ברודקום
צילום: טוויטר
דוחות

הבינה המלאכותית עושה זאת שוב - ברודקום מזנקת 15% לאחר הדוחות

ההכנסות מבינה מלאכותית זינקו ב-220% בשנה האחרונה ל-12.2 מיליארד דולר, ולדברי המנכ"ל התחום מהווה הזדמנות "מאסיבית" עבור החברה בשלוש השנים הבאות בשוק שיצמח להיקף של 60 עד 90 מיליארד דולר
גיא טל |

ענקית השבבים ברודקום BROADCOM INC דווחה ביום חמישי לאחר המסחר על תוצאות הרבעון השלישי של שנת 2024, היכתה את התחזיות וסיפקה תחזית טובה להמשך. המניה מזנקת במסחר המאוחר בעד 15%, והיא מתקרבת לשווי שוק של טריליון דולר. לקריאה נוספת: >>> בין אפל לגוגל: ברודקום מגיעה לדוחות במומנטום חיובי אך עם סימני שאלה על פי הדוחות החברה הרוויחה 1.42 דולר למניה ואילו בוול סטריט ציפו ל-1.39 דולר. ההכנסות הסתכמו ב-14.05 מיליארד דולר, קרוב לציפיות להכנסות של 14.07 מיליארד דולר. החברה דווחה כי היא מצפה להכנסות של 14.6 מיליארד דולר ברבעון הבא, כנגד ממוצע תחזיות האנליסטים שעומד על 14.55 מיליארד דולר. חטיבת פתרונות השבבים של החברה הכניסה ברבעון האחרון 8.2 מיליארד דולר ואילו חטיבת תשתיות התכונה ייצרה הכנסות של 5.8 מיליארד דולר. הרווח הגולמי היה 9.09 מיליארד דולר לעומת צפי האנליסטים ל-8.97 מיליארד דולר. לאור העליה בתזרים המזומנים החברה מעלה את הדיבידנד הרבעוני ב-11% ל-59 סנט למניה. זוהי השנה ה-14 ברציפות שהחברה מעלה את הדיבידנד.  כפי שניתן לראות, ברודקום אמנם עקפה את התחזיות, אך לא בצורה דרמטית, ואכן מיד לאחר פרסום הדוחות מניית החברה נסחרה כמעט ללא שינוי, אולם שיחת הוועידה שלאחר הדוחות סיפקה את הכותרות שהזיזו את המניה בגדול. גולת הכותרת ללא ספק היא ההכנסות משבבי הבינה המלאכותית - "הרווח מ-AI גדל ב-220% משנה לשנה" מסר מנכ"ל החברה הוק טאן. סך ההכנסות מתחום הבינה המלאכותית במהלך השנה הפיסקלית האחרונה הסתכמו ב-12.2 מיליארד דולר. אל יותר מהצמיחה בתחום שהשתקפה בדוחות הרבעון, וכבר הייתה ידועה, הצפי לעתיד הוא מה שהלהיב את המשקיעים. טאן אמר כי הבינה המלאכותית מהווה הזדמנות "מאסיבית" עבור ברודקום במהלך שלוש השנים הבאות. לדבריו לחברה יש 3 קונים בהיקף רחב, כשהוא מתייחס לשלוש ענקיות הענן - גוגל, אמזון ומיקרוסופט. הוא מעריך ששוק המאיצים והרשתות לבינה מלאכותית יגיע להיקף של 60 עד 90 מיליארד דולר בשנת 2027. "אנחנו ממוקמים היטב כדי להשיק הובלה בנתח השוק בהזדמנות הזו, ומצפים שנראה עלייה חזקה מבסיס ההכנסות שלנו מבינה מלאכותית בשנת 2024 שהייתה 12.2 מיליארד דולר. בנוסף, שתי לקוחות ענק נוספים מפתחים כעת שבבים ביחד עם החברה, לדברי המנכ"ל.  ברודקום פעילה במגוון תחומים בתעשיית השבבים ביניהם רשתות, איחסון שרתים, ועוד. כמה מהשבבים שהחברה מייצרת קשורים ליישומים מתחום הבינה המלאכותית, כך שגם היא בין הנהנים מהתפתחות התחום. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


חתימת הסכם פאקס סיליקה. קרדיט: משרד רוה"מחתימת הסכם פאקס סיליקה. קרדיט: משרד רוה"מ

ישראל מצטרפת ל-Pax Silica כשחקנית ליבה באקוסיסטם ה-AI הגלובלי

ישראל מצטרפת לקואליציית Pax Silica, יוזמה אמריקאית חדשה שמבקשת לעצב מחדש את שרשראות האספקה של עידן הבינה המלאכותית, ולבסס סדר כלכלי וטכנולוגי חדש המבוסס על אמון, חדשנות וביטחון כלכלי

רן קידר |
נושאים בכתבה AI פאקס סיליקה

ישראל מצטרפת לקואליציית Pax Silica, יוזמה אמריקאית חדשה שמבקשת לעצב מחדש את שרשראות האספקה של עידן הבינה המלאכותית, ולבסס סדר כלכלי וטכנולוגי חדש המבוסס על אמון, חדשנות וביטחון כלכלי. הצטרפותה של ישראל ליוזמה, שנחשפה בוועידה בינלאומית בוושינגטון בהשתתפות תשע מהמדינות המובילות בעולם בטכנולוגיה ובשבבים, מהווה הכרה רשמית במעמדה של ישראל כשחקנית ליבה באקוסיסטם ה-AI הגלובלי, לא רק כ"אומת סטארט-אפ", אלא כמדינה בעלת נכסים אסטרטגיים בשרשרת הערך העולמית של טכנולוגיות מתקדמות.

בוועידה, שהתקיימה ביום שישי, השתתפו נציגים מארצות הברית, יפן, דרום קוריאה, סינגפור, הולנד, בריטניה, איחוד האמירויות, אוסטרליה - וישראל. זהו חוד החנית של המדינות שמארחות את החברות, ההון והתשתיות הקריטיות ביותר לתעשיית השבבים, הדאטה וה-AI העולמית.

הזווית הישראלית: נכס אסטרטגי בעידן של תחרות טכנולוגית

בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, ייצג את ישראל בוועידה ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ’ אבי שמחון, לצד הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון וראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, ארז אסקל.

עבור ישראל, ההצטרפות ל-Pax Silica אינה מהלך סמלי בלבד. היא משקפת אינטרס כלכלי וביטחוני עמוק: שילוב יכולות ה-AI, הסייבר, האלגוריתמיקה והחדשנות הישראלית בתוך מסגרות בינלאומיות שמבקשות לצמצם תלות בשרשראות אספקה פגיעות ולחזק שותפויות בין מדינות "אמינות".

ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון: "הצטרפות ישראל ליוזמת Pax Silica בהובלת ארצות הברית היא תעודת כבוד למדינת ישראל ולתעשיית ההייטק הישראלית, הנחשבת למובילה עולמית בתחומי החדשנות והבינה המלאכותית. יחד עם שותפינו הבינלאומיים, אנו פועלים לבצר את תעשיית ה-AI הגלובלית, לחזק את עמידות שרשראות האספקה ולהבטיח את השגשוג הכלכלי והביטחוני של המדינות המשתתפות ואזרחיהן".