שדה חיטה
צילום: pixbay

האם רוסיה באמת תפרוש מהסכם התבואה שלה עם אוקראינה?

פוטין מנסה ככל יכולתו לצמצם את ייצוא התבואה האוקראינית אבל מי הן שתי בעלות הברית החשובות שעלולות לא לאהוב את יציאתו מההסכם? וגם - האם החוזים כבר מגלמים את הפגיעה בתבואה האוקראינית?
דור עצמון | (2)

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מאותת שהוא מתכוון לצאת מהסכם התבואה של אוקראינה. "יוזמת גרגירי הים השחור", כפי שההסכם מכונה רשמית, אפשרה לאוקראינה לשמור על יצוא נורמלי עד כמה שאפשר של חיטה, תירס ומוצרי מזון אחרים במהלך השנה האחרונה, מה שהרגיע את המחירים העולמיים שהאמירו לאחר פלישתה של רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022.

מוסקבה פרשה מההסכם ב-17 ביולי, בטענה שהאו"ם והשותפים המערביים התעלמו מההתחייבויות להקל על רוסיה לייצא בעצמה תבואה ודשן. ההפצצות האינטנסיביות האחרונות של רוסיה על נמלים אוקראינים רק מחזקים את עמדתו החדשה של פוטין בעניין. נשיא ועדת ההצלה הבינלאומית, דיוויד מיליבנד, אמר כי "פקיעת ההסכם מסכנת את אבטחת המזון העולמית".

בהתאם, גם החוזים העתידיים על חיטה הנסחרים בשיקגו, שמתוכם סיפקה אוקראינה לפני המלחמה עשירית מהיצוא העולמי, עלו ב-6%. עם זאת צריך להדגיש כי לא מדובר בפאניקה במונחי סחורות היות שעדיין יש סיכוי טוב שרוסיה תחזור בה ולא תצא מההסכם. מנקודת מבט עסקית, מדובר בעסקה רעה עבור מוסקבה, לתת לאוקראינה ה"אויבת" להרוויח מיליארדים בתקופת המלחמה תוך הורדת המחירים של רוסיה עצמה. אבל הסכם התבואה מועיל לשתי חברותיו הבינלאומיות החשובות ביותר של פוטין - סין וטורקיה. בייג'ינג הייתה ללא ספק הלקוח המוביל עבור היצוא האוקראיני, וטורקיה מנגד מתווכת בכל המשלוחים וקוצרת רווחים.

"הסכם התבואה חשוב הן לטורקיה והן לסין, ולרוסיה אין אלטרנטיבה לתלות שלה בהן", אומרת אלכסנדרה פרוקופנקו, חוקרת ב'מרכז קרנגי רוסיה אירואסיה'. נזק מקרי שגרמו טילים רוסיים לקונסוליה הסינית באודסה, הנמל הראשי של אוקראינה, לא יקל על היחסים עם בייג'ינג. לדברי פרוקופנקו, פוטין עשוי לחזור בו מהיציאה מההסכם כאשר הוא יארח פסגת מנהיגים אפריקאים החל מה-27 ביולי, בעודו מחפש יחסי ציבור חיוביים מצד כמה מדינות. פוטין העביר בעבר תבואה רוסית בחינם עבור "מדינות אפריקאיות נזקקות במיוחד".

שנית, אוקראינה פיתחה במהירות את תוכנית ב' שלה. היא הגדילה את הקיבולת עד פי שמונה במסופי גיבוי של תבואה ליד שפך נהר הדנובה, אומר מיכאל מגדוביץ, אנליסט סחורות בכיר ב-Rabobank. משם, היצוא יכול להגיע לים השחור דרך רומניה או מולדובה השכנות. בסך הכל, אוקראינה יכולה להמשיך לייצא כ-80% מיצוא התבואה שלה לפני המלחמה דרך מסלולים חלופיים המוגנים מהתקפות רוסיות, מספר מגדוביץ. קייב עשויה להמשיך בשילוח מנמלי הים השחור שלה למרות עדיית השרירים של רוסיה, אומרת אוקסנה אנטוננקו, עמיתה עולמית במכון קנאן. "המינוף הצבאי של רוסיה די קלוש", היא אומרת. "זה אפשרי לחלוטין 'להפעיל את המצור' אם בעלות ברית מערביות תוכלנה לספק קרן ביטוח". משרד ההגנה של רוסיה התכוון לדכא דיבורים כאלה באזהרה שספינות מסחריות המגיעות לאוקראינה יראו כ"מעורבות" במלחמה.

השווקים כבר מגלמים בתוכם את נזקי המלחמה לחקלאות האוקראינית, אומר מגדוביץ. מחירי החיטה בעולם גבוהים ברבע מהרמות שלפני המגיפה. התירס, הייצוא החקלאי האסטרטגי של אוקראינה, גדל ביותר מ-40%. כ-15% מיכולת התבואה של אוקראינה אינה בשימוש בגלל הקרבה לאזורי לחימה. "אוקראינה הייתה בעלת משקל כבד בחקלאות העולמית", אומר מגדוביץ. "המשך ההצטלקות הכלכלית של החקלאים שלה תמשיך להעלות את מחירי הדגנים".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לילי 21/07/2023 19:26
    הגב לתגובה זו
    סין , מדינות ערב , ואפריקה הנפגעות העיקריות . הנהנות מדינות אירופה . כי מה שלא מיוצא נשאר באירופה . עד עתה לא שמענו על החמרת הסנקציות נגד רוסיה . חוזרים לעסקים עם המלחמה
  • 1.
    האם היא תחזור לשער 80?????????????????????????????????? (ל"ת)
    כיל 21/07/2023 18:14
    הגב לתגובה זו
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.