הפד צפוי להוריד ריבית היום, אך האינפלציה עלולה לחזור לעלות
הפדרל ריזרב צפוי להוריד היום את הריבית ב- 0.25 אחוז , צעד שמגיע לאחר הפחתה של 0.5% בחודש ספטמבר ל-4.75%-5%. ההחלטה על ההפחתה היא לא וודאית, אבל הסיכויים מאוד גבוהים, כשההפחתה מתחברת לאמירות ולטון שמגיע מהפד' והיא חלק ממאמצי הבנק המרכזי לתמוך בכלכלה בשעה שמזג האוויר הכלכלי ממשיך להשתנות. עם זאת, בעוד שההורדה נועדה להקל על הלווים ולעודד את הצמיחה, האינפלציה שהחלה לעלות מחדש בעקבות הבטחותיו הכלכליות של דונלד טראמפ, עשויה להטיל ספק בהמשך מדיניות הריבית של הפד ולהאט את הקצב בצעדים הבאים.
ערפל לגבי ההחלטות הבאות
הפחתת הריבית של הפדרל ריזרב, שמתרחשת לאחר ירידה משמעותית ברמות האינפלציה ב-2023 ומתחילת השנה לקצב של 2.4%, מתבצעת בזמן שבו הסימנים הכלכליים מעורבים. מצד אחד, הצמיחה הכלכלית נותרה יציבה, עם עלייה בהוצאות הצרכנים, במיוחד מצד אוכלוסיות בעלות הכנסות גבוהות.
מצד שני, השוק מצביע על עלייה חדה בתשואות האג"ח ארוכות הטווח, מה שמצביע על חששות לגבי עלויות האשראי בעתיד. הגורם המסתורי והבלתי צפוי הוא מדיניותו הכלכלית של טראמפ, שכוללת תוכניות להכבדת המיסים על סחורות מיובאות וצעדים נוספים שעלולים להאיץ את האינפלציה. התוצאה היא תמונה כלכלית מעורפלת, שבה הפד עשוי להיתקל בקשיים להמשיך בקו ההפחתות ללא חשש מהשפעות שליליות.
בהתאם לכך, ישנם גם סימנים לכך שההפחתה הצפויה בריבית היום לא בהכרח תביא לתוצאה המיוחלת בשוק. הריבית האפקטיבית אמנם צפויה לרדת, אך ההשפעה של צעד זה על עלויות האשראי תהיה מוגבלת, מכיוון שהשוק כבר מתמחר את הציפייה לעליית אינפלציה ותקציב פדרלי מוגדל בעקבות הצעות טראמפ.
מי אמר אינפלציה?
ההורדה הצפויה בריבית של הפד , אם אכן תבוצע היום, היא צעד שמוביל את הכלכלה האמריקאית לשמירה על הצמיחה הכלכלית, אך היא לא נטולת סיכונים. הורדת ריבית, שמטרתה להוזיל את האשראי ולהגביר את הצריכה, עשויה להיתקל בקושי להתממש בצורה מוצלחת על רקע עלייה מחודשת באינפלציה. על פי התחזיות, המדיניות של טראמפ, הכוללת הצעות למכסים גבוהים על סחורות מיובאות והגברת המיסים על סחורות מסין ומקסיקו, צפויה להפעיל לחצים אינפלציוניים נוספים. כל זה מציב את הפדרל ריזרב בפני דילמה: מצד אחד, הוא רוצה להקל על הלווים ולתמוך בצמיחה, אך מצד שני, העלייה בעלויות מחירים עשויה להוביל לאינפלציה גבוהה יותר ממה שהוא רוצה לראות.
בנוסף, מדיניות זו לא פועלת בוואקום. המשמעות של הורדת ריבית לא תמיד מתממשת בצורה חלקה בשוק. שוק האג"ח מציב אתגר נוסף, כשמשקיעים מתחילים להעריך את הסיכויים להאטה כלכלית ולעליית אינפלציה, מה שמוביל לעליית תשואות האג"ח וכתוצאה מכך לעלויות מימון גבוהות יותר. את ההשפעה הזו מרגישים ישירות הצרכנים, שכבר מוצאים את עצמם מתמודדים עם עלויות גבוהות יותר להלוואות, משכנתאות ורכישת רכבים.
כפי שנראה, הצעד של הפד הוא רק אחד מהצעדים במאבק הכלכלי המורכב שמוביל את הכלכלה האמריקאית בתקופה הזו. הממשלה האמריקאית, במיוחד תחת טראמפ, צפויה להחמיר את מצב האינפלציה עם הצעות כלכליות שיעודדו עלייה במחירים, ובכך יעמדו למבחן המדיניות המוניטרית של הפד. כל החלטה שיתקבלו בשלב הקרוב תהיה חייבת לקחת בחשבון את המשקל הכלכלי של המהלכים הפיסקליים והמוניטריים גם יחד.
- הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
- האם ספייסX תהיה חברה של טריליון דולר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
נקודת המפנה
- 1.י 07/11/2024 13:27הגב לתגובה זו"חששות" ו- "פחד". כל כתבה שאין בה אחת מהמילים- לא שווה..
מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
עושר היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"
חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -5.4% נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.
הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.
על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?
אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.
