שי גינפינג נשיא סין
צילום: פייסבוק

משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש

האיגוד הסיני לעסקים קטנים ובינוניים מצביע על שני גורמים עיקריים למשבר: ביקוש חלש בשוק המקומי וחוסר ודאות בסביבה העסקית הבינלאומית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סין עסקים קטנים

המשבר הכלכלי בסין ממשיך להכות בעסקים הקטנים, כאשר בעלי עסקים רבים מדווחים על הידרדרות במצבם מאז תחילת השנה. למרות התמריצים של הממשלה הסינית, נראה כי ההקלות טרם מחלחלות לשטח. מדד העסקים הקטנים והבינוניים של סין (SMEDI) המשיך לרדת בחודש ספטמבר, עם ירידה של 0.1 נקודות, ועומד כעת על 88.8 נקודות - הרבה מתחת לרף ה-100 נקודות המסמל יציבות כלכלית. 

האיגוד הסיני לעסקים קטנים ובינוניים מצביע על שני גורמים עיקריים למשבר: ביקוש חלש בשוק המקומי וחוסר ודאות בסביבה העסקית הבינלאומית. הארגון קורא לממשלה לנקוט בצעדים נוספים לעידוד הצריכה וההשקעות. "העניין פשוט מאוד," אומרת וואנג יואנלי, בעלת בית קפה ומאפייה בשנגחאי. "הכל מתחיל ונגמר בכמות האנשים שנכנסים לחנות. השאלה היא האם יש לאנשים כסף ורצון להוציא אותו."

מדד מנהלי הרכש של קאישין (Caixin PMI), שנחשב למדד אמין במיוחד לבחינת מצב העסקים הקטנים, נמצא אף הוא בקושי מעל לקו המים. המדד מצביע על התכווצות מתמשכת בפעילות העסקית. וואנג ז'ה, כלכלן בכיר בקבוצת קאישין, מתריע כי שוק העבודה נמצא תחת לחץ מתמשך, רמות המחירים נמוכות, והביקוש מחו"ל חלש - מה שמשקף את המצב הכלכלי העולמי הרעוע.

מדדי השירותים הרשמיים של סין, הן של הממשלה והן של קאישין, מראים ירידה עקבית מתחילת השנה. המדדים מתקרבים מסוכנת לנקודת ה-50, שמתחתיה מתחילה התכווצות כלכלית.

ז'ונג וייי, סוחר רכבים משומשים בן 58, סיפר כי המכירות, שכבר היו חלשות מאז הקורונה, המשיכו להידרדר השנה. "בעבר היו סובסידיות ממשלתיות לרכישת רכבים," הוא מסביר. "אנשים רצו רכב חדש ואולי גם רכב משומש לילדים. היום הלקוחות פשוט מסתדרים עם פחות."

 

משבר הנדל"ן

משבר הנדל"ן בסין מהווה גורם משמעותי בירידה בכוח הקנייה. ז'ונג עצמו חווה ירידת ערך בשתי הדירות שבבעלות משפחתו בשלוש השנים האחרונות. "כל החסכונות שלנו מושקעים שם," הוא אומר, ומציין כי רבים מלקוחותיו לשעבר נמצאים במצב דומה.

סוחרי המסחר האלקטרוני חוששים גם הם לגבי העתיד, במיוחד לאור בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית. הצעתו להטיל מכס של 60% על כל הסחורות מסין מעוררת חששות כבדים. יאנג טואוג'ון, סוחר מקוון המוכר מוצרי קוסמטיקה ואביזרי טלפון בפלטפורמות סיניות שונות וגם בטמו (Temu), הזרוע הבינלאומית של פינדואודואו, מביע חשש מהשפעות אפשריות של מדיניות טראמפ על העסק שלו.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

התמריצים של סין

בחודש אוקטובר הכריזה סין על צעדי תמריץ מוניטריים ופיסקליים, שהובילו לעלייה בשווקי המניות ביבשת ובהונג קונג. עם זאת, הפרטים המלאים של התוכנית לא פורסמו באופן מיידי. מאוחר יותר, הרשויות הסיניות חשפו תוכנית פיננסית בהיקף של 1.4 טריליון דולר, שנועדה לתמוך בכלכלה השנייה בגודלה בעולם, כשבמרכזם העלאת תקרת החוב של הממשלים המקומיים ב-840 מיליארד דולר והקצאת 560 מיליארד דולר נוספים לתקציב אג"ח מקומי חדש. 

עם זאת, סוחרים כמו ז'ונג אינם מחכים לסיוע ממשלתי. "אני לא יכול לשבת ולחכות שהסביבה העסקית תשתפר מעצמה," אמר ז'ונג. "אני חייב לקצץ בעלויות או להקטין את העסק בעצמי." בעלי העסקים הקטנים בסין מדגישים כי הם זקוקים לפתרונות מיידיים ומעשיים, ולא רק להבטחות ותוכניות ארוכות טווח. הם מציינים כי ללא שיפור משמעותי בביקוש הצרכני ובאמון הציבור, יהיה קשה מאוד להתאושש.

אחד האתגרים המרכזיים שהתוכנית מנסה להתמודד עמו הוא משבר החוב העמוק במחוזות המדינה. לפי נתוני קרן המטבע הבינלאומית, החוב המצטבר של המחוזות ממיזמי תשתית הגיע לסכום עצום של 60 טריליון יואן, המהווים כ-47.6% מהתמ"ג הסיני. התוכנית החדשה מציעה פתרון בדמות החלפת חובות נסתרים באג"ח ממשלתיות פתוחות, במטרה לייצר שקיפות ויציבות פיננסית גדולה יותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

שתילי מריחואנה סמים
צילום: דוברות המשטרה

עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות

ממשל טראמפ מגדיר את הקרטלים כ"איום טרור" ומשקיע מיליארדי דולרים בטכנולוגיות צבאיות מתקדמות, אך היעילות מוטלת בספק

ענת גלעד |
נושאים בכתבה רחפנים טראמפ

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפך את המאבק בסחר בסמים לאחת הסוגיות הביטחוניות המרכזיות של ממשלו השני, תוך הגדרת קרטלי הסמים כ"ארגוני טרור זרים" באופן רשמי. הוראת הנשיאות EO 14157, שנחתמה בינואר, מאפשרת שימוש בכוח צבאי ישיר נגד ארגונים כמו קרטל סינאלווה, CJNG, קרטל המפרץ וקבוצות נוספות בוונצואלה, האיטי ואל סלווודור. ההגדרה הזו, שמבוססת על מודל "המלחמה בגלובלי טרור" מ-2001, הובילה להכרזה על שמונה ארגונים כ-FTOs (Foreign Terrorist Organizations) ב-20 בפברואר על ידי מחלקת המדינה. מדיניות זו יצרה זריקת ענק לתעשיית הטכנולוגיה הביטחונית: חברות שפיתחו בעבר מערכות נגד סין, רוסיה או חמאס מתאימות כעת את המוצרים שלהן למה שמכונה "נרקו-טרור", שילוב של סחר בסמים, אלימות מאורגנת, הלבנת הון וסחר נשק בינלאומי. תקציבי הביטחון הפנימי והימי גדלו ב-15% ב-2025, עם דגש כבד על מערכות אוטונומיות, רחפנים וניתוח בינה מלאכותית, כחלק מחוק "One Big Beautiful Bill Act" (OBBBA) שהתקבל ביולי  ומגדיל את ההוצאה על אכיפה בגבול למעל 10 מיליארד דולר.

הזירה העיקרית היא הים הקריבי והאוקיינוס השקט הדרומי. משמר החופים (USCG) והצי האמריקאי מגבירים נוכחות עם ספינות, מטוסי סיור ורחפנים ארוכי טווח, במטרה לחסום את זרם הפנטניל, הקוקאין והמתאמפטמינים. מתחילת השנה בוצעו מעל 20 תקיפות חמושות על כלי שיט חשודים שבהן נהרגו מעל 80 איש. רוב התקיפות בוצעו על ידי מסוקים ורחפנים חמושים, כולל תקיפה ראשונה ב-2 בספטמבר על סירת מירוץ וונצואלית שבה נהרגו 11 אנשים, אותה תוארה כשייכת לקבוצת טרן דה ארגואה. הממשל מציג את הנתונים כהצלחה, עם תפיסות בשווי 1.5 מיליארד דולר, אך דוחות עצמאיים מראים שזרם הסמים דווקא עלה ב-10% השנה, בעיקר בגלל מעבר לנתיבים יבשתיים, מנהרות ומעבר דרך נמלי כניסה רשמיים. 

החלוץ: רחפן אחד שווה עשר ספינות

חברת Shield AI האמריקאית היא הדוגמה הבולטת ביותר. רחפן ה-VBAT שלה, שמסוגל לטוס מעל 1,000 מיילים רצופים, לשאת חיישנים מתקדמים ולפעול אוטונומית 10 שעות, מחליף למעשה צי שלם של ספינות סיור קטנות, תוך הפחתת עלויות תפעול ב-70%. מאז תחילת 2025 הרחפנים של Shield איתרו סמים בשווי של יותר ממיליארד דולר, בעיקר בנתיבי הים הקריביים והפסיפי, כולל פריסה ראשונית במבצע Pacific Viper באוגוסט. חוזה הרכש הראשוני מ-2024 (200 מיליון דולר) הורחב משמעותית השנה, והמשמר מתכנן לפרוס מאות יחידות לאורך הגבול הימי עם מקסיקו עד סוף השנה, כולל אינטגרציה עם לוויינים ומערכות AI לזיהוי אוטומטי. עם זאת, נתונים רשמיים מראים שרחפנים וטכנולוגיה אוטונומית אחראים רק לכ-20% מהתפיסות בלבד; 80% עדיין מבוססים על מודיעין אנושי מסורתי, כולל מודיעין משותף עם קולומביה ומקסיקו. החברה, שגייסה 500 מיליון דולר בהשקעות פרטיות, מתמודדת עם אתגרים רגולטוריים סביב שימוש אוטונומי, כולל תקרית ב-2023 שבה נפצע חייל באימון.

המחסור הכרוני בכוח אדם במשמר החופים (כ-12% מתחת למכסה מאז 2020) מאלץ אוטומציה מואצת. התקציב לשנת 2025 כולל 4 מיליארד דולר לספינות סיור חדשות, 400 מיליון דולר לרובוטיקה ו-6 מיליארד דולר לטכנולוגיות גבול (טכנולוגיות למניעת כניסות והברחות). המטרה המוצהרת: הגדלת יעילות ב-30%. המבקרים טוענים שהכסף מופנה לפרויקטים יוקרתיים במקום לתחזוקת הספינות הישנות, שחלקן סובלות משחיקה כרונית ומחסור בחלפים. דוח CSIS מנובמבר 2025 מציין כי למרות ההשקעות, שיעור התפיסות הכולל נותר נמוך מ-10% מזרם הסמים, בעיקר בגלל הסתמכות יתר על טכנולוגיה ללא אימון מספיק לצוותים.