שדה חיטה
צילום: pixbay

האם רוסיה באמת תפרוש מהסכם התבואה שלה עם אוקראינה?

פוטין מנסה ככל יכולתו לצמצם את ייצוא התבואה האוקראינית אבל מי הן שתי בעלות הברית החשובות שעלולות לא לאהוב את יציאתו מההסכם? וגם - האם החוזים כבר מגלמים את הפגיעה בתבואה האוקראינית?
דור עצמון | (2)

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מאותת שהוא מתכוון לצאת מהסכם התבואה של אוקראינה. "יוזמת גרגירי הים השחור", כפי שההסכם מכונה רשמית, אפשרה לאוקראינה לשמור על יצוא נורמלי עד כמה שאפשר של חיטה, תירס ומוצרי מזון אחרים במהלך השנה האחרונה, מה שהרגיע את המחירים העולמיים שהאמירו לאחר פלישתה של רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022.

מוסקבה פרשה מההסכם ב-17 ביולי, בטענה שהאו"ם והשותפים המערביים התעלמו מההתחייבויות להקל על רוסיה לייצא בעצמה תבואה ודשן. ההפצצות האינטנסיביות האחרונות של רוסיה על נמלים אוקראינים רק מחזקים את עמדתו החדשה של פוטין בעניין. נשיא ועדת ההצלה הבינלאומית, דיוויד מיליבנד, אמר כי "פקיעת ההסכם מסכנת את אבטחת המזון העולמית".

בהתאם, גם החוזים העתידיים על חיטה הנסחרים בשיקגו, שמתוכם סיפקה אוקראינה לפני המלחמה עשירית מהיצוא העולמי, עלו ב-6%. עם זאת צריך להדגיש כי לא מדובר בפאניקה במונחי סחורות היות שעדיין יש סיכוי טוב שרוסיה תחזור בה ולא תצא מההסכם. מנקודת מבט עסקית, מדובר בעסקה רעה עבור מוסקבה, לתת לאוקראינה ה"אויבת" להרוויח מיליארדים בתקופת המלחמה תוך הורדת המחירים של רוסיה עצמה. אבל הסכם התבואה מועיל לשתי חברותיו הבינלאומיות החשובות ביותר של פוטין - סין וטורקיה. בייג'ינג הייתה ללא ספק הלקוח המוביל עבור היצוא האוקראיני, וטורקיה מנגד מתווכת בכל המשלוחים וקוצרת רווחים.

"הסכם התבואה חשוב הן לטורקיה והן לסין, ולרוסיה אין אלטרנטיבה לתלות שלה בהן", אומרת אלכסנדרה פרוקופנקו, חוקרת ב'מרכז קרנגי רוסיה אירואסיה'. נזק מקרי שגרמו טילים רוסיים לקונסוליה הסינית באודסה, הנמל הראשי של אוקראינה, לא יקל על היחסים עם בייג'ינג. לדברי פרוקופנקו, פוטין עשוי לחזור בו מהיציאה מההסכם כאשר הוא יארח פסגת מנהיגים אפריקאים החל מה-27 ביולי, בעודו מחפש יחסי ציבור חיוביים מצד כמה מדינות. פוטין העביר בעבר תבואה רוסית בחינם עבור "מדינות אפריקאיות נזקקות במיוחד".

שנית, אוקראינה פיתחה במהירות את תוכנית ב' שלה. היא הגדילה את הקיבולת עד פי שמונה במסופי גיבוי של תבואה ליד שפך נהר הדנובה, אומר מיכאל מגדוביץ, אנליסט סחורות בכיר ב-Rabobank. משם, היצוא יכול להגיע לים השחור דרך רומניה או מולדובה השכנות. בסך הכל, אוקראינה יכולה להמשיך לייצא כ-80% מיצוא התבואה שלה לפני המלחמה דרך מסלולים חלופיים המוגנים מהתקפות רוסיות, מספר מגדוביץ. קייב עשויה להמשיך בשילוח מנמלי הים השחור שלה למרות עדיית השרירים של רוסיה, אומרת אוקסנה אנטוננקו, עמיתה עולמית במכון קנאן. "המינוף הצבאי של רוסיה די קלוש", היא אומרת. "זה אפשרי לחלוטין 'להפעיל את המצור' אם בעלות ברית מערביות תוכלנה לספק קרן ביטוח". משרד ההגנה של רוסיה התכוון לדכא דיבורים כאלה באזהרה שספינות מסחריות המגיעות לאוקראינה יראו כ"מעורבות" במלחמה.

השווקים כבר מגלמים בתוכם את נזקי המלחמה לחקלאות האוקראינית, אומר מגדוביץ. מחירי החיטה בעולם גבוהים ברבע מהרמות שלפני המגיפה. התירס, הייצוא החקלאי האסטרטגי של אוקראינה, גדל ביותר מ-40%. כ-15% מיכולת התבואה של אוקראינה אינה בשימוש בגלל הקרבה לאזורי לחימה. "אוקראינה הייתה בעלת משקל כבד בחקלאות העולמית", אומר מגדוביץ. "המשך ההצטלקות הכלכלית של החקלאים שלה תמשיך להעלות את מחירי הדגנים".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לילי 21/07/2023 19:26
    הגב לתגובה זו
    סין , מדינות ערב , ואפריקה הנפגעות העיקריות . הנהנות מדינות אירופה . כי מה שלא מיוצא נשאר באירופה . עד עתה לא שמענו על החמרת הסנקציות נגד רוסיה . חוזרים לעסקים עם המלחמה
  • 1.
    האם היא תחזור לשער 80?????????????????????????????????? (ל"ת)
    כיל 21/07/2023 18:14
    הגב לתגובה זו
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

צבא סין (יוטיוב)צבא סין (יוטיוב)

האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים

בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה

רן קידר |

טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.

לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית

מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.

שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.

השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.

החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.

פילוג פנימי משתק

הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.