מהיום יש אלטרנטיבה להוט ו-yes: ממיר ב-400 שקל ויש לכם 5 ערוצים
היום באופן רשמי נכנסת לתוקף רפורמת ה- Digital Terrestrial Television (או בקיצור - DTT), כלומר תחילת שידורי הניסיון המכונים, 'עידן+' (ערוצים ישראליים דיגיטליים נגישים). אשר במסגרתה נוכל לוותר על התשלום החודשי להוט ול-yes (מקבוצת בזק) ותוכלו לצפות בחמישה ערוצים חינם ללא תשלום נוסף וללא התחייבות לאף חברת תקשורת, מדובר בערוצים: 1, 2, 10, 33 ו- 99. כל זאת באמצעות רכישת ממיר דיגיטלי בתשלום חד פעמי של 400 שקל, את הממיר ניתן לרכוש בכל רשתות החשמל והאלקטרוניקה, ובכך תוכלו לחסוך מאות שקלים בחודש.
מדובר בממיר המתחבר לטלוויזיה ולחשמל אשר באמצעותו ניתן לצפות בערוצים בממיר דיגיטלי אשר מאפשר קליטה באיכות טובה וללא הפרעות וזאת ללא חיבור כלשהו של אינטרנט, קו טלפון, כבלים או לווין כמו שיש היום. הממיר מתאים בעיקר לאלו שאינם צופים הרבה בטלוויזיה, או לאלו אשר אינם צופים בערוצים הנלווים אלא בעיקר צופים בערוצים 1, 2 ו-10 חשוב להגיד כי במידה ואתם עוברים לממיר החדש, יש לרכוש ממיר לכל טלוויזיה.
על הממירים להיות מותאמים לקליטת שידורים אלו, ולכן יש לבדוק בעת הרכישה כי הם תואמים את המאפיינים הטכניים להלן: מתאים למערך דיגיטלי-קרקעי בסטנדרט DVB-T בלתי מוצפן תומך בדחיסת תמונה MPEG-4 תומך בכתוביות סמויות תומך בתקן דחיסת השמע HE ACC+V2 תומך במדריך תכניות (EPG) אנטנה אקטיבית וכולל שלט רחוק.
למי שמעוניין לרכוש ממירים משודרגים יותר בעלי איכות שידור גבוהה יותר המחירים נעים בין 600-1,000 שקל. כאשר עם הזמן ימכרו ממירים מובנים בתוך מכשירי אלקטרוניקה כגון DVD, טלוויזיות LCD או פלזמה.
על פי הסיכום בין הרשות השנייה לאוצר, הממיר החדש יסובסד על ידי משרד האוצר בהיקף של כ-40 מיליון שקל. את סבסוד זה יקבלו משפחות מיעוטי יכולת בעלות של 200 שקל בלבד. ההנחה תינתן, ככל הנראה, באמצעות שובר הנחה שיקבל משק בית שעומד במבחן הכנסה אשר ייקבע על פי נתוני הביטוח הלאומי, או באמצעות החזר לזכאים שרכשו את הממיר במחיר מלא. עד כה לא ברור מי יהיה זכאי לסבסוד זה, ושירות זה עדיין מחכה להחלטת הרשות השנייה.
חשוב לציין כי המעבר לממיר אינו מתאים לכל אחד, אם אתם צופים בערוצי הספורט ונעזרים כ'בייביסיטר' בערוצי הילדים או נוהגים לצפות בסדרות קבועות אשר נמצאות בעיקר בחברות הכבלים והלווין. בנוסף, רבים מאיתנו נמצאים בתקופת התחייבות לחברות הלוויין ולשם עזיבה תאלצו לשלם קנס אשר לעיתים אינו שווה לעזוב אותו בטרם עת.
הרשות השנייה הודיעה הבוקר כי "בתקופת שידורי הניסיון, תבחן הרשות השנייה את רמת השידור ומידת הקליטה ברחבי הארץ על מנת לאתר קשיים ושיבושים בקליטה באזורים שונים. עוד ציינו הרשות השנייה, כי "ניתן יהיה לעדכן באמצעות אתר הרשות לגבי שיבושים אם יהיו".
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
