נפט
צילום: iStock

הדיבידנד של אקסון מובייל בסכנה? המניה חוזרת לשפל של מארס

ההתאוששות בפעילות הכלכלית בעולם מראה סימני האטה וסקטור האנרגיה ממשיך לדמם. אקסון מובייל, החברה שב-2014 היתה הגדולה ביותר בעולם, נסחרת לפי שווי של 142 מיליארד דולר בלבד. אם הדיבידנד של החברה יקוצץ, זה עדיין לא הסוף
עמית נעם טל | (5)
נושאים בכתבה נפט שער הדולר

בעוד הסימנים בעולם מצביעים כי ההתאוששות הכלכלית נעצרה וכאשר לא נראה שיפור משמעותי באופק לנוכח ההגבלות החדשות שמוטלות בעולם, סקטור האנרגיה בארה"ב ממשיך לדמם. מחיר הנפט מאבד כעת 4.5% וממשיך את התנודתיות הגבוה של הימים האחרונים. במקביל, תעודות הסל העוקבות אחר הסיקטור (סימול: XOP ו-XLE) מאבדות עוד 2%. 

אחת החברות הבולטות בסקטור, אקסון מובייל (סימול:XOM) מאבדת כעת 2.8% וחוזרת לרמות של השפל של חודש מארס האחרון. מי שהייתה המניה הגדולה בעולם ב-2014 נסחרת כעת לפי שווי שוק של 142 מיליארד דולר בלבד. 

אקסון בדרך לרשום הפסד גם ברבעון האחרון, הפסד רבעוני שלישי ברציפות וזאת למרות התאוששות מסויימת במחיר הנפט. בשוק כבר מתחילים לחשוש כי החברה תאלץ לקצץ את הדיבידנד השנתי שהיא מחלקת למשקיעים. נזכיר כי החברה מחלקת היום דיבידנד בהיקף של 15 מיליארד דולר בשנה - הדיבידנד ה-3 בגבהו במדד ה-S&P500. 

ההפסד ברבעון ה-3 מסמן ככל הנראה למשקיעים כי החברה לא יכולה לממן את הדיבידנד למשקיעים מתזרים המזומנים השוטף שלה והיא צריכה להגדיל את החוב על מנת לעמוד בו. נציין כי הפעם האחרונה שהחברה יצרה מספיק מזומנים בכדי לכסות את הדיבידנד שלה הייתה במהלך הרבעון ה-3 של 2018. 

תשואות הדיבידנד של אקסון ושברון בשנה האחרונה: הדיבידנד של ענקיות האנרגיה בסכנה?

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אלעד 02/10/2020 09:30
    הגב לתגובה זו
    הזדמנות של פעם בעשור
  • 4.
    יש מובתלים הכלכלה על הפנים והברסה חוגגת כולם מתומתמים (ל"ת)
    דוד 01/10/2020 17:41
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בכול העולם יש קורונה וסגר וטרמפ חסין נגד קורונה צוחק על (ל"ת)
    דוד 01/10/2020 17:39
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    4 חברות עושים צחוק מיכולם מעלים את הבורסה אך שהם רוצים (ל"ת)
    יוסי 01/10/2020 17:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    המישטרה בדרך לבורסה יש יותר מידי כסף שחור נכנס לבורסה (ל"ת)
    אבי 01/10/2020 17:33
    הגב לתגובה זו
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

סוזן קולינס, נשיאת הפד של בוסטון, צילום: רשתותסוזן קולינס, נשיאת הפד של בוסטון, צילום: רשתות

נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר

אינפלציה גבוהה, שוק עבודה מעורב ותנאי מימון בהלוואות משפיעים על ההחלטה הקרובה; אחרי שתי הורדות ריבית, הדעות בתוך הפד' חלוקות



מנדי הניג |

אם נסתכל אחורה נראה שהורדת ריבית היא מהלך ששמור למצבי קיצון בלבד. בנקים מרכזיים לא היו שוקלים צעד כזה בלי שהכלכלה תעמוד מול משבר אמיתי, אם זה אחרי הפיצוץ של בועת ה"דוט קום" כששוק ההייטק קרס והפד' מיהר להוריד ריבית בצורה אגרסיבית מ-6.5% ל-1.75% תוך פחות משנה, דרך המשבר של 2008 אז הפד' חתך מ-5.25% ל-0 גם בתוך כשנה, וגם בקורונה ירדנו במהירות מ-1.75% ל-0 לצד הרחבה כמותית של המאזן. אבל נראה כמו שבשנתיים האחרונות זה הפך לסוג של מנטרה. כולם מצפים שהפד' יוריד ריבית כי ככה.

חברות שכבר מתכננות תוכניות עסקיות תחת הנחת ריבית נמוכה וכל רמז שהפד לא יעמוד בקצה אליו המשקיעים מצפים גורר תיקונים חזקים בוול סטריט. אפשר להבין את זה ריבית נמוכה מקלה על חברות בהשגת מימון, מצמצמת את עלויות החוב ומאפשרת לעסקים לנשום. אבל לצד זה יש גם את המחיר שהחברה כולה משלמת, זינוקים במחירי הצריכה וגם נכסים שמתנקים מערכם הכלכלי.

בינתיים, הדיון על מדיניות הריבית בארה"ב נמשך בקרב חברי הבנק הפדרלי. יש פחות מחודש לפני החלטת הריבית הבאה, ויש כבר קולות בולטים נגד הקלה מוניטרית נוספת. נשיאת הפד' של בוסטון, סוזן קולינס, ציינה כי אין צורך בהורדת ריבית נוספת בדצמבר ושהיא עשויה להתנגד למהלך כזה. קולינס היא חברה בעלת זכות הצבעה בוועדה המוניטרית (FOMC) לשנת 2025. היא הסבירה כי שתי הורדות הריבית האחרונות, בספטמבר ובנובמבר, יצרו מדיניות שמתמקדת באינפלציה. "תנאי המימון כיום תומכים בכלכלה", אמרה קולינס, והוסיפה כי אין דחיפות בהקלה מוניטרית נוספת.

קולינס חוזרת על עמדה זהירה שהביעה בחודשים האחרונים. האינפלציה עומדת על כ-2.7% בשנה האחרונה, מעל יעד הפד, שוק העבודה מציג נתונים מעורבים, וחלק מחברי הפד תומכים בהקלה נוספת כדי למנוע האטה.

פיצול בקרב חברי הפד

עמדות חברי הפד רחוקות מלהיות אחידות, ובתקופה שבה השווקים מחפשים כיוון, הפערים הפנימיים רק מקבלים הדהוד חזק יותר. כריסטופר וולר ונילי קשקרי, שניים מהקולות הבולטים שתומכים בגישה מרחיבה יותר, מתריעים מפני סימני היחלשות בשוק העבודה. מבחינתם, האטה בקצב יצירת המשרות ועלייה מדודה באבטלה הם מוקד הסיכון המרכזי, ולכן עדיפה הורדה נוספת שתספק כרית ביטחון לצמיחה לפני שהאטה תהפוך לבעיה עמוקה יותר. וולר, שמרבה לדבר על "סיכוני צמיחה", וקשקרי, שמזהה שחיקה בביקוש לעובדים בענפים מסוימים, רואים במתן הקלה מוניטרית צעד מניעתי ולא תגובה מאוחרת.