הפד צפוי להוריד ריבית היום, אך האינפלציה עלולה לחזור לעלות
הפדרל ריזרב צפוי להוריד היום את הריבית ב- 0.25 אחוז , צעד שמגיע לאחר הפחתה של 0.5% בחודש ספטמבר ל-4.75%-5%. ההחלטה על ההפחתה היא לא וודאית, אבל הסיכויים מאוד גבוהים, כשההפחתה מתחברת לאמירות ולטון שמגיע מהפד' והיא חלק ממאמצי הבנק המרכזי לתמוך בכלכלה בשעה שמזג האוויר הכלכלי ממשיך להשתנות. עם זאת, בעוד שההורדה נועדה להקל על הלווים ולעודד את הצמיחה, האינפלציה שהחלה לעלות מחדש בעקבות הבטחותיו הכלכליות של דונלד טראמפ, עשויה להטיל ספק בהמשך מדיניות הריבית של הפד ולהאט את הקצב בצעדים הבאים.
ערפל לגבי ההחלטות הבאות
הפחתת הריבית של הפדרל ריזרב, שמתרחשת לאחר ירידה משמעותית ברמות האינפלציה ב-2023 ומתחילת השנה לקצב של 2.4%, מתבצעת בזמן שבו הסימנים הכלכליים מעורבים. מצד אחד, הצמיחה הכלכלית נותרה יציבה, עם עלייה בהוצאות הצרכנים, במיוחד מצד אוכלוסיות בעלות הכנסות גבוהות.
מצד שני, השוק מצביע על עלייה חדה בתשואות האג"ח ארוכות הטווח, מה שמצביע על חששות לגבי עלויות האשראי בעתיד. הגורם המסתורי והבלתי צפוי הוא מדיניותו הכלכלית של טראמפ, שכוללת תוכניות להכבדת המיסים על סחורות מיובאות וצעדים נוספים שעלולים להאיץ את האינפלציה. התוצאה היא תמונה כלכלית מעורפלת, שבה הפד עשוי להיתקל בקשיים להמשיך בקו ההפחתות ללא חשש מהשפעות שליליות.
בהתאם לכך, ישנם גם סימנים לכך שההפחתה הצפויה בריבית היום לא בהכרח תביא לתוצאה המיוחלת בשוק. הריבית האפקטיבית אמנם צפויה לרדת, אך ההשפעה של צעד זה על עלויות האשראי תהיה מוגבלת, מכיוון שהשוק כבר מתמחר את הציפייה לעליית אינפלציה ותקציב פדרלי מוגדל בעקבות הצעות טראמפ.
מי אמר אינפלציה?
ההורדה הצפויה בריבית של הפד , אם אכן תבוצע היום, היא צעד שמוביל את הכלכלה האמריקאית לשמירה על הצמיחה הכלכלית, אך היא לא נטולת סיכונים. הורדת ריבית, שמטרתה להוזיל את האשראי ולהגביר את הצריכה, עשויה להיתקל בקושי להתממש בצורה מוצלחת על רקע עלייה מחודשת באינפלציה. על פי התחזיות, המדיניות של טראמפ, הכוללת הצעות למכסים גבוהים על סחורות מיובאות והגברת המיסים על סחורות מסין ומקסיקו, צפויה להפעיל לחצים אינפלציוניים נוספים. כל זה מציב את הפדרל ריזרב בפני דילמה: מצד אחד, הוא רוצה להקל על הלווים ולתמוך בצמיחה, אך מצד שני, העלייה בעלויות מחירים עשויה להוביל לאינפלציה גבוהה יותר ממה שהוא רוצה לראות.
בנוסף, מדיניות זו לא פועלת בוואקום. המשמעות של הורדת ריבית לא תמיד מתממשת בצורה חלקה בשוק. שוק האג"ח מציב אתגר נוסף, כשמשקיעים מתחילים להעריך את הסיכויים להאטה כלכלית ולעליית אינפלציה, מה שמוביל לעליית תשואות האג"ח וכתוצאה מכך לעלויות מימון גבוהות יותר. את ההשפעה הזו מרגישים ישירות הצרכנים, שכבר מוצאים את עצמם מתמודדים עם עלויות גבוהות יותר להלוואות, משכנתאות ורכישת רכבים.
כפי שנראה, הצעד של הפד הוא רק אחד מהצעדים במאבק הכלכלי המורכב שמוביל את הכלכלה האמריקאית בתקופה הזו. הממשלה האמריקאית, במיוחד תחת טראמפ, צפויה להחמיר את מצב האינפלציה עם הצעות כלכליות שיעודדו עלייה במחירים, ובכך יעמדו למבחן המדיניות המוניטרית של הפד. כל החלטה שיתקבלו בשלב הקרוב תהיה חייבת לקחת בחשבון את המשקל הכלכלי של המהלכים הפיסקליים והמוניטריים גם יחד.
- נייקי מתחזקת 3%, מיקרון 1.2%; אינטל נחלשת 1.6% - המדדים נסחרים ביציבות
- אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
נקודת המפנה
- 1.י 07/11/2024 13:27הגב לתגובה זו"חששות" ו- "פחד". כל כתבה שאין בה אחת מהמילים- לא שווה..
סטארפייטרס ספייסהמניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים
חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.
סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.
סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.
שלוש שנים בלי הכנסות
החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.
טראמפ מחייךהמשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט
פרסום שמתנהל בטפטוף, עם השחרות כבדות ופספוס מועד יעד, מתגלגל לעימות מול הקונגרס ומחזיר לשיח השוק את הקשרים ההיסטוריים של דונלד טראמפ עם ג׳פרי אפשטיין לצד שמות מהמגזר הפיננסי, בזמן שהשווקים רגישים במיוחד לסיכון משילות
שחרור המסמכים הקשורים לג׳פרי אפשטיין בידי משרד המשפטים האמריקאי הופך בימים האחרונים לפחות לסיפור על מה כתוב בתיקים ויותר לסיפור על איך מוסד פדרלי מתנהל תחת לחץ פוליטי. מה שהיה אמור להיות פרסום חד לפי חוק עם מועד אחרון ברור, יוצא בפעימות. חלקים עולים לציבור, חלקים נשארים מושחרים, וחלקים יורדים לזמן קצר וחוזרים.
מבחינת השווקים, המוקד הוא לא לצוד שם מפורסם ולגזור ממנו מסקנות. הופעה במסמכים או בתמונות אינה מלמדת בהכרח על עבירה. מה שמייצר חיכוך הוא משך האירוע והאופן שבו הוא מתגלגל, כי הוא משאיר את אי הוודאות פתוחה ומחזיר לתמחור את פרמיית הסיכון הפוליטית ואת סיכון המשילות.
הרגישות גבוהה במיוחד עכשיו כי וול סטריט מתמחרת בתקופה האחרונה יותר ויותר את שאלת היכולת של וושינגטון לבצע מדיניות בצורה יציבה. בישראל נוטים לקרוא את טראמפ דרך עדשה מדינית, אבל מבחינת השוק האמריקאי זו קודם כל שאלה של ניהול מוסדי, סדר יום, ויכולת להחזיק קואליציה ותהליך.
חוק שקיפות ומועד שחלף, ואז... הפרסום מתגלגל
הקונגרס מעביר בנובמבר את חוק שקיפות תיקי אפשטיין ברוב גדול, והנשיא דונלד טראמפ חותם עליו אחרי התנגדות ראשונית ואז נסיגה תחת לחץ של מחוקקים רפובליקנים. החוק קובע שהחומרים צריכים להתפרסם עד 19 בדצמבר עם השחרות מינימליות. בפועל יוצא עד המועד רק חלק מהחומר, ומשרד המשפטים מסביר שהוא צריך עוד זמן כדי לבדוק את התכנים ולהגן על נפגעות ועל מי שעלולות להיות נפגעות.
- טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים
- טראמפ נכנס לגרעין: טראמפ מדיה מתמזגת עם חברת היתוך גרעיני והמניה קופצת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד המשפטים מתארים בדיקה מורכבת שבה כל מסמך וכל צילום עוברים סקירה של המשרד ושל הגורמים האחראים במחוז הדרומי של ניו יורק, כדי לקבוע אילו פרטים חייבים להישאר חסויים. במקביל מוקם צוות של יותר מ-200 עורכי דין, והמסרים בוושינגטון מכוונים לכך שעוד חומרים יוצאים גם בתקופת החגים בארצות הברית.
.jpg)