאחר שנראה שכבר הפסידה בקרב, התעוררה ונותנת פייט ל-2 המתחרות הגדולות שלה ובונה על כך שאנשים יעדיפו לצאת מהבית עם אותה מערכת הפעלה שיש להם במחשב הביתי.
את התוצאות של הקרב הגדול בין החברות נוכל לקבוע רק בעוד מספר שנים, אך מהחידושים שיצאו לעולם בעקבות אותו הקרב אנחנו ללא ספק נהנה בשנים הקרובות.
לסיום לא נשאר לומר דבר חוץ מ- let's go rumble...
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
- 1.בית השקעות מוביל 26/11/2012 13:07הגב לתגובה זותעזוב את הסירה השוקעת ותבוא להוביל אצלינו א.ש חמסה
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
AI במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
"רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האופן בו מהפכת ה-AI חושפת את צוואר הבקבוק האמיתי של הכלכלה הגלובלית: תשתיות, עיבוד וקיבולת תעשייתית
הדיון בהתפתחות האבולוציונית של הבינה המלאכותית עבר לאחרונה מהשלב של "כמה ישתמשו?" לשלב של "מה המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש השוטף בטכנולוגיה החדשה והמהפכנית הזו". הסחורות התעשייתיות תופסות בדיון הזה נתח הולך וגובר. די להביט בגרף של תעודת הסל COPX Global X Copper Miners ETF 1.66% שכוללת את חברות כריית הנחושת הגדולות בעולם שעלתה ב 83% מתחילת השנה כדי להכיר בכך שההדף של המהפכה הטכנולוגית החדשה מגיעה למקומות רבים ורחוקים שחלקם היו נשכחים למדי במשך זמן רב.
בסוף 2025 שוק הסחורות התעשייתיות נראה פחות כמו עוד “סייקל” של ביקוש והיצע, ויותר כמו השתקפות של המציאות של הכלכלה הגלובלית. העולם גילה שוב שהחלק הפיזי של הצמיחה, מתכות, כימיקלים, ציוד חשמל כבד ותשתיות צומחת במקביל להתפתחות של הטכנולוגיה. אלא שכאן טמונה התזה המרכזית של האירוע הזה, שלא לומר מגה אירוע. לא די בכך שמדינה מסוימת מחזיקה באדמה נחושת, ליתיום או יסודות נדירים. הכוח האמיתי נמצא במקום שבו החומר עובר עיבוד והופך ליכולת תעשייתית שמספקת מוצר ביניים קריטי. מי ששולט ביכולת הזו, בזיקוק, בהפרדה, בטיהור ובייצור של חומרים מתקדמים, שולט בברז.
צוואר הבקבוק של העשור
כדי להבין למה זה הופך לצוואר הבקבוק של העשור, יש לבחון את המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש והפיתוח של הבינה המלאכותית. דאטה־סנטרים הם מפעלים של חשמל וקירור. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומי (IEA), צריכת החשמל של דאטה־סנטרים צפויה יותר מלהכפיל את עצמה עד 2030. בארה״ב דאטה־סנטרים צפויים להסביר כמעט מחצית מצמיחת הביקוש לחשמל עד 2030. המשמעות היא שבכל פעם שמדברים על “עוד שכבת מודלים”, בפועל מדברים על תוספת של עוד שכבת כבלים, שנאים, לוחות חשמל, מערכות קירור ומים. כאשר מערכת כזו גדלה כל כך מהר, היא לא נתקעת במחסור בנחושת בלבד, היא נתקעת ביכולת העיבוד ובקצב אספקת הציוד הכבד שמחבר בין החשמל לבין החישוב.
הנקודה הזו מסבירה למה נחושת הפכה שוב למדד הסנטימנט של הכלכלה הפיזית. העלייה החדה במחיר הנחושת (כמו גם במתכות תעשייתיות אחרות) הן עדות לכך שהשוק מתמחר את עלות ההרחבה של רשתות, תחבורה חשמלית ודאטה־סנטרים. אלא שכאן מגיע אחד האלמנטים הכי חשובים אשר ממחישים שהבעיה היא לא רק בסחורה, אלא בקיבולת התעשייתית. לשם דוגמה, זמני אספקה ממוצעים של שנאים לגנרטורי ענק הגיעו ברבעון השני ל 143 שבועות, לא רק בגלל הביקוש הגובר, אלא גם בגלל שבתוך ארה"ב אין די יכולת ייצור של שנאים.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי מקנזי, זה מסביר מדוע חיבורים לרשת מתארכים, פרויקטים נדחים, ולמה חברות ענק מוכנות לחתום על חוזי חשמל ארוכי טווח. כל זה יוצר חשש שמגבלות תשתית
וזמינות הופכות לבעיה אסטרטגית. הגרף המצורף ממחיש את הבעיה. האתגר אינו הימצאות מחצבים נדירים, אלא העדר היכולת לייצר, לעבד ולשלח אותם. הגרף מתאר את שיעור הריכוזיות שמוחזק בידי סין בשלבים שונים של הייצור והעיבוד של כמה סחורות חיוניות.
