מהיום יש אלטרנטיבה להוט ו-yes: ממיר ב-400 שקל ויש לכם 5 ערוצים
היום באופן רשמי נכנסת לתוקף רפורמת ה- Digital Terrestrial Television (או בקיצור - DTT), כלומר תחילת שידורי הניסיון המכונים, 'עידן+' (ערוצים ישראליים דיגיטליים נגישים). אשר במסגרתה נוכל לוותר על התשלום החודשי להוט ול-yes (מקבוצת בזק) ותוכלו לצפות בחמישה ערוצים חינם ללא תשלום נוסף וללא התחייבות לאף חברת תקשורת, מדובר בערוצים: 1, 2, 10, 33 ו- 99. כל זאת באמצעות רכישת ממיר דיגיטלי בתשלום חד פעמי של 400 שקל, את הממיר ניתן לרכוש בכל רשתות החשמל והאלקטרוניקה, ובכך תוכלו לחסוך מאות שקלים בחודש.
מדובר בממיר המתחבר לטלוויזיה ולחשמל אשר באמצעותו ניתן לצפות בערוצים בממיר דיגיטלי אשר מאפשר קליטה באיכות טובה וללא הפרעות וזאת ללא חיבור כלשהו של אינטרנט, קו טלפון, כבלים או לווין כמו שיש היום. הממיר מתאים בעיקר לאלו שאינם צופים הרבה בטלוויזיה, או לאלו אשר אינם צופים בערוצים הנלווים אלא בעיקר צופים בערוצים 1, 2 ו-10 חשוב להגיד כי במידה ואתם עוברים לממיר החדש, יש לרכוש ממיר לכל טלוויזיה.
על הממירים להיות מותאמים לקליטת שידורים אלו, ולכן יש לבדוק בעת הרכישה כי הם תואמים את המאפיינים הטכניים להלן: מתאים למערך דיגיטלי-קרקעי בסטנדרט DVB-T בלתי מוצפן תומך בדחיסת תמונה MPEG-4 תומך בכתוביות סמויות תומך בתקן דחיסת השמע HE ACC+V2 תומך במדריך תכניות (EPG) אנטנה אקטיבית וכולל שלט רחוק.
למי שמעוניין לרכוש ממירים משודרגים יותר בעלי איכות שידור גבוהה יותר המחירים נעים בין 600-1,000 שקל. כאשר עם הזמן ימכרו ממירים מובנים בתוך מכשירי אלקטרוניקה כגון DVD, טלוויזיות LCD או פלזמה.
על פי הסיכום בין הרשות השנייה לאוצר, הממיר החדש יסובסד על ידי משרד האוצר בהיקף של כ-40 מיליון שקל. את סבסוד זה יקבלו משפחות מיעוטי יכולת בעלות של 200 שקל בלבד. ההנחה תינתן, ככל הנראה, באמצעות שובר הנחה שיקבל משק בית שעומד במבחן הכנסה אשר ייקבע על פי נתוני הביטוח הלאומי, או באמצעות החזר לזכאים שרכשו את הממיר במחיר מלא. עד כה לא ברור מי יהיה זכאי לסבסוד זה, ושירות זה עדיין מחכה להחלטת הרשות השנייה.
חשוב לציין כי המעבר לממיר אינו מתאים לכל אחד, אם אתם צופים בערוצי הספורט ונעזרים כ'בייביסיטר' בערוצי הילדים או נוהגים לצפות בסדרות קבועות אשר נמצאות בעיקר בחברות הכבלים והלווין. בנוסף, רבים מאיתנו נמצאים בתקופת התחייבות לחברות הלוויין ולשם עזיבה תאלצו לשלם קנס אשר לעיתים אינו שווה לעזוב אותו בטרם עת.
הרשות השנייה הודיעה הבוקר כי "בתקופת שידורי הניסיון, תבחן הרשות השנייה את רמת השידור ומידת הקליטה ברחבי הארץ על מנת לאתר קשיים ושיבושים בקליטה באזורים שונים. עוד ציינו הרשות השנייה, כי "ניתן יהיה לעדכן באמצעות אתר הרשות לגבי שיבושים אם יהיו".
התרסקות מטוס (צילום מסך)בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.
