האם רוסיה באמת תפרוש מהסכם התבואה שלה עם אוקראינה?
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מאותת שהוא מתכוון לצאת מהסכם התבואה של אוקראינה. "יוזמת גרגירי הים השחור", כפי שההסכם מכונה רשמית, אפשרה לאוקראינה לשמור על יצוא נורמלי עד כמה שאפשר של חיטה, תירס ומוצרי מזון אחרים במהלך השנה האחרונה, מה שהרגיע את המחירים העולמיים שהאמירו לאחר פלישתה של רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022.
מוסקבה פרשה מההסכם ב-17 ביולי, בטענה שהאו"ם והשותפים המערביים התעלמו מההתחייבויות להקל על רוסיה לייצא בעצמה תבואה ודשן. ההפצצות האינטנסיביות האחרונות של רוסיה על נמלים אוקראינים רק מחזקים את עמדתו החדשה של פוטין בעניין. נשיא ועדת ההצלה הבינלאומית, דיוויד מיליבנד, אמר כי "פקיעת ההסכם מסכנת את אבטחת המזון העולמית".
בהתאם, גם החוזים העתידיים על חיטה הנסחרים בשיקגו, שמתוכם סיפקה אוקראינה לפני המלחמה עשירית מהיצוא העולמי, עלו ב-6%. עם זאת צריך להדגיש כי לא מדובר בפאניקה במונחי סחורות היות שעדיין יש סיכוי טוב שרוסיה תחזור בה ולא תצא מההסכם. מנקודת מבט עסקית, מדובר בעסקה רעה עבור מוסקבה, לתת לאוקראינה ה"אויבת" להרוויח מיליארדים בתקופת המלחמה תוך הורדת המחירים של רוסיה עצמה. אבל הסכם התבואה מועיל לשתי חברותיו הבינלאומיות החשובות ביותר של פוטין - סין וטורקיה. בייג'ינג הייתה ללא ספק הלקוח המוביל עבור היצוא האוקראיני, וטורקיה מנגד מתווכת בכל המשלוחים וקוצרת רווחים.
"הסכם התבואה חשוב הן לטורקיה והן לסין, ולרוסיה אין אלטרנטיבה לתלות שלה בהן", אומרת אלכסנדרה פרוקופנקו, חוקרת ב'מרכז קרנגי רוסיה אירואסיה'. נזק מקרי שגרמו טילים רוסיים לקונסוליה הסינית באודסה, הנמל הראשי של אוקראינה, לא יקל על היחסים עם בייג'ינג. לדברי פרוקופנקו, פוטין עשוי לחזור בו מהיציאה מההסכם כאשר הוא יארח פסגת מנהיגים אפריקאים החל מה-27 ביולי, בעודו מחפש יחסי ציבור חיוביים מצד כמה מדינות. פוטין העביר בעבר תבואה רוסית בחינם עבור "מדינות אפריקאיות נזקקות במיוחד".
- יורים ומנפיקים: קייבסטאר מביאה את אוקראינה לנאסד"ק
- "שלום ממקום של עוצמה. טראמפ עושה שלום, כשהנשיאים הקודמים נתנו לרוסיה להשתלט על שטחים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנית, אוקראינה פיתחה במהירות את תוכנית ב' שלה. היא הגדילה את הקיבולת עד פי שמונה במסופי גיבוי של תבואה ליד שפך נהר הדנובה, אומר מיכאל מגדוביץ, אנליסט סחורות בכיר ב-Rabobank. משם, היצוא יכול להגיע לים השחור דרך רומניה או מולדובה השכנות. בסך הכל, אוקראינה יכולה להמשיך לייצא כ-80% מיצוא התבואה שלה לפני המלחמה דרך מסלולים חלופיים המוגנים מהתקפות רוסיות, מספר מגדוביץ. קייב עשויה להמשיך בשילוח מנמלי הים השחור שלה למרות עדיית השרירים של רוסיה, אומרת אוקסנה אנטוננקו, עמיתה עולמית במכון קנאן. "המינוף הצבאי של רוסיה די קלוש", היא אומרת. "זה אפשרי לחלוטין 'להפעיל את המצור' אם בעלות ברית מערביות תוכלנה לספק קרן ביטוח". משרד ההגנה של רוסיה התכוון לדכא דיבורים כאלה באזהרה שספינות מסחריות המגיעות לאוקראינה יראו כ"מעורבות" במלחמה.
השווקים כבר מגלמים בתוכם את נזקי המלחמה לחקלאות האוקראינית, אומר מגדוביץ. מחירי החיטה בעולם גבוהים ברבע מהרמות שלפני המגיפה. התירס, הייצוא החקלאי האסטרטגי של אוקראינה, גדל ביותר מ-40%. כ-15% מיכולת התבואה של אוקראינה אינה בשימוש בגלל הקרבה לאזורי לחימה. "אוקראינה הייתה בעלת משקל כבד בחקלאות העולמית", אומר מגדוביץ. "המשך ההצטלקות הכלכלית של החקלאים שלה תמשיך להעלות את מחירי הדגנים".
- 2.לילי 21/07/2023 19:26הגב לתגובה זוסין , מדינות ערב , ואפריקה הנפגעות העיקריות . הנהנות מדינות אירופה . כי מה שלא מיוצא נשאר באירופה . עד עתה לא שמענו על החמרת הסנקציות נגד רוסיה . חוזרים לעסקים עם המלחמה
- 1.האם היא תחזור לשער 80?????????????????????????????????? (ל"ת)כיל 21/07/2023 18:14הגב לתגובה זו

הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
צרפת מתמודדת עם האטה כלכלית וחוסר יציבות פוליטית: הבנק המרכזי מוריד תחזיות צמיחה, פיץ' מפחיתה דירוג אשראי והשווקים דורשים תשואה גבוהה יותר על החוב הממשלתי
הבנק המרכזי של צרפת הודיע על הפחתת תחזיות הצמיחה לשנים 2026 ו-2027 ב־0.1 נקודת אחוז, בעקבות חוסר הוודאות הפוליטי שנוצר לאחר נפילת הממשלה השנייה בתוך פחות משנה. הבנק מזהיר כי צרפת עלולה להישאר מאחור ביחס לשאר מדינות האיחוד האירופי בשנים הקרובות.
המצב הכלכלי בצרפת מסתבך. ראש הממשלה החדש, סבסטיאן לקורנו, מנסה לגבש תקציב ל־2026 תוך ניהול משא ומתן עם מפלגות האופוזיציה. אך מפלגות מהשמאל והימין הקיצוניים דורשות בחירות חדשות במקום לסייע בגיבוש הסכמות, מה שמקשה על תהליך קבלת ההחלטות. המפלגה הסוציאליסטית, שעל תמיכתה תלויה יציבות הממשלה, דורשת להעלות מסים על עסקים ולהאט את תהליך צמצום הגירעון – הגדול ביותר באיחוד האירופי. קו זה מנוגד לרצון השווקים, והדבר מתבטא בעליית תשואות האג"ח הממשלתיות הצרפתיות ביחס למדינות שכנות.
פיץ' הורידה דירוג
חברת הדירוג פיץ' הורידה ביום שישי את דירוג האשראי של צרפת מ-AA- ל-A+, בשל חששות מיכולת הממשלה לעמוד ביעדי התקציב ולהגיב למצבי חירום כלכליים. המהלך משקף הערכה גוברת של המשקיעים כי צרפת נעשית פחות יציבה מבחינה פיסקלית.
הבנק המרכזי הצרפתי מזהיר מפני המשך מדיניות כזו. הכלכלן הראשי אוליביה גארנייה אמר כי אם לא יתקדמו בצמצום הגירעון, "אי הוודאות הפיסקלית תתרחב, והחלטות השקעה ותעסוקה של עסקים ומשקי בית יישארו מהוססות". נגיד הבנק, פרנסואה וילרואה דה גלהאו, הוסיף כי הממשלה הבאה חייבת להישאר מחויבת ליעד של גירעון של 3% מהתמ"ג עד 2029. לדבריו, "אם נכשלים בתחילת הדרך, קשה לשכנע שהיעד יושג בזמן".
- פיץ' מורידה את דירוג האשראי של צרפת: אי יציבות פוליטית וחוב ציבורי גבוה מעיבים על התחזית הכלכלית
- בפעם החמישית: מקרון מינה ראש ממשלה חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התחזיות החדשות
התחזית המעודכנת מצביעה על האטה בצמיחה לעומת שאר מדינות האיחוד האירופי בשנים הקרובות. הבנק צופה צמיחה מתונה ב-2026 וב-2027, ומדגיש כי עסקים ומשקי בית נוטים לעכב השקעות עד שתהיה בהירות בנוגע למדיניות התקציב.

טראמפ רוצה לבטל דיווחים רבעוניים - איך זה יכול לפגוע במשקיעים
נשיא ארה״ב דוחף לביטול חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות, מהלך שעשוי לגרום לפגיעה בשקיפות, להעמקת פערי מידע בין משקיעים ולתנודתיות גבוהה יותר בשווקים
נשיא ארה״ב דונלד טראמפ חוזר לרעיון ישן שלו: ביטול החובה על חברות ציבוריות לפרסם דוחות כספיים מדי רבעון והסתפקות בדיווח חצי־שנתי. השבוע טראמפ חזר והעלה את ההצעה ברשתות החברתיות, והפעם ייתכן שיש לו יותר כוח לקדם שינוי רגולטורי. למרות זאת, נראה שהמשקיעים לא מתלהבים. אין לחץ מצד השוק על הרשות לניירות ערך האמריקנית לשנות את דרישות הדיווח, כשהמשמעות של מהלך כזה היא פחות מידע למשקיעים ויותר חוסר־וודאות.
הרבה סיבות למה זה רעיון גרוע
דיווח כספי סדיר ושקוף מפחית לחברות את עלויות הגיוס. ככל שהמידע אמין ונגיש יותר, כך קל וזול לחברה לגייס הון או ליטול אשראי. איש לא רוצה להמתין שלושה חודשים נוספים כדי לגלות התפתחויות שליליות, כמו מעבר של חברה מרווח להפסד. באותה מידה, איש אינו מעוניין להחמיץ שינוי פתאומי לטובה, כפי שקרה באנבידיה. זו גם אחת הסיבות לכך שעלות ההון של חברות אמריקניות נחשבת לאורך שנים לנמוכה יחסית לעולם.
פחות דוחות כספיים עלולים להוביל לתנודתיות גבוהה יותר במניות. מרווחי זמן ארוכים בין פרסומים יוצרים "קפיצות" חדות כאשר סוף־סוף מתפרסם המידע. יתרה מכך, העובדה שמידע אינו מדווח לציבור אינה אומרת שאינו קיים. מנהלים ובעלי תפקידים עדיין מחזיקים בו ועלולים להשתמש בו לפני כולם.
הפחתת תדירות הדיווח תחזק במיוחד את היתרון של משקיעים מוסדיים עם תקציבי מחקר גדולים וגישה ישירה להנהלות, ותפגע במשקיעים פרטיים. דיווח קבוע מסייע לאזן את תנאי השוק. גם מנקודת מבט עסקית רחבה הצעד אינו מתיישב עם המציאות. מחזורי העסקים מתקצרים, לא מתארכים.
- טראמפ נגד הניו יורק טיימס: תביעה של 15 מיליארד דולר בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת
- טראמפ מדבר – והמניות עפות: זינוק במניות יצרניות הרכב המעופף ג'ובי וארצ'ר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הבינה המלאכותית ממחיש את זה היטב, כאשר לפני שלוש שנים כמעט שלא הוזכר, וכיום הוא משנה ענפים שלמים. המתנה של חצי שנה בין דוחות כספיים עלולה להיחשב נצח בתעשיות דינמיות כאלה.